מפגשי פו"פ!!!

(אי זה נשמע נורא עם הר"ת האלו... ננסה שוב--- )

מפגשי רווקים\ות!!!

זה מפגשים חברתיים- או שיעורים- או טיולים- ויש עוד

בכל אתר  בכל עיר בכל יישוב רציני

ואפשר למצוא פרסומים עליהם בכל אתר או עלון-שבת

כבר היה מישו מהפורום פה שניסו להרים את הכפפה הזו ולארגן משו...

אבל ההיענות של הח'ברה הרווקים היתה דלה ומאכזבת-עד-מייאשת...

תיקח את העצה של עצמך ותתחיל להתחיל עם מי שאתה רוצה

והחברה לא כ"כ נפרדת..

איפה אתה חי? בנות דתיות קופצות משמחה בלב שלמישהו דתי יש בכלל אומץ לגשת אליה 

תלוי איזה בנות..

לא יודעת מה הסגנון שלך אבל רוב הבנות עם ראש קצת פתוח ישמחו

ב"חן וצניעות"

מה לא צנוע מה?!?!

מה אתה שורק לה ברחוב?! לא!

גד.

זה הענין, אני מאמין שיש לי את האומץ אבל פשוט אין הזדמנות.. אנחנו ממודרים היטב...

אני ממש ממש לא חושב שסתם אם מישהי עוברת מולי ברחוב זה מספיק..

צריך איזושהיא הכרות בסיסית, או אפילו פחות מזה אבל משהו... ואת זה - אין!

יש לי חבר ב"ה

אין לי דוגמאות כרגע אבל תחפש באינטרנט אני בטוחה שלא חסר

היא להסתכל עליו וברגע שהוא מחזיר מבט אז לחייך אליו.

אם הוא/היא מחייכים בחזרה, זו כבר התחלה נפלאה.

במקרים רבים הוא/היא מסובבים את הראש ואז צריך לחכות קצת. אם אחרי כמה שניות הם שוב מסתכלים אז יש כאן התחלה טובה.

אין מצב שאני מסתכלת עליו שוב"

זה מביך..

ממ הלוואי שהיו לי רעיונות בשבילך לאיך להתחיל אבל אין לי

אישיתתתת תמיד אהבתי את הרעיון של

בן: "יואו!"

בת:כן?..

בן:את נראית לי מזה מוכרת..

בת:וואלה?

בן:כן נו.. המלכת יופי הזאת..

זה הכי פלצני אך רומנטי שיש (:

*על בסיס רואים את הקולות- קול הנבואה - למי שהשעה עוד מוקדמת עבורו. 

לנורמאלים - זה פשוט נראה לי כל כך "לא דוס"  לדבר ולהתחיל ככה- ועכשיו גרמת לי להטיל ספק בשפיות שלי, יכול להיות שהטענות של אנשים על כך שאני דוס, יש בהן גרעין של חצי אחוז של אמת?

השפה שלך גבוהה מידי בשבילי להמציא עוד שיחה של בן מתחיל עם בת בסגנון ברוך

פנימה האדם חושב ומרגיש דברים עצומים ואז הוא פותח את הפה לדבר ויוצא:

"אה...."

והיא מרימה את הראש בביישנות, ושואלת אותו 

"כן?.."

והוא מביט בשעונו ופולט:

"אה מה השעה?"

סתם, כוונתי היתה כל הרעיון של "להתחיל" עם בנות. זה פשוט לא תופס חלק בעולם שממנו אני בא. אין לי משהו עקרוני נגד זה, וגם לא ממש מהותי (איך אני רואה את הפשקווילים). אבל אני לא רואה בחורי ישיבות עושים את זה. 

אם כי, אין ספק שיש בזה צד יפה. 

אני לא מתכוון לאמת האובייקטיבית אלא לאיך שאני מרגיש.  איך לומר- מפגשי פו"פ נראים לי רע, ממש רע. והרבה יותר לא טבעיים..

חוץ מזה שאני אבלע את הלשון ברגע שאכנס לארוע כזה, ושלא אצליח להקשיב לרצון שלי בכלל, זה נראה לי קצת זול כזה..  (הי, לא להתנפל כולם ביחד!)  הרבה יותר לא אמיתי וטבעי ממה שצריך להיות.  ובכלל, כל הדברים האלה הם לבני 30+ וזה נשמע לי מה זה לא זה..  לא רוצה להגיע לזה... עדיף לי אלף בליינד-דייטים מזה!

    בקיצור, אנחנו מעוותים על כל השכל, אנחנו בדרך מעוותת והאווירה היא שזה מה שהתורה רוצה!!!  וזה לא, לא יכול להיות!!!   

אמת!

טבע!

פשטות!

בלי להסתבך, חבר'ה!

או פשוטים, תלוי בנק' ההסתכלות... וכמובן שעם הזמן , כשכבר נמאס, הכל נהיה יותר מעצבן.

קבל זעקה מפורום אחר שמשתייך לציבור קצת שונה מציבור הגולשים כאן:

"זעקה!!!

די!!!

זה כל כך לא נכון, כל כך... אין לי איך לבטא את זה אבל זה כל כך לא!!! זה כמו לשמוע מוזיקה מהממת ורק אח"כ לגלות שהמילים שהוצמדו לה מזעזעות(ותודה למי שיביא דימוי מדויק יותר). למה אני נפגש עם בחורות, מתלהב מהן, הולך איתן למסיבות וכבר נחשב חבר שלהן בעיני החבר'ה ורק אז אני מגלה את כל הדברים הבסיסיים שהייתי צריך לדעת בשבוע הראשון להיכרותינו.

למה אני צריך את כל הבילבולי שכל שמסביב אם מה שאני רוצה זה להכיר ת'בחורה באמת?..."

תמשיכו לבד ת'מונולוג, אני עייפה!

בקיצור- אני מבינה את המשבר ואת הבאסה, אבל דרכי ההיכרויות האחרות (כמה שזה דוסי לומר את זה) הן לא יותר טובות,לא יותר פשוטות ולא חוסכות עוגמת נפש ותיסכולים. אז תתעודד!!!

זה לא במקרה דומה... המצאתי תגובה מתוך תחושות שאני יודעת שקיימות בציבור שיש לו דרכי היכרות שונות משלנו... סליחה שהטעתי...

מה, דרך שיחה של שתי דקות עם חברה שלה?

תאמיני לי, מהפנים של אדם, ממה שהוא משדר, אפשר לראות את הדברים שהכי חשובים לך.  ואם מישהי נראית לי מתאימה, ויש לה חן שבעיני הוא מוצא חן, אני מאמין שזה שיקוף של פנים הנפש, וזה שווה פי אלף מכל הבירורים שבעולם.  יש בזה משהו שמורה הרבה יותר על התאמה מאשר שחברה שלה אמרה לי עליה שהיא "ממש מקסימה וכו' וכו'".  מחילה על הציניות.  אל תתני את עבדך לפני בן בליעל, כי מרוב שיחי וכעסי דיברתי עד הנה.

אותה באמת, אמרתי שיש בזה עניין. כן, יש דברים שלא רואים בפגישות ובאסה  לגלות אחרי.

אני מסכימה לגבי העניין של הראייה, מציאת החן ושיקוף של פנים הנפש, אבל, הי, אתה לא מתחתן איתה אחרי הבירורים...(אני מקווה).

באופן כללי-נשמע שאתה בתחושת דיכי כזו.

זה יעבור מחר.

נ.ב. נחמדים הציטוטים התנכיים שלך...

אז בעז"ה, בקרוב אצלך...

ואת סגורה על ה'מחר'? 

זה גם לא כ"כ בהגדרה של דיכי.  זה פשוט תחושה רעה שנמצאת בי המון זמן וזה לא סותר בדרך כלל מצב רוח טוב...

יום שמח לכולם!

כמו שנאמר "ואם לא מחר, אז מחרתיים..."(נעמי שמר, נראה לי)

ואם לא מחרתיים, אז...

יום שמח גם לך!

ואז מה יש לי לעשות שם?

גם אני נורא רציתי שכך זה יהיה, ויש בי עד היום צער או צביטה בלב על כך שלא קידמתי או התחלתי קשר עם מישהו שמצא חן בעיני לפני כך וכך שנים... (אפילו שאני נשואה באושר למישהו אחר...) ואני מכירה זוג שהכיר כך- בצורה טבעית ואמיתית וזה באמת היה החלום שלי גם.

אם זה מזדמן- אני חושבת שאל לך למנוע את עצמך מלפנות לבחורה ודווקא זה נראה לי מפרגן מאוד ואמיתי מאוד, כמובן אם הכל נעשה באופן הצנוע והעדין כפי שהזכרת. אני חושבת שאין בכך בהכרח התרשמות מחיצוניות בלבד, אלא מחיצוניות שמבטאת התנהלות, אופי ופנימיות.

אבל מה לעשות ולא תמיד מזדמנות לנו סיטואציות כאלו.... יש לראות גם באנשים המציעים הזדמנויות ...

ובת'כלס- בסוף זה לא משנה איך הכרתם. אם זה זה -  חוץ מהעובדה שהסיפור לנכדים יהיה פחות מעניין...

אם זה זה- היא תאהב אותך באמת בלי קשר ל"מערכת" גם אם בסיס הקשר הוא בדרך של "הצעות".

קשה לי להתחבר לקושי שאתה מבטא ולשחיקה, ולמיאוס, כי לשמחתי לא חוויתי אותו על בשרי, אבל אני כן הייתי רוצה לחזק אותך. אולי אתה צריך הפסקה קלה???

דרך אגב- גם אצל חילונים רוב ההכרויות נעשות ע"י אדם שלישי.

ויש הרגשה שאתה ממלא תפקיד שהוטל עליך "מגבוה", אבל נתפר הרבה מעבר למידות שלך..

מה לך ולמערכת המשומנת הזאת?

ככה לא הייתי רוצה להתחיל חיים חדשים.

אני גם יודעת מהיכרויות אישיות שכך בנות דתיות מתחילות לפתח קשרים עם חילונים. הפשטות, הטבעיות.

החופש לנשום בלי מכונת חמצן מושגחת, בלי כבלים ועמידה על המשמר.

באשמתנו הכנסנו את הטלווזיה הביתה .........ונחשפנו לעולם המערבי

נחשפנו לשחקני הוליווד ורצינו להיות כמותם

נחשפנו לרצות את היפה ולא את הראוי

את החיצוני ולא את הפנימי

ולכן...........ברגע שאנחנו מגיעים למפגש אנחנו מחפשים את מה שראינו בסרט של אתמול או בטלנובילה האחרונה

אם לעומת זאת הייינו כולנו שומרים על טומאת העיניים ולא נחשפים לעולם הבנות והבנות לא היו נחשפים יותר מדי לעולם הבנים

אז הראשון שהיו מציעים לנו היתה נפתחת איתו אהבת אמת.

כפי שראינו בדורות הקודמים שהיו לוקחים איש ואישה והיו מתחתנים בלי שום בעיות

לעומת זאת היום אנשים מחפשים ולא יודעים מה הם מחפשים......רצים ולא יודעים אנה

טבע האדם זה להימשך ליופי זה לא קשור לטלויזיה!!!!!!!

תפסיקו להאשים גורמים חיצוניים על הרצונות שלכם

הרצון הטבעי והבריא שלנו בא מהטלויזיה?

אפשר לספור על אצבעות היד את שעות הטלויזיה שלי בחיים (לא כולל מונדיאל), ובערך כמספר הזה סרטים שראיתי.  זה לא קשור להוליווד.  זה מה שהנפש רוצה בצורה הכי טבעית ובריאה שיש. 

זו לא הנקודה.  פשוט שיטת הבליינד דייט היא עיוות ממוכן לשירת הנפש.

    נכון שלפעמים פוגשים מישהו/מישהי שמוצא/ת חן ואז זה זורם נפלא.  אבל עד שמוצאים... וכל כך הרבה קורה שאנו משכנעים את עצמנו שמצאנו וטיפה מתעלמים מהנפש, ומנסים למצוא את הסיבה ש"לא הולך" בנו... כל זה לא נכון ולא אמור לקרות!

כשארגנו מפגשי פורום הייתה הענות דלילה.

אין מה להאשים את ה' אלא את עצמינו

ההורים מסננים את הבלתי מתאימים וכך מונעים עייפות חומר גדולה, חוסר יכולת ליצור קשר מרוב דייטים ועוד הרבה מרעין בישין??

הקושי הוא לא בלפגוש את אלה שלא מתאימים.  זו פשוט הדרך.  זה נראה לי כל כך לא נכון!

מציעים לי מישהי.  אידיאלי - אני לובש מכנסיים והיא חצאית אז כנראה זה מתאים.  היא בחורה טובה - באמת!!!  אבל אני לא רוצה ככה להפגש!  אני רוצה לשיר את שיר הנשמה שלי ולא למכן אותו עם צלילי מקשים של הפלאפון... עדיין לא מצאתי דימוי יותר טוב אבל הדימוי הזה מוצא חן בעיני יותר ויותר! 

אפשר לעשות מפגש פורום נוסף?...

אתה צודק מאה אחוז.  אלו פשוט הרגלים ותסביכים ישנים...

ומשעשע כי גם זה קשור לגמרי לחזרה לטבעיות הפשוטה והבריאה שאיפשהו כדתיים איבדנו. 

גם "אבא" זה שם חיבה. ואומרים כך בגלל הכבוד.

התלוננת שממציאים שמות תחליפיים לה', אז אני אומרת לך שזה מפאה הכבוד.

כמו שלאבא שלך, אתה קורה אבא, ולא בשמו הפרטי.

אין לי מושג מבחינה הלכתית אם זה בסדר או לא, ואני גם לא נכנסת לזה...

אני רואה את הקשרים בחיי שהתחילו בהכרות טבעית.

איזה סיבוכים, ערפל, כלום לא ברור, מה הכוונות, מי רוצה, מה רוצה, מה השלב הבא.

היתרון הגדול של הדייטים הרגילים בעיני הוא הסדר הטוב. המטרה ברורה. הפרטים הרלוונטיים בד''כ תואמים איכשהוא. ברור מי מתקשר, מתי, וכו' וכו'.

ואני אומרת את זה בתור מישהי שהייתה בדי הרבה דייטים ונמאס לה, כן? נראה לי שאף פעם לא היה לי משהו שכל כך קשה לי לעשותו... ועדיין, עם כל הבאסה- אני חושבת שהיתרונות גדולים מהחסרונות.

לי ניראה שתסבוכים חילוניים, מהעולם המערבי הרבה יותר גרוע.

למרות שזה ניראה עם סוף רומנטי בטירוף.

אגב, לא צריך להתאמץ בכלל,  רק להסתכל על אחוזי הגירושין בכל תרבות.

קראתי את מה שכתבת ואני ממש ממש מבינה את התסכול. גם לי זה עבר כמה וכמה פעמים בראש. אנחנו כאלה כבדים לפעמים... מה לעשות?

לא קראתי שום תגובה בשרשור כי אני חייבת לרוץ

רק רציתי להגיד שהתגובה הראשונה שצעקה(במקביל לכותרת "זעקה";) בתוכי היא-

תתפלל על זה. 3 מילים פשוטות כל כך. ה' ממש מחכה שתתחנן אליו. אני מכירה מישהי שביקשה מה' פעם משהו דומה, תעשה שהוא ימצא אותי! שאני לא אצטרך להתבחבש בדייטים למיניהם. והיא הכירה אותו באוניברסיטה כמה נפלא...

תגיד לה' שאתה רוצה למצוא מישהי בצורה טבעית ולא בתסבוך כמו שאתה מתאר...לתפילה שיוצאת מהלב יש כח עצום.

וזהו נראה לי.

תפילה זה הכי הרבה שאפשר לעשות- וזה הרבה

איך זה להיות כל כך נון קונפורמיסט כשאתה בעצם בדעה הקונפורמיסטית, אה? סתם, זה לא בגלל זה.

"בליינד דייטים" זו שיטה מעולה. חוסכת את הלא קשורים מהבחינות החשובות, מונעת קשרים לא בריאים לפעמים.

בליינד דייט נותן יותר סיכוי לבחור עם פחות אומץ ולבחורה עם פחות יופי.

הוא מתנהל בצורה נחמדה ולא לחוצה. יש כללים יחסית ברורים וכל אחד יודע פחות או יותר מה לעשות.

יש הרבה תקופות בחיים שאין הזדמנות להכיר באופן טבעי בחורה דוסית בצורה יותר רצינית ממראה הפנים שלה.

ולתגובות קצרות לטענות פותח השרשור:  א. לברר זה לא איכס. זה חיוני וטוב.  ב. "לאהוב בצורה אמיתית ופשוטה" - טוב אני לא מגיב על טענות שנובעות מסרטים הוליוודיים...  ג. אמר- לא להתחפר בשאלות לא לתסבך תסבוכים דוסיים - למה לא ?! למה לא להתרכז במה שחשוב לנו בחיים? 

א. לברר - הרבה פעמים זה איכס - (הדברים שהם מספרים..) מצד שני, הרבה פעמים מקבלים אחלה רכילות. 

ב. אני חושב שכוונתו היתה שונה, אבל נקבל את הפירוש שלך - למה זה גם אחלה דבר, מה יש לך נגד הוליווד, ואם תגיד תרבות המערב, אני...

ג. הוא צודק, לפעמים אני פשוט רוצה להביט באיזה סופה מתקרבת, ולא רוצה בכלל דיבורים (מאידך, נראה מי יצליח להשתיק אותי).

תקשיב לדעתי כל הקטע שלו נכתב מתוך רגש אחרי תקופה של דייטים לא מוצלחים- בסה"כ זה מובן מאוד, וכמובן מי לא חווה רגשות דומים אחרי דייט לא מוצלח במיוחד. ורגש, יש להתייחס לזה כרגש- ולא לדרוס את זה עם שיני טרקטור שכלי רציונלי. 

ומשפט חכמה לחיים:

"בליינד דייט זו הרפתקה, לפעמים אוגרים גדולים וירוקים מועכים אותנו, ולפעמים מצילים נסיכות" 

ולוקח הרבה כוחות.

אבל..

בעז"ה

כשאשתך תבוא

אתה פתאום אחרי לא יודעת כמה זמן תשים לב שאתה כבר לא ב"דייטים", אתה כבר יותר בזרימה, בטבעיות בחיים האמיתיים.

ואחרי החתונה בעז"ה, עוד יותר.

אומרת את זה בתור אחת שהסתובבה בדייטים והתייאשה ופתאום - הופס!! מישהו שם למעלה החליט להעביר אותה אגף.

זה שלב.

שלב מעצבן וקשה ולא פשוט.

אבל יש עוד שלבים אחרי בעז"ה.

והלואי, שה' ישלח לך את שלך (ולכל מי שצריך) בדרך שהכי טובה לך!!

בקרוב ממש!!

זה כ"כ ניראה שהזוג שמתאהב בצורה פשוטה ניראה מלכתחילה כמו כפפה ליד, כי "למה צריך לבדןק, או לברר?!".. עד שמתברר שליד שמתחת לכפפה חסרים כמה אצבעות, ומה שמנע זו הרטיה שהייתה על העניים בזמן ההתאהבות, ועכשיו זה קצת טוו-לייט..

קיצור, גם עם תסביכים דוסים אפשר להתאהב בצורה טבעית, ולא פחות חשוב, גם פקחית...

אהבתי את הנקודות הטובות שהעלית בקשר לבליינד-דייט.  אבל בקשר לתגובות..

א.  לברר זה איכס.  עניין של הרגשה. זה חיוני, לעיתים גם טוב, ואף פעם לא ייתן אינדיקציה אמיתית על האינטראקציה שתהיה/לא תהיה  (וואו, אינדיקציה ואינטראקציה במשפט אחד.. נשמע אינטלגנט יותר מידי)

ב.  עובדתית- לשמחתי לא ראיתי כמעט סרטים הוליוודיים בחיים.  כך שזה באמת לא נובע מזה, זה נובע מהרגשה טבעית ופשוטה.

ג.  לא יודע.. אני רוצה לאהוב לא כי הגעתי למסקנה שצריך לאהוב אחרי התחפרויות והסתבכויות אלא פשוט כי יהיה בא לי לאהוב!

אפשר להתווכח, אפשר לומר שהשיטה הזו היא הכי פחות גרועה שיש במצב הנתון, אבל אי אפשר לומר שזו השיטה האידיאלית.  לא רוצה להאמין שכך יהיה בימות המשיח (כמובן, אלא אם כן דייט כושל זו הפרשנות האולטימטיבית ל"ונמר עם גדי ירבץ").

תמתין בסבלנות עד שבגיל 60 פתאום תיפגשו בסיור פנסיונרים וייווצר הקליק המיוחל???

אני לא יודעת בן כמה אתה, ואלו סרטים רצים לך בראש, אבל אני התחתנתי בשיטה "הדוסית הדבילית " (מצטטת מן הפנינים שנשמעו אצל קודמי):

הציעו לי המון- סיננתי רק את הרלוונטיים (בבירורים הכ"כ נוראיים, לדבריכם, התעסק אבא שלי) וכך בא בחשבון רק מי שממש מתאים לי מבחינת שאיפות ,רמה דתית/ לימודית/ רוחנית ועוד, ועד שעשיתי את כל המיפוי- נפגשתי איתו, (הבחור הראשון שלי ואני הראשונה שלו), מיד מהתחלה היה ברור שיש על מה לדבר (ולא על סמך פנינו היפות ופערים בלתי ניתנים לגישור)- והלב ממשיך בעקבות ההתאמה- וחסכנו המון כאבי לב על ניסוי וטעיה שלפעמים נמשכים עד שנות השלושים....

(אוטוטו בר מצוה לנישואינו.....)

מכיוון שהחיים האמיתיים זה כאן, ואתה לא נוסע בכל קווי האוטובוס בארץ עד שתפגוש אותה ותתאהב בה במבט הראשון, כדאי לנחות אל עולם המעשה ולעשות כלי בדרך הטבע למציאת האחת והיחידה.....

בפועל, הרבה אנשים אין להם את היכולת לברר ולסנן בצורה כזו.

אין להם אבא שלוקח חלק פעיל.

להרבה מהם אין הצעות.

אין את הבגרות המספקת בשביל לברר וכו...

לדעתי, חלק גדול מהכאב ראש- זה תהליך ההתבגרות.

כמובן שזה נהדר להגיד לנער לצאת מסרט- אבל אין לו מושג על מה אתה מדבר.

לה"ו

שזכית שהראשון שלך הוא המיוחל, אך לצערי זה לא מראה שום דבר...

*זה שהוא היה הראשון זה לא בגלל כל הברורים-אלא בגלל שכך החליט הקב"ה!

*אם בגיל שלי אני אעשה את כל הברורים הללו את יודעת מה יאמרו עלי? שאני בררנית!

*הדברים שנאמרו הם מתוך כאב שאשרייך שאף פעם לא תחושי אותו!

*ואנו כבר לא בני 18 ועד עכשיו ניסינו רק בשיטה "הדוסית הדבילית" (לציטוטך) והרי לפנייך התוצאות-לא מרהיבות במיוחד, בעיקר הרבה חבר'ה עם לב שבור!

בקיצור, ההמשך בשיטה הרגילה כפי הנראה ימשיך אך לדעתי לא צריך לחשוש להיות לפעמים קצת נועז (בגבולות הצניעות והתורה כמובן!)

כל הטוב ושנזכה רק שמחות וישועות!!!

היית לי לפה!

היית לי לפה!

אז אולי לא כולם עם הראשון, אלא השני/ שלישי/ רביעי  - אבל לא השנים הארוכות וחסרות התוחלת של לצאת סתם ,  עם כמות מטורפת של בני זוג, עם מישהו בכלל לא מתאים ולא קשור, ולבזבז כל פעם כמה חודשים  וכמויות עצומות של אנרגיה בשביל להבין את זה!!!!

ואם בבליינד דייט זה לא עבד- תחכו לפגיעת הברק שאולי אי פעם תיפגשו באקראי ותתאהבו??

ואם אתם משתי קצוות הארץ ואין מצב שזה יקרה באופן  טבעי??

סימן שצריכים יותר להשקיע בשיטה "הדוסית הדבילית" המסננת  את המתאימים, וכך, בדרך הטבע יש סיכוי שזה יקרה!!!

שעתים נסיעה...

ישנם דברים שמקובלים שאינם רעים בהכרח אבל מנהג טוב, אין חובה להיצמד לזה, אבל מאידך לפעמים כדאי. 

כמובן שלא תעשה משהו נוראי וטרגי רק בגלל שהחברה דורשת.

בסה"כ לא זכור לי מנהג מגונה של הציבור הדתי לאומי נושא, ומאידך גם אין ממש חוקים אמיתיים, משום שזה מאוד תלוי באנשים עצמם.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!