דיני סוכה


מידות הסוכה

גובה:
מקסימום עשרים אמה* (6.9 מטרים)
מנמום עשרה טפחים* (80 סנטימטר).
סוכה גבוהה מעשרים אמה* או נמוכה מעשרה טפחים* - פסולה.

אורך / רוחב:
אורך מנמלי שבעה טפחים*, וכן רוחבה שבעה טפחים*.
פחות משבעה על שבעה - הסוכה פסולה.
רחבה פחות משבעה טפחים, אפילו ארוכה הרבה - פסולה,
עד שיהיו לפחות שבעה טפחים באורך ולפחות שבעה טפחים ברוחב.

באורך הסוכה וברוחבה - יש שיעור מנמום, כלומר שבעה טפחים לפחות,
אבל אין שיעור מקסימום.
לכן, עשה סוכתו אפילו מאה אמות או יותר - כשרה, ובלבד שיסככנה כהלכה.


סוכה ישנה
סוכה שלא נעשית לשם מצוות החג - כשרה, ובלבד שנעשית לצל.
ואם נבנתה שלושים יום לפני החג או יותר ושלא לשם החג - זו סוכה ישנה ופסולה.
כדי להכשירה צריך לחדש בה דבר (בסכך) עכשיו, לשם מצוות סוכה.


סוכה שאינה שלי
יוצאים בסוכה שאולה.
ולכן, מי שלא עשה סוכה - יכול לצאת ידי חובתו בסוכתו של חברו.
אבל אין יוצאים בסוכה גזולה.
ולכן אין להעמיד סוכה ברשות הרבים במקום שמצויים בו עוברים ושבים,
לפי שזה כגוזל את הקרקע השייכת לכל אנשי העיר והמדינה.


דפנות הסוכה
הסוכה צריכה 3 (בתנאים מסוימים 5.2) דפנות יציבות שאינן נעות ברוח מצויה.
הדפנות יכולות להיבנות מכל חומר כולל ברזל ביטון וכדו' למעט שעטנז.


הסכך
הסכך יכול להיות אך ורק מן הצומח שלו נעשה בו שימוש ככלי.
למשל: ענפי עץ, פסי עץ, קני סוף, מחצלות סכך שנעשו לצורך סיכוך.
עצים או מחצלות שנעשה בהם שימוש פוסלים את הסוכה
למשל: עצים שפורקו ממיטה או מחצלת שנעשתה לישיבה או לשכיבה.


עצי הסוכה, בין הסכך ובין הדפנות, אסורים בהנאה כל שמונת ימי החג,
ולכן אסור אפילו ליטול מהם קיסם לחצוץ שיניו.


---


הלכות ארבעת המינים



ארבעה מינים מהודרים

מיוחדת היא מצוות ארבעת המינים שבחג בעניין זה שצריכים הידור, והידורם הוא
מעיקר המצווה. שכתוב: "זה א-לי ואנווהו" (שמות טו), ודרשו חכמים: "התנאה
לפניו במצוות". כלומר, כל דבר שבמצווה שעושים לשמו של הקדוש ברוך הוא צריך
להיות מן הנאה ומן המובחר; אף על פי כן חזרה תורה וכתבה במצווה זו "פרי עץ
הדר" (ויקרא כג). ואמרו חכמים, ש"הדר" זה שנאמר כאן, לא לעניין אתרוג בלבד
נאמר אלא על כל ארבעת המינים נאמר, שכולם צריכים להיות מהודרים, והידורם
הוא מעיקר מצוותם.

ועיקר הידור כתוב בתורה אצל אתרוג. אמר חכם אחד: לפי שהוא כנגד הלב, אשר
ממנו תוצאות חיים. כאשר הלב נקי ומהודר - הרי ממילא הגוף, העיניים והשפתיים
(הרמוזים בשאר המינים) מהודרים אף הם.



איזהו "הדר" שבאתרוג?

כל שהוא נקי ביותר ואין בו כתמים כל שהם, חשוב מהודר ביותר.
שיש בו בליטות ושקיעות הרבה ואינו חלק כלימון.
שהעוקץ שבתחתיתו משוקע קצת ונכנס בבשר האתרוג.
שתהא צורתו כצורת מגדל, היינו רחב למטה לצד העוקץ ומתקצר והולך לצד
הפיטם.
שתהא השושנתא שעל הפיטם שלמה מכל צדדיה, וכל הפיטם מכוון באמצעו של
האתרוג למעלה וכנגד העוקץ שלמטה.



איזהו "הדר" שבלולב?

שיהיה לח וירוק מראשו לסופו, בלי יובש כלל.
שיהיה יפה במבנהו ובגידולו, זקוף וישר כשרביט, בלי עקמומיות וכפיפות כלל, לא
לצדדים ולא לפנים או לאחור.
שלא יהיה נקטם בראשו אפילו כלשהו.
שהתיומת העליונה והתיומות הסמוכות לה לא יהיו פתוחות כלל אלא שלמות לגמרי
עד חודן.
שלא יהיו העלים פרודים זה מזה כלל אלא שוכבים זה על גבי זה ונראים כגוף אחד,
ורק בשעת הנענועים הם מתפרדים.
שחודו של הלולב יהא רק מתיומת אחת היוצאת משדרתו.
שמספר עליו הוא שישים ושמונה כמניין 'לולב', ולא פחות משישים - כמניין
האותיות שבברכת כוהנים.



איזהו "הדר" שבהדסים?

שיהיו כל העלים לחים וירוקים, באין יובש כלל.
שיהיו העלים משולשים בכל קן וקן, ולא יהיה אחד נמוך ואחד גבוה.
שיהיו הקנים סמוכים זה לזה, עד שראשי העלים מן הקן שלמטה יגיעו לעוקצי
העלים מן הקן שעל גביו, וכך באורך של שלשה טפחים - עד ראשו של ההדס.
שלא יהיו העלים גדולים מדי ולא קטנים מדי, אלא קרוב לשיעור של צפורן אגודל של
אדם בינוני.
שראשי העלים זקופים ושוכבים על הקנה לכסותו.
שלא יהיה הקנה קטום בראשו כלל, והעלים יהיו שלמים ולא קטומים בראשיהם.
שלא יהיו ענבי ההדס מרובים מן העלים.
שלא יהיו גדלים בדים קטנים בין העלים ברוב שיעור ההדס, דהיינו ביותר מטפח
ומחצה מאורכו של ההדס.
שיהיה ארוך קצת יותר משיעורו.



איזהו "הדר" שבערבות?

כל שהקנה של הערבה אדום, והעלה שלה צר וארוך, וראש העלה חלק ולא פגום
כפגימות שבמסור.
שלא יהא נקטם ראש הקנה, וגם העלה העליון הוא שלם בראשו.
שיהיו העלים ירוקים ולחים, בלי יובש כלל.
שתהא הערבה שלמה בכל עליה.
ואם מוצא ליקח ערבה הגדלה על שפת נחל דווקא, גם זה עניין שבהידור.
צד הידור שהוא שווה בכל ארבעת המינים: שלא יהא בעצים שגדלו שם חשש של
הרכבה של עץ ממין אחר, ושלא גדלו בעציצים שלא היו נקובים בתחתיתם ומחוברים
אל הקרקע.


פסולי המינים

אף על פי שההידור בארבעת המינים הוא מתנאי המצווה, לא כל תנאי ההידור שנמנו
למעלה מעכבים. אלא יש מהם שמעכבים, ואם חסרו תנאים אלה - פסולים; ויש
שאינם מעכבים, ואפילו חסרו - עדיין לא יצאו מהידורם, וכשרים.

ואלה עיקרי הדברים שפוסלים בארבעת המינים:

יבש שאינו מוציא שום לחות - פסול בכל ארבעת המינים, שאינו הדר כלל. ועוד,
שהיבש הרי הוא כמת, וכתוב "לא המתים יהללו י-ה" (תהלים קטו). אבל יבשים
כלשהו - כשרים.

גזול - פסול בכולם, שהרי היא מצווה הבאה בעברה, והכתוב אומר: "אני ה' אוהב
משפט שונא גזל בעולה" (ישעיהו סא).

קטום ראשם - פסול בכולם.

ואלה הפסולים המיוחדים לאתרוג בלבד:

אתרוג של ערלה או של שאר איסורי אכילה, קטן מכביצה, נקב עד חדרי הזרע אף
אם אינו חסר, חסר אפילו משהו מגופו של אתרוג, נסדק, נקלף עורו ונחסר משהו
בגוף האתרוג, עלו בו אבעבועות בשניים או בשלושה מקומות, ועל חוטמו - אפילו
בכלשהו, נשתנה מראהו (לחום או לשחור), ניטל הפיטם או העוקץ, אתרוג העגול
ככדור, אתרוג שלא נגמר בישולו ועדיין ירוק כעשבי השדה, אתרוג הכבוש, התפוח
והסרוח - פסול.

ואלה הפסולים המיוחדים ללולב:

קצרה שדרתו מארבעה טפחים, נקטם ראשו, נפרצו רוב עליו ואינם שוכבים על
שדרתו של לולב, נחלקה התיומת העליונה ברובה או אפילו במיעוטה ונראית
כשתיים, נסדקה השדרה ונראית כשני לולבים, קוצים בשדרה, עקום לפנים או
לצדדים, כפופה שדרתו בראשה.


ואלו הפסולים המיוחדים להדס.

הדס השוטה, ששלושת העלים אינם יוצאים בשווה ברוב שיעור גודלו, קצר משלושה
טפחים, נשרו עליו ברוב שיעורו או בחציו, היו ענביו מרובים מעליו והענבים אדומים
או שחורים, אבל ירוקים - כשר.


ואלו הפסולים בערבה:

קנה קצר משלושה טפחים, נקטם ראשה בקנה, עליה פגומים כמסור, עליה עגולים
ואפילו אם הם חלקים, נידלדלו רוב העלים ותלויים למטה, נסדקו ונחלקו העלים או
שנשרו רוב העלים.

וכשם שלולב הגזול פסול, וכן שאר המינים אם הם גזולים - פסולים, כך הלולב וכל
שאר ארבעת המינים השאולים - אין יוצאים בהם ידי חובה. ואסור לברך על אתרוג
של חברו אלא אם נותנו לו דרך מתנה ולא דרך השאלה. ואפילו נותנו על מנת להחזיר
קרויה מתנה, ובלבד שלא יאמר לו "הריני משאיל לך לולבי". במה הדברים -
אמורים? ביום טוב ראשון, ובחוץ לארץ - גם ביום טוב שני, אבל בשאר ימי החג
ד' מינים השאולים כשרים, ואדם יוצא בהם ידי חובתו. וכן מקלים בשאר הימים גם
בהרבה משאר הפסולים.


---


מן המקורות - חג הסוכות


ויקרא כג,לג
וידבר 'ה, אל משה לאמר.
דבר אל בני ישראל, לאמר: בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה, חג
הסכות שבעת ימים לה'.
ביום הראשון, מקרא קדש; כל מלאכת עבדה, לא תעשו.
שבעת ימים, תקריבו אשה לה'; ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם
והקרבתם אשה לה', עצרת הוא - כל מלאכת עבדה, לא תעשו.
'אלה מועדי ה', אשר תקראו אתם מקראי קדש: להקריב אשה לה,
עלה ומנחה זבח ונסכים - דבר יום ביומו.
מלבד, שבתת ה'; ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל
נדבתיכם, אשר תתנו לה'.
אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי, באספכם את תבואת הארץ, תחגו את
חג ה', שבעת ימים; ביום הראשון שבתון, וביום השמיני שבתון.
ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפת תמרים, וענף עץ עבת,
וערבי נחל; ושמחתם לפני ה' אלהיכם, שבעת ימים.
וחגתם אתו חג לה', שבעת ימים בשנה: חקת עולם לדרתיכם, בחדש
השביעי תחגו אתו.
בסכת תשבו, שבעת ימים; כל האזרח בישראל, ישבו בסכת.
למען, ידעו דרתיכם, כי בסכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי
אותם מארץ מצרים: אני, ה' אלהיכם.
וידבר משה, את מעדי ה', אל בני, ישראל.

דברים טז,יג
חג הסכת תעשה לך, שבעת ימים, באספך, מגרנך ומיקבך.
ושמחת, בחגך: אתה ובנך ובתך, ועבדך ואמתך, והלוי והגר והיתום
והאלמנה, אשר בשעריך.
שבעת ימים תחג לה' אלהיך, במקום אשר יבחר ה': כי יברכך
ה' אלהיך, בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך, והיית, אך שמח.
שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלהיך, במקום אשר
יבחר, בחג המצות ובחג השבעות, ובחג הסכות; ולא יראה את פני
ה', ריקם.
איש, כמתנת ידו, כברכת ה' אלהיך, אשר נתן לך.


דברים לא,י
ויצו משה, אותם לאמר: מקץ שבע שנים, במעד שנת השמטה - בחג
הסכות.
בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלהיך, במקום אשר יבחר - תקרא
את התורה הזאת נגד כל ישראל, באזניהם.
הקהל את העם, האנשים והנשים והטף, וגרך, אשר בשעריך - למען
ישמעו ולמען ילמדו, ויראו את ה' אלהיכם, ושמרו לעשות, את כל
דברי התורה הזאת.
ובניהם אשר לא ידעו, ישמעו ולמדו, ליראה, את ה' אלהיכם - כל
הימים אשר אתם חיים על האדמה, אשר אתם עברים את הירדן שמה
לרשתה.









~!~ חג סוכות שמח לכולם, דביר ~!~

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

אשמח לתגובות....

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!