ממש אי אפשר לתת לשאלה כזאת תשובה כללית לענ"ד.

כי יש העלבויות שנובעות מטעות שעשיתי. ואז אני אקבל את זה ואפילו אשמח על הפתיחות.

ויש העלבויות אחרות...

בעזהי"ת.

תגדיר "העלבויות אחרות".

כל תשובה אפשרית ..............תלוי בבן.........ואם את הולכת לשפוט אותו על כך ......אל תעשי את זה

אפשרויות התגובה:

התעלמות- לא כי הוא רע כי הוא לא חושב שזה כזה ביג דיל (את זוכרת הוא עובד עם שכל לא עם רגש)

בקשת סליחה- לאו דווקא כי הוא חושב שהוא עשה משהו נורא אלא כי הוא לא רוצה שאת תכנסי עכשיו לסרטים(אגב תגובה מומלצת גם לנישואים)

צחוק מהנושא- שוב לא כי הוא רע כי הוא פשוט לא מבין כמה זה פגע בך

ובכן מה עושים--מלמדים אותו בצורה פשוטה-אני בת - אם אני אומרת לך שנפגעתי אז באמת נפגעתי- אל תצחק עלי תבין אותי אל תתעלם תבקש סליחה ונמשיך להיות חברים.

אם הוא חכם הוא יבין שזה הדרך - אם הוא טיפש הוא יתעלם מהלימוד- ואם את חושבת שזה באמת יגרום לו לבכות בלילות כי הוא פגע בך............(אני אגלה לך סוד)- מחר בבוקר הוא כבר ישכח את זה- לא כי הוא רע- כי יש לו המון דברים חשובים על הראש- כמו להביא אוכל הביתה-(וכל הפימנסיטויות שעובדות לא לקפוץ עלי- אבל עדיין זה היעוד וזה החשיבה של הגבר באשר הוא)

מהמצפה לישועות

שילה

לגלות שמה שחשבתי על גברים זה ככה. פשוט לא מזיז לכם! אוווף.

מצחיק קרה לי משו כזה פעם עם מישהו, הוא צחק על משו שאמרתי- (משו כזה נפשי כזה, אתם יודעים, אני בת...  ואני ממש התעצבנתי על הזילזול...אחח... מה שיצא מהשטות הקטנה הזאת.

ממש צחקתי כשקראתי את מה ששילה אמר. הרגשתי מ ו כ ר(מהצד השני)

אוקי אחרי שהסברתי לו וכו...ואמרתי לו שיש דברים שאתה תעלב מהם ויש דברים שאני יעלב מהם ואתה לא תבין ואני לא אבין למה אבל עדין צריך לקבל את זה שהאדם השני נעלב...ולהראות שאכפת לך וכו...אבל הוא כל הזמן היה ואמר מה אתעושה עניין מכל דבר..ממקום מאוד מזלזל...טוב לא משנה אנחנו גם ככה כבר לא יחד..פשוט רציתי לדעת איך בנים אחרים חושבים שהם היו מגיבים..ונ.ב זה משו מש מעליב שהביא אותנו בסופו של דבר להיפרד...

מי שאומר לך מה את עושה עניין מכל דבר רצוי להתרחק ממנו.

בהצלחה!

אין בנות שאוהבות שמתייחסים אליהן בזלזול - יש בנות שחושבות (בטעות לדעתי) שהן צריכות לספוג ולהמשיך הלאה, עד שיום אחד זה מתפרץ...

הרי ברור שבזוגיות חייבים להבין אחד את השני/ה. וצריך לצאת מנק' הנחה שדברים שנכונים אצלך לא נכונים כאשר מדובר על הבנאדם השני.

ולכן אני חושב שהבחור הזה שיצאת איתו עוד לא מוכן לקשר רציני, כי הוא לא מבין את העניין הזה.

צריך להיות מאוד רגיש בדברים האלה, כי לפעמים אנחנו יכולי להעליב את הצד השני, כמובן שלא בכוונה. אבל את אומרת לו במפורש שנעלבת והוא לא מתייחס לזה בכלל, אז זה ממש לא כיף, בלשון המעטה.

יכול להיות שהוא פשוט רגיל לקשר עם חברים שלו והוא עדין לא מבין שיש לו פה עסק עם בחורה.

בקיצור, חפרתי. שיהיה לך בהצלחה. 

האם הוא בא ממקום (ממידת ) גאוה- או הוא בעל מידת ענוה?!

אם זה בא מצד מידת גאוה - שילך הביתה

אבל אם יש בו ענוה/יראת שמים............חבל שסגרת את הקשר.............חשוב לראות מי האדם וכמה הוא ירא שמים.

אי ידע איך להתנהג עם בין הזוג השני לא גורם לך להיות פחות טוב- אלא פשוט צעיר.......ואחרי כמה בכיות שלך .......(נקרא לזה - משחק רגשות מתוחכם) הוא ידע איך להנתנהג- שהרי בסופו של דבר - מה כל גבר רוצה (ואני לא מדבר על הסתומים שבהם)- לגרום לאשתו להיות מאושרת....

בס"ד

בנות גם יכולות לענות.

למה להעלב?

אם זה כבר קשר רציני ומרגישים בנוח בלה בלה בלה, בטח שאפשר לדבר על דברים שמציקים.

מה אתם חושבים, אחרי החתונה הכל פורח? לא. יש דברים שמציקים, יש דברים שכואבים, ומדברים על זה וממשיכים הלאה מחוזקים.

טוב את לא ניראלי הבנת ממש..אבל זה היה משו שלא עושים או אומרים גם אחרי שנשואים..

ישמשו אחר לעשות?!

1. פסיכולוג, וכל איש מקצוע- בכל דבר שקיצוני לאדם, כדאי שילך. שום אדם לא צריך לסבול יותר מהרגיל. 

יום באסה, קצת כעס, הכול נורמאלי ובסדר, חולף וניתן לעבוד על זה. אם יש משהו יותר מזה, לכו לקבל עזרה. 

זה בסדר גמור, לא צריכים להיות חשוכים ופרימיטביים, וזה לא מתחיל מרמות של סכיזופרניה. 

ישנם טיפולים רבים, הן נפשיים והן תרופתיים, והם יכולים לעזור ולשנות להרבה אנשים את החיים, ולא צריך להיות בתחתית החבית בכדי לעזור לעצמך.

2.  מתוך הנחה שמדובר באנשים נורמלאיים (מה שזה...) שילה כתב כאן דברים נהדרים.

ואני מאוד מסכים איתו. 

בסה"כ צריך להיות שם אחד בשביל השני, צריך לעבוד על המידות. ואם פגענו, אפילו אם זה לא בכוונה, או אפילו לא צודק לדעתנו, עדיין אנחנו צריכים להתגבר ולהתנהג בצורה בוגרת ואוהבת. 

זה מאוד קל לתת עצות, הרבה יותר קשה לקבל אותם וליישם אותם. 

וכאשר אני מסתכל על זוגות נשואים - מבוגרים, אני תוהה, האם כל הזוגות הצעירים וחמודים יהפכו לכאלו?

ימים יגידו, ולמרות הקושי, שיהיה לכולם המון המן בהצלחה, סיעתא דשמיא בכל.

זו אכן הכותרת המתאימה ל95% מתגובות שלך בפורום הזה. כמעט ואין הודעה שבה אינך משמיץ ו/או מזלזל בצורה דיי בוטה בכל מה שנכתב ובכל מי שכותב,בכל דעה ובכל הצעה שנכתבת פה.

זכרו, לא כל מי שהחסרונות של המין הגברי המצוי מצויים אצלו במינון פחת - זה מראה על נשיות!,שתיקה יפה לנשים קל וחומר לגברים!.

תמיד אפשר לדבר על זה...........

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.