דבר ראשון- זה ממש ממש מעולה וחשוב שאת מודעת לעצמך, כי בד"כ אלה שמתדרדרים לא מודעים לזה ואז זה הרבה יותר מסובך..

דבר שני- ממש אני ממליצה ללמוד את החוברות של "בשביל הנשמה".

דבר שלישי- תעשי התבודדויות! זה נשמע הזוי, וכאילו- "מה הקשר?" אבל אני יכולה להגיד לך שמנסיוני הקצר בלעשות התבודדות כל יום בערב בערך חצי שעה זה הדבר שהכי, אבל הכי יכול לעזור לך!

פשוט לצאת מהבית לאיזה מקום בלי אנשים (תלוי איפה את גרה, ביישוב זה פחות מסובך מבעיר, אבל גם בעיר אפשר) קיצר, להיות שם ולדבר עם ה', להגיד לו תודה, שחטאת, שאת רוצה להתקרב אליו, בקיצור- מה שיש לך להגיד, וזה באמת נפלא! לפעמים יש התבודדויות טובות יותר, ולפעמים פחות, אבל דבר ראשון- תמיד זה נותן ועוזר במשהו, ותמיד מגלים דברים חדשים. דבר שני- זה שווה את זה בשביל ההתבודדויות הנפלאות..

ב"הצלחה ענקית!! ותיזכרי- מי שלא עולה- יורד....

כ"כ יפה.

קראתי את זה גם בחופש , וזה פשוט מילא לי את החופש...

מה השתנה בך, במה נראלך שירדת, מה את רוצה לתקן..

והגדרת הבעיה זה כבר חצי מהפתרון.

סתם........  בואי לסניף!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....