שזאת לא צביעות-את פשוט מראה לכל אדם צד קצת שונה שלך,צד "טוב" לאותו מקרה.

התכונה הזאת נותנת לנו את האפשרות להסתדר במקומות שונים ע"י החלטה של "מה אני רוצה לחשוף כאן".

זה שאנחנו מסתירים דברים נותן לנו להשתנות כי אם יש תכונות שלא נפטרנו מהם לגמרי אנחנו פשוט שומרים אותם בפנים ולא מראים לעולם (או לאנשים הרלוונטיים) את זה.

נראלי שאם אנשים היו מראים לעולם את כל האישות שלהם,פשוט עצמם,הם יגרמו לעצמם נזק.

אני לא יודעת אם הובנתי אז אני אתן לך דוגמא: נגיד שיש ילדה שיש בה את תכונת הכעס והיא לא רוצה לתת לכעס להתפרץ ממנה כשהיא בציבור,מה היא תעשה? "תחביא" את הצד הזה של האישיות שלה מפני כל העולם ואולי היא תחשוף אותו במצבים מיוחדים. אם אותה ילדה היתה עצמה לגמרי,היא היתה מתפרצת על אנשים בציבור וככה היא היתה גורמת לעצמה נזק-ריחוק מחברה .

סורי אם  או שאמרתי דברים/משפטים לא כ"כ קשורים (אחד לשני...) ,כתבתי מה שחשבתי באותו רגע

אי אפשר להתייחס לכולם אותו דבר.. תדמייני איך את אומרת את המשפט "שלום. מה שלומך?" לאנשים הבאים:

-המורה שלך,

-ילד בן שנתיים,

-אמא שלך,

-סבתא שלך,

-חברה שלך,

-שכנה שלך....

וכו וכו...

נכון שזה לא אותו הדבר? אז את צבועה? זה לא קשור...

הוא לאט לאט מכין את עצמו לפי תגובות ואופי של אנשים..

לכל דבר אנחנו מתיחסים אחרת,

ומושפעים בצורה שונה 

ומסתכלים אחרת

ומכבדים בצורה אחרת...

מעייף, לא?

שזה נכון התנהגות במקומות שונים..
הדיבור.. קצת.. לא לכל אחד יש דיברו מיוחד בשבילו..

אבל.. ההתנהגות..

זה לא נראלי צביעות.. זה נראלי איפה מרשים לך לבטא את עמך יותר. איפה את מרגישה יותר בנוח להיות מי שאת.. איפה שאת מרגישה שאנשים שמחים שאת עצמך..

בס"ד

כשבנאדם מתאים תצמו לסביבה אז הוא גם צבוע? סתם עלה לי ואין לי זמן כרגע להגיב כ"כ...

לפי דעתי החשובה והקובעת ( ) -

אדם בסופו של דבר עובד הרבה על רושם, כן כן-גם האנשים הכי מסטולים,מתלבשים כמו סמרטוט גם להם יש

מידה של להרשים(טוב אולי להם לא...)

הרי ברור לך שמול ראש האולפנה את לא תסתובבי עם חולצה קצרה, ולעומת זאת בחדר שלך בעצמך את כן...

למה?רושם,צניעות - כן גם צניעות זה סוג של רושם מסוים. רושם טוב,אבל רושם.

לכן גם כשאת מדברת עם אנשים מסוימים מן הסתם יש להם תפקידים שונים לא?

למעסיקה שלך - את לא תבכי מול הפנים כי הבן שלך שבר תרגל.

לחברה שלך כן. - כי יש לך אליה פתיחות מסוימת, את לא מנסה להרשים אותה תמיד בתור הבן אדם 'החמור סבר'...

בין חברות? חברה אחת את יותר פתוחה וקשורה - את תדברי איתה על גידולי בננות בזימבבוהה.

וחברה אחרת שהיא פחות חברה שלך - לא.

צביעות?יש מצב,אבל לאו דווקא למשהו שלילי - לא לכל אחד את צריכה להראות איך את באמת מתנהגת זה יכול להזיק,(מעסיקה,ראש הישיבה..)  תאמת נכון את ממש רוצה לנסוע עכשיו על בימבה(דוגמא) למה לא תעשי?-פאדיחות,מה הם יחשבו...

אבל עם חברה,במצב כפית וכו וכו את תעשי את זה,כי מולה את מוכנה להיות אמיתית ולעשות מה שלבך חפץ

סליחה על החפירות !

זה לא ממש צביעות אני חושבת שזה פשוט טבע האדם...

כי עם מישהי מסוימת אני יותר פתוחה ועם אחרת יותר סגורה לא נעים לי להיות כלפיה פתוחה/סגורה וזה מה שיוצא.....

בזמן האחרון יש לך שאלות שמראות על הרבה מחשבה.....

בהצלחה מדהימה!!!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות