[-פריקה-]
באמת רוצה.
ממש רוצה.
או יותר נכון- רציתי.
כשעמדתי בתפילה בראש השנה, רציתי.
רציתי פשוט לעמוד מול הקב"ה ולהאמין. להאמין שהוא אבא שלי שאוהב ומחכה שאני יתקרב אליו.
הכל היה נראה כ"כ יפה ומדהים.. התפילות.. השופר... האווירה..ואח"כ קבלת שבת.. והשירים עם המשפחה...
ורציתי פשוט לעמוד מולו, ולהאמין שהוא אבא טוב... לחזור בתשובה...
אבל לא.
אני לא מאמינה.
כמה שאני ינסה להתחבר לזה, זה לא ילך.
בלי בסיס של אמונה שלמה, זה לא יעבוד.
(למה אין לי את הבסיס של האמונה הזאת זה ארוך ומסובך ומי שרוצה באישי)
וזהו. זה פשוט לא ילך.
אין לי אמונה שלמה. אכלתי אותה.
במיוחד אחרי מה שקרה...
וזהו, עבר ראש השנה, ואיתו עברה גם ההרגשה הזאת, שאני רוצה להאמין, ולא יכולה.
עכשיו אני גם לא יכולה להאמין וגם לא רוצה.
[-סוף פריקה-]
