בסיעתא דשמייא!

"אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלוקיכם - ראשיכם, שבטיכם ושטריכם- כל איש ישראל" (כ"ט.ס')

בד"כ משה קודם כל הה מדבר אל האנשים החשובים שבעם, ורק אח"כ אל כל שאר בנ"י.
אז למה עכשיו הוא מדבר אל כולם יחד?
ר' משה אלשייך אומר שאנחנו לא יכולים לדעת מי נחשב יותר אצל ה', כי החשבונות של ה' הם לא החשבונות שלנו.
ולכן, מבחינתנו כולם עומדים לפני ה' באותה דרגה.

"ובחרת בחיים - למען תחיה" (ל', י"ט)
למה כתוב גם 'ובחרת בחיים', וגם 'למען תחיה'?
לכאורה נראה כאילו אחד מהביטויים מיותר.
אלא שיש אנשים שחיים רק בשביל הגשמיות שלהם, בלי שום מטרה.
אנשים כאלו לא נחשבים ל'חיים', כי הם לא באמת חיים בשביל מטרה מסויימת.
רק מי שמקיים את המצוות נחשב ל'חי' באמת.

אז בעצם למדנו היום 2 דברים:
1. לא לחשוב שאם יש לי תדמית של 'דוס' אני בטוח צדיק יותר מהאחרים, אלא אני צריך לשפר את המעשים שלי בלי קשר לאחרים.
2. אפשר לחיות חיים אמיתיים רק אם עושים את רצון ה'.

שנזכה, אחים שלי!!
שתהיה בע"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

אבל הד"ת השני מוזר לי..

נכון,יש אנשים כאלו [כולנו מדי פעם..],אבל זה לא מתרץ למה פעמיים,ועוד בנוסחים טיפה שונים..

וגם הפס' נראה לא כ"כ קשור לפירוש: "ובחרת בחיים - למען תחיה" -יש ת'ביטוי הראשון ואז מוסבר שצריך ת'ראשון בשביל השני..

בעצם,אולי זה כן קצת מסתדר [דווקא כשכתבתי ופירשתי בהרחבה זה השתנה טיפה בעיני..],אבל עדיין לא נשמע 'מי יודע מה'..

בסיעתא דשמייא!

אנסה לחדד קצת את הד"ת השני.
השאלה היא -
אם כבר כתוב שבוחרים בדרך החיים, אז זה ברור שחיים בדרך הזאת - כי זאת דרך החיים. נכון?
אז למה כתוב שוב 'ובחרת בחיים'? כבר בחרנו בחיים!

אז התשובה היא שרק מי שהולך בדרך ה' באמת חי. לחיים שלו יש באמת ערך ומשמעות, ולכן באה הכפילות הזאת - כדי להראות לנו שלחיים שלנו יש ערך רק כשאנחנו עושים את רצון ה'..

יש סיפור (אני לא ממש זוכרת אותו, אז אכתוב בקצרה ) על אדם שהרב שלח אותו לבית קברות מסוים.
בבית הקברות האיש ראה שעל כל המצבות כתובים גילאים ממש צעירים -

על רוב המצבות כתוב 5-10 שנים, על קצת מהן כתוב גיל מעל 10, מעל 20, והגיל הכי גבוה הוא גיל 30.
האיש היה ממש מופתע, ושאל את הרב שלו איך זה הגיוני שקהילה שלמה מתה בגיל צעיר כ"כ?! מילא זה היה באותן שנים, אבל זה היה בשנים שונות.

הרב ענה לו שלכל אדם בקהילה היה פנקס קטן שבו הוא כתב כמה זמן מהיום הוא קיים מצוות.
כשהאדם מת, הסתכלו בפנקס, וחישבו את כל הזמן שבו הוא קיים מצוות.
והזמן הזה נכתב על המצבה שלו.
בתכל'ס, האדם שכתוב לו 30 על המצבה, קיים מצוות 30 שנה מהחיים שלו.
נגיד הוא חי 90 שנה - שליש מהחיים שלו הוא באמת ניצל לקיום מצוות.

מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה?
שרק כשאנחנו עושים מצוות אנחנו חיים באמת.
ולכן - כדי שבאמת יהיה ערך לחיים שלנו, אנחנו צריכים ללכת בדרך ה'.

מקווה שעכשיו זה מובן יותר

שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!

יישר כח ענק!!

3. לא לזלזל באף אדם שרואים גם אם הוא לא נראה או מרגיש לי הכי דוס.

זה שיא החשוב

תודה!

בסיעתא דשמייא!

איזה תגובות..
ממש מחממות את הלב!
אשריכם, ישראל!!

הדריכני - צודקת לגמרי!!
עכשיו בזכותך שלחתי את הד"ת בפייסבוק עם ההוספה שלך!

ואם אפשר להוסיף עוד דבר קטן.....אפשר להתחזק מדביר האלשיך הקד שלפמים אנחנו מסתכלים על עצמינו ביאוש-"וואי אין לי כח להתפלל ללמוד"אני מגיע לבית כנסת 5 דקות  ומנסה להתפלל אבל לא יוצא לי שום מילה.....אם תסתכל על עצמייך כמו שהאלשיך כותב אז אתה יכול לגלות בך הרבה... כי אם תבדוק את הרצון והשתדלות שלך לאומת אדם "רגיל" שקל לו לבוא לתפילה וכו' אז אתה כל כך צדיק וזה כל כך אמיתי

                                                                 ושוב יישר כח,זה ממש מתוק.

שבאמת נזכה לשמוח תמיד..

וואלה נכון מתוקה מדבש זה נכון כ"כ.

בדיוק היתה לנו על זה אתמול 'הרצאה' מאדם צדיק.

והוא המחיש לנו ממש ת'הבחנה בין תדמית למעשים.

בסיעתא דשמייא!

חיזקת, אחי!

יישר כח!

מממש ממש תודה ענקית!!

מעורר ומחזק כל פעם מחדש....כל הכבוד!!!

שנה טובה ומתוקה לכולם!!!שנזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה ולבניין בית המקדש וביאת הגואל במהרה בימינו אמן!

ושאלה- מאיפה את מביאה את הד"תים האלו?

בסיעתא דשמייא!

אלופים אתם!
שכחתי רק לכתוב שהשבת פרשת ניצבים-וילך - אז שתדעו.

כל מי שיכול להקפיץ - יהיו לו מלא זכויות בשמים..
שווה, לא?
 

שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!

ישלנו עלון כזה של הסניף.. קיצער> כל שבוע יש ד"ת.. ותנחשו איזה ד"ת שמו השבת?? כעע.. תזה שקראתם במעלה השרשור.. הקטע הוא שפשוט רואים שזה הד"ת הזה!! בלי לקרוא ידעתי שזה זה..

אז כל הסניף זכה לד"ת מהמםםם!! שכויייעח!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...