עם כל אלה עושים "קרב מאסף"... מנסים להציל את מה שנשאר.

את התמימות מנסים לבנות מחדש, לזהות את הדברים שלא נפגעו מהסערה האחרונה ומהם להצמיח אותה מחדש.

עם האמון?.. מאחסנים את המעט שנשאר עמוק בתוך הלב, עד שיגיע מישהו שראוי לו.

את הביטחון חייבים לבנות מחדש, אחרת יראו שנהרסת, וזה ימשוך אליך עוד מקרים כאלו. וזה כואב.

ואם אבדת, חייבים למצוא את הדרך מחדש, אפילו אם צריך ליצור אותה מכלום.

"אם אתה לא חי, אתה מת..."

כי אין...!

אם אבד לך משו..הגיוני שתרצי למצוא אותו שוב...ועוד יותר הגיוני...שבשביל למצוא אותו-תצטרכי לחפש אותו!

ולחפש-זה לא בדיוק תשובה רשומה במילים...זה תשובה שאומרת שאם את רוצה שזה יקרה את צריכה לעבוד קשה....

לא ניראלי שעזרתי כ"כ...אבל בכל זאת-השתדלתי...

אני לא יודע מה קרה לך, אין לי מושג מה שיש לך על הנשמה, אבל רציתי לכתוב לך משהו שאולי קצת יקל על הכאב:

בספר דברים בפרק כ"ג, איפה שמוזכרת מחדש פרשת בלק כתוב: "וְלֹא אָבָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".

אלוקים הפך את הקללות שרצה בלעם לקלל את בנ"י לברכות, למרות שהוא ידע שאחר כך בנ"י יחטאו עם בנות מואב - ולמה אלוקים עשה את זה??? בגל ש-"אהבך ה' אלוקיך"...

יש גם בספר ישעיהו בפרק א' פסוק שמראה אותו הדבר:"הוֹי גּוֹי חֹטֵא עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים עָזְבוּ אֶת יְהוָה נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחוֹר."

תראי מה זה, למרות שרמת החטא של בנ"י כל הזמן "עולה" - הקב"ה מתייחס אלינו ברמת קרבה יותר גדולה כל הזמן. (בהתחלה - גוי, אח"כ - עם, אחרי זה - זרע, ובסוף איפה שרמת החטא הכי גבוהה - בנים!)

מה אני מנסה לומר בכל מה שכתבתי פה?

שבעצם לא משנה מה קרה לך או מה שאת מרגישה כרגע, תמיד יהיה לפחות אחד שיאהב אותך(ועוד איך...), ותמיד יהיה איתך מישהו שמשגיח עליך ורוצה בשבילך רק טוב - רק תתני לו קצת מקום בלב ותקשיבי לו - והוא יתן לך כ"כ הרבה...

[בשביל ההוכחה, כמה פסוקים:
פסוק ראשון: "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם".
פסוק שני: "פתחו לי פתח כפתחו של מחט - ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם"]

לילה טוב, ובהצלחה!

בס"ד

רציתי- תודה. ניחמתני...

אבל סתם שתדע שהפסוקים האחרונים שהבאת לא נכונים כ"כ ולא מתקיימים בכלל.

קצר- בטח שמשעמם לי! כל היום אני רק מול המחשב ואז אמרתי, טוב, קצר מחובר, יאללה, להציק לו, לחפור לו כמה שיותר, אני הרי שונאת אותו מלידה כי אנחנו מכירים כ"כ הרבה שנים, והבנתי שיש לך חרא אופי, אז יאללה, בוא נפתח שירשור שיעצבן אותו. רק בגלל זה פתחתי את השירשור הזה. באמת! רק כי משעמם לי ורציתי לעצבן אותך. אני שמחה שהצלחתי.

לדעתי התגובות שלך בכלליות נורא מיותרות, כי אף פעם אין לך משהו חכם להגיד, לא ראיתי עוד שום תגובה שלך שהחכימה פה מישהו. אבל מישהו פעם העיר לך על ההודעות המפגרות שלך??? בחיים לא. אז הנה. תמיד יש פעם ראשונה,  אתה אמרת מה דעתך על ההודעות שלי ואני אמרתי מה דעתי על ההודעות שלך.\

חצוף.

לעמוד בניסיון שנותנים לך-ואחרי שתעמדי בניסיון-את כבר תוכלילהמשיך ולהתקדם הרבה יותר בקלות-מה שנכון הוא שלפעמים אנשים פותחים פתח כפתחו של מחט-ואז סוגרים אותו-ואז אין על מי להתלונן-אבל אם תעשי מאמץ קטן-ואחריו תשתדלי לא ליפול-את תראי שיהיה לך קל יותר

עשיתי לו משכן הוא לא שוכן בתוכי. בטוח.

פתחתי לו פתח כפתחו כל מחט- אבל לא סתם מחט, מחט של ענקים!!! פתחתי פתח ענק, ושום פתח אחר לא נפתח לי. לא ראיתי כ"כ הרבה עזרה ממנו.

ומה עם "בדרך שאדם רוצה מולכים אותו"?? גם זה בולשיט אחד גדול. אני רוצה, והוא יודע טוב מאוד מה אני רוצה, ולא מוליכים ולא עוזרים ולא כלום. אז הכל זה בולשיט אחד גדול, סתם משפטים בשביל לעודד ולנחם.

אל תגידו אם אתם לא באמת יודעים על מה אתם מדברים.

עד שד' בא והאיר את עיניהם של ישראל"---->אמר ר' בנימין כולם כמו עיוורים.

עד שד' מחליט שיראו ואז פותח ת'עיניים.

מכירה את זה שנאבד לך המפתח של הבית בדיוק שאת רוצה לצאת?

ואז כזה את כולך מתיישבת על הריצפה ביאוש "אחחח איפה זה? לכל הרוחות???"

ואז את מתחילה כזה לדקלם ת'משפט הנ"ל- אמר ר' בנימין...

ואז את עושה כזה אחורה פנה קדימה צעד ו-הופ!

הנה זה איך לא ראיתי את זה שייאלה! איזה אהבלה אני?! לא את לא אהבלה!!!

אפילו לא בצחוק.

פשוט אבא שבשמיים קצת ניסה אותך לראות עד כמה את מאמינה בו ולא כועסת גם שאת ממהרת הוא רק ניסה להזכיר לך שניה שיש מישהו שמנהל ת'עולם והוא בחר דוקא בזמן הכי לחוץ שלך להעלים לך ת'מפתח.

את יודעת מה הלך בשמיים?

קטיגור: אחי היא לא תעמוד בניסיון! היא תתעצבן!! היא מקטני אמונה.

סניגור: היית מת |מגחך קלות| היא עוד שניה תנשום עמוק תבקש מאבא ותמצא ת'מפתח.

קטיגור: קודם כל אנ'לא בחיים אז אין סיכוי שאמות חח דבר שני קלוט איך היא מתיפחת על הריצפה איזה יאוש אני המנצח הפעם.

סניגור: בואנה אל תתעסק עם החבר'ה הטובים אחי כבר דיברנו על זה.

והנה היא אומרת "אמר ר' בנימין" והנה היא מבקשת מד' ו- גולללללללללללל

היא מצאה ת'מפתח!

קטיגור: אבל לפני כן היא התלוננה.

סניגור: עשתה תשובה! "פתחו לי פתח..."

לא מצחיק? מצחיק.

קיצר אבאל'ה שלך סגר לך ת'עיניים עם מטפחת שלא תשימי לב כמה הוא פתח לך פתח.

אבל את לא ממש שמת לב אפחד לא יודע חשבונות שמיים!

אנחנו גם לא ננסה להבין כי "אם ידדעתיו הייתיו" אם הייתי יודעת חשבונות שמיים הייתי צריכה לדעת מיזה ד' וכדי לדעת מיזה ד' צריך להיות הוא!

וזה לא אפשרי.. אבל מה שכן אפרי זה להוריד ת'ראש! להכנע בלב מלא שמחה.

אבא החליט ככה אז ככה.

תקופה קשה לי אבל זה עובר. בע"ה. עם התפילות שלי. ואני הלוחמת שאראה לקטיגור מזה מלחמה אמיתית.

מזה גול = מזה המטרה שלי.. מי זו אני ושלא כדאי להתעסק איתי.

וואלה היצר הרע התלבש בצורת יאוש ובא אלייך ואמר לך "הכל בולשיט אני חכם יותר"

אני יגיד לך איפה הוא חכם? חכם בשמש.

מתגונן כשתצאי עליו בטענות ממש כמו הגנה מהשמש השורפת!!

תודה רבה וענקית!!!מחזק ממש....

להתייחס אחד אל השני. התחשבות והבנה, משני הצדדים- זה המפתח. 

מופנה לשניכם כפרט ולפורום ככלל.

זה באמת מעציב אותי. 

קצר, תבין שיש אנשים עם אופי שונה ורגשות, שוואלה אחי, אתה לא מוצא אותם אצלך. זה שהם לא אצלך לא מוחק אותם מהעולם- ואם הם מציקים ומקשים- גלה הבנה ואל תזלזל. ואם אתה יכול לתת כתף להתחשב- זה מעולה!

שרון, במקום לכעוס על האחד שלא נתן כתף וגילה הבנה, תסתכלי על הרבים שכן, ותנסי לדון לכף זכות את האחד- אולי זה בא לו מחוסר הבנה, ולא ח"ו מתוך רצון להרע לך.

תסגרו את זה בינכם בדרכי נועם.

או גוועד אוי ווי זמיר....

זועקים אבא, תעזור לי!!!

אבל אפילו בסוף העולם לא תוכל לברוח מעצמך!

אז תיקח את עצמך בידיים ואל תעזוב..!! תיקח את עצמך בידיים חזק וקרוב... נינט טייב?! מה את עושה בתגובה שלי? את שרה?

אני יודעת שאת שרה אבל אני מנסה לדבר ואת מפריעה לי.. את רוצה לסיים לשיר?

---->STOP טוב אז אני אדבר מכאן! (בשם מי שכתב את זה באתר ישיבה)

"תעיתי כשה אובד בקש עבדך"

כתוב בתהלים (קיט, קעו): "תעיתי כשה אובד בקש עבדך". כל בעל חי יודע לחזור למקום שלו, חוץ מהשה שאינו יודע לחזור למקומו לבדו, אלא רק בעזרת הרועה שמחלל בחליל.

אנו אמרים לקב"ה: ריבונו של עולם, אתה הרועה שלנו, ואנו צאנך שנאמר

"שה פזורה ישראל" - טעיתי כשה אובד, בקש עבדך, תקרא לנו ותביא אותנו.

אז אחותי.. טעית כשה אובד? גמאני כמוך, לפעמים תועה כשה אובד..

אינני יודעת תמיד ת'דרך חזרה.

אז על כן אני אומרת לאבא שבשמיים אתה תחזיר אותי חזרה.. תחזיר אותי למוטב.

תראה לי ת'דרך.. תפגיש אותי עם האנשים הראויים, עם המקרים המזדמנים לי שהם הכי מתאימים לי ומהם אלמד ואשכיל המון.

אז אם את לא עושה את זה אז תתחילי מעכשיו. ושתדעי שאני איתך.

בדחיפה קלה בגב.

אז אם מצאת ת'צמך את עוד תמצאי את השאר.

בואי נדבר דקה על התמימות!

הרב ניר בן ארצי אומר שאם אנחנו נתחיל לשמוע דברי תורה, ע"י כך נזכך את האוזניים שלנו ששמעו דברים לא טובים.

שנחשפו לדברים שהרסו ת'תמימות שלנו.

אם נסתכל בדברי תורה לאט לאט נזכך את העיניים שלנו שראו מראות לא ראויים והרסו ת'תמימות שלנו.

אם נתחיל להגות בדברי תורה "והגית בו יומם ולילה"  אז נתחיל לזכך את הפה שדיבר הרבה לשה"ר רכילות ודיבורים אסורים.

ואם נכניס קדושה לכל דבר בחיים העולם יתחיל להיטהר מהמעשים הקדושים שלנו.

הכל יתמלא אור וקדושה ורק ככה העולם יטהר באמת.

על ידייך, על ידינו!

אחות- תהי חזקה.!

אבא שבשמיים מחכה לך. תתפללי, תאמיני בזה.

מי שמאמין לא מפחד את זה לא רק אייל גולן אמר, קראתי ת'משפט באיזה ספר קודש.

תכל'ס צודק או לא.? צודק.! תתחילי להאמין באמת.

תעשי ת'מאמצים שיגרמו לך להרגיש שינוי, תעיזי!!!!

ב"הצלחה רבה.. לכולנו.

תודה רבה וענקית!!!

שווה לקרוא!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות