הבכור לבית אב"י. זה  בעקרון מתאים גם לגילאים צעירים יותר, אבל אני נהנת לקרוא אותו כל שנה מחדש... ספר חובה!!

והמלצה שלי:  הספר אנפה לבנה-מהמם אבל ממש עצוב...

אם 15+ - המתיקות שבתחתית הפאי

-בודדה במערכה

-מאלדאר-קסם הקמע

-קוראים לי צביקי גרין

-אנשים ללא מסכות

-קיץ כתום

-יתומה משני אימהות

-הפנימה שלא היתה

-תלתלים מוכשפים

-אנשי הקירות

                                   יש עוד מלא אם תרצי...

הוא כל מה שספר מתח צריך להיות- מותח (חשוב..), כתוב טוב, זורם, ומסקרן [ולא,מותח ומסקרן זה לא אותו דבר.]. אני אהבתי ממש.

אם את רוצה -"עשרה כושים קטנים", ספר רצח, בעיקרון, מסקרן, אבל ממש לא מותח. כתוב נחמד. לא יותר מזה.

מלאים רוע.זה מגעיל ודוחה אותי

ספר מעולה שממילא רציתי להמליץ עליו, אבל שכחתי מה השם..  

כשאני אזכר אני אמליץ עליו ובחום..

(ואולי מישהו קרא?? זה ספר על התקופה באמריקה של עבדות הכושים.. זה מספר על עוזרת כושית שנודעת באפייתה המעולה ובלשונה המתגלגלת, עוזרת כושית שבנה נהרג על רקע גזעני ועל אישה לבנה שחלומה להיות סופרת ועיתונאית והיא מחליטה ביחד עם העוזרת השנייה שהזכרתי להוציא ספר שכולו מוקדש לסיפורי העוזרות הכושיות על העבודה בבתים הלבנים. ספר מרתק, שנון, חכם ומחכים. אשמח אם מישהו יאיר את עיני בנוגע לשם)

אבל אולי צריך לדלג על הקטעים שבהם הם מספרים על החגים שלהם.

נוער כמבוגרים! לכל מי שלא קרא, רוצו וקראו!!

מדובר בסדרת ספרים שכתבה לורה אינגלס, על חייה כילדה ונערה, כבת להורים 'חלוצים' אמרקניים, שנודדים ברחבי אמריקה הצפונית בחיפוש אחר מקום 'התנחלות' ומגורים, במקופ לא מיושב.

התאוריפ אוטנטיים לחלוטין! מלמדים המון על התקופה, עשירים וציבעוניים מאד!!

מומלץ מומלץ!!! (זאת קלאסיקה לנוער, ענקית ביותר אם 'תתגגלו את השם 'בית קטן בערבה' תקבלו המון תוצאות וגם אתרים שעוסקים במחברת ובספריה)

הסדרה יצאה לאור בספריית מרגנית וכוללת כשבעה ספרים. אם מישהו מעוניין אני מוכנה לפרט את שמותם.

ספרים לגילאים יותר קטנים אז אני ממש אוהבת את אל המכושפת גם עכשיו...

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.