רוצה.. זה כיף אבל לשתף אנשים בשגעונות שלך?

התחלתי לקרוא בו זמנית עם אבא שלי.. אבא שלי הפסיק באמצע ולא הרשה לי להמשיך.. בגלל שהוא לא הסכים ובגלל שהוא כופר אני כבר לא יקרא אותו.. יש מצב שמישו מגלה לי את ההשתלשלות?

הספר הוא גם כפירה וגם סתם ילדה קטנה, כל מקום שאפשר להכניס ניבול פה היא מכניסה וכו', וגם היא הופכת את התנ"ך שדוד המלך היה רשע והכל, הוא לא הרג את גלית אלא ציוה שיכניסו את השם שלו בספרי התנ"ך.

ונורא שמחו שהוא מת וכו' וכו' .

יש דברים שהם כפירות נורמיות ויש דברים שהם סתם תינוקיות.

מה שמפריע שיש חילונים שכל הידיעות שלהם בתנ"ך מגיעות ממלכים ג' ואני מכיר אחת כזו.

ומבינה רגשית זה עושה את דוד המלך רשע ולא כדאי לקרוא.

היא בהחלט לא ילדה קטנה, לפחות לא כרונולוגית.

הדעה ששמעתי בעיקר זה לכיוון של אנא- קל.

פשוט להשתעשע ממנו.

אני תמה כמה מתוך ה95% חז"ל שהיא טוענת שנמצא בספר

באמת נמצאים שם כאוטנטיים, וכן, יש לה יוזמה להוציא

את דוד המלך מאוד רע בין השאר מול מיכל [אני זוכר תנ"ך טוב?].

אם אני אמצא אותו בספריה אולי אני אפזול עין לראות על מה המהומה,

לא משהו לקנות.

וידוי שלה, עליו הייתי מפרט המלצה אם לא היה עובר כ"כ

הרבה זמן מאז שקראתי אותו בפועל

אני ניגשתי לספר הזה מתוך ידיעה

שהוא שטות גמורה וכפירה,

ובכ"ז היו לי אח"כ הרהורים

שאולי יש דברים שהיא צודקת....

אל תאמין בעצמך עד יום מותך.

לא מומלץ.

אבל קצת קשה לי עם זה.

מה, אנחנו מפחדים משאלות?

בס"ד

אנחנו לא פוחדים משאלות שאנחנו יודעים שנוכל להתמודד איתם.

אנחנו פשוט יודעים שאנחנו כ"כ הרבה לא יודעים, שלא כדאי שנכניס את עצמנו למצב שאפילו מה שאנחנו כן יודעים- לא נדע אם הוא נכון..

ובמילים פשוטות- חבל להכניס עצמנו למקום סכנה, כל עוד אנחנו לא תלמידי חכמים עצומים ומלאי אמונה אמיתית.

באיזה עינים שואלים את השאלה.

אם אני באמת לא מבין -

למה שרה גרשה את הגר?

למה יעקב גונב את הברכות ומשקר?

אפשר ןצריך לשאול.

אבל אם אני סתם רוצה לפרש את התנ"ך באור שלילי -

דוד המלך היה, רשע, שאול היה צדיק...

הגר היתה תמימה, שרה התעללה בה סתם...

עשו היה ראוי לברכות, יעקב אבינו שקרן וגנב -

זו כפירה, קנתור, תנ"ך בגובה הגרביים.

פשוט אסור לקרוא את זה.

יש מספיק ספרים ומאמרים ששואלים את אותן השאלות -

בצורה רצינית וע"מ להבין.

רק צורת ההוצאה שלהספר הזה - "רב מרח" -

כבר מעידה על כוונת הכותבת,

שאינה לשם שמים או לברר את האמת,

אלא סתם פופוליסטית.

חטאות נעורי ופשעי אל תזכור, כחסדך זכור לי אתה למען טובך ה'...

לדעתי לא ראוי בכלל לקרוא אותו!

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.