בהנחה ובחרת שיהיה לך מחשב בבית

1. חשוב להדגיש את הגבלת הזמן של המחשב(לעשות מן מערכת שעות ברורה כמה זמן כל אחד נמצא ליד המחשב)

2. להבהיר מה את מרשה לעשות ומה את לא מרשה.....לצורך העניין (דוגמא מהחיים...שקלטתי תוך כדי תנועה) אם הילד בא עם התלהבות מספיידרמן ולך ברור שזה שטויות ולא מחנך....תבהירי לו אצלי בבית אין ספיידרמן .......

כי אם הוא ישחק בבית משחקים של ספיידרמן זה מבחנתו גושפנקא שמה שהוא רואה אצל החברים זה כשר וזה כבר לא טוב.

3. אם אפשר לא לתת להם להתחבר לאינטרנט להוריד להם משחקים מוגדרים מראש (אני מעדיף את משחקי החשיבה) ומותר להם לשחק רק בזה.

4. לתת להם את משחקי המחשב רק אחרי שהם...........עשו את ........סיימו את ....... (וזה כלי מדהים ) כי לאו דווקא הכוונה שהם עשו את שעורי הבית .....(ברור שהם לא מגיעים למחשב לפני שסיימו את שעורי הבית) אלא את יכולה להתחיל להניע אותם בדברים חדשים ויצרתיים כמו עזרה בבית(סיימו לשטוף כלים, לנקות את השירותים.......זה עובד גם אצל בנים)

5.והחשוב מכולם.......אם את לא שורצת כל היום על יד המחשב זה לא ימשוך את ילדך כל כך אם את בוחרת להתעלם מהמחשב ולקרוא ספרים הילדים מהר מאוד יאבדו עניין במחשב ויבחרו בקריאת הספרים.........הכל הולך לפי מה שאת משדרת להם (ברור שאני לא מדבר על ילדים בגיל 17 - כי בשלב הזה ......כבר הפסדנו את המרוץ)

אז שיהיה בהצלחה

מהמצפה לישועות

שילה

אני הוספתי למחשב סיסמא. אחרי 10 דקות של חוסר פעילות הוא לא רק מקבל שומר מסך אלא גם סיסמא, כך שאם יצאתי מהחדר והילד עדיין לא סיים את שעורי הבית, הוא לא יוכל להיכנס לאף תוכנה. אם הוא ישחק/ילמד דרך המחשב זמן רב מדי ויצא להפסקה, הוא לא יוכל להחזיר לבד את הסיסמא (בחופש, כשראיתי שהוא נרגע מהמחשב ולא יושב הרבה מדי, שיניתי לסיסמא שיוכל להכניס לבד ויידעתי אותו שאם הוא ישב זמן רב מדי (סטופר/טיימר/שעון מעורר) אחליף את הסיסמא. וזה פעל.

ואם היו תוכניות פתוחות ואני מקלידה סיסמה, התוכניות חוזרות למצבן הפתוח הקודם או שזה סוגר הכל?

אז כלנית התכוונה לאפשרות להוסיף לשומר מסך סיסמא

בחלון שבו את בוחרת שומר מסך יש אפשרות של הוספת סיסמא

(זה קצת שונה בין המערכות הפעלה)

ואז ברגע שהשומר מסך מתחיל לעבוד

ואת מזיזה את העכבר כדי לבטל אותו יפתח לך חלון שמבקש סיסמא

מקווה שהובנתי

כדי שזה לא יהיה מדי בזבוז זמן על המחשב,
להודיע לילד שעל כל 10 דק' על המחשב הוא צריך נגיד 10 דק' לפני זה לקרוא, וכו'.
אני לא בטוחה שזה יפחית את השעות בהתחלה, אבל לאט לאט זה יגרום לו למצוא עוד תעסוקות חוץ ממחשב.
ו- לא לתת לילד להיות על המחשב בשעות קבועות (נגיד כל יום אחרי בי"ס/ שיעורים), כדי שזה לא יהיה חלק מסדר היום.

ולא משחקים (כמובן שגם עבודות אם הם צריכים). כי למדתי מנסיוני המר את החסרונות של המשחקים:

1. הם ממש ממש שטותיים, דורשים מיומנויות ברמה מאוד נמוכה, אך מצד שני הם מאוד מפתים, צבעוניים, מושכים, כך שאני מוצאת את ביתי שהיא ילדה מחוננת בת 12 מתעסקת עם משחקים ברמה מאוד מאוד רדודה - וזה ממש מעצבן.

2. במשחקים, כל אחד משחק לבד, וכל השאר צופים בו בלי לעשות כלום! קודם כל זה מביא להמון מריבות על הזמן שכל אחד היה ליד המחשב, וחוץ מזה יוצא שהמחשב דלוק רוב שעות אחר הצהריים, כדי שכולם יספיקו לשחק וזה גם נורא מעצבן

בקיצור אני מרשה רק סרטים, כמובן לזמן מוגבל, וכך כל הילדים יושבים ביחד, בד"כ בלי לריב, ואח"כ סוגרים את המחשב ושלום על ישראל!

משחקים ממש מעניינים ומפתחים, צריך רק להתאים לגיל.

אני חושבת שילדים בלי מחשב לגמרי יוצאים בסוף ילדים שלהוטים עלכל מחשב מזדמן אצל דודים או חברים וזה ממש מפחיד לראות איך שהם נדבקים ולא זזים ממנו, לא אוכלעים ולא הולכים לשירותים.

ילדים עם מחשב חופשי עלולים להתמכר. לכן הפתרון לדעתי הוא להציע לילד מחשב קצת משעמם, סרט או שניים, 3-4 משחקים, ולעומת זאת לגוון להם פעילויות אחרות יותר כיפיות, תחביבים, אספנות, לגדל חיות, להתאמן על משהו, לטייל איתם טיול שבועי.

והם כל כך פשוטים:

א. אצלנו המחשב פשוט ריק, ז"א יש בו את התוכנות הבסיסיות אך אין משחקים. קנינו מס' דיסקים של משחקים והאמת שלילדים כאיזשהוא שלב נמאס אז עושים הפסקה של חודש ואז שוב חוזרים אליהם.

ב. אינטרנט- אתרוג של רימון- בטחם ועם ריח נהדר.

אין כניסה רק עם סיסמא- אותה יודעם בעלי ואני, אם הילדים צריכים משהוא אנחנו לשרותם בשמחה.

ג. המון משחקים בבית! משחקי קופסא בלי סוף ומדפי ספרים, רשומים לספריה, יוצאים הרבה ביחד לפארק ומשאירים את חדוות המשחק במשחקי מחשב לבית של סבתא.

ד. התורנות מאוד ברורה- מחלטיטם על פסק זמן, מפעילים שעון מעורר ל10 דקות קודם וכך יש לילד זמן להתכונן לעזוב את המחשב ולהתארגן בהתאם.

במידה והיו מריבות הייתי ממש קשוחה- המחשב יוצא לשנת לילה עד הבוקר. מהר מאוד הם למדו שפשוט משתלם להסתדר ביניהם.

כמובן שלפעמים יש להת תרוניות מתחת לשפם... אבל אנחנו מדברים ע"כ ובינתיים הכל בסדר.

מעניין מה יהיה כשהם יגדלו עוד קצת...

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....