ספר מהמם!!

מיליון דולר..

לנה קיכלר-זילברמן היא ניצולת שואה שהקימה מיד בסיום המלחמה בית יתומים לשם אספה ילדים יתומים יהודיים ששרדו. היא ידעה להשיג להם מזון מה שהיה מצרך נדיר, בגדים ותרופות, ועשתה כל מה שאפשר כדי לשקם את חייהם מכל הבחינות, פיזית ונפשית.

בית היתומים הותקף פעמיים ע"י פורעים גויים מקומיים שלא יכלו לחיות עם העובדה שהיהודים שרדו.

הילדים יחד עם הצוות נלחמו בשיניים והדפו את ההתקפות.

לאחר תקופה עשו כולם עלייה ארצה וכל אחד מהילדים מצא את מקומו, אך מדי שנה שמרו על טקס קבוע ונפגשו בביתה של לנה.

לנה קיכלר זילברמן כתבה ספרים נוספים נלווים, ספר אחד מספר על קורות חלק מהילדים שלה בשואה, אני לא זוכרת את שמו. ספר נוסף נקרא "המאה לגבולם" והוא מתאר את התפתחות חייהם של הילדים.

מאה ילדים שלי יצא גם בסרט.

חוץ מהסרט הידוע יש עוד סרט דוקומנטרי מאד מעניין שבו הילדים שכבר בני 50 נפגשים יחד ומעלים זכרונות.

ללנה עצמה נולדה בת משלה רק בגיל 50, מה שנקרא 101 ילדים..

אני יספר לנינים שלי שנכנסתי לפורום שהיתה שם אחת שקיבלה הקדשה מלנה קיכלר.

יש בו רק נקודת תורפה אחת שאינה בספר אלא בהתנהגות של לנה,היא בעצם נתנה לילדים לכפור ולהיות נוצרים רק כי כך הם רצו במקום לקרב את כל אותם מאה ליהדות,יתכן מאד שחלקם הגיעו מבתים שומרי תו"צ (וגם אם לא,חישבו מה זה מאה ילדים שומרי תו"צ שמתחתנים עם בחורים ובחורות כמוהם ומגדלים דור ישרים.כמה אנשים יכלו לצאת בזכות זה שומרי תורה).אבל בעצם,גם היא בעצמה לא שומרת תו"צ אז יש בזה הגיון מסוים(עקום אבל קיים) 

נכון שזה עצוב מאוד שרבים מהם עברו מחיים חרדיים לחיים חילוניים. אבל כמו שאמרת בעצמך, היא בעצמה כזאת. כך שזה לא שהיא "נתנה לילדים לכפור", אלא מלכתחילה לא היתה לה שום הווא אמינא לחנך אותם למצוות.

ולעומת זאת, היא עשתה הכל כדי שכל אחד ואחד מהם יגיע לארץ ישראל. אם לא כן, יש סיכוי גדול שרבים מהם היו מתבוללים לגמרי.

היא הרי מספרת על לילות שבת בבית שלה ועל השמות שלה ושל אחותה (פייגלה ולא זוכרת) שהם שמות חרדיים מובהקים. ולפי מה שהבנתי היא הכירה חיים דתיים.(כך הבנתי מהספר)

והעניין עם הנצרות , אם אני זוכרת טוב, היה בדיעבד מבחינתה כי היא העדיפה לא להבריח ממנה את אלו שגדלו במנזרים ולכן איפשרה להם להמשיך בדרכם.

שעברה מחיים חרדיים לחילוניים, הרבה לפני תחילת המלחמה. אז למה שהיא תחנך את הילדים להיות דתיים?

אי אפשר לנתק ילד מכל מה שהכיר בבת אחת, במיוחד שחלק מהילדים מצאו את בטחון בנצרות. עם כאלה חיים קשים אי אפשר לקחת להם גם את המעט הזה. היא נתנה להם להתרגל למציאות החדשה בנחת, בסוף אף אחד לא נשאר נוצרי.

זה שהיא לא חינכה אותם להיות דתיים - כי היא לא דתייה, אבל רואים שהיא העריכה את הילדים הדתיים וגיבתה אותם (דוד למשל).

דבר אחר הציק לי בספר - היה נראה לפעמים שהיא סגרה חשבון עם כמה אנשים שבודאי היו חיים אז, כמו בעלה לשעבר, ויש עוד כמה דמויות שנואות, מעניין איך הם הגיבו.

ולגבי סגירת החשבונות - זה ממש לא הציק לי. אם התעצבנתי על מישהו זה על הדמויות האלה. לבעלה לשעבר מגיע משהו פי שלוש מאות חמישים ושבע יותר גרוע מלקרוא על עצמו בספר! ממילא אני מתארת לעצמי שכמעט אף אחד לא זיהה אותו. אני רק חושבת על מה שהוא עשה לה ועולה בי צמרמורת. מסכנה.

ואני לא זוכרת מי הן הדמויות השנואות האחרות - אם את מתכוונת לכל מיני בעלי תפקידים, אז נכון שהכתיבה עליהן היא בעייתית מבחינת לשון הרע, וכקוראים אסור לנו כעקרון להאמין לזה. אבל אני לא יכולה לומר שזה הציק לי יותר מדי...

 - אז לדעתי היה אסור לה להפוך אותם לכאלה.

בדיוק כמו שאנחנו לא היינו רוצים שיעשו לנו דבר כזה.

אבל אני לא רב אז אני לא יודע.

אנא אל תגיבו לעניין בלתי קשור זה. כדי שלא נאלץ לנעול את השרשור

מרגש, מצמרר, מלמד המון.

היא היתה אישיות יוצאת דופן, למורים - אפשר ללמוד המון מדרכי החינוך וההתמודדות שלה שם.

יש לי את שני הספרים וקראתי אותם המון פעמים.

מהממם!

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!