כשאני אמצא אני אכתוב פסדר?

את כל הסטיגמות לסוגיהן- (חוץ מהסטיגמה של ה"דוס"- לדעתי היא אדירה-  אתה יכול להיות סחבק עם כולם, להנות, לזרום,אבל החברה מסביבך יודעת, שוואלה, לידך יש גבול. אגב, כולנו דוסים, זה נורא יחסי. עד כאן טורף לשונו)

אומרים שאת שקטה ואת לא? אני מניח שרעש פה ושם, במידה ובטאקט, אם זה באופי שלך יפתור לך את הבעיה. (ולא שיש משהו פסול בלהיות שקט)

כך גם בכל התכונות שבאמת רק נראים חיצונית.

משהו שדיי "שרט אותי" זה ה"אם רק ינסו להתקרב אלי" .

יש לי חניך שהיה נורא לא חברותי, ממש בשיניים הצלחתי לגבש אותו עם השבט.

כשהוא הלך לישיבה בכיתה ז', ממש השבוע, דאגתי חבל על הזמן- כי ידעתי שיהיה לו קשה להיפתח לחברים חדשים.

הסברתי לו, שאתה לא צריך לחכות עד שאנשים יפתחו ויתקרבו אליך- תתקרב אלהם, פתח בשיחה, תיזום משחק כלשהוא,(שני אנשים רואים זה את זה בעלייה,  השני יורד- מי צריך להגיד שלום?), האחד עולה וגם כשיצא לי להיות איתו בישיבה החדשה שלו,ממש השגחה עליונה,הדגמתי לו. ב"ה שמעתי שיש לו המון חברים חדשים.

אל תחכי לבנות האחרות שיתקרבו אליך- תתקרבי אליהן! תתחברי אליהן, ואחרי שהן יכירו אותך, את האמיתית, כבר מן- הסתם לא יהיו עלייך סטיגמות.

המון בהצלחה. 

במין דרמטיות כזאת

את יכולה גם להתחיל להראות צדדים שבך לאט

כל פעם משהו אחר...

ואז ככה יתרגלו יותר בנוח ל"שינוי" שלך

שבאמת תשברי להם את הסטיגמות!!!! תעשי את מה שהוא באמת את, מה שאת עצמך..!!!

תתעלמי מכל ההערות ביניים שפוגעות.. לא במכוון כמובן..(חח יצא חרוז )

החברות שלך לא מכירות אותך באמת!!!!! לא יודעות מי את מבפנים!!!!! <<אז תראי להם! תעשי את מה שאת חושבת בלי לחשוב מה האחרים יאמרו!!!!!! "אל תדאג ממה שאנשים אחרים חושבים עליך- הם טרודים במחשבות מה אתה חושב עליהם"... בקשר לסטיגמה של הדוסית...<< עזבי סטיגמה טובה או לא טובה.... זה את? -סבבה! מעולה! -זה לא את..? -אז לא! אל תתביישי ותלכי בדרך שאת חושבת שהיא נכונה!!! אותו הדבר לשתי הסטיגמות..!! ברגע שזאתי את- לכי אחרי הלב שלך בלי להסתכל על המכשולים.. או לפחות להשתדל להתעלם מהם, להתמודד איתם בדרך שלא תשבור אותך..

וואאיי מצטערת שחפרתי... פשוט אני נסערת עכשיו...

משום מה גם אני מרגישה באותו מצב, שהדמות שלי בנויה מסטיגמות, כגון- הדוסית החננה(הרבה פעמים זה הולך ביחד כסטיגמה, לא?), הגאונה וכן הלאה.

אממה, כבר יותר משנה אני חופרת לבנות שהעניין הזה של "גאונה לא ממש תפור עלי ובבקשה שיעבירו אותו לבנות יותר מתאימות, אבל זה לא עוזר!

כן, בהחלט שברתי סטיגמות במידה מסוימת,אבל חלקם עדיין נשארו, זה עבודה של שנים ורובה זה פשוט לא לחשוב מה אחרים יגידו, לעשות מה שהלב שלי רוצה, טוב, זה לא ממש פשוט....

ובקשר ל"דוסית", אני אישית משתדלת לקחת את זה כמקפצה למרות שזאת הסטיגמה שהכי מעצבנת אותי כי ככה אני מרגישה צבועה... נק' למחשבה עמוקה....

[עפ"י "הסוד" - מומלץ ביותר לקרוא את הספר\לראות את הסרט - יש ברשת]

יתכן ובאמת משהו בכם כעת משדר החוצה אחרת מבפנים ולכן מתיחסים כך.

פשוט צריך לקבע במחשבתכם מי אתם באמת ולראות אתכם כך בציבור. להריץ בראש סרט איך אתם בחוץ ואיך מתיחסים אליכם כפי שאתם רוצים ורואים זאת בדמיון כל הזמן. כפי שתהיו בדמיונכם כך תהיו בחוץ ותשדרו את עצמכם כפי שאתם וכך גם יתיחסו. ליצור את המציאות מהמחשבה וכך גם להתנהג בהתאם לגישה החזקה בראש להאמין שזה גם משפיע החוצה ועל היחס כלפיכם. זה עובד!

אני ישמח לעוד תגובות...
אבל למי שבר כתב< איך אני יכולה לשבור תסטיגמות?? אינלי אומץ לזה!! זה נראלי רק יחדד יותר תסטיגמה עלי אם אני ינסה להראות שאני לא כזאותי!!

ועוד משהו-- תגידו, אתם חושבים שלעבור אולפנא (בעצם להחליף סביבה...) זה דרך לשבור מעלי תסטיגמות, לפתוח דף חדש, להיות אני???

את צריכה קצת אומץ והחברה צריכים קצת סבלנות.

את יכולה להיות בטוחה שמהר מאוד יפסיקו להגיד לך הערות, את כבר לא תהיי בכותרות של החדשות. בינתיים זאת תקופה קצת לא פשוטה אבל התנחמי בכך שהיא עוברת, ודיי מהר. 

הישארי חזקה בתוכך, גם אם החברה משדרת קצת חוסר קבלה. השינוי שאת עוברת הוא עכשיו התחברות לעצמך, לאני החיצוני והפנימי שלך, וזה תהליך שחובה לעבור! אל תתני לגורמים חיצוניים להסית אותך מהתהליך הזה.

מעבר לכך- את יכולה לדבר קצת עם הבנות, להכריז בכיתה, לדבר עם בת שתדבר עלייך עם אחרות (למרות שכדאי להיזהר עם זה כדי שלא יצא מיזה לשון הרע בסוף). בקיצור למצוא דרך להעביר לבנות את המסר שאת עכשיו עוברת שינוי, ושזאת זכותך המלאה לעבור את השינוי הזה ושאת רק מבקשת סבלנות והסתגלות.

בנוגע לשינוי עצמו, שימי לב שאת באמת מתחברת לעצמך, מתוך רצון להיות יותר את. וחלילה לא כדי לעשות דווקא לחברה, או כדי להוכיח לחברה משהו. את צריכה להוכיח רק ל2 ישויות- לך ולקב''ה. הוכיחי לך ולקב''ה מה את מסוגלת, מי את, איך את מתנהגת, מה את חושבת. התחברי לתוכן הפנימי, תני לו להתבטא!

מוזמנת באישי, ב''הצלחה רבה. וזכרי, הישארי חזקה ונאמנה לשינוי שאת עוברת!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....