לאבא
אבא,אני עכשיו מסיים את החלק הראשון של התיכון,מוריד מעלי את שרידי השישיזעם ואפ'שאריות מהצעירות החמשושית..ומתחיל להרגיש מעלי את צילה המאיים של הרצינות השביעסטית.אני חושב שזה זמן מתאים לכתוב לך מכתב סליחה,לא בדיוק סליחה אבל לא מצאתי מילה שתתאר את זה יותר טוב.נראה לי שפחות או יותר תבין למה אני מתכוון.וגם אני אכניס פה איזה בקשה גדולה למרות שתכלס אני לא חושב שמגיע לי...ואם התפקידים היו הפוכים לא הייתי אפ' מסתכל לכיוונך,אבת נראה לי שאתה פחות קטנוני ממני ותס כים להחליק לי את זה...בבקשה!!!!!!!!
אבא,מצטער שלא הייתי חכם מספיק בשביל לדעת לדבר איתך.וימים שלמים פשוט לא הסתכלתי לכיוונך אפ' שהיית מבקש ממני לדבר איתך איזה 3 פעמים ביום אני אפ' לא העפתי מבט והיום אני מבין כמה זה היה טפשי מצידי...על כל מיני נפילות "קטנות" ביני לבין עצמי וגם עם אחרות...ולמה,למה לעזאזל לא היה לי מספיק שכל לנצל את הר"מים שלי בישיבה? למה??????וככה הידרדרתי למקומות הכי נמוכים שפעם אפ' לא הייתי מעיז לחלום שאי פעם אני אתקרב אליהם...אבל עכשיו אבא, אני מנסה לעלות,ןפה אני צריך אותך חזק בתמונה.ותזכור במקור שלי אני טוב גמור אבא,ואני רוצה לעמוד ולצעוק אליך הצילו...אבל זה פאדיחה כי כולם יסתכלו עלי כמו לא יודע מה...אז אבא,תעזור לי לטפס בחזרה למקומות שכן הייתי מצפה למצוא את עצמי בהם...אבל תכלס,זה קשה,אפ' מאוד..ואי באמת מנסה לעשות את מה שאתה מבקשאבל אני לא כ"כ מצליח...וגם אם כן אז זה בצורה הכי יבשה,כי חייבים!וזהו!!!!!!אבל באמת אני לא מחובר לזה,לא חי את זה ואפ' מרגיש רע עם זה...אז בבקשה בבקשה תעזור לי ואחרי המעשים יימשכו הלבבות..ותן לי למצוא רוגע ושלווה בדברים קצת יותר משמעותיים מאשר פיסת נייר מגולגלת עם קצת רעל...
ועוד נקודה,יש לי הרבה חברים שבנות פשוט לא מעניות אותם,ולא דווקא דוסים...אז מה הבעיה שלך לגרום שזה לא יהיה תחום הענין העיקרי שלי(אחד מהם...)ולמרות שאני יודע למה זהכ"כ לא טוב בגיל הזה ונניח בצד את הקטע הדתי...זה עדיין קשה,אז בבקשה.....אז אבא,תעזור לי לצאת ולקום מאיפה שאני נמצא.כי תכלס,אמרי קריעת ים סוף ועוד כמה דברים כאלה יש לי רושם שיש לך יכולת כזאת... מהבן שלך....
נ.ב המכתב נכתב ונשלח במקורלאבא שבשמים אבל נראה לי שגם האבא שבארץ ימצא בו ענין...
מהמם!