אנו מקיימים הרבה מאד מנהגים מבלי שנדע מדוע אנו נוהגים כך - "אוה, זה מנהג!" או, "זה רק משהו שאנשים נוהגים לעשות; אין לכך כל משמעות בעצם...", נאמר למי ששואל מהי הסיבה לשמירת מנהג מסוים. האמת היא, שהסיבה לשמירת מנהגים בדרך זו או אחרת, היא עמוקה יותר ממה שאנו חושבים. חז"ל מלמדים שגם "מנהג ישראל, תורה הוא". אלא שתוכנו העמוק של כל מנהג, איננו ידוע בדרך כלל לרוב האנשים. כדי להראות כמה באמת עמוקים הם המנהגים, הבה נקח לדוגמא שני מנהגים נפוצים שנוהגים בהם בערב יום כיפור.
דוגמא אחת היא אכילת קרעפלאך (כיסנים ממולאים בשר) בערב יום כיפור. מדוע אנו עושים זאת? התשובה הרגילה היא שוב, "אוה זה רק מנהג!" האמת היא שיש סיבה עמוקה על פי תורת הקבלה לאכילת קרעפלאך: הרבי מסביר שהבשר שבתוך הקרעפלאך הוא כנגד מידות הלב ואילו העיסה העוטפת את הבשר - העשויה מקמח חיטים - היא כנגד הדעת, היינו לידע את ה'. בערב יום כיפור, מאירה פנימיות עומק הלב, אלה החסדים המכוסים החבויים בתוך השכל. כך, בעת שאנו אוכלים את הקרעפלאך במרק שלנו בערב יום כיפור, יש לנו משהו לחשוב עליו - אנו מתפללים שמדת החסד והרחמים של ה' תאיר בגלוי בדעתנו ובלבבנו, ושגם אנו ניענה לאחרים מתוך חסד ורחמים. הסבר נוסף: שתי פיסות הבצק העוטפות את הבשר רומזות לשתי הלחם שהיו מניחים על גבי שני הכבשים שהוקרבו בחג השבועות. כשם שבשבועות אנו חוגגים את מתן-תורה שהיה במעמד הר סיני, כך גם יום כיפור הוא יום מתן הלוחות השניות שקיבל משה לאחר שה' סלח לעמו על חטא העגל. הנה, מעתה יש לכן על מה לחשוב בעת אכילת המרק בסעודת ערב יום כיפור.
)
)
