עם לא היתפללת אז לפחות זה...

או שסתם משעמם לך וסליחות זה סטלה אז.. למה לא

אבל עדיף שיהיה את האי ניעמות הזאת..ואת הרגשת הצביעות..

ושיהיה את הפעם ב-מליון שנה שמתפללים..

מאשר שגם את זה לא..

בעזרת ה' את נכנסת עכשיו למסגרת..

תפסי את עצמך בידים..

בקשי מחברה יד..

אני בטוחה שהיא תתן...

[בזוכת אחת כזאת את הולכת לסליחות..]

בהצלחה..

ואל תתאדאגי-כולנו באותה סירה...

ובידיוק אתמול הלכתי עם חברות לסליחות והרגשתי אותו דבר...

אני גם את זה לא עשיתי...

מכאן תעלי!! סומכת עלייך.

לכי על זה..

ב"הצלחה לכולנו.

כדי לשאול אותה אם אפשר ללכת והיא לא הסכימהה..=[[[ טוב אז נראה לי שגם את זה לא עשיתי..

אני בכלל דתיה?! לא התפללתי כבר איזה 3 חוד'..!

התפילה לא מגדירה אותך כדתיה אבל היא זו שעוזרת לך עם הקשר בינך לבין בורא עולם.

ומה קורה כשלא מתפללים?

הכל נהיה קר בלב.

איך אני יודעת את זה?

תפילה = פתילה

אם אנחנו מתפללים אז אנחנו מחממים את הקשר שלנו עם בורא עולם! הפתילה דולקת.

והאש עולה כלפי מעלה- לשמיים.

אז זה מה שאנחנו עושים בתפילה, מתקרבים לד'.

לכן עכשיו ממש עכשיו לפני יום הדין.. להשתדל בזה.

להתחרט להתוודות ולקבל על עצמינו משהו 1 קטנצ'יק פצפון..~!

ב"הצלחה!! לכולנו..

את יכולה בהדרגה להתחיל בברכות השחר...

אח"כ ברכות השחר ושמע ישראל

אח"ב ברכות השחר שמע ישראל ושמו"ע...

וככה לאט לאט תוסיפי קטעים ותשתדלי לכוון כמה שיותר! 

בהצלחה המון..

אני גם בתהליך...

תפנימי את מה שאמרנו מעלי......זה היה מעשי יותר מה שאמרתי! בהצלחה!

(לפחות משתדלת... ) אבל מה- מתחילת החופש לא התפללתי....

אה ואני לא מרגישה צבועה.... כי אני באה לסליחות לא בשביל להראות משהו לכולם עד כמה אני צדיקה.. כי אני ממש לא חושבת שאני כזאתי!! אני לא! אבל... לוידעת הסליחות.. כאילו עושות לי משהו בפנים, בתוך הלב, גורמות לי להתחרט באמת, וגם אני מרגישה חוצמזה שזה סוג של הכנה לראש השנה... כאילו תמיד ראה"ש בא לי במין הפתעה, בד"כ אני לא ממש מרגישה את חודש אלול אצלי.... אבל השנה..- מאז שהתחלתי ללכת לסליחות... פתאום זה נכנס לי למודעות..

****אה ולמי שהתעניין- אני אשכנזיה גמורה, וכל צד אמא שלי ואבא שלי אשכנזים בני אשכנזים שהתחתנו עם אשכנזים...

אני הולכת...כאילו הלכתי עכשיו ההורים לא מרשים בגלל הלימודים..,=[=[=[

גמאני בחופש בכלל לא התפללתי...

 ופתאום  לסליחות אניי רצה..

 יש בסליחות האלו משהו שמושך אותנו  להתפלל אותם..יותר מתפילה רגילה..

      כל הכבוד

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....