בתחילת השנה יצאתי עם בחור איזו תקופה, לא קצרה.
במהלך הקשר הוא חשף לי סיפור מאד קשה על עצמו, הייתי הראשונה בעולם שהוא סיפר לה על זה. הקשר נגמר, אחרי כמה זמן. מצידי (הוא מאד אהב אותי, מאד רצה בקשר הזה)
לי ברור לחלוטין שאין לקשר הזה סכוי. גם לו ברור שמבחינתי אין סכוי.
העניין הוא שמדי פעם הוא מעדכן אותי במה קורה איתו, בעיקר כשמאד מאד קשה לו, זה לא קורה הרבה, אבל זה קורה, אני מצידי משתפת פעולה (לא מוכנה להיפגש כמובן, גם אם הוא מבקש. רק במיילים או הודעות). אני עונה, שואלת, נותנת כוח...
ולפעמים אני גם ממש רוצה לשאול אותו מה שלומו.
בעיקרון- אני מאד מקפידה שלא ליצור קשרים סתמיים עם בנים. העניין הוא שלפעמים אני באמת האדם היחיד ששם בשבילו. אפשר להתווכח עם העובדה הזאת, אבל רק איתי הוא מדבר על העניינים האלו.
האם זה בסדר בעינכם?
מה הגבולות?
ולהתעניין בעצמי מדי פעם?
(שוב- ברור לשנינו שהקשר לא יחזור. כי אני לא רוצה.)
)
