עשו לי היום גשר!!וזה שיא הכואב!!והמכוער!! והמעצבן!!ולא נותן לי לאכול כלום!!!!!!!!!!הבטן שלי צועקת הצילו!!!
מה עושים???





עשו לי היום גשר!!וזה שיא הכואב!!והמכוער!! והמעצבן!!ולא נותן לי לאכול כלום!!!!!!!!!!הבטן שלי צועקת הצילו!!!
מה עושים???





יל!!
אםם.. ניחומים-
הכאב שווה את זה!! בסוף יהיו לך שיניים מהממות!!![]()
תיראי איזה חמווד..
ודווקא ממש אהבתי.. זה כואב רק ביום יומיים הראשונים אחרי שחוזרים מהמתיחה אבל אח"כ כבר מתרגלים וזה מקבל צורה.. מכוער?.. הכל יחסי... מי שהיא יפה יפה בכל מצב.., ולאכול?.. זה טוב לדיאטה לא?. חח
תהיה סבלנית ואוטוטו הכאב יעבור
תתחדשי.. ותשתוללי עם הצבעים שאת שמה חחח
בס"ד
איך הצטערתי שהורידו לי אותם.. 
בכ"מ אפשר לאכול כמעט כל הזמן זה כואב רק כשהולכים להחילף את הגומיות, גם אז אפשר לאכול אבל ממש לאט ובחתיכות קטנות ורכות 
למשפחה שלי היה קטע כזה לעשות מנגל כל פעם שהייתי הולכת להחליף את הגומיות, ככה שלא יכולתי לאכול כלום! 
ב"הצלחה! ובתיאבון.. 

לפחות יצא מזה משהו טוב, תורידי קצת במשקל...
.
מתרגלים בסוף. [סתם, על מי אני עובדת, כל חודש זה כואב מחדש.. אבל זה שווה את המטרה!! או כמו שהמחנכת החמודה שלי היתה אומרת- אם לא תסבלי עכשיו, איך תחייכי יפה בחתונה?
]
זה באמת כואב.
אחרי ששמו לי קוביות יומיים אכלתי פירה...
.
לא נורא,עובר,אבל אח"כ כל פעם שמחליפים גומיות זה כואב לכמה שעות 
תשמחי אחותי,
הכאב נראה בלתי נסבל אבל פתאום את לא תרגישי את זה..
טיפת סבלנות, זה הכול.
האמת?
אימון טוב.
אגב, לכל המרחמים על עצמם, היו לכם פעם גומיות לשיניים?? כאלה שמותחים על זיזים שיש על הגשר??
זה כואב אששש פי 4 יותר מכששמים גשר... אז קבלו פרופורציות, יש דברים הרבה יותר כואבים... 
בהצלחה אחותנו...
ואגב, אחרי שמתרגלים, קוביות נראות מעולה.. ממש
אבל רק בתנאי שאת תרגישי שהן יפות ומתאימות לך, בדוק.. ;)
אח"כ זה ממש יפה!!!
ואחרי שמורידים את בכלל תראי פצצה!!
מנסיון..
-(ארי צלוב, העתקתי...
)
פשוט סיוט!
לא יודעת איך לעודד אותך.. זה יגמר בסוף..
אני אכלתי חודשיים גרבר אחרי כל פעם.. ![]()
אבל יש כאלה שעוברים אתזה יותר מהר..
תרגישי טוב! ![]()
נקדש את שמך..אני עוד מעט מתחילה שירות וגם צריכה לעשות... =/
ההבדל הוא שאני אעשה קוביות עם סמכי חרסינה שהם פחות בולטים לעין מרחוק, אבל זה עדיין מבאס.
ואצלי לא יהיו גומיות.
בא לכם להסביר קצת איך זה הולך? איך מרגישים עם זה בהתחלה?
עוברים את זה![]()
קודם כל אני מרחמת עליך!! (מנסיון..)
ובעז"ה יהה בסדר..
אבל קוביות זה בכלל לא מכוער!! זה ממש מוסיף!!!
לי יש וזה מהמם!!
אבל את לא יודעת איזה סיוט אני עוברת כל פעם שאני מחליפה קוביות
אני לא יכולה לאכול כמה ימים.. אני ממש רגישה!! בדיוק היום החלפתי וכואב לי


(סוף פריקה, סליחה על הניצלו"ש)
התכוונתי שאמרתי 'מכוער',
כי בגלל שהשיניים שלי עקומות אז היא שמה לי את הקוביות עקומות..כל אחת באיזה צורה משונה אחרת..ואז זה יוצא בלאגן מכוער...! אבל ב"ה זה לאט לאט מתיישר..עכשיו זה בהרבה יותר נורמלי...
תודה על העידוד!!!!
שבת שלום!![ובלי כאבים!!]
לי יש קוביות!
ולפעמים זה קצת כואב, אבל---
תחשבי על העובדה.
גג שנתיים וחצי ויש לך שיניים מדהימות!
תראי, אני כבר אוטוטו גומרת ב"ה, ישתבח שמו.
למטה כבר אמורה להוריד עוד חודשיים שלושה,
למעלה יש עוד קצת זמן, משהו כמו חצי שנה.
אבל זה מה זה בקטנה.
תמיד כשכואב ובא לי לתלוש את הנוצצים הסוררים מהשיניים שלי,
אני אומרת לעצמי: "אביה, נו בחייך. אוטוטו יש לך שיניים ישרות לכל החיים. מספיק להתעצבן"
קיצור, זה באמת עובר בשניות, אל תדאגי 
שבת שלום!
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.