אבל באמת תלוי בסיטואציה..

שניהם זה לא קל.

שתיהם זה להוריד מהכבוד העצמי שלך .....

בס"ד

אני כמעט ולא נפגעת משום דבר, אם בכל זאת מישהו הצליח לפגוע בי יהיה לי קשה לסלוח.

אולי זה קשור לדימוי העצמי הנמוך

סתם. אבל באמת, אני כמעט ולא מרגיש פגוע באמת, כי כבר בזבזתי את כל המלאי של המשאב הזה, אז עכשיו לא לסלוח זה מותרות.

וזה שאני חסר טאקט ומועד לפגוע, זה לא חידוש לאף אחד... אוי הבושה...

אבל אני לא מדברת על הסליחה השגרתית הזאת של לפני ר"ה ויום כיפור שכולם מבקשים.. אלא סליחה שאת יודעת שפעגת מאוד!!

בע"ה

אבל לא סתם לבקש סליחה מכולם, כמו לפני יום כיפור, אלא לבקש סליחה באמת כשעשית משהו לא בסדר.

אגב אני חדשה פה אז שלום לכולם

אם מישהו פגע ממש, אז יהיה לי יותר קשה לסלוח לו. 

אבל כמעט אף פעם זה לא קרה.

זכורה לי פעם אחת שהיה לי קשז ממש לומר לפני השינה 'הריני מוחל וסולח' אז היו כמה לילות שפשוט לא אמרתי... אבל כבר לא זוכרת על מה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....