אנחנו דוקא רוצים, אבל יכול להיות שנפלת על אנשים כשלא התאים להם. אין בזה שום בעיה.

יכולתי להביא פה רשימה נגדית "אני בדיוק מתחילה שרות" "סיימתי עכשו קשר ארוך" "שמעתי שאחותך גם לא מתחתנת אז אני לא רוצה" (לא המצאתי את זה)

אבל הרעיון מובן.

לכל אדם יש זמנים טובים וזמנים פחות טובים. זכותו לא להפגש בזמנים האלה גם אם כל הסביבה חושבת שהוא כבר ממש חייב להתחתן.

יותר מזה: ברוב המקרים להפגש בזמן לא מתאים זה כשלון ידוע מראש ובזבוז אנרגיות מטורף.

אז בשביל מה?

בנים ובנות: עכשיו זה לא זמן טוב? שבו בבית. לא יותר מדי כמובן, אבל במידה נכונה אין בזה שום בעיה.

בנים ובנות = עכשיו זה לא זמן טוב!?

 תעשו השתדלות שעכשיו יהיה זמן טוב להיכרויות!!

כי אם לא עכשיו אי מתי!?

שיש זמנים שבאמת עדיף לא להפגש?

בס"S

על אחוזי אוכלוסיה בארץ...אז כרגע זה עומד על כל 1000 נשים יש 979 גברים...(ככל שהזמן עובר יש יותר נשים מגברים והאחוז רק הולך וגדל...)...כותבת המאמר טוענת שבגלל נתון זה גברים מרשים לעצמם להשאר רווקים עד מאוחר בטענה ש.."תמיד תהיה מישהי"..

מרגיז...--מציאותי?!??

מי שמתגייס, מי שרוצה לבנות את עצמו עוד קצת בישיבה או מי שפשוט מעוניין בהפסקה מהכל- נשמע לי לגיטימי

ואולי את עצמך יכולה לומר שזה לא נכון, אבל יש אנשים שזה משמעותי להם...

שנצליח להחליט החלטות נכונות ולראות באור נכון את כולם

העניין הוא שזה נהיה תופעה חוזרת על עצמה.. לאף אחד לא מתאים פתאום!!

אולי גם אצל בנות, אני לא יודעת..

רוב הבנות שאני מציעה להן, אם הן לא תפוסות, ישר מסכימות..

באמת כתבתי את זה מתוך תחושת תסכול! (ואולי זה לא נכון לכתוב מתוך הרגשה כזו...)

כי אני רואה עד כמה החבר'ה סובלים מהעניין

והנה כשמנסים לעשות שוב ושוב וזה לא הולך

עולה תחושה שמדובר בתירוצים...

(וזה ממש לא הפעם הראשונה של נסיונות שידוך- לא חדש לנו שבתחום הזה יש טונות של מניעות)

אני מסכימה איתך שתגובות כאלה מרגיזות ומעצבנות... אבל יתכן שזה ממקום אמיתי שהם לא יכולים כרגע טכנית או נפשית.

בכל אופן- כל הכבוד לך על היוזמה, המאמץ והמחשבה!! ולכי תדעי, אולי מישהו יחזור אלייך כשזה יהיה יותר רלוונטי...

ובאופן כללי, רציתי לומר שאני ממש לא מתחברת לכל הדיבורים על נתונים דמוגרפיים הלחוצים והמלחיצים (אני בת...),

כי זה נשמע כל-כך טיפשי להיכנס לכל החישובים האלה. אנחנו עושות את ההשתדלות, תשאירו לו למעלה "לשבור את הראש" על פרופורציות-בנים-בנות.

מסכימה שיש חבר'ה טובים (בנים ובנות) שדוחים ודוחים את החיפוש מכל מיני תירוצים מוזרים.

אבל יש גם הרבה כאלו:

א. נפגשו פעם אחת, לא הלך וראו שכנראה הם צריכים להתבשל קצת לפני שהם ממשיכים.

וכן, גם בחורים בני 23..

ב. חיילים- מנסיון לא הייתי ממליצה להפגש עם חיילים. לא שהם אנשים רעים, חלילה, (בסופו של דבר כל אחד היה/יהיה חייל..) אלא שקשר רציני עם חייל זה אחד הדברים היותר מסובכים. את רוצה לדבר איתו על נושא חשוב, אבל את לא יכולה. המפקד שלו עלול לקרא לו כל שניה וזמן קצוב. זה נורא!!

וחוצמזה, אין לו הרבה זמן להפגש (אם הוא קרביים, לפחות.).

ואז מה נוצר מזה? כל אחד בונה תיאוריות על השני/ה, עפ"י שיחות קצרות שנקטעו או חוסר במפגשים.

ג. ישנם בחורים רציניים שחשוב להם להשקיע בלימוד תורה כמה שנים לפני שהם מתחתנים. אחרי שיתחתנו, לימוד התורה לא יוכל להיות אינטנסיבי כמו לפני כן. יהיו דאגות של פרנסה, האישה, הילדים..

בקיצור, כל מקרה לגופו..

אם יש בעיה אמיתית אצל הבנים, אז זה העצלנות וההתמהמות מלצאת

אנחנו פשוט לא בלח"ים

אני חושבת שאנחנו כשדכנים- צריכים ללמוד פרק חשוב בענווה

נכון- את מרשה לעצמך להכנס לחיים של בנאדם- כדי להציע לו מישי

אבל זה לא אומר שיש לך רשות להכנס לכל החיים שלו- לכל מה שהוא ולכל מי שהוא ולכל איפה שהוא נמצא -פיזית או נפשית- בחיים שלו

כמו שבנזוג לומדים לקבל על כל מיכלול מה שהוא- לטוב ולמוטב (או כמו שבעלי אומר "חסרונות בעיני"...)

ככה צריך ללמוד לקבל את המשודכנים על כל מכלול חייהם-

שזה המכלול חיים, וככה הבנאדם, וזה הוא וזהו. ואין לי מה לבקר או לנסות לשנות או אפילו לחשוב בשקט עליו בביקורת.

לגבי הטענות הספציפיות-

א. כמו שאמרו לפני- לצאת כשאתה בצבא- זה סיוט. זה לא פייר לאל בחורה ולא לקשר.

אלא אם הוא יוצא יומיות או משו מוזר אחר...

ב. בנים לאחושבים על הסטטיסטיקות האלו- סה"כ גם להם יש את הכלל של לכל אחד יש את הזיווג שלו-- ומה זה מועיל אל יש 100 בנות יותר- אם אני את הזיווג שלי פספסתי?!?!?!

ג. בלימוד תורה יש מקום מסויים של "ללמוד כאילו אין עולם"- זה לימוד מאוד עמוק, מאוד מקיף את כל האישיות, משו שמאוד משפיע עליך. אחרי שמשנים את נק' המירכוז של החיים- ברגע שכבר "יש חיים ויש עולם"- גם אם לא יותר קשה ללמוד- זה לא אותו דבר כמו שזה היה פעם...

אז יש משו שאפשר להבין פה.

מצד שני- יש לימוד שהוא עשיר יותר דווקא כי יש חיים ויש עולם ויש בית- זה לא שהלימוד נגמר עם הדייט הראשון, חלילה... |מעודדת|

כולם רוצים להיות נשואים,

אבל לא כולם רוצים להתחתן..

ונראה לי קצת בצדק, אם מסתכלים על שיטת השידוכים שלנו שהיא שיטה איומה (אבל הכי פחות איומה מכל האחרות).

     אני לא יכול לדבר בשם כל הבנים, ונראה שיש אמת במה שאת אומרת.  בכלל לא להפגש כי לומדים תורה זה נראה לי הבנה מוטעית של מה זה לימוד תורה.  ללמוד תורה בלי להיות נשוי?  אין לי דימוי מתאים כ"כ..  זה פשוט לא!!  (אא"כ זה ממש מקרה של "ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה", ומדובר בכזה עסק ושקיעות... מה שלא נראה לי בד"כ..)

    אבל את 4 אני מבין!

עכ"פ תודה על הדחיפה!!  זה חשוב!!

בע"ה

בנים עד שהם מתחתנים...זה שנים.

תמיד יש תירוצים- צבא,ישיבה וכו'..

לא שהם לא מוצדקים ובכל זאת..

בזמן הזה הבנות מתקדמות הרבה יותר מהר.

ואחר כך הם עוד רוצים עוד ללמוד משהו באוניברסיטה והנה לכם עוד כמה שנים שנעלמו להן, וממילא הם נהיים גדולים יותר.

אם נוסיף את זה למסקנה של שרשורים קודמים שהיו פה (הרמה הדתית) וקיבלתם חלק (קטן) מהבעיה.

כי מי שזה באמת לא שייך אליו - שלא ייקח את זה אישי,

אבל באמת יש כאלה שצריכים את הדחיפה הזאת, שלא קולטים שהרכבת דוהרת, ואף אחד לא מחכה להם,

והסיבות שלהם הם באמת קצת 'תירוצים', ובשבילם כל דחיפה כזאת היא חשובה ומשמעותית!

(גם אותי דחפו, ומצאתי את עצמי נשואה, כשבקושי קלטתי שאני רוצה להתחתן, אז בעלי סבל קצת את גיל ההתבגרות שלי, אבל יצא מזה רק דבר טוב - אני נשואה באושר!)

והשדכנים - אל תרפינה ידיכם! אומנם אל לנו להתערב יתר על המידה בחיי חברינו, אבל המלאכה רובצת על כתפינו ואל לנו להשתמט ממנה, ופעמים שאכן מישהו מהצד רואה את המציאות טוב יותר (רק לפעמים, עם הרבה ענווה...)

ואם לנסח משהו ששמעתי ממישהי:

יותר משצריך היום לשדך רווקים (וצריך!) - צריך ללוות את הזוג המשודך ולהדריך אותו, כי רבים טועים סתם מחוסר הכוונה נכונה!

מלא הצלחה לכולם!        ובאמת, מי שזה לא נוגע אליו (כמו המתגייסים...) - אל תקחו את זה אישי.

אנסה לענות מדעתי בלבד, אלו מחשבות וזהו. 

אלירז - להשתדך דורש הרבה, הרבה פעמים מתבאסים שוב ושוב, הרבה פעמים מפתחים תקוות וציפיות, ולכן אני יכול להבין אנשים שאומרים שהם בהפסקה או שנמאס להם. אני מבין אותם, לא בהכרח מסכים, לפעמים טוב שינוחו, ולפעמים צריך לדרבן. 

יש שם גם תירוצים טובים אצל חלק מהחבר'ה. 

מסקנתי- את שדכנית, אל תוותרי להם, אם את חושבת שמגיע להם קצת מנוחה, תני להם לנו קצת, ואז אל תוותרי להם, ואם תהיי קשוחה בצורה יפה, הם יחזרו לפעילות, ובעז"ה יעלה בידכם. 

אלעד - אני חולק, בנים נרתעים ונמאס להם, ופגשתי כך רבות. זה לא הופך אותם לעצלנים אלא לאנושיים. ויתר על כן, הרבה מהם כן בלחי"ם. אבל השיטה הזו מוציאה הרבה אנשים מדעתם (משני המינים). 

תשובה - לעודד, לתמוך, ושוב לא לוותר להם. 

צדיקה- תשובה יפה מאוד. 

טיטי - מסכים לגמרי לגמרי. 

והוא פלאי- יפה כתבת

כל מי שהזכיר דחיות מוצדקות או זמנים שאינם טובים להיפגש- יש כאלו. כמה שאנשים רוצים להתחתן, הם בד"כ לא לחוצים בכדי להרוס את כל המסגרות האחרות, שדורשות די הרבה מהם.  - אולם אני חושב שאילו הם הבינו קצת יותר, הם היו מוכנים להכניס את הנישואין ללו"ז. אבל כל עוד זה לא בא מהם, אסור להם לצאת. 

*ח"ו שאף אחד לא יחשוב שאני שופט פה מישהו, פושט הייתה לי תחושה מוזרה, בכל מקרה - פשוט קראתי את הדברים הנהדרים שנכתבו, והייתי חייב להביע את הערכתי והסכמתי. 

אבל אם הם לא מוכנים עכשיו לצאת-שלא ייצאו, יהיה יותר טוב גם להם וגם לבחורה.

זה ממש מתסכל לצאת עם מישהו שלא מוכן לחתונה או לקשר.

ותמיד כדאי להגיד לבחור שכשהוא רוצה שיחזור אלייך, לפעמים אחרי מספר ימים מועט זה כבר מתאים להם.

כל הכבוד לך!

בעזהי"ת.

הייתי חושדת.

אבל אם זה אנשים שונים?

קורה.

בעיקרון אני מסכימה עם אלעד...

אני בהחלט מבין לליבך ומניח שישנה מציאות כל כך מורכבת.

אני לעומת זאת חושב שאינני בררן כלל ועל סמך חיבור ובניית תקשורת עם אישיות כנה ועדינה מוכן לוותר על הרבה דברים בשוליים.

לי דווקא האכזבה באה מכיוון הבנות שממהרות לעיתים לפסול. אמת הוא שיש לי אומנם בעיה בריאותית מסוימת אך דווקא בגלל זה הייתי מצפה שהבנות יבדקו הפרטים יותר לעומק ויתבוננו על הצד הפנימי, האחריות המוטיבציה והעולם הפנימי ופחות על כותרות והגדרות רפואיות. אומנם מדובר בבעיית ocd שאינה מוגדרת כמחלה אלא כקושי שמחייב התמודדות מחד אך יוצר הזדמנויות מחשלות מאידך- מה שמחייב להסתכל על המכלול ולא על על תגיות שטחיות.

לכן צריכים כולנו להתחזק באמונה,לבקש מרבש"ע כח לעמוד בנסיונות ולהתבונן כמה שיותר פנימה.

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.