מפגשי פו"פ!!!

(אי זה נשמע נורא עם הר"ת האלו... ננסה שוב--- )

מפגשי רווקים\ות!!!

זה מפגשים חברתיים- או שיעורים- או טיולים- ויש עוד

בכל אתר  בכל עיר בכל יישוב רציני

ואפשר למצוא פרסומים עליהם בכל אתר או עלון-שבת

כבר היה מישו מהפורום פה שניסו להרים את הכפפה הזו ולארגן משו...

אבל ההיענות של הח'ברה הרווקים היתה דלה ומאכזבת-עד-מייאשת...

תיקח את העצה של עצמך ותתחיל להתחיל עם מי שאתה רוצה

והחברה לא כ"כ נפרדת..

איפה אתה חי? בנות דתיות קופצות משמחה בלב שלמישהו דתי יש בכלל אומץ לגשת אליה 

תלוי איזה בנות..

לא יודעת מה הסגנון שלך אבל רוב הבנות עם ראש קצת פתוח ישמחו

ב"חן וצניעות"

מה לא צנוע מה?!?!

מה אתה שורק לה ברחוב?! לא!

גד.

זה הענין, אני מאמין שיש לי את האומץ אבל פשוט אין הזדמנות.. אנחנו ממודרים היטב...

אני ממש ממש לא חושב שסתם אם מישהי עוברת מולי ברחוב זה מספיק..

צריך איזושהיא הכרות בסיסית, או אפילו פחות מזה אבל משהו... ואת זה - אין!

יש לי חבר ב"ה

אין לי דוגמאות כרגע אבל תחפש באינטרנט אני בטוחה שלא חסר

היא להסתכל עליו וברגע שהוא מחזיר מבט אז לחייך אליו.

אם הוא/היא מחייכים בחזרה, זו כבר התחלה נפלאה.

במקרים רבים הוא/היא מסובבים את הראש ואז צריך לחכות קצת. אם אחרי כמה שניות הם שוב מסתכלים אז יש כאן התחלה טובה.

אין מצב שאני מסתכלת עליו שוב"

זה מביך..

ממ הלוואי שהיו לי רעיונות בשבילך לאיך להתחיל אבל אין לי

אישיתתתת תמיד אהבתי את הרעיון של

בן: "יואו!"

בת:כן?..

בן:את נראית לי מזה מוכרת..

בת:וואלה?

בן:כן נו.. המלכת יופי הזאת..

זה הכי פלצני אך רומנטי שיש (:

*על בסיס רואים את הקולות- קול הנבואה - למי שהשעה עוד מוקדמת עבורו. 

לנורמאלים - זה פשוט נראה לי כל כך "לא דוס"  לדבר ולהתחיל ככה- ועכשיו גרמת לי להטיל ספק בשפיות שלי, יכול להיות שהטענות של אנשים על כך שאני דוס, יש בהן גרעין של חצי אחוז של אמת?

השפה שלך גבוהה מידי בשבילי להמציא עוד שיחה של בן מתחיל עם בת בסגנון ברוך

פנימה האדם חושב ומרגיש דברים עצומים ואז הוא פותח את הפה לדבר ויוצא:

"אה...."

והיא מרימה את הראש בביישנות, ושואלת אותו 

"כן?.."

והוא מביט בשעונו ופולט:

"אה מה השעה?"

סתם, כוונתי היתה כל הרעיון של "להתחיל" עם בנות. זה פשוט לא תופס חלק בעולם שממנו אני בא. אין לי משהו עקרוני נגד זה, וגם לא ממש מהותי (איך אני רואה את הפשקווילים). אבל אני לא רואה בחורי ישיבות עושים את זה. 

אם כי, אין ספק שיש בזה צד יפה. 

אני לא מתכוון לאמת האובייקטיבית אלא לאיך שאני מרגיש.  איך לומר- מפגשי פו"פ נראים לי רע, ממש רע. והרבה יותר לא טבעיים..

חוץ מזה שאני אבלע את הלשון ברגע שאכנס לארוע כזה, ושלא אצליח להקשיב לרצון שלי בכלל, זה נראה לי קצת זול כזה..  (הי, לא להתנפל כולם ביחד!)  הרבה יותר לא אמיתי וטבעי ממה שצריך להיות.  ובכלל, כל הדברים האלה הם לבני 30+ וזה נשמע לי מה זה לא זה..  לא רוצה להגיע לזה... עדיף לי אלף בליינד-דייטים מזה!

    בקיצור, אנחנו מעוותים על כל השכל, אנחנו בדרך מעוותת והאווירה היא שזה מה שהתורה רוצה!!!  וזה לא, לא יכול להיות!!!   

אמת!

טבע!

פשטות!

בלי להסתבך, חבר'ה!

או פשוטים, תלוי בנק' ההסתכלות... וכמובן שעם הזמן , כשכבר נמאס, הכל נהיה יותר מעצבן.

קבל זעקה מפורום אחר שמשתייך לציבור קצת שונה מציבור הגולשים כאן:

"זעקה!!!

די!!!

זה כל כך לא נכון, כל כך... אין לי איך לבטא את זה אבל זה כל כך לא!!! זה כמו לשמוע מוזיקה מהממת ורק אח"כ לגלות שהמילים שהוצמדו לה מזעזעות(ותודה למי שיביא דימוי מדויק יותר). למה אני נפגש עם בחורות, מתלהב מהן, הולך איתן למסיבות וכבר נחשב חבר שלהן בעיני החבר'ה ורק אז אני מגלה את כל הדברים הבסיסיים שהייתי צריך לדעת בשבוע הראשון להיכרותינו.

למה אני צריך את כל הבילבולי שכל שמסביב אם מה שאני רוצה זה להכיר ת'בחורה באמת?..."

תמשיכו לבד ת'מונולוג, אני עייפה!

בקיצור- אני מבינה את המשבר ואת הבאסה, אבל דרכי ההיכרויות האחרות (כמה שזה דוסי לומר את זה) הן לא יותר טובות,לא יותר פשוטות ולא חוסכות עוגמת נפש ותיסכולים. אז תתעודד!!!

זה לא במקרה דומה... המצאתי תגובה מתוך תחושות שאני יודעת שקיימות בציבור שיש לו דרכי היכרות שונות משלנו... סליחה שהטעתי...

מה, דרך שיחה של שתי דקות עם חברה שלה?

תאמיני לי, מהפנים של אדם, ממה שהוא משדר, אפשר לראות את הדברים שהכי חשובים לך.  ואם מישהי נראית לי מתאימה, ויש לה חן שבעיני הוא מוצא חן, אני מאמין שזה שיקוף של פנים הנפש, וזה שווה פי אלף מכל הבירורים שבעולם.  יש בזה משהו שמורה הרבה יותר על התאמה מאשר שחברה שלה אמרה לי עליה שהיא "ממש מקסימה וכו' וכו'".  מחילה על הציניות.  אל תתני את עבדך לפני בן בליעל, כי מרוב שיחי וכעסי דיברתי עד הנה.

אותה באמת, אמרתי שיש בזה עניין. כן, יש דברים שלא רואים בפגישות ובאסה  לגלות אחרי.

אני מסכימה לגבי העניין של הראייה, מציאת החן ושיקוף של פנים הנפש, אבל, הי, אתה לא מתחתן איתה אחרי הבירורים...(אני מקווה).

באופן כללי-נשמע שאתה בתחושת דיכי כזו.

זה יעבור מחר.

נ.ב. נחמדים הציטוטים התנכיים שלך...

אז בעז"ה, בקרוב אצלך...

ואת סגורה על ה'מחר'? 

זה גם לא כ"כ בהגדרה של דיכי.  זה פשוט תחושה רעה שנמצאת בי המון זמן וזה לא סותר בדרך כלל מצב רוח טוב...

יום שמח לכולם!

כמו שנאמר "ואם לא מחר, אז מחרתיים..."(נעמי שמר, נראה לי)

ואם לא מחרתיים, אז...

יום שמח גם לך!

ואז מה יש לי לעשות שם?

גם אני נורא רציתי שכך זה יהיה, ויש בי עד היום צער או צביטה בלב על כך שלא קידמתי או התחלתי קשר עם מישהו שמצא חן בעיני לפני כך וכך שנים... (אפילו שאני נשואה באושר למישהו אחר...) ואני מכירה זוג שהכיר כך- בצורה טבעית ואמיתית וזה באמת היה החלום שלי גם.

אם זה מזדמן- אני חושבת שאל לך למנוע את עצמך מלפנות לבחורה ודווקא זה נראה לי מפרגן מאוד ואמיתי מאוד, כמובן אם הכל נעשה באופן הצנוע והעדין כפי שהזכרת. אני חושבת שאין בכך בהכרח התרשמות מחיצוניות בלבד, אלא מחיצוניות שמבטאת התנהלות, אופי ופנימיות.

אבל מה לעשות ולא תמיד מזדמנות לנו סיטואציות כאלו.... יש לראות גם באנשים המציעים הזדמנויות ...

ובת'כלס- בסוף זה לא משנה איך הכרתם. אם זה זה -  חוץ מהעובדה שהסיפור לנכדים יהיה פחות מעניין...

אם זה זה- היא תאהב אותך באמת בלי קשר ל"מערכת" גם אם בסיס הקשר הוא בדרך של "הצעות".

קשה לי להתחבר לקושי שאתה מבטא ולשחיקה, ולמיאוס, כי לשמחתי לא חוויתי אותו על בשרי, אבל אני כן הייתי רוצה לחזק אותך. אולי אתה צריך הפסקה קלה???

דרך אגב- גם אצל חילונים רוב ההכרויות נעשות ע"י אדם שלישי.

ויש הרגשה שאתה ממלא תפקיד שהוטל עליך "מגבוה", אבל נתפר הרבה מעבר למידות שלך..

מה לך ולמערכת המשומנת הזאת?

ככה לא הייתי רוצה להתחיל חיים חדשים.

אני גם יודעת מהיכרויות אישיות שכך בנות דתיות מתחילות לפתח קשרים עם חילונים. הפשטות, הטבעיות.

החופש לנשום בלי מכונת חמצן מושגחת, בלי כבלים ועמידה על המשמר.

באשמתנו הכנסנו את הטלווזיה הביתה .........ונחשפנו לעולם המערבי

נחשפנו לשחקני הוליווד ורצינו להיות כמותם

נחשפנו לרצות את היפה ולא את הראוי

את החיצוני ולא את הפנימי

ולכן...........ברגע שאנחנו מגיעים למפגש אנחנו מחפשים את מה שראינו בסרט של אתמול או בטלנובילה האחרונה

אם לעומת זאת הייינו כולנו שומרים על טומאת העיניים ולא נחשפים לעולם הבנות והבנות לא היו נחשפים יותר מדי לעולם הבנים

אז הראשון שהיו מציעים לנו היתה נפתחת איתו אהבת אמת.

כפי שראינו בדורות הקודמים שהיו לוקחים איש ואישה והיו מתחתנים בלי שום בעיות

לעומת זאת היום אנשים מחפשים ולא יודעים מה הם מחפשים......רצים ולא יודעים אנה

טבע האדם זה להימשך ליופי זה לא קשור לטלויזיה!!!!!!!

תפסיקו להאשים גורמים חיצוניים על הרצונות שלכם

הרצון הטבעי והבריא שלנו בא מהטלויזיה?

אפשר לספור על אצבעות היד את שעות הטלויזיה שלי בחיים (לא כולל מונדיאל), ובערך כמספר הזה סרטים שראיתי.  זה לא קשור להוליווד.  זה מה שהנפש רוצה בצורה הכי טבעית ובריאה שיש. 

זו לא הנקודה.  פשוט שיטת הבליינד דייט היא עיוות ממוכן לשירת הנפש.

    נכון שלפעמים פוגשים מישהו/מישהי שמוצא/ת חן ואז זה זורם נפלא.  אבל עד שמוצאים... וכל כך הרבה קורה שאנו משכנעים את עצמנו שמצאנו וטיפה מתעלמים מהנפש, ומנסים למצוא את הסיבה ש"לא הולך" בנו... כל זה לא נכון ולא אמור לקרות!

כשארגנו מפגשי פורום הייתה הענות דלילה.

אין מה להאשים את ה' אלא את עצמינו

ההורים מסננים את הבלתי מתאימים וכך מונעים עייפות חומר גדולה, חוסר יכולת ליצור קשר מרוב דייטים ועוד הרבה מרעין בישין??

הקושי הוא לא בלפגוש את אלה שלא מתאימים.  זו פשוט הדרך.  זה נראה לי כל כך לא נכון!

מציעים לי מישהי.  אידיאלי - אני לובש מכנסיים והיא חצאית אז כנראה זה מתאים.  היא בחורה טובה - באמת!!!  אבל אני לא רוצה ככה להפגש!  אני רוצה לשיר את שיר הנשמה שלי ולא למכן אותו עם צלילי מקשים של הפלאפון... עדיין לא מצאתי דימוי יותר טוב אבל הדימוי הזה מוצא חן בעיני יותר ויותר! 

אפשר לעשות מפגש פורום נוסף?...

אתה צודק מאה אחוז.  אלו פשוט הרגלים ותסביכים ישנים...

ומשעשע כי גם זה קשור לגמרי לחזרה לטבעיות הפשוטה והבריאה שאיפשהו כדתיים איבדנו. 

גם "אבא" זה שם חיבה. ואומרים כך בגלל הכבוד.

התלוננת שממציאים שמות תחליפיים לה', אז אני אומרת לך שזה מפאה הכבוד.

כמו שלאבא שלך, אתה קורה אבא, ולא בשמו הפרטי.

אין לי מושג מבחינה הלכתית אם זה בסדר או לא, ואני גם לא נכנסת לזה...

אני רואה את הקשרים בחיי שהתחילו בהכרות טבעית.

איזה סיבוכים, ערפל, כלום לא ברור, מה הכוונות, מי רוצה, מה רוצה, מה השלב הבא.

היתרון הגדול של הדייטים הרגילים בעיני הוא הסדר הטוב. המטרה ברורה. הפרטים הרלוונטיים בד''כ תואמים איכשהוא. ברור מי מתקשר, מתי, וכו' וכו'.

ואני אומרת את זה בתור מישהי שהייתה בדי הרבה דייטים ונמאס לה, כן? נראה לי שאף פעם לא היה לי משהו שכל כך קשה לי לעשותו... ועדיין, עם כל הבאסה- אני חושבת שהיתרונות גדולים מהחסרונות.

לי ניראה שתסבוכים חילוניים, מהעולם המערבי הרבה יותר גרוע.

למרות שזה ניראה עם סוף רומנטי בטירוף.

אגב, לא צריך להתאמץ בכלל,  רק להסתכל על אחוזי הגירושין בכל תרבות.

קראתי את מה שכתבת ואני ממש ממש מבינה את התסכול. גם לי זה עבר כמה וכמה פעמים בראש. אנחנו כאלה כבדים לפעמים... מה לעשות?

לא קראתי שום תגובה בשרשור כי אני חייבת לרוץ

רק רציתי להגיד שהתגובה הראשונה שצעקה(במקביל לכותרת "זעקה";) בתוכי היא-

תתפלל על זה. 3 מילים פשוטות כל כך. ה' ממש מחכה שתתחנן אליו. אני מכירה מישהי שביקשה מה' פעם משהו דומה, תעשה שהוא ימצא אותי! שאני לא אצטרך להתבחבש בדייטים למיניהם. והיא הכירה אותו באוניברסיטה כמה נפלא...

תגיד לה' שאתה רוצה למצוא מישהי בצורה טבעית ולא בתסבוך כמו שאתה מתאר...לתפילה שיוצאת מהלב יש כח עצום.

וזהו נראה לי.

תפילה זה הכי הרבה שאפשר לעשות- וזה הרבה

איך זה להיות כל כך נון קונפורמיסט כשאתה בעצם בדעה הקונפורמיסטית, אה? סתם, זה לא בגלל זה.

"בליינד דייטים" זו שיטה מעולה. חוסכת את הלא קשורים מהבחינות החשובות, מונעת קשרים לא בריאים לפעמים.

בליינד דייט נותן יותר סיכוי לבחור עם פחות אומץ ולבחורה עם פחות יופי.

הוא מתנהל בצורה נחמדה ולא לחוצה. יש כללים יחסית ברורים וכל אחד יודע פחות או יותר מה לעשות.

יש הרבה תקופות בחיים שאין הזדמנות להכיר באופן טבעי בחורה דוסית בצורה יותר רצינית ממראה הפנים שלה.

ולתגובות קצרות לטענות פותח השרשור:  א. לברר זה לא איכס. זה חיוני וטוב.  ב. "לאהוב בצורה אמיתית ופשוטה" - טוב אני לא מגיב על טענות שנובעות מסרטים הוליוודיים...  ג. אמר- לא להתחפר בשאלות לא לתסבך תסבוכים דוסיים - למה לא ?! למה לא להתרכז במה שחשוב לנו בחיים? 

א. לברר - הרבה פעמים זה איכס - (הדברים שהם מספרים..) מצד שני, הרבה פעמים מקבלים אחלה רכילות. 

ב. אני חושב שכוונתו היתה שונה, אבל נקבל את הפירוש שלך - למה זה גם אחלה דבר, מה יש לך נגד הוליווד, ואם תגיד תרבות המערב, אני...

ג. הוא צודק, לפעמים אני פשוט רוצה להביט באיזה סופה מתקרבת, ולא רוצה בכלל דיבורים (מאידך, נראה מי יצליח להשתיק אותי).

תקשיב לדעתי כל הקטע שלו נכתב מתוך רגש אחרי תקופה של דייטים לא מוצלחים- בסה"כ זה מובן מאוד, וכמובן מי לא חווה רגשות דומים אחרי דייט לא מוצלח במיוחד. ורגש, יש להתייחס לזה כרגש- ולא לדרוס את זה עם שיני טרקטור שכלי רציונלי. 

ומשפט חכמה לחיים:

"בליינד דייט זו הרפתקה, לפעמים אוגרים גדולים וירוקים מועכים אותנו, ולפעמים מצילים נסיכות" 

ולוקח הרבה כוחות.

אבל..

בעז"ה

כשאשתך תבוא

אתה פתאום אחרי לא יודעת כמה זמן תשים לב שאתה כבר לא ב"דייטים", אתה כבר יותר בזרימה, בטבעיות בחיים האמיתיים.

ואחרי החתונה בעז"ה, עוד יותר.

אומרת את זה בתור אחת שהסתובבה בדייטים והתייאשה ופתאום - הופס!! מישהו שם למעלה החליט להעביר אותה אגף.

זה שלב.

שלב מעצבן וקשה ולא פשוט.

אבל יש עוד שלבים אחרי בעז"ה.

והלואי, שה' ישלח לך את שלך (ולכל מי שצריך) בדרך שהכי טובה לך!!

בקרוב ממש!!

זה כ"כ ניראה שהזוג שמתאהב בצורה פשוטה ניראה מלכתחילה כמו כפפה ליד, כי "למה צריך לבדןק, או לברר?!".. עד שמתברר שליד שמתחת לכפפה חסרים כמה אצבעות, ומה שמנע זו הרטיה שהייתה על העניים בזמן ההתאהבות, ועכשיו זה קצת טוו-לייט..

קיצור, גם עם תסביכים דוסים אפשר להתאהב בצורה טבעית, ולא פחות חשוב, גם פקחית...

אהבתי את הנקודות הטובות שהעלית בקשר לבליינד-דייט.  אבל בקשר לתגובות..

א.  לברר זה איכס.  עניין של הרגשה. זה חיוני, לעיתים גם טוב, ואף פעם לא ייתן אינדיקציה אמיתית על האינטראקציה שתהיה/לא תהיה  (וואו, אינדיקציה ואינטראקציה במשפט אחד.. נשמע אינטלגנט יותר מידי)

ב.  עובדתית- לשמחתי לא ראיתי כמעט סרטים הוליוודיים בחיים.  כך שזה באמת לא נובע מזה, זה נובע מהרגשה טבעית ופשוטה.

ג.  לא יודע.. אני רוצה לאהוב לא כי הגעתי למסקנה שצריך לאהוב אחרי התחפרויות והסתבכויות אלא פשוט כי יהיה בא לי לאהוב!

אפשר להתווכח, אפשר לומר שהשיטה הזו היא הכי פחות גרועה שיש במצב הנתון, אבל אי אפשר לומר שזו השיטה האידיאלית.  לא רוצה להאמין שכך יהיה בימות המשיח (כמובן, אלא אם כן דייט כושל זו הפרשנות האולטימטיבית ל"ונמר עם גדי ירבץ").

תמתין בסבלנות עד שבגיל 60 פתאום תיפגשו בסיור פנסיונרים וייווצר הקליק המיוחל???

אני לא יודעת בן כמה אתה, ואלו סרטים רצים לך בראש, אבל אני התחתנתי בשיטה "הדוסית הדבילית " (מצטטת מן הפנינים שנשמעו אצל קודמי):

הציעו לי המון- סיננתי רק את הרלוונטיים (בבירורים הכ"כ נוראיים, לדבריכם, התעסק אבא שלי) וכך בא בחשבון רק מי שממש מתאים לי מבחינת שאיפות ,רמה דתית/ לימודית/ רוחנית ועוד, ועד שעשיתי את כל המיפוי- נפגשתי איתו, (הבחור הראשון שלי ואני הראשונה שלו), מיד מהתחלה היה ברור שיש על מה לדבר (ולא על סמך פנינו היפות ופערים בלתי ניתנים לגישור)- והלב ממשיך בעקבות ההתאמה- וחסכנו המון כאבי לב על ניסוי וטעיה שלפעמים נמשכים עד שנות השלושים....

(אוטוטו בר מצוה לנישואינו.....)

מכיוון שהחיים האמיתיים זה כאן, ואתה לא נוסע בכל קווי האוטובוס בארץ עד שתפגוש אותה ותתאהב בה במבט הראשון, כדאי לנחות אל עולם המעשה ולעשות כלי בדרך הטבע למציאת האחת והיחידה.....

בפועל, הרבה אנשים אין להם את היכולת לברר ולסנן בצורה כזו.

אין להם אבא שלוקח חלק פעיל.

להרבה מהם אין הצעות.

אין את הבגרות המספקת בשביל לברר וכו...

לדעתי, חלק גדול מהכאב ראש- זה תהליך ההתבגרות.

כמובן שזה נהדר להגיד לנער לצאת מסרט- אבל אין לו מושג על מה אתה מדבר.

לה"ו

שזכית שהראשון שלך הוא המיוחל, אך לצערי זה לא מראה שום דבר...

*זה שהוא היה הראשון זה לא בגלל כל הברורים-אלא בגלל שכך החליט הקב"ה!

*אם בגיל שלי אני אעשה את כל הברורים הללו את יודעת מה יאמרו עלי? שאני בררנית!

*הדברים שנאמרו הם מתוך כאב שאשרייך שאף פעם לא תחושי אותו!

*ואנו כבר לא בני 18 ועד עכשיו ניסינו רק בשיטה "הדוסית הדבילית" (לציטוטך) והרי לפנייך התוצאות-לא מרהיבות במיוחד, בעיקר הרבה חבר'ה עם לב שבור!

בקיצור, ההמשך בשיטה הרגילה כפי הנראה ימשיך אך לדעתי לא צריך לחשוש להיות לפעמים קצת נועז (בגבולות הצניעות והתורה כמובן!)

כל הטוב ושנזכה רק שמחות וישועות!!!

היית לי לפה!

היית לי לפה!

אז אולי לא כולם עם הראשון, אלא השני/ שלישי/ רביעי  - אבל לא השנים הארוכות וחסרות התוחלת של לצאת סתם ,  עם כמות מטורפת של בני זוג, עם מישהו בכלל לא מתאים ולא קשור, ולבזבז כל פעם כמה חודשים  וכמויות עצומות של אנרגיה בשביל להבין את זה!!!!

ואם בבליינד דייט זה לא עבד- תחכו לפגיעת הברק שאולי אי פעם תיפגשו באקראי ותתאהבו??

ואם אתם משתי קצוות הארץ ואין מצב שזה יקרה באופן  טבעי??

סימן שצריכים יותר להשקיע בשיטה "הדוסית הדבילית" המסננת  את המתאימים, וכך, בדרך הטבע יש סיכוי שזה יקרה!!!

שעתים נסיעה...

ישנם דברים שמקובלים שאינם רעים בהכרח אבל מנהג טוב, אין חובה להיצמד לזה, אבל מאידך לפעמים כדאי. 

כמובן שלא תעשה משהו נוראי וטרגי רק בגלל שהחברה דורשת.

בסה"כ לא זכור לי מנהג מגונה של הציבור הדתי לאומי נושא, ומאידך גם אין ממש חוקים אמיתיים, משום שזה מאוד תלוי באנשים עצמם.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי