לפני 4 חודשים ילדתי בת ראשונה מתוקה.
היה לי די קשה איתה- גם יש לה בעיות רפואיות וגם בת ראשונה...
בכל מקרה, לא הקדשתי לבעלי מספיק זמן, ועוד הוצאתי עליו עצבים, ככה שלאט לאט נכנסנו למצב שמוכר בשם "משבר זוגיות".
אז עכשיו, כשאנחנו מנסים לצאת מזה ולבנות זוגיות בריאה וטובה, פתאום גיליתי שאני בהריון...
ובעלי ממש לא מתלהב מזה, הוא רואה את ההריון הזה כעוד משהו שעומד בינינו...
לא יודעת איך לגרום לו לקבל את ההריון בברכה.
אולי פשוט לחכות בסבלנות שהתפיסה שלו תשתנה?
אשמח לקבל תגובות...
וגם בינך לבין עצמך- למדי מהנסיון המר שהיה לך מה היו נקודות הנפילה שלך שאת צריכה להתחזק בהן כדי למנוע שזה יחזור.
לא הייתי מנסה "לחנך" את הבעל כרגע. אם הוא יראה אשה שמחה, אוהבת, רוצה בו, מטפחת אהבה כלפיו ושמה את הזוגיות שלה עם בעלה במרכז ( לא מדובר על הזנחת ילד כמובן, אבל לזכור שהוא הגיע אח"כ והוא זה שצריך להשתלב למערכת הקיימת ולא למלוך בה...) אזי , עם הזמן, המתח מן ההריון הנוכחי ירד.
את, השתדלי לשמוח בהריון זה, נסי לראות איך הריון נוסף וילד נוסף יוכלו למנף את יחסיכם. תכנני כבר מעכשיו את התנהגותך ותגובותיך בעתיד , עד כמה שאפשר, כדי לא ליפול לאותו הבור שנפלתם בפעם שעברה.
ואם צריך עזרה וליווי, אז תעשו זאת ועכשיו! ממשבר אפשר לצמוח לפסגות אדירות. המשבר נועד להעלות על פני השטח מתיחויות שהיו סמויות מן העין עד עתה. והנה, הזדמנות להתחזק!
" להפוך את הצרה- ליצירה"
בהצלחה רבה!!! 
יוקטנהשווה להשקיע (כסף, זמן ורצון טוב) בייעוץ זוגי
כדאי לבקש המלצות (מאנשים שקיבלו, או בסמכות רוחנית מקובלת עליכם).
שיהיה בהצלחה!
וממילא - ישמח יותר בך ובכל מה שכלול בזה..
ב. אינני מכירו - אבל אם זה שייך, אולי אפשר לומר לו "דוגרי": שלחו לי הזדמנות מהשמיים לעשות "תשובת המשקל": פעם קודמת הוצאתי עליך עצבים - הפעם ההריון יקרב בינינו. נעבור את זה ביחד, עוד משהו משותף, והפעם אשתדל כבר להיזהר יותר שזה יהיה הכיוון.
עם זה, לשים לב ליחס אל הבעל מצד עצמו - בלי קשר להריון, שירגיש שאשתו היא גם אשתו-בפני-עצמה, חוץ מנושא הילדים. זה גם עוזר לקחת את הילדים כדבר מקרב. כי לפעמים הבעל מרגיש כאילו הם "במקומו". אך אם הם בנוסף - "פרוייקט משותף" אחרי היחס העצמי - זה יכול להוסיף לקירבה ולשמחה.
אם אפשר לשים את הילדה בביסטר ולא לקחת אותה איתכם......כך אולי ירגיש הבחור שהוא יותר אהוב...........
וכל הזמן יחס להקפיד לתת לו יחס אוהב וחם ולתת לו להרגיש הגבר בבית וכמה שאת לא יכולה בלעדיו(גברים חולים על משחקי הכבוד האלו..........טוב נא לעשות את זה עם טאקט ובאלגניטיות)
בהצלחה מהמצפה לישועות
שילה
עברתי את זה (אפילו יותר מהר מ 4 חדשים...) ובהתחלה זה נראה לך סוף העולם. את מרגישה שנגמרו לך החיים הזוגיות הכל...
אבל:
הריון שני הוא הרבה יותר קל מראשון!! אין מקום להשואה!! רק תצאי קצת מההלם הראשוני ותתחילי לפרוח, מנסיון זה אפשרי וזה מגיע... ההרגשה הטובה והכיפית .
ועוד משהו, כאחת שעברה זאת - ה' לוקח הכל בחשבון.. אצלי באופן אישי היה הריון שני מאד צפוף אבל הילד הראשון היה מלאך. ותמיד חשבתי מה עדיף - בלי הריון וילד סוחט, או עם הריון וילד מלאך שאת לא מרגישה....
אז לא בטוח שזה מה שיהיה אצלך אבל בטוח את תרגישי בצורה זו או אחרת שה' איתך, מלווה אותך, עוזר לך.
זה משבר בהתחלה, מנסיון, מאד קשה... אבל מיד אחר כך תראי שהכל מסתדר בקלי קלות. יש מנהל למעלה והוא אחראי על הכל, גם על ההריון הזה!! וההשלכות שלו!!
במיוחד ל ד. באמת ישבנו לשיחה דוגרי והוא מאוד התרכך...
אני באמת מודה לכולכם על ההשתתפות.
מקווה שבאמת נתרומם מזה...
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
