ספר מהמם!!

מיליון דולר..

לנה קיכלר-זילברמן היא ניצולת שואה שהקימה מיד בסיום המלחמה בית יתומים לשם אספה ילדים יתומים יהודיים ששרדו. היא ידעה להשיג להם מזון מה שהיה מצרך נדיר, בגדים ותרופות, ועשתה כל מה שאפשר כדי לשקם את חייהם מכל הבחינות, פיזית ונפשית.

בית היתומים הותקף פעמיים ע"י פורעים גויים מקומיים שלא יכלו לחיות עם העובדה שהיהודים שרדו.

הילדים יחד עם הצוות נלחמו בשיניים והדפו את ההתקפות.

לאחר תקופה עשו כולם עלייה ארצה וכל אחד מהילדים מצא את מקומו, אך מדי שנה שמרו על טקס קבוע ונפגשו בביתה של לנה.

לנה קיכלר זילברמן כתבה ספרים נוספים נלווים, ספר אחד מספר על קורות חלק מהילדים שלה בשואה, אני לא זוכרת את שמו. ספר נוסף נקרא "המאה לגבולם" והוא מתאר את התפתחות חייהם של הילדים.

מאה ילדים שלי יצא גם בסרט.

חוץ מהסרט הידוע יש עוד סרט דוקומנטרי מאד מעניין שבו הילדים שכבר בני 50 נפגשים יחד ומעלים זכרונות.

ללנה עצמה נולדה בת משלה רק בגיל 50, מה שנקרא 101 ילדים..

אני יספר לנינים שלי שנכנסתי לפורום שהיתה שם אחת שקיבלה הקדשה מלנה קיכלר.

יש בו רק נקודת תורפה אחת שאינה בספר אלא בהתנהגות של לנה,היא בעצם נתנה לילדים לכפור ולהיות נוצרים רק כי כך הם רצו במקום לקרב את כל אותם מאה ליהדות,יתכן מאד שחלקם הגיעו מבתים שומרי תו"צ (וגם אם לא,חישבו מה זה מאה ילדים שומרי תו"צ שמתחתנים עם בחורים ובחורות כמוהם ומגדלים דור ישרים.כמה אנשים יכלו לצאת בזכות זה שומרי תורה).אבל בעצם,גם היא בעצמה לא שומרת תו"צ אז יש בזה הגיון מסוים(עקום אבל קיים) 

נכון שזה עצוב מאוד שרבים מהם עברו מחיים חרדיים לחיים חילוניים. אבל כמו שאמרת בעצמך, היא בעצמה כזאת. כך שזה לא שהיא "נתנה לילדים לכפור", אלא מלכתחילה לא היתה לה שום הווא אמינא לחנך אותם למצוות.

ולעומת זאת, היא עשתה הכל כדי שכל אחד ואחד מהם יגיע לארץ ישראל. אם לא כן, יש סיכוי גדול שרבים מהם היו מתבוללים לגמרי.

היא הרי מספרת על לילות שבת בבית שלה ועל השמות שלה ושל אחותה (פייגלה ולא זוכרת) שהם שמות חרדיים מובהקים. ולפי מה שהבנתי היא הכירה חיים דתיים.(כך הבנתי מהספר)

והעניין עם הנצרות , אם אני זוכרת טוב, היה בדיעבד מבחינתה כי היא העדיפה לא להבריח ממנה את אלו שגדלו במנזרים ולכן איפשרה להם להמשיך בדרכם.

שעברה מחיים חרדיים לחילוניים, הרבה לפני תחילת המלחמה. אז למה שהיא תחנך את הילדים להיות דתיים?

אי אפשר לנתק ילד מכל מה שהכיר בבת אחת, במיוחד שחלק מהילדים מצאו את בטחון בנצרות. עם כאלה חיים קשים אי אפשר לקחת להם גם את המעט הזה. היא נתנה להם להתרגל למציאות החדשה בנחת, בסוף אף אחד לא נשאר נוצרי.

זה שהיא לא חינכה אותם להיות דתיים - כי היא לא דתייה, אבל רואים שהיא העריכה את הילדים הדתיים וגיבתה אותם (דוד למשל).

דבר אחר הציק לי בספר - היה נראה לפעמים שהיא סגרה חשבון עם כמה אנשים שבודאי היו חיים אז, כמו בעלה לשעבר, ויש עוד כמה דמויות שנואות, מעניין איך הם הגיבו.

ולגבי סגירת החשבונות - זה ממש לא הציק לי. אם התעצבנתי על מישהו זה על הדמויות האלה. לבעלה לשעבר מגיע משהו פי שלוש מאות חמישים ושבע יותר גרוע מלקרוא על עצמו בספר! ממילא אני מתארת לעצמי שכמעט אף אחד לא זיהה אותו. אני רק חושבת על מה שהוא עשה לה ועולה בי צמרמורת. מסכנה.

ואני לא זוכרת מי הן הדמויות השנואות האחרות - אם את מתכוונת לכל מיני בעלי תפקידים, אז נכון שהכתיבה עליהן היא בעייתית מבחינת לשון הרע, וכקוראים אסור לנו כעקרון להאמין לזה. אבל אני לא יכולה לומר שזה הציק לי יותר מדי...

 - אז לדעתי היה אסור לה להפוך אותם לכאלה.

בדיוק כמו שאנחנו לא היינו רוצים שיעשו לנו דבר כזה.

אבל אני לא רב אז אני לא יודע.

אנא אל תגיבו לעניין בלתי קשור זה. כדי שלא נאלץ לנעול את השרשור

מרגש, מצמרר, מלמד המון.

היא היתה אישיות יוצאת דופן, למורים - אפשר ללמוד המון מדרכי החינוך וההתמודדות שלה שם.

יש לי את שני הספרים וקראתי אותם המון פעמים.

מהממם!

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים

מתוך ההפיכה - פועה שטיינר (הרב מן ההר - בתו, נראה לי). הרובע היהודי לפני ובזמן שנפל לידי הערבים. אמיתי.

קתרין מנספילד, סיפורים. מצויין. בריטית.

למי שאוהב בעלי חיים:

-כל הספרים של ג'יימס הריוט. אמיתי. וטרינר בריטי. מקסים, רגיש ומשעשע.

-ג'ראלד דארל, חברברי הסוונה ; היער השיכור  - מסע צייד בעלי חיים, חלקם נדירים מאוד,לגני חיות בעולם.  רק שני הספרים האלה.

-חיות הבר אשר אהבתי. יפה.

-בית ברנ....(לא זוכרת) - תומאס מאן. גרמני. סופר מצוין.

-מאדאם בובארי - פלובר. צרפתי.

-לטובת הילד - בריטי.

-יד באפילה - אידה נודל. מסורבת עלייה. איזו אישה אמיצה! סיביר.

-יש סדרה של סיפורים של עמים שונים. לא פולקלור. סיפורי סופרים. משהו!

-מחפשים את אמא - קוריאה הדרומית.

-פצוע קל - אמיתי. אבי תמר.  מלחמת ששת הימים, אם איני טועה. ספר טוב.

-הביתה או החזרה הביתה - אמיתי. חייל שנפצע אנושות בראשו. השיקום שלו. מדהים.

-שרופה - אמיתי. בחורה ערביה מהגדה. רק לבעלי עצבים חזקים.

-ליל הבדולח. אמיתי. ההסטוריון היהודי מרטין גילברט.

-כחש. בן הכט. עיתונאי יהודי אמריקאי שסיקר את משפט קסטנר. לענ"ד - ספר חובה.

 - ספרים של הרב חיים סבטו. אהבתי את :תיאום כוונות" - מלחמת יום כיפור.

- אהרן מגד או אפלפלד, מחילה, לא זוכרת. סופר טוב. נוגע בשואה.

-נפשות מתות. גוגול. רוסי. סופר טוב.

-האיש שלא נכנע. אמיתי. ר' ננס. סיביר.  אחרי הספר הזה חשים (אני ), הערצה, השתאות, התפעלות וגם...חולשת דעת. לא יאומן.

-להיות יהודי. על הרב יצחק זילבר זצ"ל. סיביר.     "     "      "     "   "

 -מתנת המספרים - יוקו אוגאווה.  ספר יפני קטן,  יפהפה. יש קשר לאיזו נוסחה מתמטית. לא הבנתי את המתמטיקה, אבל הספר...משהו. היא סופרת מוערכת בכל העולם (AI) . ספרים נוספים באנגלית.

מן הרשימה? בכלל, מעניין אתכם? אם לא, שלחו אותה חזרה!

תודה....

יש המלצה לחנות טובה באזור ירושלים לקנות?

אם זה יד שניה בכלל טוב...

מוצ"ש.  הבאתי חנויות אחדות.

ושכחתי את השם האמיתי.

- המינגווי

-טולסטוי

- תומאס הארדי -יריד ההבלים. בריטי

קראתי את "והיום איננו כלה"

 נראה לי שאקרא את התפסן בשדה השיפון בהמשך

+ לבדו ימות אדם

רק שלא אשכח

אותך. אינדיורניס - ממליצה; כח החיות של האדם. המאבק להישאר בחיים ולשרוד. מאוד מיוחד.

לך לך בני - קראתי כחמש פעמים ומן הסתם אקרא עוד.... זה ספר הרפתקאות אם אפשר לקרוא

לו כך.....מדהים. לא מחנות ריכוז לא מחנות השמדה. סיביר. יש גם תיאור של מלחמה, מיוחד

למחבר. כדאי.

שבת שלום ומבורך לך ולכולם!!!!

כן אכזרי אבל גם מלא חמלה ותקווה נראה לי

מה לגבי הסיפור שאינו נגמר?

עזבי הכל ורוצי ברגע זה לחנות הספרים הקרובה

מומלץ בחום וגם נקי (למיטב זכרוני)

בהחלט עדיפה ספריה.

ציפיתי למשהו שונה. אינני מתחברת לפנטסיות.

מאוד ייתכן שיש שם מסר ותובנות עמוקות אבל

לא היה לי כח וסבלנות להתעמק בהן.

אשמח לשמוע ניתוח של הספר. האם יש

בו באמת מסר עמוק?

דווקא הפתיחה מצאה חן בעיני -

המפגש בין האיש (קוסם? מכשף?

מחבר בין 2 עולמות?);  השאלות

שלו לנער היו טובות. מציאותיות.

הבנתי שהיצורים בארץ פנטסיה

הן מהמיתולוגיה הגרמנית.....

אני אוהבת ספרי פילוסופיה

(למרות שלא קוראת בהם

עכשיו) ויכול להיות שזו

עייפות של גיל - אין לי כוח

להתעמק מה רומז על מה...

לכן אשמח לשמוע ניתוח

על הספר.

דבר נוסף שהפריע לי

(לא קראתי את כל הספר

יותר רפרפתי) הוא האזכורים

הנוצרים (המושיע, הגואל,

הבן של כולם...בטח יש עוד

בהמשך).

 אני יודעת שהיום קוראים

הרבה ספרי פנטסיה. אולי בגלל

שנמאס לצעירים קצת מהעולם

הזה, השחוק, מעצבן, מתוח,

מאיים, מפחיד.....

חשבתי גם על כך שהעולם

הבא נקרא עולם האמת.

ועולמנו זה הוא פנטסיה

למרות שמורגש כל כך אמיתי,

מוצק, ארצי, חומרי....

והרי באמת זה לא כך. זה

רק נתפש אצלנו כך, בחמשת

החושים שבהם צייד אותנו

השם, כי כך רצה. כדי לאפשר

לנו בחירה, כדי להתאים 

לעולם שברא.

הרי השולחן למשל הוא

אוסף אטומים הנעים

במהירות מטורפת.

מעניין שמעולם הפנטסיה

בספר, מביא עמו הילד

אומץ, העזה, רגישות,

אל תוך העולם הממשי....

מחבר בין 2 העולמות

השונים כל כך.

תודה על ההמלצה!

התפסן בשדה השיפון לקחתי

למרות שאני מעדיף לכתוב תפשן

בוא נראה

נדמה לי שניסיתי, אנסה חנות אחרת. זכי למצוות!

של דני ספרים, מרח' יפו, או גלריה לספרות רח' ש"ץ (מקינג ג'ורג) או סיפור חוזר ברח' שמואל הנגיד, ליד רח' בצלאל

או בבניין כלל - 2 חנויות - אחת קומת קרקע ליד רח' יפו והשניה כשסובבים את הבניין לרח' אגריפס - יש גם אחת

בכל אופן, פעם היתה.

גם ברחבה למעלה מהמשביר לצרכן הישן (היכן שהיה), יש חנות ספרים יד שניה.

ויש שם הכל, לא רק חצי ספר

טוב אז הנה קישורים לחלק מהספרים | ערוץ 7 

אני רוצה את התרגום המקורי של 'גילי בר הלל', זה תרגום איכותי שאפשר לקרוא איתו את הספר.

התרגום שיש שם לספר 7 זה 'תרגום מעריצים', משהו חלטורה כזה.

יעני אחלה ספר (לדעתי)