זה כמו מן כינוי לשכבת גיל,זה הולך לפי כיתה:

כיתה ז-שלישליסטים

ח(שולטים!!)-רביעסטים

ט-חמשושים

י-שישיסטים

יא-שביעסטים

יב-שמינסטים.

*יש כאלה שממשיכים את זה בשנים הראשונות שאחרי יב..מוזר אבל נחמד

זה כאילו לפי הגיל.. כיתה ט' זה חמשושים כי הם בני 15,

שישיסטים- 16, שביעיסטים 17 ושמיניסטים 18.. מבין?

בקשר להשבעה- באמת אין לי מושג איך הגיעו לזה, אבל צודק שלפעמים השמיניסטים מגזימים לגמריי..לא יודעת, אני לא בפנימיה, ככה שלא מבינה בזה יותר מידי

ועוד דבר- מה שאמרת על הלימוד תורה- מה אתה רוצה, גם בשעתיים האלא ללמוד?? יכוליות שזה די אבסורדי, צודק, אבל יכול להיות שזה מתוכנן ככה שיהיה לכם גם זמן לעצמכם, לנוח, לשחק.. בנאדם לא יכול כל הזמן ללמוד לא?

ואם אתה מרגיש שהזמן הזה צריך להיות מנוצל ללימוד, אולי תיקח איתך איזה אחד (או חבר או מדריך..) ותלמדו

מקווה שעזרתי..=]

ז- זיינוקים

ח'-טרמחים(טרום חמשושים)

יש מספיק אנשים שיהיו מוכנים ללמוד איתך אחרי סדר ערב עד "כיבוי אורות" (לאמכיר כיבוי אורות, אבל בכיף...). חוצמיזה שחייבים גם לנוח! להיות קצת עם חברים, אתה לומד כל היום- תנצל את הזמן הזה לנוח...

לגבי ההשבעה זה החלה דבר אחי זה נותן הרבה גיבוש בין החברה שעושים מזה עסק כל כך גדול ומדברים על זה חודש ככה יש פחות פדיחה ללכת לשמינסט ולבקש עזרה או אפילו סתם זה פותח יותר את החברה במיוחד בישיבה קטנה(- שאין הרבה תלמידים)וזה משהו ממש מיוחד שמהתחלה מלמדים אותך שהישיבה זה לא רק מקום ללמוד תורה אלה זה מפעל לבנות את הבן אדם בצורה נכונה וזה ההקטע של ההשבעה שנותנת את ההסבר לזה.....

 ועל הדבר השני זה ממש טלוי באיזה ישיבה אתה כי יש ישיבות שלומדים עד 1 בלילה....ויש ישיבות שלתלמידים זה לא טוב כל כך הרבה לחץ לימודי ולכן יש את ההפסקות האלו במיוחד בערב שאחרי שהבחור למד כל היום אז הוא חייב קצת אוויר ואם אתה מרגיש שאתה לא צריך את זה או במידה יותר קטנה אז בשביל זה יש לך מדריך שיגיד לך אם זה סתם יצר הרע שאומר לך את זה או שבאמת אתה מסוגל.....אולי באמת אתה כן מסוגל ובטח יעזרו לך....

אח שלי שיהיה לך בהצלחה בישיבה החדשה ואם אתה צריך עזרה אז בכייף

אאל"ט זה פשוט שבחו"ל התיכון מתחיל בכיתה ה', ואז כיתה ה' זה כאילו 'ראשוניסטים', ו' זה 'שנייסטים', ואיכשהו זה נדבק אצלינו והפך להיות לחמשושים, שישיסטים וכו'...

(חח..  כמה הסברים לדבר אחד!)

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...