ואתם עייפים ומרוטים.

ניסיתם מקלחת? מה אומרת הרפואה הטבעית? אזניים? מספיק שבע?

נו כל השאלות של הסבתות אבל אולי אחת תקלע?

כ"כ מזדהה איתך כי אצלי היתה כוכבת אחת כזו שמזל שהיו לה אחים בני 6 ו7 כי יכולנו להתחלק בנדנודים.

כולם זוכרים ומספרים לה את זה עד היום.

תשני בכל דקה אפשרית ומקסימום תשלחי אלי, יקפצו עליו כאן.

בריאות רוגע ונחת!

שינה מתוקה וארוכה לכולכם.

ולעניין-אפשרויות שבהם נתקלתי היו:  ריפלוקס- לא תמיד מתבטא בפליטות מרובות אבל לעיתים אפשר לאבחן ילד שמשמיע כל הזמן קולות כאילו עולה לו האוכל, זה יוצר מצב של צרבת ובכי רב. יש טיפול! הרבה רופאים מעדיפים שלא לטפל כי זה בד"כ משתפר תוך 4 חודשים ועובר עד שנה... והם מציעים טיפול רק לתינוק שאינו עולה במשקל. אבל יש כאלו המטפלים, כי הם מבינים שהם טרם פגשו ברופא שיסכים לחיות עם צרבת קבועה במשך 4 חודשים תמימים...וגם חסים על ההורים

גירוי יתר תחושתי: תינוק כזה טוב להשאיר מכורבל ככל האפשר ( ולכן יתאהב במנשא) הם בד"כ יעדיפו עגלה או לכל היותר עריסה קטנה , על פני מיטה, ישמחו אם תכרבלי את גופו בתוך חיתול או שמיכה שתיצור לו תחושת חביקה כאשר הוא ישן על הצד,

כאבי בטן: גם אם אינו עושה תנועות אופייניות לקוליק: יש תינוקות הרגישים לחלב ואם אמא שלהם אוכלת מוצרי חלב הם ממש "ישתגעו" כפשוטו. נסי מס' ימים להפסיק מוצרי חלב, בעיקר אם יש מישהו במשפחה הרגיש לחלבון חלב. לעיתים מדובר במזונות אחרים: סולניים (עגבניות, פלפלים , חצילים...) , מוצרים המכילים קקאו, האם את שותה קפה? יש תינוקות שסובלים מעירנות יתר בעקבות ה"נס" של אמא שלהם.

אפשר לנסות לקחת חיתול בד יבש- לחמם מעט במיקרוגל או על קומקום חשמלי ולאחר שבדקת היטב שהוא חמים ולא חם מדי לעטוף את בטנו בחיתול- זה פועל כמו בקבוק חם ומרגיע מאד, אפשר להשכיב ככה לישון.

טורטיקוליס משמעותי- פירושו שיש נטיה צווארית לתד מועדף, רצועות מצד אחד קצרות ומכווצות בעוד שבצד שני מתוחות וארוכות . לא לכל תינוק זה מפריע אך יש כאלו שזה מאד יציק להם ואז הם עשויים להעדיף תנוחה אחת מסוימת ( הם גם יעדיפו לינוק מצד מסוים ואף עלולים לסרב להנקה מצד שני) את זה פותרים ע"י מסז', הערכה של פיזיוטרפיסטית, או לחילופין: אוסטאופטיה (ריפוי ע"י לחץ בעצמות גולגולת) - מכירה מטופל חמוד וקטנטן שטופל והבריא פלאים. כירופרקטיקה.  להזהר- לקחת רק רק רק למטפל מוכר עם נסיון בתינוקות (איפה את גרה?)

רפלקס מציצה מוגבר- כזה יילוד שווה מאד להרגיל למוצץ, אל תבחילו בשום סוג מוצץ שאותו אפשר להציע עד שתמצאו מה הוא מוכן למצוץ ועד שיתרגל.

ולבסוף "שאלת כפירה" ממש מפי אחות. האם במשך היום ניסית להשכיב על הבטן? יש סבירות גבוהה להניח שזה יועיל. יש תינוקות שפשוט לא יודעים לישון על הגב. ( אם כי לרב בגיל כזה הם אמורים לישון בכל מצב אלא אם משהו מפריע להם) אם את חוששת מאד- שימי "בייבי סנס" ( אם כי יעילותו מוטלת בספק- הסברים מדוע- אם תבקשי) תרגילי למוצץ (גם נחשב כ"גורם מגן" מפני מוות בעריסה) והמשיכי הנקה, אולי תראי נפלאות...

כי חשוב- המשיכי להאמין שבד"כ עד גיל 3-4 חודשים זה פשוט עובר, יום אחד זה נעלם וזהו... ואף אחד לא יודע בדיוק איך ומתי זה קרה...

הרבה הצלחה ושמחה בגידול העולל , שתדעו ממנו רק נחת אמיתי בהמשך!!!

אני בטוחה שהרבה אמהות יעזרו בכל האפשרויות שכתבת. יש לי כמה שאלות: לגבי מוצרי חלב - אכן מישהי עוד כתבה על כך פה בפורום וגם קראתי על זה הרבה אז באמת הפסקתי. נראה לך שיש בעיה להוסיף חלב עיזים לנס קפה?

לגבי השכבה על הבטן - לנו זה גם לא עוזר אבל תתפלאי לשמוע שאחות בטיפת חלב אמרה לי כן להשכיב על הבטן בשעות היום - אז כנראה את לא כזאת כופרת

נראה לי ששיהוקים בתדירות גבוהה יכולים להעיד על איזו בעיה?

ואיך אני יכולה לדעת (חוץ מדרך רופא) אם יש אולי איזו דלקת באוזניים?

ועוד שאלה: קקי "מוקצף" ונוזלי מאוד-מאוד זה תקין? (רק מניקה)...

תודה!

1. אם ילד רגיש לחלבון חלב פרה סביר להניח שיהיה רגיש גם לחלב עיזים, אך לא מחייב ( לי בבית יש ילד שחוטף סטרידור אם נחשף במהלך תקופה לחלב פרה, והתקפים נרגעים אם מוזן רק מחלב עיזים... אבל זו לא ממש הרגישות עליה מדובר , במקרה זה מדובר על ילדים שאם יחשפו לחלב יפתחו במיידי פריחה ואפילו נפיחות בכלי נשימה) נסי בלי חלב בכלל, וחזרי בהדרגה- בהחלט אפשר לנסות חלב עיזים.

2. השכבה על הבטן במהלך היום- הוראה חד משמעית בטיפת חלב, זו גם המלצה שלי, כאשר הורים עירניים ועוקבים, מה שהעזתי "לכפור" זה להציע לכם גם בלילה אבל אם זה ממילא לא עוזר, אז בשביל מה?

3. שיהוקים, במקום גרפס מוציאים אויר. יש ילדים עם המון שיהוקים שזה לא מעיד על ריפלוקס , יש ילדים שזו תופעה שמלווה את הריפלוקס הקל שלהם, אבל זה ממש לא סימן אבחנתי.

3. דלקת אוזניים- תפסי אותו בזמן רגוע ולחצי בעדינות על הלשונית של האוזן כלפי האוזן עצמה,( לא בתנוך התחתון) מן עיסוי בסיבובים. אם יעשה פרצוף כואב או יצרח0- זה יכול להעיד על דלקת אוזניים או נוזלים באזניים ( לא אותו דבר) אבל אבחנה רק אצל רופא. אגב, דלקת אזניים בגיל זה היא נדירה בהחלט. בעיקר אם הוא יונק.

4. קקי נוזלי בצבע חרדל או ירקרק, גם אם קצת מוקצף- בסדר גמור, יתכן שיש לו גזים ואז היציאות יוצאות עם כל האויר הכלוא במעי.

5. המליצו לך פה שוב על אוסטאופטיה, אני יודעת על מישהו בקדומים, אם תרצי - אברר עבורך. גם לי כמו ליוקטנה אין נסיון אישי, אבל יש לי סיפורים משכנות ומטופלות ששלחתי.

הרבה הצלחה!!!

אני מזדהה עם כל מילה ואפילו נזכרת, בעודי קוראת את מה שכתבת, בכל התיסכול שהיה לי עם אחדת הבנות שלי.

היא לא הפסיקה לבכות 4 חודשים!!! אמאל'ה!!

אם הייתי מכירה אז את הקינסיולוגיה, הייתי רצה לטיפולים.

מומלץ בחום!

עם הבן שנולד אחרי ההיא כבר היכרתי את השיטה (למדתי אותה והיום אני מטפלת בעזרתה גם בתינוקות בכייניים), ולקחתי אותו למפגש עם קינסיולוגית.

מומלץ. מומלץ, מומלץ!

אולי זה יעודד אותך: אותה בכיינית היא היום ילדה מ-ק-ס-י-מ-ה ורגועה. יכול להיות שהיא פשוט בכתה בריכוז את כל השנים שאח"כ...

וואי, זה נורא ארוך.

בקיצור- זה עובד.

סתם, אני לא כ"כ יודעת להסביר את זה, פשוט צריך לראות את זה.

אולי יותר מאוחר יהיה לי כח להסביר.

ואולי כדאי לחפש בגוגל.... sorry

אני מאוד מזדהה איתך!!

מה שעזר לנו אחרי חודשיים של סיוט מתמשך ללא שינה היתה בדיקת אלרגיה פשוטה שגילתה שהילד אלרגי לחלבי

הוא רק יינק אבל אני הפסקתי לחלוטין חלבי והמצב השתפר פלאים ממש כמו קסם!!!!!!

אגב היום הוא כבר גדול והאלרגיה עברה לו כבר...

שווה לך לבדוק

לפעמים בזמן הלידה הם חוטפים חבלה כלשהי, והם לא יכולים להגיד: "אמא צ'מעי כואב לי בצוואר/כתף/גולגולת איימים ועד כדי כך שאני לא יכול לעצום עין!". אוסטאופת יאבחן ויתקן (ללא כאב). 

מי זה אוסטאופת ואיפה מוצאים אותו?

לצערי ולשמחתי אין לי מנסיון אישי, וגם לא משמועה

הנה קישור לאיגוד האוסטאופתים: http://www.osteopathy.org.il/tipul.html

למטה מימין יש עזרה בבחירת אוסטאופת.

בהצלחה!

עובד גם עם תינוקות פיצפונים, עדין מאד, ואני ראיתי בעיניים הוכחות ליעילות הטיפול שלו.

קוראים לו אמיל,

והטלפון של המזכירה שלו הוא 054-4917537 (זיוה).

ממליצה בחום,

ואם את רוצה עוד פרטים אספק בשמחה (אפשר באישי)

זה בטח הרבה יותר זול ככה...

קלעת בול. היום היינו אצל אוסטאופת (חיכינו חודש וחצי לתור הזה) והוא אמר שתקוע לו הצוואר (הניחוש הראשון שלך!), יכול להיות שבאמת בעקבות הלידה. מקווים שזה באמת יעבוד כמו קסם

נזכרתי, שהבן שלי לפני 3 שנים נולד בוואקום, ומיד המליצו לי ללכת לאוסטאופת, כי אולי משהו "נדפק" בלידה, ובגיל כ"כ מוקדם, תוך קצת טיפולים אפשר לטפל בבעיות שלעיתים מגלים אותם בגילאים מתקדמים ואז ממש קשה לתקן.

הלכנו לאחד, לא זוכרת מה שמו, צרפתי במרכז העיר.

הוא גם עלה על זה שהצואר תפוס (זה מפליא, כי עד אז הילד היה ישן עם הראש תמיד לאותו צד, ולא היה נראה לי מוזר) ולאחר הטיפול (2-3 מפגשים) הוא התחיל לסובב את הראש בחופשיות, ולהרדם כשהראש מחליף צד מדי פעם, זה היה מדהים, שהוא הצליח בלחיצות עדינות כ"כ לרפא את זה!

ויש בחנויות גם טיפות באך לשינה

לא הפסיק לבכות ואמרנו לה לכי לבי"ח ,כי זה היה מוגזם הוא ממש לא נרגע..והם גילו לו דלקת קרום המוח

אז  בעז"ה אין לו כלום אבל אולי כן יש לו משהו שמציק וזה לא רק פינוק....

התינוק מתרגל לניענוע וכך הוא נרדם. כנראה שיצרתם אצלו תלות בניענועים כדי להירדם.

תינוקות בדר"כ לא יודעים להירדם לבדם אנו צריכים ללמד אותם.

תנסי לבנות לו לוח זמנים של אוכל שינה פעילות וחוזר חלילה.

ספר מעולה מעולה -  הלוחשת לתינוקות - היא מסבירה שם את הכל

היתה לי את אותה בעיה עם הילד הראשון שלא הפסיק לבכות.

עם השאר השתמשתי בשיטה שלה והיא מוצלחת!

לא רק שמומלץ, ספר חובה לכל אמא!

טוב, רק כדי לשלול איזושהיא בעיה שאת לא יכולה לראות לבד. ועוד סיפור, יש לי חברה שהתינוק שלה צרח המון והיא ניסתה כל מיני דברים (גם מח אחד ועוד שיטות). בסוף, רופא ילדים גילה (ממש במקרה) שלילד יש חור בלב! ואם היו מחכים עוד כמה ימים היו עלולים לאבד אותו ח"ו. לכן, לפני שהולכים לכל מיני רפואה משלימה (שגם אני מאוד מאמינה בה) עדיף ללכת לרופא רגיל, לפחות כדי לשלול כל מיני בעיות. אגב, התינוק של חברתי, כיום כבן שלוש, ניצל בנס אחרי ניתוח לב בשניידר ב"ה.

התינוק נולד רגיל - לא מרגילים אותו.

איך הוא ישן ברחם? עטוף באמא, ותוך כדי נענוע (כשהיא בתנועה - הוא ישן יותר).

הוא נולד רגיל לזה, ולאט לאט הוא מתנתק מהתלות באמא. אין מה לדחוף ולזרז ("ללמד"=לאלף). הוא יגיע לזה לבד.

כמו שהוא לומד לדבר, כמו שהוא לומד לאכול, כמו שהוא לומד לנשום. בעצמו, בזמן שהכי נכון לו.

ואם בכל זאת רוצים לדחוף אותו לכך בזמן שלא נכון לו, יש לעשות את זה במלוא הזהירות והתמיכה! לא להשאיר תינוק בוכה ללא מגע. בכך אנחנו מלמדים אותו שאין לו מה לסמוך על אמא ואבא שיבואו לעזור לו, והמסר הזה מוטבע חזק מאוד במוחו הזעיר והמתפתח.

עד שהוא יתנתק מהתלות באמא, אמא עלולה לצאת מדעתה. פעמיים. אבל ממש. מה עושים עם זה? אני יודעת שהרבנית ימימה מזרחי אומרת שזה בדיוק הרעיון של אימהות: זו אי - מהות. את עצמך לא כלום, את כבר לא את עצמך, את כולך מסורה לילדיך, אין לך משל עצמך ולא כלום. אני מסכימה ברמת העיקרון. אבל ברמת בית שמש?! בכלל לא! זה לא חיים זה! הראש מסכים, הלב בכלל לא.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...