אינלי כח לזה... (מבינה עד כמה עמוק?)

בס"ד

לחזור לאולפנה כדי שתחזק אותי רוחנית?? אין סיכוי... |זה צחוק עצוב ומתוסכל|

אבל אני כן שמחה לחזור לאולפנה כדי שתעזור לי לצאת ממשבר אחר....בעעעע

מהחופש עצמו?! לא!

אבל אםבאמת אני רוצה לחזור לאולפנא כי אני חייבת כבר את כל השיעורי רשות והתוועדויות שיש וכו'...  וכל הדברים האלו...!!! (וגם שלוש חברות שלי..)

המשפט השני בחתימה שלך הוא לא מאסי וטוביה?!?!?!

היה לי מוכר משם.....

אני ממש שונאת את כל השיעורים האלו של חודש אלול...

אני באשכרה במשבר רוחני עממוווקקק... אני כמעט לא מתפללת, אם כן אז זה מהיר וחפיף כזה, מדלגת על קטעים... אני מתה לחזור לאולפנה כי אני זוכרת ששם הייתי מתפללת- אולי לא ה כי מתפללת, אבל מתפללת..

אני מזה מתגעגעת לזה..

שנה שעברה חזרתי ללימודים, ו... (אופסי..) שכחתי איך מתפללים... אשכרה, הסתכלתי על הבנות ועשיתי מה שהן עושות... מפחדת לדעת מה יהיה השנה!!

באולפנה יש לך לפחות על מי להסתכל.. אם אני אנסה להסתכל על עצמי בבית אני יתחיל לבככותת...

בס"ד

אני מתה מפחד אני במשבר ובאולפנה יש חשש גדול שזה רק יחמיר.

אבל יש עוד כלמיני סיבות=)

למרות שבבית אני גם לא משו אבל לפחות אני לא שומעת זבל כל היום...

לא חושבת שיש משהו שונה בין הבית לאולפנא.
וגם אם יש לי תקופה פחות טובה, זה בכלל לא אומר שבאולפנא יהיה יותר טוב...
השנה בדיוק דיברנו על זה כמה בנות,
כולם אמרו שהם באו לאולפנא להתחזק, ורק אני לא
האולפנא לא באמת מחזקת אותי, יש לי את אותו החינוך מהבית.

ישמצב שזה כן טוב לחזור לשיגרה,
אבל לא יודעת אם בקטע הרוחני...

 

[האמת היא שאני כ"כ מפחדת שבאולפנא אני אצטרך לחיות כל הזמן על אקמולים.... נהיה לי בזמן האחרון משהו כזה שכשאני לא בבית, אני לא מרגישה טוב.]

באולפנא הדיכאון מגיע מהר מדי..

חיוכים- בלעה"ר תגובה ארוכככהההה!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....