להיות דוסה..בלי קשר ללהיות מקובלת בחברה! סתם כי אני לא אוהבת ת'סגנון..=]

ולמה זה כ"כ טוב להיות דוסה? או מקובלת?

אם הן רואות אותך מתלבשת צנוע, מדברת יפה, מתנהגת כמו שצריך, נזהרת לא לדבר עם בנים אז תכל'ס - זה גורם להן להרגיש לא נעים עם עצמן.

את מבחינתך תני להן את ההרגשה הכי טובה בעולם!! שאת חברה שלהן ואת אוהבת אותן..

אבל זה פועל מתחת לפני השטח תכל'ס.

וכמובן מה שפוגע בך כמו יציאות וכו' את צריכה לשמור על עצמך קודם..

את יכולה להיות דוסה ומקובלת! מה הבעיה?

מבחיתם זה לא ככה..אצלם מקובל זה נבים,מכנסיים.וכו..

אולי אני קצת צמזימה,כי הם שיא החמודות וזה קצת פחות ככה ..אבל עדין

אני נחשבת ל-אחת פחות..

בס"ד

אם תאמיני ותרגישי ממש בכולך שלהיות 'דוסה' זה מה שטוב וחשוב אז ההחלטה שלך כבר תיהיה לך ברורה ממש..

אם את לא בטוחה.. אז תבררי עם עצמך, מה יותר חשוב לך כרגע, (אגב לא לכולם זה ברור כ"כ שלהיות דוסה זו התשובה) ואז תחליטי.

סתם שאלה- למה בכלל צריך להיות דוס? או מקובל בחברה? 

ולמה צריך ליהות דוס--הכוונה לדתייה אבל אצלם זה דוסה..ולא כפת לי לךהיות דוסה...

ומקובל--לא אמרתי להיות מלכת בכיתה אבל את לא רוצה להיות אחת פחות מכולם בחברה נכון?

אבל אם את באמת רוצה להיות דוסה וזה הדרך שלך, אז תהי שלמה אם זה וזה לא יפריע לך...

בואו אני אסביר לכם משהו- כשהיא אומרת 'דוסה', למה היא מתכוונת? לתמונה של הזותי עם חצאית מטאטא שמתפללת בדביקות, נכון?

אז זהו, שלא!!!!

כשהיא אומרת 'דוסה' מבחינת עצמה זה אומר ללכת עד הסוף עם האמונה ועם ההלכה.

עכשיו תגידו לי- ללכת עד הסוף בזה זה "לא הסיגנון שלכם"?? זה נראה לכם לא אמיתי לכל אחד?? לי כן...

אז...

אני ממש בעד להיות אמיתית עם עצמך, זה ייתן לך המון בכלל..

וצריך תמיד לזכור שאלה הנסיונות שלנו!

וזה אחד הנסיונות שיש לכולם...

אני יכולה להגיד לך שגם אצלנו זה ככה, (אבל פחות..) אבל בכל מקרה, כן, יש את הבנות ה'דוסות' (=אנחנו, שמה זה אומר? זה אומר שאני לא מתפשרת בקשר שלי עם ה', ולא מתפשרת בהלכה, זה מה שזה אומר), ויש את הבנות ה'לא'... ונכון, הרבה פעמים אני יכולה להרגיש אולי לא קשורה, אבל-

דבר ראשון: יש לי את החברות הדוסות שלי, ואז אני איתן, וכיף לי איתן.

דבר שני: אפשר ליצור אווירה ממש ממש טובה וחברותית בין כולן- ככה זה לפחות אצלנו.. לצחוק איתן, והכל, אבל כמובן בגבולות...

אפשר לשאול שאלות אם משהו לא ברור..

ב"הצלחה ענקית!!

הכי טוב זה ללכת בדרך של ה'!!!

מי שהולך בדרך של ה'- לא מפסיד!

מכירה ת'סיטואציה גמאני הייתי במקום הזה וב"ה עשיתי ת'בחירה  

ואני רצינית!!!

את לא בחברה שלהן, כי אין לכם נושאים משותפים, ליציאות שלהן את לא יכולה לצאת כי הן עם בנים, הן לא מרגישות איתך בנוח...

את יכולה לדבר איתן בסבבה, אבל להיכנס לגמרי לחברה.. לא נראלי זה יקרה.

ואם את מאמינה שדוסיות זה האידיאל, זה פשוט חבל לוותר בשבילן... כי זה יעבור, והדוסיות שלך תישאר איתך.

וגם- אם תתחילי עם בנים, תקצרי ת'בגדים.. זה לא יכניס אותך מיד לחברה, ברור?!לשבור  סטיגמות זה לא כזה פשוט... ונראלי הם יסתכלו עלייך בתור הילדת כאפות שמנסה להיכנס לחברה בטקטיקה שונה, [לפחות אצלי בחברה זה היה ככה] ושתדעי, החברה מעריכהה הרבה יותר מי שעומדת על העקרונות שלה!!! 

ועוד פעם, זה לא שווה לוותר על הדוסיות ולעשות שטויות שתצטערי עליהן... וגם אם תלכי עם מכנסיים.. זאת לא תהיה את וחבל לוותר על עצמך בשביל החברה...

סורי על ההודעת יאוש... זה מה שאני חושבת...

פשוט תשארי את! וגם.. אני לא מאמינה שאת הדוסה היחידה בטוח יש עוד דתיות בסביבה שלך.. תחפשי ת'חברה שלך , תנסי להתקרב אליהן..

אני לא יודעת באיזה כיתה את, אבל את יכולה ללכת ללמוד בפנמיה עם חברות אחרות...

בהצלחה!!!!

בס"ד

"יאללה, את באה לבנים?"

"מה אתן מחפשות בבנים?!"

לדעתי, בהתחלה ה"חברה" עושה פרצופים, אבל בפנים, אצל כל בת ובת הם יערכו...

שידעו!את כזאתי וכזאתי!לא מדברת עם בנים, לא הולכת עם מכנסיים! שיתרגלו! זה כמו שמישהי נגיד...אלרגית ל...גלוטן! סתם לדוגמא! לא יתחשבו בה!? לא יקירו בה שהיא לא יכולה לאכול כל מיני דברים?! ברור שזה יהיה דבר ברור וידוע! אז למה בעצם ה"חברה" לא יכולה לקבל שיש להם מישהי דוסה??

אף פעם לא הערכתי יותר את הבנות שלא מדברות עם בנים.. לא תמיד צריך להרגיע אנשים ולהגיד שיעריכו אותם..

תיהי מי שאת וככה יעריכו אותך באמת!! בלי פוזות, בלי משחקים. את וזהו.

ב"הצלחות נשמה

מה את צריכה אותן?

לכי עם האמת שלך ושיחשבו עלייך מה שבא להן! בעיה שלהן..

ובאמת הכי טוב זה יהיה אם תמצאי לך בנות מהסוג שלך ותתחברי איתן...

או שתהיי פשוט אחת שעומדת על שלה, וזהו, ויכול להיותר מאוד שיזלזלו בך, ושלא יעריכו אותך. כן. את לא צריכה לצפות שיעריכו אותך, כי לא.

זהו תבטחי בדרך שלך, וזהו, שימות העולם.

לא שזה כזה קל, כן....

נשמה את צודקת אבל זה קשה רצח להיות בסביבה שאת ניפגעת מבחינה דתית אי אפשר ליחיות ככה (מיזדעה במיקצתץ)

אז באמת באמת יעריכו אותה...

צריך להיות נאמן לאמת הפנימית ואז יעריכו אותך (אני מרגיש כמו החוברות האלה של "מרכז"...), לא צריך לרצות להיות דוסים בגלל החברה'- להיות "מקובל בחברה" לא אמור בכלל להכנס למערכת.

מה שכן- זה בכלל לא סותר. אני מכיר "דוסים" אחלה, שהם גברים וכו'. לא צריך להיות חנון מסוגר בשביל להיות מקובל בחברה. אם את חברה'מנית ומארגנת ואני-לא-יודע מה אין שום סיבה שתשארי בחוץ בגלל מכנסיים ודיבור עם בנים. אני לא מכיר ת'בעיה מקרוב אבל ככה זה אצלנו.

זה קורה. יש מקומות, שבהן בשביל להתקבל לחברה צריך לוותר על חלק מהדוסיות. וזה כואב וחבל. אני אישית עמדתי באותו מקום פעם ובחרתי להיות דוסה, ולהיצמד לאמת הפנימית שלי, ולא לאמת (?)  של החברה. אבל שילמתי על זה מחיר כבד: היתה לי רק חברה אחת, וסבלתי מאוד מבדידות. 90% מההפסקות ומשיעורי החלון ביליתי לבד, וכנ"ל לגביי הנסיעות. למרות זאת, זה היה שווה את זה. לא נראה לי שאצלך זה קיצוני כמו שהיה לי. תכלס, תעשי את מה שנכון לדעתך לעשות.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות