הגדולים ההורים עדיין היו חדשים אם אפשר לקורא לזה ככה
ולכן הם היו יותר קשוחים ועם הזמן דברים משתנים
חוצמזה שניקח דוגמא זניחה נגיד עם הזמן של ללכת לישון..
היום שיש גדולים בבית שערים מאוחר משפיע שגם הקטנים
ישארו יותר ממה שאת היית נשארת מתי שאת היית קטנה וכו'

ככה זה.....

אני מבין הקטנים דווקא אבל כל מי שמעלי חוץ מאחת הם בנים והיא אפ'פם לא עשתה בעיות...

ואמא שלי בטוחה שבנים ובנות זה לא אותו הדבר אז היא ממש מחמירה איתי..(אבא שלי יותר סבבה...=)

אומנם זה נראה שלאחים שלך יש יותר חופש, אבל באמת - הם גם מקבלים הרבה פחות יחס.

כשאת היית תינוקת קטנטנה ומדהימה, ההורים שלך התרגשו ופנקו אותך כל היום. השקיעו בך, חשבו איך לגדל אותך בצורה הכי מושלמת, ישבו איתך שעוווות, השתדלו לתת לך את כל התנאים הטובים שהם היו רוצים לקבל כילדים.

אצל האחים שלך, קרוב לוודאי שהם כבר נכנסו לשגרה (הם הרי חשבו כבר פעם, עכשיו זה על "אוטומט"), ויש להם הרבה פחות סבלנות.

אז זאת נקודת אור להיותך בכורה .

אחים שלך הקטנים, באמת הרבה יותר מתוקים ונחמדים ממך.

כי הם ילדים.

אז הם עושים את מה שמבקשים מהם (פחות או יותר), ולכן הם גם עוזרים ולומדים ועושים רצון הוריהם.

אבל לך, כילדה בוגרת - יש את הזכות לבחור בכל הדברים הללו. לעשות אותם מתוך רצון, מתוך הבנה, מתוך אהבה.

וכמו שנכתב בספרי הארי פוטר הקדושים - הבחירות שלנו זה אנחנו.

יש לך את הזכות לפתח לעצמך אישיות יחודית ומורכבת הרבה יותר משל ילד.

את מתחילה להיות עצמאית עכשיו!

ואין דבר שמשמח הורים יותר מאשר שהבת שלהם נהיית אדם בעל אישיות עצמאית משלו, ולא רק ילדה שעושה מה שאומרים לה.

זה קשה בהתחלה, גם לך וגם להורים שלך, אבל הם אוהבים אותך, ומבינים איפה את נמצאת (גם הם עברו את זה...), וגם אם תעשי להם צרות ---- את תמיד הבכורה המושלמת שלהם.

בלי קשר לאחים שלך.

* דעי לך, שאחת הבעיות של ילדים קטנים במשפחה, שהם רואים באחים הגדולים שלהם "גיבורים מושלמים".לפעמים  השאיפה שלהם היא להיות כמו האח הגדול והמוערץ, והרבה פעמים יש להם מחשבות שלעולם הם לא יצליחו לגרד את הקרסול של מידותיה הנעלות של אחותם הבכירה.

אווצ'.. צרות של בכורים!! בעעעעע!@@!@@@

נמאס לי להיות בכורה.. אבל עדיף להיות בכורה ולא להיות שניה... כי לבכורים יש גם הרבה זכויות..

אוסנת- יפה יפה.

הזדהיתי מהצד של הילדה הקטנה במשפחה, במיוחד בכך שאני רואה באח הגדול דמות מוערכת.

אחים גדולים- שימו לב לכך.

למה אני כן..

ותיראי יש בזה חסרונות ויתרונות..

וכמובן את הסינר הזה של אמא שבד''כ כל הבכורים מיתחבאים מיתחתיו..(טוב אולי לא כולם..)

אני יכולה לומר לך על עצמי שאני ממש לא מיתחתיו..

אפילו לא קצת..

ולכן מלא אנשים ניכנסים לשוק כשהם מגלים שאני בכורה..

כי מזה לא רואים עלי..

כי יש לי מלא חברות גדולות מימני.. וזה עד כדי כך משפיע עד שבד''כ חברות שלי (בכורות..) מיתייעצות איתי על מלא דברים שאין להם מושג עליהם..

איזה הזוי...

למה שאני אהיה דמות מוערצת???

כילו זה נכון, אחים שלי יותר רוצים ת'צומי שלי ושל אחי השני, ואחותי ממש דומה לי ומזכירה לי ת/צמי בגילה,

אבל למה??

איכסס, למה להעריץ אותי???.. |נגעל...|

ואגב,

אני לא אוהבת את ה"ככה זה".

צריך לשנות.

אפילו, סתם, זה נשמע מוזר, אבל להפיק לקחים לעצמנו..

איך אפשר ליצור מצב שזה לא יהיה בדיוק ככה??

הרי המצב הזה, תכל'ס, באמת הגיוני..

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות