כתיבה מדהימה כתמיד, של דוד גרוסמן, עלילה בלתי צפויה, גיבורים חמודים(במיוחד גבי!!!) גם דימיון לא רע...

תיאור של הדמויות חי ונושם כמעט...

משהו!! ספר חויה!!

יש כמה תיאורים אכזריים שדילגתי כמו הפציעה של הפרה ואולי עוד כמה... אבל בסה"כ די נקי...

קוראת ספרי גרוסמן ואוהבת ספרים חרדיים? איך זה מסתדר?

ולעניין:

אפשר לפרט קצת? כאילו בלי ספויילרים אבל להסביר מה העניין.

לאהוב משהו אחד לא מחייב לא לאהוב משהו אחר.

ולעניין (העתקתי חלק מהכריכה של הספר) : הספר מספר על ילד בשם נונו, שעולה על רכבת לירושלים ונוסע לביקור משפחתי בחיפה, במהלך הנסיעה הוא נקלע ל'חטיפה' ומשם למסע של פשעים קטנים ובמהלך העלילה הוא מגלה את הסיפור האמיתי של הוריו ושלו.

זה באופן כללי. ספר יפה, וגם אני תמיד מדלגת על החלק עם הפרה.

מי שקורא ספרים חרדיים קורא אותם כי הוא לא מכיר/לא רוצה להכיר סגנונות אחרים.

לא נתקלתי במישהו שאוהב קריאה מאוד, מכיר הרבה סגנונות ואוהב ספרים חרדיים.

וגם חלק מהספרות החרדית. (לא ספרות המתח ולא סיפורי גרוש- גרוש ולא גרוש בסגול)

מבין הסופרים הישראלים, דוד גרוסמן מועדף עלי במיוחד.

בס"ד.

מזה קשור? חוזה אני אוהבת גם ספרים של אסתר שטרייט וורצל, של אורה מורג ושל מי שחיבר את לב של דיו.. (אינלי מושג מה השם שלו...=]) חוצמזה, זה שלא אני אוהבת את כל החרדי, אני אוהבת חלק... וגם קראתי סה"כ רק ת'ספר הזה של דוד גרוסמן... חומצזה, אסור לאהוב כמה סגנונות???

והספר מספר על נונו.. ילד שעוד מעט ר מצווה שעולה על הרכבת ומגלה שם משו... שמוביל אותו למסע מטורף שהוא מגלה המון על עצמו... מסע פשיעה מטורף, בקיצור!!

ממ מומל!1

לא יכולתי להפסיק...

הזוי נורא.

בס"ד

התחלתי לקרוא את זה בכיתה ו' ופשוט השתעממתי וממש ניסיתי להמשיך

קיצור עברו השנים גדלתי התבגרתי והחלטתי לנסות אותו שוב...

בקיצור קראתי תספר הזה ורק באמצע אתה מתחיל להתחבר עליו (וגם לא..)

גולני- הספר מדבר על ילד שאמא שלו נפטרהוהוא חי עם אבא שלו והחברה של האבא

אבא שלו שוטר והוא לא מוכן לספר לבן שום דבר שקשור לאמא שלו ולמשפחה שלה

קיצור לבר מצוה שלו(הם חילונים אבל בכל זאת...)אבא שלו עושה לו משחק כזה לראות את בגרותו...

והעיניינים מתחילים להסתבך ברכבת בא הוא נוסע...

בקיצור אל תבזבז על זה תמאמץ בכלל...לדעתי כמובן..

וזה אחד הספרים שאני ממש אוהבת!!!

ואפילו הניק שלי על שמו..

זה ספר על גילוי זהות, והתבגרות, והוא כתוב כזה יפה שאיאפשר להפסיק (לפחות אני).

וגם אצלי אחד המועדפים הוא גרוסמן וגם אני אוהבת לקרוא גם ספרים של חרדים, ככה שיכול להיות כל מיני שילובי סגנונות בעולם.

או כמו שגבי, החברה של אבא של הגיבור וזו שבעצם מתפקדת כמעט כאמא שלו אומרת למנהלתזה לא ציטוט, בערך): לא כל הילדים באותה צורה. ויש גם ילדים זיגזג...

אחחחח איזה דמות מתוקה.(גבי)

ממליצה מאד!!!

בס"ד.

הציטוט הוא משו כזה "יש ילדים מרובעים ויש ילדים משולשים..ויש.." וכאן זוקפת גבי את אצבעה כלפי המנהלת "ויש ילדים זיגזגץץץ:

אם אנל'א  טועה זה הציטוט ה-כמעט מדויק..

אבל אני מבינה מה את מתכוונת - מצד אחד הוא מחובר למציאות, למקומות מוכרים, מצד שני מטורף לגמרי, וזה באמת מבלבל. אני בכל זאת אהבתי מאד, עובדות רק מפריעות לסיפורים מעניינים. 

הפסקתי כי התעייפתי לקרוא...

זה משתפר?

טוב, בעיקר מהו הספר ומה הוא בשבילך.
מוכנה לפרט?

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

וואו, למה? זה אחד הספרים הכי הכי הכי טובים שקראתי!!!

למה לא אהבת?

בדיבורים וכו', לא הרגשתי עומק בספר; הפסקתי די מהתחלה.

אותו ספר,  אפשר לכתוב אחרת. 

עומק😅

לדעתי זה אחד הספרים הכי יפים, מרגשים ומלמדים שיש, בלי קשר לצורת הכתיבה המיוחדת...

ממליצה גם לך לנסות שוב לקרוא אותו אבל כמובן שזו בחירה שלך ואם לא מתאים לך-ברור שלא אכריח🤷😅

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.