אבל זה מזמין נפילות בקלות רבה(~מניסיון)...וסתם סוחט רגשית...והכי חשוב,זה נדיר מאוד למצוא זוגות שהין ביחד מגיל כזה ובסוף התחתנו..אז בשביל מה?????

רד מזה חבל מנסיון(מה אני חש..) חבל חבל חבל רק מזיק!

בס"ד

ולא כי יכול להיות בנאדם שזה כן מתאים (לדעתי) אלא כי התשובה משתנה....

אם רוצה סיבות יכול לפנות בפרטי או שתפנה אותו שאני ידבר איתו

א. להתייעץ לפני עם רב/מחנך.

ב. אם הולך טוב, מתחתנים מיד ולא מחכים.

ג. משתפים הורים בכל התהליך.

אם הוא לא מוכן לנ"ל - זה לא אמיתי.

אני לא הייתי ממליצה על זה מכמה סיבות, ואם צריך פירוט והרחבה - בשמחה:

א. האישיות לא מגובשת מספיק, ולכן יכולה להווצר תלות או מחיקת אישיות.

ב. אין עצמאות כלכלית.

ג. לא מתחתנים מתוך בריחה מהתמודדות עם היצר/הצורך הפנימי.

ד. לא מבינים באמת את המשמעות של חתונה. לא מבורר מספיק. ואז הנישואים ילדותיים ולא בוגרים ורציניים.

ה. הרגשה של החמצה.

ו. אדם לא מספיק מכיר את עצמו - איך הוא יכיר אחרים?

ז. ועוד ועוד...

כמובן, כל האמור לעיל הוא בקווים כלליים מאוד.

יש יוצאי דופן - וכדי לבדוק מי בדיוק - כדאי להשמע לכללים שציינתי בתחילה.

אז תגיד לו אחלה..לך תכיר

הוא כאילו רוצה שתשדך לו?

אם זה היה צריך להיות ככה אז כבר מזמן הייתי מוצאת לי איזה חתן..

אני לא חושבת שזה יחזיק בתור קשר אמיתי כי תמיד בזמן הזה בגיל שלנו מחפשים דברים חדשים, ריגושים חדשים.

איןמחויבות ובקלות אפשר 'לבגוד' בחברה.

תכל'ס זה מכניס לניסיון ענק.. זה משגע, רוצים אבל לא יכולים להמשיך ת'קשר באופן של מגע.

ולמה? למה לתת לעצמינו ת'הרגשה שזה לידינו אבל אי אפשר.

זו הרגשת החמצה וזו אחת הסיבות שמהן נופלים בזה.

יש עוד דבר זה מביא להרביית שיחה וזה עלול להביא לאיסור יחוד ונגיעה.

אז תענה לי מה עדיף? מה נדרש באמת..??

תגיד לו את זה.! שיהיה המון ב"הצלחה ולילה טוב..

אני מכירה בת שהתחתנה בגיל 16..אחות של חברה שלי..והיא היום בת 19 וחצי אמא לשניים

אבל כדאי לו מאוד שימתין כמה שנים.

ברור שהוא יחשוב שזה הולך טוב, אבל...

מי אמר שהוא יודע מה טוב?

גם ילד בגן מסתדר טוב עם חברה שלו..

הוא צריך לבחון את זה בצורה הנכונה, ולא סתם לראות ש"הולך טוב"...

מניסיון .....זה נשמע לנו כמו קלישאה וזה הגיל הזה...שרוצים לדעת ולנסות הכל...

     אבל אם הוא דוס ..שיקח בחשבון שאינמצב שהם יצליחו לשמור עד החתונה.....

                            בדרך כלל זה קשה להסביר לחברים ולשכנע

                                         אז בהצלחה

לפחות הוא יודע שהוא ניסה לעזור לחבר..

והשאר זה הבחירה של החבר בלבד.

ב"הצלחה לכולנו.

לא לנסות בגלל שהוא לא יקבל את זה.

אם הוא יקבל יש מה לדבר איתו ולנסות.

אבל אם לא אז עדיף לא לדבר דברים שאינם נשמעים.. ו-אגב יש לך שם יפה.

אבל אני רואה שהחבר הזה שאל את צעיר ורענן, זה סימן שהוא איפושהוא כן רוצה לקבל..

והוא לא יקשיב לו. רוב הסיכויים שאח"כ אם הוא יצטרך אוזן קשבת לבעיות או דילמות שיווצרו לו הוא יתפדח לבוא אליך. והוא לא יוכל לדבר עלזה עם משהו וחבל!

אז קח שבשבון שאולי עדיף לא לשכנע אם בטוח הוא לא יקבל...בהצלחה

שגם אם עכשיו החבר לא רוצה לשמוע אותי אז אני עדיין אהיה מוכן לשמוע אותו אם הוא יבוא בפעם אחרת ולתמוך ולעזור.(מקווה שהבנתי נכון.. כתבתי בלש' זכר כהקבלה למקרה)

אנשים בגיל שלנו (16-17) חושבים שהם בוגרים ומוכנים לחתונה!! כי הם לא!!!

באמת שלא, יש לי כמה חברות שמשום מה בטוחות שהן בוגרות ומוכנות לזה, אבל הן מ-זה לא... וזה ממש גרוע...

אני די חושב שיש מצב שהוא כן בוגר, בכל אופן הוא אדם בוגר(יותר מאחרים) בוגר לאו דווקא רציני כבד,

זורם והכל אבל לא תינוק וילדותית (אוךך! לא הצלחתי להסביר! הבנתם?)

אבל לחתונה קשה לדעת כמה בן-אדם מוכן!

שחושבים שהם מוכנין לחתונה בגיל 17! כאילו חתונה זה לא רק לאהוב אחד ת'שני לתת טבעת וזהו,זה הרבה יותר עמוק מזה..אינמבצ שילדון בן 17 מוכן לחתונה..!

זה טוב מאוד שהוא בוגר לגילו אבל לעניות דעתי בהקשר של חתונה צריך בגרות אך זה לא מספיק.

הבן אדם צריך להיות מלא מבפנים, לפתח את האישיות (שזה דבר שקורה רק עם הגיל!), להכיר את עצמך באמת, להכיר מה אתה רוצה, איזה משפחה,אישה , מה האידאלים שלך וכד'.

אני ממש לא בטוח שלנער בן 16\17 יש כבר את כל הדברים שכתבתי למעלה.

חתונה זה דבר מאוד מורכב וצריך עוד הרבה דברים מעבר לבגרות אישית.

בהצלחה רבה! שבוע טוב.

עם להעליב.

הוא סתם הולך אחרי תאוות הלב.

לדעתי הוא פשוט נותן לעצמו תירוצים.

בע"ה.

חפש "לב פנוי מן החכמה". שם שם.

אתה לא מכיר אותו , לא יודע איך הוא בתור בן - אדם , אדם ממש בוגר, והוא בן 16-17 (עוד כמה חודשים) היה ב"ה הרבה מאוד חתונות מבורכות - כן גם כאלה שאתה שמעת עליהם - על אנשים שהתחתנו בגיל 18-19.

השאלה פה האם זה טוב או לא! השאלה פה האם זה נדרש! האם זה אמיתי להתחתן צעיר, - גם מבחינת בגרות אישית, איזה תאוות אתה מכיר אותו בכלל שאתה מדבר, בחור טוב ברוך ה' (תאמין לי הרבה יותר ממך וממני - מחילה בלי לפגוע..)

אבל סתם בתור שיחה שדיברנו - כן ואנחנו מדברים - ולא אני לא אסביר לך\ם למה דווקא איתי... יש רצון להתחתן - השאלה פה האם זה אמיתי בגיל הזה ליצור קשר,

[כי למדתי לקח מהאשכול הטיפשי ההוא על ההפרדה] אבל לכל אחד יש . שיהיה הרבי מלובביץ. אז קל וחומר מישהו שאני מן הסתם מכיר אותו, כי אני מכיר את התיכון שלך.

כמה חתונות מוצלחות- היו. ספורות. הרבה טעויות- לצערינו יותר מידי.

שאווייה שוואייה פנאן פנאן

הניסוי שלך,תקלוט - אתה לא מכיר את כל מי שאני מכיר, קשה לך לקבל את זה, מה לעשות .

אתה עונה לעצמך, גם לגדול הדור יש יצ"ר - בגלל זה לא מתחתנים? לא! בגלל זה צריך לשאוף לקדושה, אתה לעולם לא תגיע למצב של 0 יצ"ר אז לא תתחתן? מה זה משנה גיל 18,24,45 ? - נכון, יש יותר יצר הרע,ונכון,שיותר ויותר גדלים - פחות קשה , אבל זה הסיבה שלא יתחתנו מוקדם?-תביא סיבה מספקת-בדרך הזאת לא תצליח להזיז אנשים מילימטר קדימה,לא רק לחשוב שאתה יודע הכל על כל מצב.

היה טעויות באותה מידה גם בגיליים גדולים יותר,

----סוף פריקה----

וואו דו'ץ הצלחת לעצבן אותי =/ זה חדש.

שאתה אמור לשלב עם זה את הבגרות האישית שלך, שזה יבוא ממקום של קדושה וזה יחזיק עם הבגרות.

אבל מוכן מוכן לקחת עול.. ולא סתם עול שזה אומר לטפל בבית עם אישה וילדים משכנתא חשמל מים קניות לחץ.. ועוד!

לעבוד וללמוד ולדעת ששלום בית לא מקבלים אחרי חתונה מיד ולא אחרי חודש וגם לא אחרי שנה אלא בונים את זה שנים.. עד שממש מסתדרים טוב ואוהבים חזקר אחד ת'שני (זה לא אומר שעד אז לא אוהבים אבל זה תהליך).

אז הוא מוכן לחתונה ואים הרבה כאלה שמוכנים בגיל כזה לחתונה.. אבל א\ם הוא מרגיש בלב שלם שכן אז שילך על זה.

כמובן לאחר עדכונים של משפחה וכ'.

שיהיה שבוע טוב לכולם.. מקווה שזה הובן!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות