בירכתי "המחייה" !!

שונאת צומותת!!

ונראה לכם שאפשר לאכול מש'ו אחרי הימים שאכלנו כ"כ הרבה ארווחות מלאות וגדושות. לא הייתי רעבה בצום הזה בכלל. רק צמאה.

בכל מקרה פרוסת עוגה.

ואין לי תאבון לאכול ארוחת ערב. הבטן שלי כבר לא יכולה להכיל את זה.

עם כוס מים וחתיחת עוגה...(הייצי בלחץ כי עוד שנייה מגיעים אלינו מלא אנשים - יש אצלינו ברית יצחק...) 

...עם סעודה שלישית בשבת.. חח

שברתי עם עוגיות שוקוצ'יפס ושוקו

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....