פריקהה>אביה =)

דבר ראשון- אני חייבת לכם תודה ע-נ-ק-י-ת..

אריאל, שיראל, הודיה, רחלי, כולםם..

כל מי שנתן לי סיבות למה לא להתאבדד...

אם החלטתי לא להתאבד- זה ממש ממש ממש ממש בזכותכםם..

ואת זה עשיתם אפילו בלי להכיר אותי...

אז עוד פעם>

תודה רבה רבה רבה רבה לכם!

ועכשיו, אם אני לא מתאבדת, אלא נשארת פה, אני צכה להתמודד..

וזה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר קשהה..

אז ככה>

אני יתחיל בש"א שהיה לי עם מישי שמכירה אותי..

‫**:אביה את יודעת עכשוו שאני חושבת על זה החברות שלך באמת חושבות שאת איזה ליצן שאפשר לרדת עליו והוא לא ניפגע
אני: להה..
ספרי לי על זה.
*** אבל חוץ מחברות זבל יש לך הרבה דברים שלא אמרו לך...
אני: למה כל הבנות החמודות באמת לא בגיל שלי?!?!
****כי את בוגרת!
אני:
**** וזה ביכלל באסה
אני: אז אני סתם תקועה.
***: ויש לך שיכבא שקשה להיות בא
שיכבה
אני: אויי נו.. באת לדכא אותי?
אני גם ככה מדוכאת ובא לי למותת..
אז את מוסיפה?
*** כי בנות יורדות אחת על השניה במקומות הכי רגישים..
אני: ספרי לי על זה..
אני עם בנות כאלה מכיתה א'...
**** לא אני רק רוצה להראות לך שזה לא את אלה הבנות שאת איתם!!
אני: יופי. ומה אני יעשה עם המידע הזה?
הפתרון היחיד שאת משאירה לי זה להתאבדד
יאללה אני זזה..
אני יחזור אח"כ..
אולי

וזה^^^ כ"כ נכון.. כ"כ נכון שבא לי לבכותת... איך מתמודדים עם זהה?!

אתמול נגיד.. הייתי בשיא הדיכאוןן.. רציתי למות.. והתחלתי צ'אט עם חברה שלי..

היא לא האמינה ליי..היא הייתה בטוחה שאני עובדתת עליה..

אני: ?טוב.. תקשיבי אם אני לא יראה אותך יותר, אז אני נפרדתת..
11:54 ?תדעי שהיה לי ממש כיף איתך
  ?בשבט בכיתה
 ----: ?את באמת לא בסדר...
 אני: ?מתה עלייך...
 ----: ?ממש משעמם לך....
 אני: ?ממש מצחיק.
  ?את לא יכולה להיות רצינית פעם בחיין??
  ?אני רצינית עכשיו, לשם שינוי.
11:55 ?אז את יכולה להמשיך לצחוק
  ?ביי.
  ?ד"א- לא ענית על השאלה שלי
11:56 ----: ?ואת ממש רצינית....
  ?בטוח...

 

היא כאילו אחת החברות הכי טובות שליי..

זה כ"כ עצוב שאלה האנשים שאני מוקפת בהם..

שלחתי אימייל לכל החברות שלי:

"

אם את לא יכולה להיות רצינית- אל תמשיכי לקרוא. פשוט תמחקי.
בחייאת, אם אין לכם משהו חכם וטוב לענות- אל תענו, אבל התשובה באמת באמת חשובה לי.
ועוד משהו- לא לענות תשובות בצחוק או ציניות כי אני אקח את זה ברצינותת..
איך את תרגישי/תגיבי אם אני יתאבד?

"

אולי 5 בנות ענו בצורה רצינית ובוגרתת..

תגובות שקיבלתי>

1>אני אגיד לך שאת קצט טרללה היום

2>אני יהיה ממש עצובה אם תתאבדי, אז בבקשה תתחשבי בי ובמקום להתאבד- פשוט תעברי כיתה ואז לא תהיי עם המורה מירי!

3>כותבים אתאבד, לא יתאבד!!

4>אני אההרוג אותך.
אביה מה זה השאלות המטומטמות האלה?

 

היו אולי 3 בנות שהתייחסו לזה ברצינותת..

ואלה האנשים שאי קוראת להם חברות שליי..

אוךך.. מה עושים?

 

אוי, אני כ"כ מבינה אותך..כהניסטית!

אבל יש לי ב"ה גם כמה חברות רציניות...

כעע.. החברות הרציניות שלי הם לא בגיל שליאביה =)

 

למה זה צריך להיות ככה?!

החברות הכי טובות שלי ממש לא בגיליכהניסטית!

אחת שנה מתחתי (בגיל 4 חודשים) ואנחנו כמו אחיות..

ואחת היתה מדריכה שלי שנה שעברה (היא בת 19) ואנחנו ממש ממש חברות...

אמרו לי שזה בגלל שאני בוגרת...

 

גם אני תמיד מתעצבנת על למה זה צריך להיות ככה...

 

וווו...משתדלת להינות ממה שיש...

 

ואם אתה רוצה את יכולה בכיף לדבר איתי באישי... (אני בת 15קורץ )

תקשיבי-נועוש=]]!!

בס"ד.

אני לא יודעת בדיוק בת כמה את, אבל זה די צפוי שילדות בגיל תיכון יהיו בשוק והלםם כשהן יראו שחברה שלהן רוצה להתאבד.. ואני לא חושבת שהן מכירות אותך בתור אחת לא שפויה....

אז לכן התגובה של הן די ברורה... הן בחיים לא ראו דבר כזה, ב"ה.. וברור שהן יודעות גם להיות רציניות.. רק שזה מלחיץ שחברה שלך רוצה להתאבד... תחשבי על זה רגע...

לא כדאי לך אולי ללכת לאולפנה עם פנימיה נגיד ואז יהה!2ה 2!2ה

יו לך חברות אחרות ותשקיעי בהם במקום בבנות האלו...

כאילו מי שהולכת לפנימיה אמורה ליהיות דיי אחראית ובוגרת.. אז אולי תמצאי את עצמך שם..?..

 

והמון בהצלחה!!

אויש...אוסנת

אני אגיד דברים שאולי לא תאהבי לשמוע, אבל הם חשובים ולדעתי - גם הפתרון.

 

יש משהו בך, בפנים, עמוק, שזועק. ה ו א  זה שרוצה להתאבד, שכואב לו, שעצוב לו.

לא מתאבדים רק בגלל בעיה חברתית כזו או אחרת.

את אוהבת את עצמך? מעריכה את התכונות שבך? אוהבת את החיים ואת העולם?

יש לי תחושה, שאת משליכה את הקושי שלך עם עצמך - על החברה. כאילו שהחברה אשמה.

כמובן שיתכן שהיחס של חברות שלך לא תקין, אבל זה הרבה מאוד פעמים מתחיל בך.

אם את לא מתייחסת לעצמך בצורה טובה, למה שאחרים יתייחסו אליך כך? (אם את צינית כלפי עצמך, מתחבאת ממה שיש לך בפנים - למה שהחברה תגע בך עמוק? הם, בצדק, חושבים שאת לא אוהבת את זה)

 

זה גם מתבטא באימייל ששלחת להן, בו שאלת מה יקרה אם תתאבדי.

יש משהו חסר, לדעתי, במפגש שלך עם עצמך, ולכן את מחפשת חיזוקים מהחברה שימלאו את החלל.

כדי להשלים את החסר (את מה שאת לא מעניקה מספיק לעצמך) - את צריכה להכריז על מעשים קיצוניים כדי לזעוק "הצילו!!! תקשיבו לי! תחזקו אותי!!!", ולקבל יותר תמיכה מהמקובל ומהנצרך מהחברה.

 

מצטערת לצער, אבל אולי בהתחלה זה עובד, וזה ממלא קצת, וזה שוב נותן לך תחושה של נאהבת ומוצלחת - אך בסופו של דבר, זה עובר מהר. והדרך הזאת נשחקת.

כל דבר שבא בקלות - גם הולך בקלות.

העבודה שלך, שהיא קצת יותר קשה - אבל התוצאות שלה הרבה יותר מתוקות ובריאות, זה:

קודם כל, לאהוב את עצמך.

רק ככה יהיה לך טוב בפנים.

 

 

להבהרות ותלונות - אוסנת. פרח

איך אני מגיעה לאהוב את עצמי?!אביה =)
ולכל האנשים הבוגרים שלא מוצאים חברים -אוסנת

זאת בעיה מאוד נפוצה (ותתעודדו מהעובדה שזה מאוד מחמיא)...

 

א-ב-ל

אתם לא היחידים בחברה שלכם שבוגרים לגילם.

ממליצה לכם לחפש את אלה שכמותכם בסביבה שלכם...

ולפעמים, הבגרות האמיתית היא לדעת להיות בעל עין טובה וענווה.

ברגע שתחליטו לקבל מהחברים הקרובים שלכם, לפגוש בהם את הצדדים העמוקים והנסתרים שלהם, אתם גם תגלו כמה כל מה שחשבתם על הרמה הרדודה שלהם - היה פשוט שטויות.

 

יש תופעה ידועה, שבה כל אדם בפני עצמו הוא מאוד על רמה ובוגר, אבל כשהוא עם עוד אנשים כמותו בקבוצה - זה נראה כאילו הוא ילד.

וזה נראה כך במיוחד לאנשים בעלי אופי מסוים או בעלי סיבות שבגללם הם לא חלק מהקבוצה ממש.

לכן, אם תשקיעו בקשר שלכם עם אנשים פרטיים בחברה שאליה אתם משתייכים, תגלו שאתם יכולים ליצור קשרים נפלאים וחברות מדהימה עם הרבה חבר'ה מסביבכם.

וכל זה לא פוגע ולא מוריד מהבגרות שלכם. להפך.

 

ובאמת, תאמינו לי.

לא מבינה. פשוט לא מבינה איך אתם מדברים עלבקטנה

'התאבדות' בקלות כזאת.

אתם לא רוצים לראות את הנושא מקרוב..זה כ"כ כואב, קשה ואכזרי.

זה דורש אומץ וטירוף, והמון פזיזות ודבילליות, זה בריחה נטו.

לא מבינה איך אפשר להעלות את זה בכלל.

באמת.

לא כועסת או משהו פשוט תחשבו קצת גבוה, בהיגיון.

להתאבד..

פפ כמה קל לכתוב את זה.

תכירו אנשים. תבינו על מה אתם מדברים.

תאמיני לי שאנימבינהאביה =)
קפייץץ..אביה =)

אוקיי זה מש חשוב לי.. באמתת..

תקני את הספר 'וכשאני לעצמי'שואפת למעלה..!

בכוונה לא כתבתי "תראי" כי זה לא ספר שקוראים, (ועייני שם בהקדמה..).

בעיקרון זה אימון אישי לבני נוער. זה ספר שמרה איך לחיות. נותן מלא עצות לחיים, והדרכה על כל הבעיות שיש לנו בגיל הזה..

 

את מוזמנת באישי בשמחה...

אני חושבת ש..דוגריתת

שכל בנאדם הוא מה שהוא בלי קשר לגיל.. יש לי חברות ממש בוגרות ואני ממש נהנת לדבר איתן.. ויש תאלה שנווו.. את יודעת תקועות כאלה.. אז אני זורמת איתן .. אבל אני לא אדבר איתן על דברים באמת חשובים..

נשמע שהם פשוט ילדות קטנות בבועהמתו"ש

בס"ד

 

מי מתייחס ברצינות לבנוות כאלה?? י

מי שחי איתם 3 שנים...כהניסטית!
הפוך!מתו"ש

בס"ד

 

אם 3 שנים הוכיחו לך שהם ילדות קטנות אז תשחקי איתם חיי שרה, אל תדברי איתם על נושאים אישיים....

(אני בפנימייה במשפחתון חינוך מיוחד! כולםםם שם ילדות קטנות!!)

אוי, הם לא תינוקיות בכזאת קיצוניות...כהניסטית!

יש כמה שאפילו בטוחות שהם בוגרות...

אביההההההההחיש לקיש

אני מתה עליך!! נשיקה

אולי תנסי למצוא חברות ממקום אחר?אילת 675
ייהה... בכיף! תמיד פה.רחליOס

שמחה כל כך לשמוע שאת החלטת להישאר עמנו! נשיקה

שלום לך נקדש את שמך..אחרונה

אני ממליצה לך לקרוא את המאמר שבקישור הבא.

נכון, זה ארוך, אבל זה שווה את זה. 

 

http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=39457

 

בקצרה:

 

"האם אמא זורחת אחרי שהיא שוקעת?"
 

מה מרגיש אדם היודע שהמוות קרוב? איך מתמודד אדם מאמין עם הרגעים הקשים של הפרידה מהאהובים לו

 

ביותר... מהילדים, מהבעל, מהחברים... מהעולם הזה? אורית, אמא לארבעה ילדים וחולה סופנית, התכתבה עם

 

"חברים מקשיבים" במשך תקופה ממושכת. מכתביה הם מסמך נדיר ומדהים של גבורה ורגישות, אמונה והתמודדות.

 

אחרי חמש שנים שהדברים היו גנוזים אנו מביאים אותם לראשונה בפניכם

 
יוני לביא, חברים מקשיבים
_____________________________________
 
מקווה שזה ייתן לך הסתכלות שונה על המתנה שניתנה לך. מתנה שרבים היו רוצים אותה גם.
 
ד"א, למתנה הזאת קוראים חיים.
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך