בס"ד
נכון תמיד אומרים, לשאןף לשאוף לשאוף לשאוף? למה לשאוף? להיות משה רבינו? לחפור בעצמך?
זה עושה לי כ"כ הרבה דיכי. זה לא ניראה לי אמיתי. הדבר היחיד שעושה לי קצת שמחה זה להזכיר לעצמי:
תקשיבי, תהבי אותו הכי. תעשי את המצוות הכי חזק שאפשר, תהבי את עצמך, ותשמחי. וזה עושה לי המון טוב.
אבל ז\ה לא להגיע לשום מקום. לחיות כמו בורה פשוטה. זה אשקרה ללכת בדרך הקלה.
אז אני לא 'שואפת' לשום מקום. אני בכלל לא מתקדמת. וזה מרוקן. כי כל החפירה הזאת, שתמיד אומרים שהיא כ"כ טובה,
"מי שלא 
לא מגיע לעומק" וכו'. אבל זה עושה לי דיכי. אז יוצא שאני סתם. כלום.
ואני לוידעת מה לעשות עם עצמי...
יעשה לי טוב אם תגיבו! תודה!
= במובן החיובי של המילה 