אני באה!עדיף חג

אם ממילא אני לא בא.

ממש לא נח למי שלא גר באזור..הפסד שלכם..

בס"ד

אני בעז"ה יגיע!

עדיאל, מה הכוונה חג? אתה מתכוון לחול המועד?!?

אם כן, אז לי עדיף בחול המועד מאשר מוצאי חג ראשון.

אני מאמין שמבחינת נוחות, ליותר חבר'ה יהיה נוח להגיע בחול המועד.

נבחר ברוב קולות

אתה ושתי הבנות שאתה אוהב ?

אולי אקפוץ בלי נדר..

נראה..

זה ממש לא שייך מה שהולך בפורום הזה ובכלל בכל השיחות אישיות והפורומים בערוץ 7!!! שחכנו מה זה שבנות מדברות והולכות ונפגשות עם בנות ובנים עם בנים????העירבוביה הזאת נוראית!! לא ניראה לי שאם הרב מלמד היה יודע מה הולך פה הוא היה מרשה שהמצב הזה יימשך ובוודאי שצריך להיות מישהו שיידע אותו על זה-ערוץ 7 נהפך למקום של "נבל ברשות התורה"!!חייבים לעצור את זה ומייד!!שתבינו עד כמה הנושא של ההפרדה בין בנים לבנות חשוב בתורה-יש רב שאמר שבנות איינן צריכות ללכת לתשליך בראש השנה כדי שלא יווצר מצב של עירבוביה בין הנשים לגברים!!!אסר תשליך ובוודאי שהיה אוסר פגישת היכרות של פורום ועוד שהנפגשים בגילאי חתונה..זוועת עולם!!

מצטערת אם התבטתי בבוטות אבל הרגשתי ש"הגיעו מים עד נפש"..

איפה את רוצה שבנים ובנות יכירו אחד את השני?

רק דרך שידוכים? עובדתית במגזר שלנו זה לא מה שמצליח במיוחד.

יש פה אנשים יראי שמים שמארגנים מפגש בצורה תורנית שמאפשר היכרות ראשונית בין בנים לבנות ובעז"ה עוד יצאו משם גם זוגות.

לא מדובר בשום פנים ואופן על מפגש של שחוק וקלות ראש.

ודבר אחרון - כמו שצדיקה אחותך אומרת - תתפנקי על מקש אנטררררררררר.

לה"ו

אבל העניין של קבוצה מעורבת - מצב שעלול להוביל לקלות ראש וליצנות, בעיות של צניעות וכו'... יש עם זה בעיה ותפסיקו להתכחש!

לא רציתי להעלות את זה בפומבי אבל כיוון שהעניין כבר עלה...

באמת זה נשמע לי לגמרי לא צנוע להסתובב עם הרבה בנות. בעירבוביה. בחיים לא עשיתי את זה, וגם לא נראה לי..

איי, מה אני אגיד לכם, זה נכון, חייבים לשאול רב אם זה מותר.

כי באמת כולנו רוצים כבר למצוא וכו'..

לא המצאת את הגלגל.. כבר שאלנו רב בנושא!

"ובוודאי שהיה אוסר פגישת היכרות של פורום ועוד שהנפגשים בגילאי חתונה" רח"ל, היה לא תהיה !

אני חושב שדייט זה דבר איום ונורא.  געוואלד! איפה הרבנים?  בחור ובחורה ועוד בגיל חתונה?  וצוחקים יחד ומנסים להגיע לאהבה?  אוי ווי!  אם הרבנים היו יודעים הם לא היו מתירים בחיים.

בקיצור,

תמיד צריך להיות בוגרים ולשמור על הגבולות,

ואם אין לך את זה אז אתה יכול ליפול חזק אפילו בדייט הכי מעאפן במאה שערים,

ואם אתה בסדר אז אתה יכול ללכת גם לטיול פו"פ בקדושה ובטהרה.

בפגישה יזומה אתה מגיע במטרה להכיר בחורה.

במפגש של הרבה בנים והרבה בנות- יש יותר מושב ליצים מאשר מטרה טהורה.

בא לא נעבוד על עצמנו..(:

אמנם כנראה לא אגיע למפגש הקרוב, אבל אישית, הייתי במפגש שעבר וגם בקודם ללשעבר ולא היתה בהם אוירה של "מושב לצים" ולא קלות ראש, אז נא לא להוציא סתם לעז. ואם מישהו דווקא כן נתקל באוירה כזאת הוא תמיד יכול לקום וללכת.

שימו לב, כמה שנים הפורום הזה קיים וכמה זוגות יצאו ממנו לעומת הפורום המקביל בכיפה שאסור להזכיר את שמו, שיצאו ממנו בערך 70 זוגות, וזה חבל.

ואילו הפורום הזה...

וחוצמיזה שאני חושבת שהפורום פה קיים הרבה פחות זמן מאשר הפורום בכיפה (?)

(למערכת פה לקח מעל שנתיים לקבל נפח משתמשים מינימלי, ועוד כמה שנים כדי שיצטברו פה מאסה של אנשים בגיל המתאים לנישואין)

זה לא שאלה של דמגוגיה, ושיכנוע.

זאת שאלה של הלכה.

האם רוח ההלכה נוחה מהדבר הזה.

מפגש בין בחור ובחורה גם הוא צריך להיות בצניעות מירבית, וגם לו יש כללים.

אסור להקל ראש, אסור לשאול בשלום אשה, וכמובן שאסור לדבר דברי חיבה.

אבל כשזה הרבה בנות ביחד זה יכול לתת תחושה של בלאגן..

וניסיונות למצוא חן בעיני כולם, ולדבר מילה אחת עם רבקה, ומה נשמע עם שרה, ומה קורה איתך חפציבה.

זה פשוט זועק לשמים! (שזה לא בסדר)

אם באים ומוצאים את זאת שמוצאת חן בעיניך, ומתחילים איתה, בחיים לא עשיתי את זה הצילו..

אז אולי..

וחוץ מזה אסור ללכת אחרי אשה. אז שהבנים יהיו מקדימה ?

ואיך אפשר לפתח שיחה אם הולכים כולם ביחד?

ואם נפרדים אז יש מצב, שנתחיל בקבוצה, ולאט לאט יפרדו מהקבוצה הראשית, ואני אמצא את עצמי עם שתי בנות שאני אצטרך לבחור אחת??..

ואם לא נפרדים, אז בעצם זה אומר שאני הולך להכיר 10 בנות חדשות, בבת אחת?

ואח"כ להחליט?

אני מצטער להיות ראש קשה כאילו, אבל צריך להבהיר מה הולך להיות הסגנון.

ושיהיה רק לפי רוח ההלכה, והטהרה.

וכן היית במפגשים, זה לא גורם למצב להיות יותר הגיוני.

תארת את המפגש בצורה קורעת. אני מאמינה שלא תצטרך להשאר עם שתי בנות ולבחור באחת..

כמו שהסבירו לי עכשיו, במפגש אתה הולך להכיר בנים בעיקר. ואם איזו בת מושכת את תשומת ליבך, אתה יכול אח"כ לברר עליה.

ועדיין זה נשמע לי תמוה.

אגב, אפשר להביא עכו"ם למפגש, ואז תפתר לך בעיית ההליכה אחרי נשים. (;

בקיצור, אני מסכימה איתך מאוד.

ולמי שטעה/ תהה לעצמו- אין באמת פסק הלכה מתיר מהרב מלמד.

אנשים לקחו את התורה ועשו ממנה רק איסורים!

לא דרך חיים! רק אסור ומותר!!

אם אתה אדם שחי תורה- אתה גם תדע להיפגש עם חבורת בנות ולעשות את המפגש תורני, ערכי ולרצונו של ה' יתברך!

ואני מעולם לא הייתי חשודה בליברליות!! אז שלא תהפכו אותי ללייט או לסגנון ישיבת עתניאל!

אני פשוט מאמינה שהתורה אמורה לזרום בעורקינו ולא להתבטא רק במה אסור ומותר!

סגנון המפגש הובהר לחלוטין!

לימוד תורני בקבוצה!

פעילות היכרות - וגם היא כמובן בצורה תורנית!!

ותפילה בכותל!

למישהו זה נשמע כמו בילוי זול?!

שתהיו בריאים!

(ואני חשבתי שא-נ-י פאנאטית בנושאים האלו...פחחחח)

חשוב לזרום, לחיות.. אין ספק שלא באנו לעולם ע"מ לסבול.

אבל כמובן שכדי להנות לכל הנאה יש הגבלה. ולפי מה שהבנתי מדבריו של אוריאל (ואני נוטה להסכים איתו), זה חלק מההגבלה של ההנאה מהתחום שבין אדם לאשתו.

אתה ק-ו-ר-ע!

אז בקשר ללהתחיל איתה..

הגיע הזמן בנים שתעשו את זה לא נעים כ"כ להגיד אבל מה אתם רוצים שתיים רואים אחד תשני נהיה..ואז?מה אתם רוצים שהבת תיגש אליכם? אתם מסתכלים כאילו אתם מעונינים אבל שום מילה לי אישית וגם לעוד נימעס מהללכת למקומות שאולי..יהיה משהו בקיצור חבל ככה כל אחד ממשיך בדרכו..ובסוף צריך להגיע לפורומים כאלה ביאוש בימקום לזרום בטבעי עם מי שיוצא להיפגש ביום יום קצת לקבל אומץ ולהצליח.. שמעתי כבר בנות שאמרו כבר שממזמן אין בשביל מה ללכת לתצפת על ישיבות וכאלה..או אפילו להיות בחברה עם בנים כי בכל מקרה לא יוצא מיזה כלום..

לא כתוב בשו"ע אם מותר לעשות מפגש פורום. 

גם לא כתוב אם מותר לדבר בטלפון שעתיים.

רוח ההלכה אחת היא:

כל מה שנחוץ על מנת להגיע לחתונה (כולל!  שיחה, ראיה, וכו' וכו') מותר כל עוד נזהרים לשמור על קדושה.  ואידך זיל גמור.  לא נראה לי שזה ענין לשאלת רב.  זה תלוי ברמה האישית של החבר'ה.  אם תהיה אווירה לא טובה, כל מי שמוח לו בקדקודו יקום וילך.  

הדברים פשוטים. 

לה"ו

ולא מי בוגר או לא - הבעיה שזוהי קבוצה של בנים ובנות, ביחד, באוירה קלילה, זורמת, פה קריצה, שם דאחקה...

אל תגיד רוח ההלכה - דבר על ההלכה ממש!

"צריך האדם להתרחק מן הנשים מאוד מאוד , אסור... לרמוז בעניו לאישה, ואסור לשחק עימה, להקל ראשו נגדה, או להביט ביופיה, פגע אישה בשוק, אסור להלך אחריה... אין שואלין בשלום אישה כלל... וכו'"

כמובן ש:"אשה שהוא רוצה לשא אותה מותר לו וראוי לו לראותה אם היא לרצונו"  (שולחן ערוך)

הולכות להיות שם הרבה נשים - איך תדע מי הנכונה?

איך לא תלך בדרך לכתל אחרי אחת מהבנות?

איך לא תשחק - אם האווירה אמורה להיות זורמת?

כל מה שנחוץ על מנת להגיע לחתונה? טוב שניה אני קופצת לפאבים החדשים של הדוסים אולי יהיה שם מישהו מתאים...

           !!!Do me a faver

     אתם מרמים את עצמכם בלבד...

    בנות - תשמרו על הצניעות שלכן!!!

הצניעות זה לא רק ללכת עם שרוול שלושת רבעי וחצאית מטאטא - זה הרבה מעבר!

סליחה על החפירה - מרגישה כמו איזו מטיפה ממאה שערים אבל זו האמת ואתם מספיק בוגרים כדי להתמודד איתה!!!

והוא פלאי - מעריכה מאוד את דעותיך , אבל זוהי דוגמא קלאסית ל"חבלי החטאת שנעשו למנהג!" (אורות התשובה, הרב קוק)

סליחה אם פגעתי אבל זו האמת!

    מכירים שמישהו אומר לך "בא נתערב שאתה לא צריך עכשיו לעפעף בעין ימין" ואז מרוב שאתה מתחיל להתבחבש עם עצמך אם זה נכון אתה באמת צריך ודווקא בעין ימין?

    אז בדיוק כך קורה לי עכשיו.  כל עוד ההסתכלות היתה טבעית המפגש נתפס בעיני כדבר יפהפה, חיובי וטהור לגמרי, ורק כשמתחילים להתבחבש עליו ואני מנסה להגן עליו פתאום גם אני מרגיש שזה יכול להיות בעייתי.. 

אבל עדיין אני בטוח לגמרי וחושב שאם מדובר באנשים על רמה אין כאן בעיה כלל ולהיפך.

אני יכול מאד להבין את דברייך.  מה שאת רואה בעיני רוחך כשאת חושבת על מפגש פורום הוא את בני עקיבא שאולי תמיד הזדעזעת מהתערובת ומקלות הראש שם.  אני לא גדלתי בכלל בהווי של תנועות נוער ואולי דווקא לכן אני רואה את הדברים בצורה אחרת, חיובית יותר וללא אסוסיאציות.  

כתבת:  הבעיה שזוהי קבוצה של בנים ובנות, ביחד, באוירה קלילה, זורמת, פה קריצה, שם דאחקה...

כן?  ממש לא כך תיארתי לעצמי את המפגש.  את אותם מילים עצמם אפשר לומר גם על דייט.  ביחד, באוירה קלילה זורמת, פה קריצה, שם דחקה! 

אל תגיד רוח ההלכה - דבר על ההלכה ממש!

"צריך האדם להתרחק מן הנשים מאוד מאוד , אסור... לרמוז בעניו לאישה, ואסור לשחק עימה, להקל ראשו נגדה, או להביט ביופיה, פגע אישה בשוק, אסור להלך אחריה... אין שואלין בשלום אישה כלל... וכו'"

     מדוע למען ה' החלטת שכל זה יעשה במפגש?  נראה לי שהרוב המוחלט לא יבואו למפגש באווירה כזו אלא בצורה בוגרת ואחראית. 

הולכות להיות שם הרבה נשים - איך תדע מי הנכונה?

אוף, מעצבן אותי לנסות להסביר את עצמי אבל זה כל כך פשוט בעיני!  מי אמר שאדע מי הנכונה? ואם קיבלתי שתי הצעות משתי שדכניות ושתיהן הצעות מדהימות?  

    בדרך לחתונה עושים בצורה עדינה קדושה וזהירה הרבה דברים שהם פשוט ל-א מבחינת ההלכה אצל בני נוער רגילים שלא חושבים על חתונה.  כן, מרבים קצת שיחה עם האשה, מנסים להגיע לקשר רגשי, וכו' וכו'.  נסיון להעמיד את חיפוש בן הזוג בקריטריונים של הלכות צניעות לבני נוער מעוות מיסודו  ומרבה רווקים בישראל!

"חבלי החטאת שנעשו למנהג"- מעולם אבל מעולם לא הייתי בחברה מעורבת או במפגש פורום, גדלתי בחברה נפרדת, אבל לא סתם נפרדת- סטרילית.  ואולי דווקא לכן אני מרגיש כ"כ בחריפות את העיוות לנסות להציב כאלו קריטריונים גם "בדרך לנישואין וזוגיות".  כן, שנים שנפגשתי פגישות עיוורות רק בגלל שמישהו חשב שבגלל שהוא לובש מכנסיים והיא חצאית זה יכול להתאים.  כשזה פרץ בי בעצמה רבה פתחתי שרשור "זעקה"  שגררה הזדהות מוחלטת אצל כולם פה!

    אז איך אני אמור להכיר את אשתי?  אם לשפוט לאור נסיון העבר, עלי לפי דברייך לחכות עוד כמה שנים אולי במקרה מבין עשרות הבנות שאיתן אצא תהיה מי שתהיה בינינו אינטראקציה. 

לה"ו

אלא לכך שתקרא את המציאות-ההתר הוא בכך שכבר היו מפגשי פורום! זהו? אז זה הופך את זה לנכון?

בפורומים אחרים התחתנו יותר? נו גם מפאבים של דוסים יצאו הרבה זוגות...

כן בדיוק!!! "חבלי החטאת שנעשו למנהג"!!!

אין בעיה עם דייטים, שתראה מישהי ברחוב ותנסה, תצא עם משהי מהפורום וכו'  הרי תעשה את זה בעדינות וצניעות...אבל בקבוצה?

עזוב לא משנה...

(שרשור שפתחתי בי"ד אלול)

די!!!

אלוהים!!!

למה נגזרה עלינו הצורה האיומה הזו של פגישות בבליינד-דייט???

זה כל כך לא טבעי, כל כך לא נכון, כל כך... אין לי איך לבטא את זה אבל זה כל כך לא!!!

זה כמו... אין לי דימוי טוב אבל הכי קרוב זה להלחין שיר נשמה עם הפונקציה של לחבר מנגינה לצלצול בפלאפון (ותודה למי שיביא דימוי מדויק יותר)

ואני הכי בעד שאם מישהי/מישהו מוצא חן בעיניך אז להתחיל איתו (אוף.. לא אוהב את המילה הזו "להתחיל" אבל זה מה יש) בחן ובצניעות.  אבל בחברה כל כך נפרדת אפילו זה לא קיים!!! 

וזה כל כך מוציא את החשק ואת המיץ לרצות לשמוע הצעות.  אני כבר במקום שחוטף חרדה מכל טלפון ממישהו שאתה יודע שאין לו שום סיבה לצלצל חוץ מלהציע מישהי..

לא רוצה לצלצל "לברר"! איכסס! איזו מילה!!

נמאס מלצלצל את הטלפון הראשון והמפדח הזה!!

רוצה פשוט לאהוב בצורה אמיתית טבעית ופשוטה וזה כל כך לא זה!!!

רוצה להקשיב לגמרי לעצמי אם אני רוצה לאהוב בלי להתחפר בשאלות, בלי "לתת עוד צ'אנס" (תודה דודה/אמא/הרב/שכנה), ובלי כל התסבוכים הדוסים האיומים שלנו!!!

רוצה שהיא תאהב אותי באופן טבעי ולא דרך המערכת האיומה הזו!!! 

יש לי עוד כל כך הרבה בלב, שקשה לבטא במילים..

הי!!!

אנשים!!!

תתעוררו!!!

זה לא נכון!!!

מה עושים??? 

(הייתי חייב לכתוב "אלוקים" בה"א, זה בא מהלב ונראה לי שככה טוב..)

תודה,

פרקתי.

זה אומר שהדרכים האחרות טובות יותר?

לא הלך בדייט עם אחת, אז נפגש עם 20 וככה נאיץ את התהליך?

זה כמו להציע החזרת שטחים כי לא הצלחנו להשיג שלום בשום דרך אחרת

וכמו שאמר פעם איש מאוד לא חכם:

"אבל מה האלטרנטיבה, תגידו מה האלטרנטיבה?"

פשוט מסכימה איתך בכח מילה .

בשביל מה צריך רב. בוא נשאל תוכנת מחשב.

כל הדרכה רוחנית-מעשית  - בשביל זה צריך רב.

ואני אומר - שהכי טוב אם יוכרע הדיון כאן בזה - ישאלו המקורבים את המרא דאתרא (של האתר..) מה הדין. [כמובן כל אחד יכול להתייעץ עם רבו  לגבי החלטתו האישית בסוף]

ולכן גם לא אמרתי את דעתי, אבל אם כבר זה הועלה- אז גם אני חושב שחובה בנושא כל-כך רגיש(!) לפנות ולהתייעצץ עם רב, ולבקש ממנו מכתב אישור.

זה בעיה ענקית לעניות דעתי(שבאמת עניה). קשה לי מאוד לראות דברים כאלו בציבור שלנו.

הבד"ץ של הרבנית רחלקה שליט"א, אשר מסיבות עקרוניות מנועה מלבוא.

ומזמינה את כולכם...

בעזהי"ת.

בעוד אני חוגגת לי במסיבה עקרונית.

הובן?

[אי"ה, דיי לעישון! ]

מדובר ברב יאיר בן מנחם שהוא מרכזניק והוא גם דיין

והאם הוא אמר שגם מבחינת רוח ההלכה זה בסדר והוא בעצמו היה עושה כזה דבר..

בתגובה שרשמתי שעליו בא כל הדיון הזה לא התכוונתי רק על הפגישה הזאת ספציפית...

כל האוירה בפורומים ובשיחות אישיות בערוץ 7 בכללי מזעזע מבחינת צניעות ואי אפשר להתעלם מזה!!

כמה בנות כבר אמרו לי שנפלו/כמעט נפלו וזה מצער אותם מאוד ולא ניראלי שלמצב הזה הדיין הנ"ל

היה נותן אישור..

לעקיבא-אני מקווה שמספיק התפנקתי על ההנטר בשבילך אם זה כזה עקרוני..

בע"ה.

הש"א היא בדיוק כמו גלי הקול, תלוי מי אומר אותם.

גם אני תהיתי איך מישהו יכול לדעת מה יש בש"א של מישהו אחר, ואפילו אם הוא יודע למה שזה ישפיע עליו...

היה נוסח עדות המזרח, והרוח צפונית מערבית עד מתונה....

הם לא חייבים לקבל מהרב דוקא את התשובה שאתה רוצה....

לכל אחד יש רגש ויצר.

לא לחינם אמרו חכמים- שאין בדור מי שיוגע להוכיח או מי שראוי להוכיח!!

תסלחו לי- מי אתם שתפתחו את הפה בהטפות מוסר?!!??!?!!?

זה א.

ב. כן- זה ערקוני להתפנק על מקש אנטר.

אם הדברים שלך לא קריאים- למה אתה מצפה שנקרא?!! שנוציא את העיניים?!

ג. כל הדוסים פה- ב"ה לא המצאתם את הגלגל.

בכל מפגש שיש- יש את החניוק התורן (מחילה) שיקום יצעק-  גוואלד!! שיקוץ!!

ומייד אחרי זה רצים מבוהלים לברר עם הרב ולהתיר ושלום על ישראל..

אז תעשו טובה- לכו לחטט בהיסטוריה של הפורום- ותמצאו את הכל שם כבר...

(ולא- לא תמצאו בחיים פסק כתוב של הרב מלמד שהוא מתיר.. ככה טבעם של פסקי הלכה כתובים.  אבל כן- זה לא מאחורי הגב שלו ההתנהלות הזו...)

ד. כל אלו שנמאס להם מדייטים ומבינים שככה זה ל-א ילך-

מבינים כבר שמפגשים של רווקים ורווקות זה מה שיכול לעבוד.

ה. אנחנו עובדים את השם בכל מקום. המידות שלנו זה אנחנו- בכל מקום וכל מצב.

בחור שצנוע ולא מפלרטט עם בנות כל חיו- גם במפגש יתנהג כמו בן-ישראל...

האווירה שתהיה שם- זה בדיוק מי שאנחנו! ומה שאנחנו יוצרים כקבוצה!

ו. במידה ויש בעות בפורום או בשיחה של דיבור לא ראוי גובל בבעייתיות גדולה-

זה גם בעיה של המתכתבים- קצת יראת שמיים לא תזיק...

וגם- לפעמים יש מה וראוי לערב את המנהל 0אדמין) עמ"נ לטפל בבעיות אמיתיות.

שנזכה להיות פועלים עם א-ל

רק בשביל זה היה שווה לפתוח ת'שרשור הנאלח הזה...

יאללה אתכם כבר

מי שרוצה, שיבוא

ומי שלא, לא

תפסיקו לחטט לאנשים אחרים בחיים..

מה אכפת לכם מהעבירות של מיזרוחניקי הפורום שכל מטרתם היא לאסוף מספרים של בחורות..

מי שבשבילו זה מושב ליצים/ איסור עריות וכו' שילך ל100 שערים ויזרוק אבנים על כצל'ה וכו'...

נשבר כבר מהדוסייייייייייים...

וסליחה על הבוטות...

לה"ן

ויחליט את החלטותיו... ויודיע אם הוא בא או לא.

בסופו של דבר כל אחד פה מתבצר בעמדותיו... קולנו (של המת'נוגדים חחחח) נשמע - ועכשיו אנשים יעשו את חשבון הנפש שלהם...

בעז"ה המפגש יהיה בבית המקדש בשמחת בית השואבה- הבנות בעזרה והבנים במעיין השילוח!!!

בעזהי"ת.

המקום שבו הנשים נמצאות...

אלא הכוונה שזה התחום שעד אליו מותר לנשים להיכנס לבית המקדש...

[כנ"ל עזרת ישראל וכהנים...]

לה"ו

הוצאת עניין מהקשרו כדי להוסיף מעט הומור לעניין... וואוו אתם כבדים במקומות הלא נכונים...

שמחה!!!

אני שיא המיצטערת אם פגעתי..!!..(וכנראה שפגעתי לפי התגובות פה..)..

בסך הכל התכוונתי להבהיר נקודה שישבה לי בלב הרבה זמן וחשבתי שכדאי להעלות אותה מתישהו..

בס"ד

חברה נפרדת לגמרי זה לא תמיד אידאלי.

מה זה לא תמיד? זה לא אידיאלי.

כי מה קורה אח"כ? הבחור מגיע לפרקו, הבחורה מגיעה לפרקה וב"ה- יש הצעות.

ואז הם נפגשים והם פשוט לא יודעים איך לדבר עם המין השני, איך להתייחס...

במקרה הרע- הם מתנהגים לפי השיעורים בחינוך לחיי משפחה שהיו בישיבה / באולפנה,

במקרה הגרוע- הם לא קיבלו שיעורים כאלה...

מה שאני מסה לומר כאן זה שהדרך הישנה והטובה שבה רואים מישו, מבררים ויוצאים היא הדרך האידיאלית.

ואיפה יותר טוב לראות מאשר במפגש פו"פ?

אם הייתי פנויה - יש מצב שאפילו הייתי באה.

בהצלחה לכולם!

ולא בהתלהמות.. העניין בורר עם פוסק גדול והוא לא רק ש"אישר" הוא אמר שזה מבורך.

אם את לא מבינה מה מאחורי הדברים מוטב שתבררי בצורה מכובדת

העזרות בבהמ"ק?!

כי עד כמה שאני הבנתי -זה לא ממש הולך כמו שתיארת...

כלומר-

יש במקדש חלוקה בסיסית- עזרת ישראל עזרת כוהנים  וק"ק

נתחיל מהכי קדוש- ק"ק- לשם רק לאיש אחד מותר להכנס ביום אחד מיוחד עם הכנות מיוחדות יה"ר שנזכה...

עזרת כהנים (כולל אולם, בין האולם למזבח ועוד כמה ששכחתי...) -לשם מותר לכוהנים כשירים לעבודה ולבושי בגדים וטהורים להכנס- עמ"נ לבצע עבודות-מקדש (קטורת, נרות, שחיטת קורבנות מסויימים...)

עזרת ישראל- עד המזבח- פחות או יותר-

כל ישראל  הטהורים יכולים לבוא שם כדי להביא קורבן (ולסמוך ולשחוט... ) לראות את העבודה, או להתפלל

כל ישראל- הכוונה גם לנשים.

אישה שמביאה למקדש קורבן- נכנסת עם הקורבן שלה עד למזבח.  (שנזכה... שנזכה...)

(למיטב זכרוני ישנו שער צדדי לחצר המקדש- "שער הנשים" שבו אפשר להכנס בלי כל ההמון...

חוצמזה יש בחצר המקדש "עזרת נשים" -תקנה גדולה שנועדה לימי שמחת בית השואבה-  שבנו אכסדרה מעל לחצר-

גברים- למטה, נשים- למעלה-  ככה שבריקודים ובשמחה ובבלגאן לא יגיעו לקלות ראש ופריצות.

עד כאן למיטב ידיעתי וזכרוני.

חשוב להבין שהמקדש הוא מקום בו לנשים ולגברים שמ"ישראל" יש חלק פחות-או-יותר שווה בעבודה ובהשתתפות

(ולא הפמיניזם הוא הפועם מגרוני -אלא דרישה לקירבת אלוקים.)

אפשר לעיין גם המאמר של הרב אריאל- במחזור המקדש- שמסביר איפה בדיוק חנה הביאה התפללה -ועל המקום הייחודי הזה.

מה לומדים מזה למפגש פורום?

בכל דרכיך דעהו- והוא- יישר אורחותיך!

כי הקדושה לא הייתה כמו בביהמ"ק הראשון, ששם לא הייתה צריכה להיות בכלל הפרדה.

וכיום, שאפילו אין חצי בימ"ק,כמובן שצריך להתרחק מהנושאים המכשילים האלה כמו מאש!

רק אל תעשו מדבר שהיצר משתלט עליו אידאליזציה.

אפילו אם אתם לא בעניין לצאת מהמפגש עם בן הזוג העתידי!

אולי אתם תהיו הצינור לשידוך אחר של חבריכם / חברותיכם?!?!

אולי אתם תהיו השליחים לגאול אותם מהצער שבו הם נמצאים

להשלים את נשמתם החצויה

ולהקים עוד בית תורני בישראל! יהודי, כשר ושמח לכבוד ה' יתברך!

ואם לא ילך? - הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה!

שנזכה!!

בטח לא אחרי התואר המבחיל שקיבלתי ממישהו10

כמה דברים צרמו לי בשרשור הזה

נתחיל מזה שכתבו על השיחות האישיות, חלק סברו שהם עם רוח הקודש כי איך הם יודעים מה קורה שמה?

זה מיועד לצחקן,לזה שמתחתיו שכתב שיש לו היגיון בריא ולשאר חברלך

בתור אחת שנפגשת כאן יותר עם הבני נוער בשיחות אישיות, יש שמה דברים לא טובים.

לא נכנסתי לשיחה אישית, לא קראתי משהו שלא נתנו לי לקרוא.

מעידה אנוכי על עצמי שעוד שהייתי בשביעית שמינית השיחות עם בחורים כאן זרמו עד השעות הקטנות של הלילה.
בחורים טובים איכותיים, אפילו לפעמים היינו לומדים מסילת ישרים, אבל עיוור מי שיגיד שזה מצוות עשה.

עכשיו אחרי הגיל החכם עשרה, כשאני בשלב יותר מהותי בחיי,

אני רואה שזה קורה אבל לא רק אצל הבני נוער,

יש כאן עירבוביא של נשואים ורווקים, שיחות על ימין ועל שמאל.

הלוואי הייתי יכולה להקליט שיחה של מישהי שזה קרה לה וכמה היא בכתה באותו היום.

אז לבחורה שאמרה שיש דברים נוראים בשיחות אישיות, אין רוח הקודש (ממה שידוע לי..)

יש לה כן לה קצת שכל בריא, צריך קצת לגשש ולראות את החבורת בנים בנות שמתחוללת כאן

הן בילדודס בגיל הבעייתי והן בבוגרים בגיל העוד יותר בעייתי.

ואני לא ארחיב על כך יותר.בל"נד.

בקשר למפגש פורום,

אחד הדברים שאני רואה שבכל נושא שיש בו בעייתיות שואלים רב.

אממה? כל פעם רב אחר. ולפעמים כל פעם אותו אדם שואל רב אחר.

עשה לך רב, זה כן מצוות עשה. ורב ולא מיליון אלף.

ובתור תלמידת הרב שמואל אליהו, אני פעם לפני למעלה משנתיים שאלתי על מפגש שכזה.

אני לא מצטטת כי אני לא זוכרת בדיוק, אבל הוא אמר שזה בסדר וזה מבורך,אפילו כמדומני אמר מצווה!

בצניעות! עם רב שמלווה את האירוע!!

אז בעיקרון זה בסדר מותר, הבעיית רווקות אכן לא קלה.כנראה שמי שפסק חי בתוך הדור בתוך הציבור.

ואולי זה מצב של "עת לעשות לה' הפרו תורתיך" וודאי שהמפגש הוא לא לכתחילה, הוא לא שאיפת גדולי הדור.

אבל במצוקה של היום הוא קיים.

לא הבנתי מדוע הנשואים רושמים ומצרפים את עצמם, אצלהם הבעיית רווקות נפתרה.

וזאת שאלה אם אכן ראוי שחברה נשואים יגיעו. גם על כך מומלץ לשאול רב.

ואולי יגידו שכן כדי שהם יובילו וינחו את המאורע הגדול. (השערה של תשובה של רב, אבל וודאי גם על כך יש צורך בשאלת רב).

ואני עדיין לא הולכת לדברים שכאלה, וכאן נכנס השיקול האישי של כל אדם.

אם אדם מרגיש שנשבר לו מדייטים שהוא חייב דרך אחת שכבר נמאס עליו הלחץ של הדודות

או אם אדם מקבל הצעות טובות ורבות, הוא לא נמאס מדייטים אף נהנה מהם ולומד מהם והלחץ של הדודות מצחיק אותו אז שיחליט שאולי אין מקומו שמה, ואולי הפסק הלכה שהקל הוא לא שייך לו כי הוא לא באותה מצוקה שהתירו דבר שכזה.

בתור אחת ששייכת לחלק שנהנה מדייטים, אני לא אגיע.

והלוואי שיצאו עוד כמה חתונות מהמפגש! בהצלחה!

הוא ענה לך - "מצוה" ושורה אחרי זה הפכת את זה ל-אולטרדיעבד "עת לעשות לה' הפרו תורתך". למה לסלף?

ובקשר לזוגות הנשואים - בשאלה שלך נכונה- ובמקום לשער מה יענה רב- הם יכולים פשוט לעשות את זה.

קיצר מי שיוצא נגד זה שכל פעם שואלים רב אחר וכולי... (ואני מאוד מסכים איתו) לא יכול להיות דווקא זה שמחליט מה הוא רוצה לשמוע מהרב - ומשנה את דבריו. כי זה בעצם אותה גברת בשינוי אדרת.

מדוע אמרתי זאת, וזה באמת עוזר להבין למה לא צריך לשאול רב בשאלת SMS או באינטרנט

אלא ללכת לרב או להתקשר ולהסביר לו ממש את העיניין.

אני באמת חושבת שהמפגשים האלה זה לא מצב לכתחילה,

אבל גם הרווקות והצער שיש ממנה היא לא,

נוצר מצב בדיעבד ולכן צריך למצוא התמודדות בדיעבדית למצב הבדיעבדי.

במצב של הרווקות והקושי שיש היום זה מצווה, כפי שתיאר הרב שמואל.

אבל צריך גם לחשוב מלכתחילה למה זה קורה, איך זה מצווה,

ולכן אמרתי שבגלל שהמצב היום הוא לא שיש 3 רווקים פה ושם

וזה לא שרוב האנשים מתחתנים דרך דייטים, זה ממש לא ככה,

במציאות כזאתי זה מצווה.

אם מלכתחילה הכל היה הולך על מי מנוחות ולא היה כ"כ הרבה צער וקושי

בטוחני שלא היו מתירים מפגשים כאלה.

אבל בגלל שזה צו השעה ממש, זה מצוקה של דור שלם כמעט,

אז יש עיניין לבוא ולהקל במצבים כאלה וזה מה שנאמר "עת לעשות לה' הפרו תורתך".

עשו דייט ליד הבאר לאחר שהוא קיבל את האישור מהבירור המסיבי של אליעזר.

אם דייטים היו קיימים גם בעבר כנראה שזה לא בדיעבד.

הגמרא אומרת שצריך לראות את האשה לפני שמקדשה זה הכל. אם יצחק עשה משהו זה זה.. בטוח הוא לא יצא כמה חודשים

כשתהי מוכנה להתחתן ככה תעדכני...

מה יש לזוג נשוי לחפש במפגש פורום של רווקים?

* אותו דבר שיש להם לחפש בפורום של רווקים.

לתת טון של קצת שכל שפוי וניסיון חיים

לא להיות בלחץ של "מה יחשבו עלי" ולשבור את הקרח ככה.

* בגלל שאני לא חלק מהעיניין- כנ"ל- יש לי מבט מבחוץ יותר

אני יכולה לחשוב לי- מה האופי של אנשים?

מי מתאים למי?

את מי אח"כ להציע בשיחה אישית- למי?

מי  פתאום הבנתי את החיים שלו יותר כי ראיתי אותו- ואז העיצות שלי אליו- יותר מכוונות?

עוד נק'-

בד"כ רווקות מתלוננות שאחרי חתונה של חברה- החברה מתאדה.. כאילו- אם אני רווקה לא נאה לך להיות חברה שלי יותר?!

אז על-משקל זה- מותר לי לומר- אם אני נשואה- לא נאה לך להיות חברה שלי יותר?! (כי מפגש פורום זה גם או בעיקר לפגוש בנות- לא בנים...)

תכלס'-

כל אחד ילך בדרך שלו בחיים וישאל את הרב שלו אם לבוא או לא.

התועלת של הדיון הזה- היתה להבהיר- אין הכוונה בפלירטוט מתוכנן אחד גדול...

אלא- כמו שאנחנו חיים בכל מקום אחר- ככה גם פה- בצניעות, בקדושה, בשמחה- ובמיקוד- מטרה

אחרי שהשירשור הזה יעקוף את 100 תגובות- ננעל אותו- טוב?!

רציתי רק להודות לכל החבר'ה שהעלו פה את הדיון בנושא והיו נגד.  לא חשבתי לפני זה על כל הצדדים שהעליתם.  היה וויכוח אבל וויכוח מועיל!  היה חשוב לדון בכל הנושאים שהעליתם.   תודה!

איך הצלחת לכתוב בתגובה אחת 30 עמדות מנוגדות?

לא הצלחתי להבין איפה את בכלל!

אפשר להגיד כן ולא, אפשר להגיד מלכתחילה לא בדיעבד כן.

אפשר להגיד עד כאן כן מפה ואילך לא.

וזה מה שנאמר.

הנושא של הש"א הוא נוראי.

הנושא של המפגשים הוא בדיעבד במצוקה של הדור מותר.

ופה כל אדם מכניס שיקול אישי אם ההיתר מתאים לו.

באמת לא קשה, פשוט צריך לדעת להכיל מורכבות...

איפה בדיוק כיניתי אותך בתיאור מבחיל ? אשמח למראה מקום !

לא היה ולא נברא.

"עמית טליה היא הדוסית היחידה כאן"

בתור אחת שסולדת מכל מיני כינויים סוגים מפלגים דוסית\חרדל\קטשופ וואטאבר

ציינתי שכינית אותי בתואר מבחיל.

וכן אשמח להתנצלות (לא באמת)

אשרייך צדיקה!

איך תדעו אם אדם באמת מאמין במה שהוא אומר ובטוח שזו האמת?

אלא שאדם המאמין בצדקת דרכו ובטוח שהאמת איתו, לא ינסה לשכנע אותכם שהוא צודק.

מה אכפת לו אם אחרים מסכימים איתו או לא, כל עוד הוא בטוח שזה מה שנכון?!

הוא יכול לדון איתכם, אבל הכל ברוח טובה. וברצון להקשיב.

ונקשר לענייננו: אפשר להרגע, חבר'ה! שתי העמדות פה נכונות. כל עמדה מושכת לצד אחר של ההלכה. והכל טוב ונכון.

קראתי את כל התגובות פה. והן ממש העשירו אותי. אז תודה רבה לכל הכותבים העצבניים ושאינם עצבניים.

לא הכרתי את הגישה המתירה. ולכן הייתי בטוחה שיש בעיה הלכתית במפגש.

עכשיו, אחרי שהסבירו את מטרת המפגש, וראיתי שמדובר באנשים רציניים ולא דווקא כאלו שמחפשים היתר ליצר ולרגש, עכשיו אני יותר רגועה. ב"ה.

ולכן, אולי אגיע. ואם אגיע- אגיע בראש שקט יחסית.

המשך יום טוב! (:

לדעת כל הסוברים שאין המפגש הגון

תדעו שעד עכשיו נשארתי מתון!

איכן תרצו שאפגוש את אשתי?

מתי אתחיל לבנות את ביתי?

אם באינטרנט ארצה לסייר?

תאמרו לי ברח משם מהר!

ואם למישהי בחוץ ארצה לפנות

זהו שיקצ'ה הרי היא מהבנות!!

ואם אין לי דודה שדרכנית,

האם זה אומר שאשאר בודד תמידית?

מה אני יכול לעשות למען עצמי,

חוץ מלהתפלל אל אבי?

תנו לי עצה מה לעשות

מה זה מתי?? איפה?? תודה רבה וחג שמח

ביום א' ב5 וחצי בגן סאקר...להביא 5 שח..מי שבטוח בא להודיע לעדיאל באישי..ומהר...! ואין פה שום הווה מינא....כולם באים

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

אם זה ספק שיכול להתברר ולהתיישב במציאות אז לחכות.

גם צריך תמיד לשאול האם בקשר יש את כל מה שמחפשים ונכון כדי להקים בית

בשלב מסוים, המשך הציפייה אינו מוסיף נתונים חדשים על הפרטנר אלא רק מעכב את הנכונות לקבל החלטה, לחתוך או להחליט שזה זה.

כנראה שאת מכירה אותו מספיק זמן, מכירה את הערכים המרכזיים שלו, ראיתם אחד את השניה ברגעי כעס או לחץ, אתם יודעים מה שואפים לבנות – ואין באמת מידע חדש וקריטי שעומד להתגלות שבוע הבא.

אין ודאות של 100% בשום דבר. בחירה זוגית אינה "גילוי" של משהו שקיים במאה אחוז, אלא החלטה ליצור את הוודאות הזו יחד.

את צריכה להבדיל בין ספק מוצדק לחשש מטבעי: אם יש דברים שהם מהותיים - חוסר התאמה בערכים, תקשורת לקויה, אורח חיים והשקפה שונים, ראייה שונה של מציאות החיים והתכנון לעתיד- זו סיבה מוצדקת לעצור.

לעומת זאת, פחד מהחמצה או פחד מהתחייבות הם תגובה אנושית טבעית למעבר בין שלב ההססנות לשלב ההשקעה.

יכול להביא מעצמי - הכרנו והחלטנו להתחתן עוד לפני שהיה לי תואר. אנחנו לא דוסים ולא מסוג המשפחות שמסתמכות על פרנסת האישה.

תודה לאל שמי שהיום אשתי האמינה בי, נענתה להצעת הנישואין (אחרי 3 חודשי היכרות ביננו), התחתנו, בתחילה הייתי סטודנט והיא פרנסה, חיינו בצמצום רב, ואח"כ סיימתי את הלימודים, השתלבתי בעולם הייטק, נולדו לנו ילדים, גרים בבית מרווח, וב"ה חיים באושר

ודאות היא לא שהכל מושלם, אלא שאני שמח בעיקר שפגשתי ומוכן לעבוד איתו ולגדול איתו. ברגע שבו פוגשים את זה יש ודאות ואין מקום להכניס ספקות

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

האינסופי, המפרק, הלא הגיוני, של הרווקות -

לזכור שה' נוכח שם, ולא רק כמלווה, אלא כמי ששם אותנו בתוך זה ומעביר אותנו תהליך שנבחרנו לעבור.

דבר שני, עם כל ההתרגלות להרגל, בסופו של דבר יגיע השלב שההרגל כנראה יקרוס מעצמו מרוב קושי, אז עדיף להקדים את המאוחר ולהפיל אותו באופן יזום.

לגבי האינטואיציה - זה באמת לא פשוט, אני חושב שיש שתי שאלות משלימות שיכולות לתת תשובה אינטואיטיבית יחסית בהירה - מה היית עושה לפני עשר שנים ובעוד עשר שנים אם היית נפגשת איתו אז?

אם נניח-

בגיל עשרים (בהנחה שבגיל הזה היה פשוט יותר) הייתי רוצה להתחתן איתו. ואז עולה החשש- אבל אולי זה כי לא הייתי מספיק מודעת.

ובגיל ארבעים גם הייתי רוצה להתחתן איתו כי גם אחרי כל המודעות יש התאמה טובה וכמה אפשר לבד.

אז יוצא שאת מכוסה גם מצד המודעות וגם מצד החיבור הטבעי.

על המודעות העצמית.

פחד זה רגש לגיטימי.

לא מצופה שתבטלי אותו.

השאלה היא אם את יודעת לנהל אותו? תהיי מסוגלת?

איזו מודעות, איזו רגישות, איזו תבונה.

את נשמעת אישה פשוט מקסימה!

ובאמת נשמע שבתוכך הכל, שאת יודעת הכל, וכמו הניק שלך – כאשר את פורחת מבפנים ויש לך את השלווה הזו מבפנים אז הכל ממש ממש בסדר 😊

כמו בפעמים שהקשבת פנימה כאן בכתיבה שלך והיו "הבלחות" כאלו של רוגע ושלווה ויציבות וטוב פשוט ושלם.

כמו במילים שכתבת עליו: "ככל שאני כותבת אני מבינה שהשאלה לא ממש קשורה אליו, כפרה עליו. לאיש הזה שעומד מולי". נכון שזה כאילו "קצת" מילים אבל נשמע שהן מבטאות כ"כ הרבה. ונשמע שטוב לך איתו, ואפילו טוב מאוד, כמו שכתבת "אם טוב ברמה כזו עכשיו".

אז טוב מאוד שכתבת את כל ההודעה הזו, זה ממש עושה סדר (או לפחות מתחיל לעשות) לכל מה שמתחולל בפנים, והייתי ממליצה לך פשוט להמשיך – להמשיך ולכתוב כאן או רק לעצמך וממש לפרוט דבר דבר.

לכתוב ולפרט – מה מפחיד?

ומה עוד?

מה מפחיד בלהתחתן דווקא איתו?

מה קשור דווקא בו שמפחיד אותך?

באילו פעמים את לא סומכת עליו (אם יש כאלו) ספציפית?

באילו פעמים את מפחדת לא לסמוך עליו ספציפית?

ממש להסתכל לפחד בלבן של העיניים, לא להתעלם או להדחיק אלא להיפך – לכתוב ולפרוט ולפרט את כל הפחדים. פחד פחד.

ואז גם להתחיל לענות לו. אחד אחד ולעומק.

קודם לכתוב ואז להבין, כי כאשר כותבים יש לדברים התחלה ואמצע וסוף ולא הכל נמצא לנו במוח (ובלב) בבליל בלתי נגמר של מחשבות ולופים שבאמת אי אפשר למצוא ידיים ורגליים שם...

וככל שאת כותבת את מזהה באמת קולות של פחד דווקא מההחלטה להתחתן, מעצם השינוי, מעצם הלא מוכר והלא יודע, שזה הכי הכי טבעי והגיוני שיש בעולם יקרה!

ובטח אחרי שכתבת שיש לך סיבות לפחד מעצם הנישואים ואפילו התחלת לפרט אותן: כאלה שקשורות ברקע שלך, שנוגעות באופי, ולהיכרות שלך את עצמך בלבד עד עכשיו.

ובאמת שהמוכר והחזק זה הלבד במה שסיגלת עד עכשיו כל השנים אז בטח שזה מפחיד, אפילו מפחיד נורא להניע לשינוי!

המוח שלנו מורכב מתבניות ואוהב באמת את המוכר והידוע ואל תזיזו לי את הגבינה שלי, ככה אנו מתוכנתים. וכשבאים לעשות שינוי, גם שהוא שינוי לטובה, זה מפחיד! לעיתים משתק מפחד! לכן כ"כ חשוב להקשיב לפחדים האלה, כמה שצריך, ובעיקר – לענות להם. בכנות ועד הסוף.

ואת מקסימה שכתבת שאת רגילה לפחד ולעשות. זה באמת מדהים איך שלמדת ולימדת את עצמך להתמודד עם דרכי החשיבה של המוח שמייצר לך קטסטרופות ובעצם רוצה רק לשמור עלייך משינוי בכל מחיר. ואת מתמודדת, ואת עושה, ואת לא נמנעת, ואת ממש מצליחה! אלופה שאת!

ואולי תקראי לאינטואיציה הזו שלך שדיברת עליה גם "הקול הפנימי שלי", ובעצם תחזקי את עצמך בכך שיש בתוכך נשמה, חלק אלוק ממעל ממש, אלוקות! והרבה פעמים הקול הפנימי הזה שלנו הוא הוא הביטוי של הנשמה ושל החלק אלוק ממעל שלנו. ודווקא הקשבה לקול הזה זה המפתח.

ודאי שלא אפשרי להעביר כאן על הכתב את העומק של הדברים, וודאי שיש כאן דיוקים רבים שצריך להעביר ולעבור, אבל זה באופן שטחי וכללי – להקשיב לקול הפנימי שבך.

כמובן בליווי של ההקשבה גם לפחדים, הפירוט שלהם והמענה להם דבר דבר ולעומק כאמור. ותמיד תמיד כדאי גם להתפלל על זה לקב"ה שבידו הכל, להתפלל לבהירות, ולשלווה, ולהחלטות הכי טובות ונכונות.

ואפשר גם לכתוב את כל הטוב שאת כן רואה בו, באיש הזה שעומד מולך 😊

ואיפה את כן סומכת עליו, ואיפה את כן רוצה להתחתן דווקא איתו.

וכנ"ל איפה מפחיד לך דווקא בו, איפה מפחיד שאת לא סומכת דווקא עליו?

ואז בטבלה נפרדת את יכולה לכתוב את הפחדים מעצם ההחלטה להתחתן ומעצם הנישואים, בצורה נפרדת ממנו ספציפית, וככה לראות יותר בבהירות איפה זה הפחד מעצם השינוי ואיפה זה הפחד מהבחירה דווקא בו ספציפית. זה יעשה לך עוד יותר סדר. ואת גם ממש ממש טובה בזה אז פשוט להמשיך ולפרוט לעצמך הכל 😊

ולגבי מה שכתבת בסוף של מה אם יש איפשהו שם מישהו אפילו טוב יותר וכו',

אז בדיוק כמו שכתבת, חשוב לזכור שאין באמת אף אדם אפילו אחד מושלם. לא גבר ולא אישה.

רק רק הקב"ה לבדו מושלם.

אנחנו כולנו בני אדם.

ו"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אין.

כלומר לכולנו יש יתרונות, לצד חסרונות.

וכדאי לראות את האדם שמולנו כמכלול.

האם את המכלול הזה אני רוצה?

האם במכלול הזה אני בוחרת?

(והאם הוא/היא רוצים אותי ואת המכלול שאני? האם הוא/היא בוחרים בי ובמכלול שלי?)

עוד דבר מהותי מאוד מאוד הוא ה*עבודה תוך כדי תנועה* כלומר ההבנה שנישואין, זוגיות, הוא דבר של תחזוקה מתמדת והשקעת אנרגיה מתמדת. לכן שני בני זוג שמגיעים גם עם שלמות בבחירה, גם עם רצון אמיתי להיות יחד ולעבוד על כך כל הזמן, גם בוחרים אחד בשנייה כל יום מחדש ומבינים שהשקעה תמיד תמיד צריכה להיות - הסיכויים שלהם להצלחה וחיי נישואין מאושרים עולים בצורה ענקית.

ולגבי החששות והספקות:

קודם כל חשוב להפריד האם הספקות הן מ*הבחור עצמו*

או האם הספקות הם מ*ההחלטה עצמה להתחתן* ומהמעבר המפחיד והגדול מרווקות לנישואין.

אם התשובה היא המקרה הראשון - צריך להמשיך בנחת להיפגש עם הבחור ולראות האם באמת זה זה.

ורק את יכולה באמת לענות לעצמך ולהחליט מה הכי נכון עבורך

(כמובן שתמיד טוב להתייעץ כמו שאת עושה פה, אבל חשוב להבין שבסוף רק את יכולה להחליט את ההחלטה ולא אף אחד אחר).

כדי לדעת אם זה זה או בדרך להיות זה,

תוכלי לשאול את עצמך מספר שאלות:

האם את מעריכה את בן זוגך הנוכחי?

האם את רואה בו אבא טוב לילדייך?

האם כיף לך איתו בזמן הפגישות ונעים לך איתו?

איך התקשורת ביניכם?

איך מתנהלים חילוקי הדעות ביניכם?

האם את מרגישה שאת יכולה להיות את כאשר את לידו?

האם בין לבין הפגישות את מתגעגעת אליו או חושבת עליו?

האם הוא מכבד אותך?

האם יש לך חיבה אליו?

האם יש לך משיכה אליו?

אחרי שתעני לעצמך על השאלות הללו,

אפשר לעבור לרגש של הבילבול. בתוך הבילבול הזה נמצא (ואולי בעצם מסתתר) הפחד.

פחד עמוק וגדול מאוד.

פחד לטעות.

פחד לחיות חיים שלמים ללא אהבה, כזו טובה ואיכותית

פחד להיכשל בבחירת בן הזוג

זה חשוב שאחרי שתביני את עצמך תיתני גם לו מקום, לפחד.

תביני מה בדיוק מפחיד אותך?

מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם כן תתחתני לבסוף עם הבחור?

מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם לא תתחתנו בסוף?

מה יקרה?

ומה עוד יכול לקרות?

ואיך את תהיי?

ומה יקרה לך?

ואיך את תרגישי?

ומה זה אומר עלייך לדעתך?

ותני לעצמך להרגיש גם בגוף את התחושות שתרגישי כאשר תעבדי על המקום הזה של הפחד.

האם יש כיווץ בגוף?

איפה בדיוק? בבטן? ברגליים? בראש?

האם הגרון נחנק? יש דמעות?

אולי אין בכלל כלום?

תני לעצמך להרגיש.

תהיי שם.

אחרי שתעברי את כל השלבים האלה עם עצמך,

תוכלי להיות יותר חכמה כלפי עצמך.

תוכלי לראות יותר בבהירות דברים.

וזה תהליך, כמובן, לא תוך שניה הכל מסתדר ומתבהר.

אבל זה תהליך חיוני שחשוב לעבור עם עצמך.

חשוב גם לזכור שהפחד הוא באמת רגש טבעי.

זה באמת מפחיד.

זה באמת דבר בעל משמעות עצומה לחיים - עם מי לחלוק אותם, לנצח

ההחלטה הזו בהחלט מפחידה.

ואם נקשרים ואוהבים - גם אז הפחד הוא לעיתים בלתי נמנע

כי מה יקרה אם חלילה נאבד את זה?

גם פחד מאובדן ממשי ח"ו של האדם האהוב

וגם פחד מאובדן של הקשר שמתבטא בדמות גירושין בפועל או גירושין רגשיים וחיים ללא אהבה.

זה באמת מאוד מאוד מפחיד.

עם כל אהבה גדולה בא גם פחד גדול.

עם כל אהבה גדולה בא גם סיכון לאבד אותה

עם כל סיכוי גדול בא גם סיכון גדול

אבל אם לא מסתכנים לעולם - גם לא אוהבים עד הסוף לעולם.

את את מוכנה לוותר על אהבה שלמה ולהיות רגועה שלעולם לא תטעי ולעולם לא תיפגעי?

או שאולי את מוכנה לפחד לפעמים ולהרגיש בלבול ולא כל-יודעת לפעמים ולקחת את הסיכוי שאולי משהו יקרה - אבל מצד שני לקחת בשתי ידיים את הסיכוי לאהבה גדולה ושלמה?

זו בחירה רק שלך. ❤

דבר נוסף שעוזר לבהירות בהחלטה -

קודם כל - בדיוק כמו שכתבת בהודעתך, אנחנו יודעים שבכל אדם יש יתרונות וחסרונות.

ז"א, שכל אותן תכונות מאוד טובות שכן יש בבחור הנ"ל, בכלל לא בטוח שיהיה בהבא בתור שלו יהיו או שלא את התכונות שמהותיות לך.

לכן צריך גם את זה לקחת בחשבון.

תמיד צוחקים שאם כל גבר וכל אישה יכלו לעשות "מיקס" של כל התכונות הטובות+הפיזיות הטובה בכל מי שיצאו איתם לאורך כל השנים - הם היו מגיעים לנוסחה של גבר/אשת החלומות.

קצת מההוא,

את זה מההוא,

את זה מההיא -

ויוצא מר/גברת מושלם/ת

ובכן,

לצערנו זה לא קיים.

ולא רק שזה לא קיים,

כל ההשוואות האלה שיש לנו מקשרים קודמים,

יוצרים אצלנו מעין "תרמיל" שהולך ונהיה מאוד כבד על הגב...

בתרמיל הזה נמצאות ההשוואות.

וככל שיוצאים עם יותר מדויטים - כך התרמיל הזה גדל וגדל

ואותו בחור שכרגע נמצא איתך בקשר - נמצא איתך בקשר + עם כל התרמיל שלך וכל מי שאי פעם יצאת איתו.

הוא אפילו בלי לדעת נמצא בתחרות סמויה (או גלויה) עם כל אותם מספר הבחורים עמם יצאת בעבר.

עם כל תכונה ותכונה טובה של מי מהם,

עם כל פרט גופני של מי מהם,

עם כל כימיה, רגש של אהבה, תשוקה ומשיכה שהרגשת לכל מי מהם,

עם כל חוויה וחוויה שעברת איתם

וזה בנוסף לכל מה שאת סוחבת על עצמך עוד מינקות וילדות - וכל הדפוסים והמשפחה הגרעינית וכו' וכו' -

ו...

זה הרבה.

זה לא קל.

צריך באמת להיות כמעט מלאך ומושלם כדי להצליח לנצח בתחרות הזו.

ולעמים נראה שלתחרות הזו פשוט לא יכול להיות מנצח.

אז אם אפשר לבוא לפגישות איתו ולראות רק אותו כפי שהוא,

ורק אותך כפי שאת,

בלי כל המטענים של האחרים ובלי כל ההשוואות - 

זה יכול לעשות הרבה טוב.

אפשרות לבחון רגע את הדברים בנקיות, בלי כל ההפרעות וההסחות שיש ברקע.

ואז לשאול את עצמך אז מה כן יש בו?

במה הוא טוב?

מה את אוהבת בו?

מה את מעריכה בו?

וכן הלאה.

---

ואם הפחד והחשש הוא מ*עצם ההחלטה להינשא* ולא מהבחור עצמו-

ישנם כמה דברים שיוכלו לעזור:

1. נסי לברר בתוכך את החלק ההססן הזה.

ממה הוא מפחד בעצם?

האם הוא נתקל בעבר (אולי בילדות? אולי מודל ההורים? אולי חוויה קשה שבה הוא ראה איך נישואין מתפרקים או לא מתפרקים אבל גורמים לאדם סבל? משהו אחר?) במשהו שיכול לגרום לו לפחד ולהסס?

מה התרחיש הכי מפחיד שממנו הוא הכי מפחד?

מה קורה בתרחיש הזה?

מדוע הוא פיתח את חוסר הודאות הזה?

האם זה תרם/תורם לו באיזשהו אופן במשך השנים?

האם בעבר הוא גם היה שם? מה הוא גרם לך להרוויח/להפסיד?

מה כן עשית או לא עשית בגללו?

מה יקרה אם תקשיבי לו ולא תלכי על זה? מה תרוויחי? ומה תפסידי?

ומה יקרה אם לא תקשיבי לו, תתמלאי בחלק הבטוח שלך ותלכי עלך זה - מה תרוויחי אז? ומה תפסידי אז?

תנסי להיות רגע עם עצמך בשלמות - ממש להרפות את הגוף, לעצום עיניים, לנשום לתוכך פנימה ולהיזכר ברגע אחד בחייך שבו הרגשת ביטחון. ממש רגע שבו הביטחון עטף את כל כולך והלכת איתו בראש ובלב ופעלת לפיו.

מה את רואה שם?

מה היה שם באירוע הזה?

איך הרגשת שם?

איפה בגוף הרגשת את הביטחון הזה?

נסי להיות שם רגע ולקחת את הביטחון הזה, שהוא גם חלק ממך, ולנסות לתת לו יותר ויותר את הבמה - ממש לדמיין אותו גדל וגדל בתוכך עד שהוא ממלא את כל כולך.

מי את שאת מלאה בביטחון עצמי?

מי זאת שואלת ושואלת שהיא בטוחה?

מי את שאת לרגע נפרדת מחוסר הודאות?

2. ישנה טכניקה מוכרת לקבלת החלטות,

שבה אומרים להפוך את ההחלטה ממצב אקטיבי (אני בוחר) למצב פסיבי (בוחרים בשבילי) - ולפי זה לראות מהו באמת הרצון האמיתי יותר של האדם.

במקרה שלך,

אם אני אשאל אותך מה יקרה אם תיפרדו מחר, בן זוגך יהפך לבן זוגה של אישה אחרת - ינשא לה ויהיו להם יחד ילדים משותפים.

ז"א, אם הוא יחליט זאת מחר ויחתוך ממך וילך לאחרת -

מה תרגישי אז?

שהרווחת?

או שהפסדת?

את התשובה הזו תיקחי ותדעי את ההחלטה שלך יותר בשלמות.

3. הדבר העיקרי, ואולי היחידי יש יאמרו שיקבע האם זה יהיה זה או לא יהיה זה

זה אך ורק *את ובן זוגך* והבחירה שלכם אחד בשנייה בכל יום מחדש!

אם תבחרי להיות שם,

אם תאמיני בעצמך ובבן זוגך ובמה שיש ביניכם,

ותקחי את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום לכם להצליח!

*זה* מה שיגרום לנישואים שלכם לעבוד לנצח,

*זה* מה שיהפוך את זה ל*זה*!

וכמה שזה חשוב לומר זאת,

כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולדים ומסתובבים בעולם הזה פשוט מבולבלים וגם אחרי שהתחתנו, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע

בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,

ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!

וזה פשוט לא נכון!

מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!

להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך*,

להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,

ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה ה20, אלא כל יום מחדש!

ההבחירה הזו,

האמירה הברורה הזו,

תגרום לך כל יום לבחור בו מחדש,

להפוך את הנישואים שלכם ללא מובנים מאליהם,

להשקיע ולתת,

להקדיש זמן ומרחב זוגי לכל אורך הדרך

וזה, באמת באמת זה מה שיגרום לך לאושר נצחי ולנישואים חזקים, טובים ומטיבים ב"ה.

4. הייתי מציעה לך להקשיב יותר לגוף שלך, לרגש שלך,

ולא רק לשכל.

שהוא שם, והוא חריף וחכם וחזק - ואת זה את יודעת ואף אחד לא יקח לך.

אבל אל תתני לו להעיב על השמחה שלך ועל כל מה שיכול להיות לך טוב בחיים האלה רק כי הוא אוהב לנתח ולשאול אלף פעמים ומכל זווית על כל אירוע שקורה לו בחיים.

אני לא אומרת חלילה להתעלם ממנו,

הוא שם ויש לו תפקיד חשוב,

אבל מאז שסיים את תפקידו ובחן רציונאלית האם הבחור טוב לך או לא, מתאים לך או לא,

*שם*, תני יותר מקום לגוף ולרגש שלך.

שאלי את עצמך

מה אני מרגישה כשאני לידו?

איזה רגש עולה בי כשאני חושבת עליו?

ועלינו יחד?

ועלינו מגדלים ילדים?

ואיפה אני מרגישה בגוף שלי את כל זה?

מה החוויה הגופנית/פיזית שלי כשאני נמצאת לידו?

איזו תחושה הוא מעלה בי?

תהיי שם רגע ותשהי בתחושות האלה.

גם הגופניות וגם הרגשיות.

ותני להן רגע למלא את כל כולך.

את יכולה אפילו לתת להם שם או לדמיין אותן בצורה מסוימת עם צבע מסוים - ואז בכל פעם כשיעלו החששות - תביאי את הצורה המוחשית הזו שדמיינת לאותן החששות שיענו להן,

שיהיו שם לעשות סדר בדברים.

תני להם את המקום שלהן ואת הזמן שלהן ותרגישי אותן, ותשהי ברגש ובחוויה הגופנית הזו.

בצורה הזו, תהיי בטוחה גם שכלית, גם רגשית וגם גופנית,

ובצורה הזו תוכלי קצת להרגיע את החלק ההססן והחושש שבך כשתצטרכי.

5. לגבי החשש "מה אם יש יותר טוב?"

אז כמובן שאפשר לדעת רק את מה שיש כרגע.

ואם כרגע יש מישהו שאת אוהבת, מעריכה, טוב לך איתו,

ואת חושבת שיש כיוון ויש דרך לעבור איתו גם מכשולים וקשיים – אז הכיוון מאוד חיובי.

ואחרי כל השאלות והבירורים האלו תאמיני בעצמך שיש לך ותהיה לך את התשובה הנכונה עבורך.

ואז אחרי שמחליטים החלטה - שכמובן חשוב מאוד שתהיה בשלמות ובבהירות -

כל מה שישאר לך לעשות זה להיות שלמה איתה

שזה אומר - לשים רגע את הפחדים בצד ולחיות, ולהשקיע באופן אקטיבי כוונה ורגש ומחשבה ומאמץ לטובת הקשר, ואם וכאשר הקשר שלכם יגיע לחתונה - גם אז - לזנוח את כל ה"מה היה אילו" ולחיות בכאן ועכשיו.

ויותר חשוב - להשקיע בכאן ועכשיו.

להחיות את הכאן ועכשיו כל יום מחדש.

לכוונן את כל האנרגיות שלך - במקום לבלבול ולספקות שיכרסמו - לבנייה. לביחד שלכם. 

להחליט החלטה ברורה ש*כך החלטתי ואני עכשיו נותנת את כל כולי לנצח למען זה*-

ואז אפשר לנתב את כל הבלבולים והפחדים ולתעל אותם לצורך עשייה חיובית.

לכמה שיותר אהבה, וזמן ביחד, ונתינה, והשקעה, וחיבור, ושיחות, ואיכות.

הנישואין מעניקים לבני זוג שייכות אמיתית זו לזה.

התחתנו. אני האישה שלו. הוא האיש שלי. כמו שהילדים שלי הם שלי ואני אמא שלהם, וזו לא שאלה בכלל.

וזה הופך את הזוגיות שלנו למשהו חי וקיים, יציב ובטוח, ומתוך המקום הזה בניית הזוגיות נראית שונה לגמרי.

אז החתונה בעצם מעבירה אותנו ממוד של 'האם' למוד של 'איך'.

זו החלטה חד פעמית וגורפת (שהיא קפיצה למים בעיניים עצומות, לא משנה כמה זמן וכמה לעומק מכירים), שמעבירה את הקשר משאלת ההאם הקשר הזה טוב לשאלת האיך נגרום לקשר הזה להיות טוב.

ויש בידינו המון המון איך!

כלומר יש בידינו היכולת להגיע לטוב שלם, גדול, עצום ומקיף ב"ה.

6. ואם יש גם חשש ופחד שאומר לך: "מה אם אחרי החתונה "פתאום" פוגשים מישהו אחר"?

אז את עונה לו -

מתחתנים כאשר יש שלמות בהחלטה ורצון אמיתי לחיות יחד כל החיים.

מה יקרה אחרי החתונה?

אם תכירי מישהו אחר?

זה בכלל לא נכנס למשוואה כאשר יש שלמות, כי אם את אוהבת אותו ובחרת בו - אז בחרת *בו*. וזהו.

אז הוא שלך.

וזהו.

אין עוד אחרים.

אין.

עושים ניתוק במוח - וכל הגוף והנפש מכווננים למצב הזה ש*כבר מצאתי*

ולא למצב של *אני עדיין מחפשת*

כאשר את במצב של כבר מצאתי,

אז אפילו יהיו מיליון בחורים טובים - זה לא אמור להזיז לך - כי יש לך את בעלך שלך.

הוא שלך, ודי.

אז את לא תהיי ביחידות עם אחרים, ולא תשחנשי עם אחרים, ולא תגעי באחרים וכו' - וכך יהיה יותר קל לא "לפול" בפניהם, אם יש גבולות ברורים גם טכניים וגם נפשיים בעמדה הנפשית - זה בכלל לא אמור לקרות.

וכדי לחזק את ה"לא אמור לקרות" הזה - ממשיכים לעבוד על עצמנו ועל הזוגיות שלנו יום יום גם אחרי החתונה -

ממשיכים להשקיע אחד בשני ובעצמנו,

ממשיכים לצאת לדייטים קבועים גם כשנשואים,

ממשיכים לקחת אחד את השנייה כלא מובן מאליו בכלל,

ממשיכים לתת, להשקיע, לאהוב, להתרכז פנימה ולכוון את כל האנרגיות והאהבה לבית פנימה בכל התחומים שיש - וממילא מה שיש בחוץ בכלל לא מעניין כבר.

7. ומה עונים לחששות או פחדים שאומרים לנו שאם נתחתן הכל יהיה "דפוק"?

למשל, שלא תישמר האהבה והתשוקה שלנו?

קודם כל לענות להם את האמת - שהדבר המרכזי שיקבע האם זוגיות הכוללת נישואין תשמר -

הוא בני הזוג עצמם.

והמודעות והמאמצים שלהם עצמם.

הכל תלוי איך מתייחסים לנישואין ואיך רואים אותם.

האם ההתייחסות אליהם היא כ"מזהמים" את כל הדברים הטובים הנ"ל,

או ההאם ההתייחסות היא כמעצימים, מרחיבים ומעמיקים את כל הנ"ל.

איך אומרים? הכל תלוי בעיני המתבונן.

כל מה שנחשוב שיכול "לזהם" את הנישואין  - יכול להיכנס באותה מידה גם למערכת זוגית ללא נישואין, וגם לאדם רווק ללא כל זוגיות.

ואתן מספר דוגמאות -

קודם אכתוב את ה"חשש" (שיופיע בגרשיים) ואז את התשובה אליו:

- לדוגמא "עול הפרנסה":

עול הפרנסה יכול לדכא, לבאס, להכביד ולהעיק גם על רווק,

גם על רווקה,

גם על זוג ללא נישואין

וגם על זוג במסגרת הנישואין.

אנשים צריכים לעבוד כדי להתקיים, זו המציאות בימינו,

ויוקר המחיה שעולה וכל מה שקשור בזה לא תורם, אבל זה לא שייך לנישואין או לא נישואין,

אפשר לראות זאת אצל כל אדם באשר הוא.

-"גידול-חינוך- טיפול והשקעה בלתי פוסקת מכל היבט אפשרי בילדים":

גם כאן

אם אדם רוצה ילדים,

ולא משנה אם זה רווק או אם זו רווקה שמחליטה לקחת תרומת זרע/הורות משותפת/כל דרך אחרת - היא תצטרך להתמודד עם עול גידול הילדים.

אא"כ אדם לא רוצה ילדים כלל - ואז אמנם אין לו את "עול הילדים", אבל באותה מידה גם אין לו את "הילדים עצמם", האושר שבהם, ההמשכיות שבהם, החיים עצמם שבהם וכל היתר.

- כל מורכבות נוספת אצל הילדים כמו טמפרמנט, נכות ל"ע וכו' - כל זה רק קל יותר להתמודדות במסגרת יציבה של משפחה עם שני הורים מתפקדים, מאשר אצל אם חד הורית או אב חד הורי.

- "מערכת היחסים עם המשפחה המורחבת/סביבה- מתערבת/מעורבת/מגוננת מדי/מתעלמת/מפלה" - 

גם כאן - אם אדם רוצה להיות לבד כל חייו, ללא שום זוגיות באשר היא - אז את המשפחתולוגיה של הצד השני הוא אכןן לא יחווה.

כי בכל דרך אחרת - זוגיות ללא נישואין גם היא כוללת בתוכה משפחתולוגיה לא מעטה של הצד השני.

אז גם כאן - שוב תלוי בעיני המתבונן - מהם היתרונות ומהם החסרונות,

מה אני מרוויח/ה ומה אני מפסיד/ה ומה יותר כדאי לי.

אני מאמינה שאנשים שבוחרים בנישואין מעדיפים להרוויח את כל הטוב שבהם גם אם יצטרכו "להפסיד" ולהתמודד פעם בחודש עם חמות לא מי יודע מה...

וכמובן גם בתוך הקושי/הקשיים עצמם ללמוד להשתכלל ולמצוא כלים נכונים ומתאימים לנו גם בעת הקושי עצמו.

- "שינויים ומעברים בחיים" -

- גם כאן רוצה לומר לפחות על עצמי,

בתור אישה שעברה תוך כדי נישואים גם אובדן של אב בגיל צעיר,

גם חזרה בשאלה של בעלי,

גם דיכאון אחרי לידה,

גם משברים אחרי הלידות

גם מחלות של הורים 

ועוד הרבה דברים -

ובכולם, עם יד על הלב, המציאות שה' זיכה אותי שיהיה לי את אישי לידי - רק העלתה אותה, עשתה לי טוב, ובהרבה מובנים אפשר לומר שהצילה אותי.

מערכת הנישואין הייתה שם כדבר הטוב, המנחם, המרפא, העוזר, התומך והטוב שבחיים.

לא חלילה המפריע לכל זה.

אינני יודעת כיצד אדם לבד יכול לעבור דברים כאלה, זה נורא גם ככה, ולא מאחלת את זה לאף אחד בעולם.

והרבה אנשים, רואים את המציאות המשותפת שלהם ובני/בנות זוגם אליהם הם נשואים, כברכה גדולה.

ועם הברכה הזו הם מתמודדים עם שלל אתגרי החיים,

ששוב, גם ללא הנישואין כל אדם עובר או יעבור אי אילו משברים בחייו, כל אחד וה"שק" שלו איך שאומרים.

לא הנישואין הם אלו שגורמים לכל ה"לכלוך"/"זיהום"/"קשיים"/"משברים"- הם יכולים להיות קיימים ללא שום תלות בהם,

ואם משכילים ומתאמצים לדעת איך לשמר ולהתמודד עם הכל בצורה נכונה ובריאה - רק צומחים מזה.

- "קושי לשמר תשוקה" -

לימוד נכון של כל נושא האישות והשקעה בו -  גורמים גם לפן הזה להתעמק, להתעצם ולהתרחב עם השנים.

גם כאן - צריך להתאמץ, צריך לעבוד, צריך לשמר, צריך להשקיע, צריך לדבר, להיפתח, גם בתוך מערכת של נישואין אפשר וצריך להשקיע וללמוד עוד ועוד גם בנושא זה, ובשניים זה נותן הרבה יותר.

לכן, אם נחרוט על לוח ליבנו שני "סטיקרים" אולי הכי חשובים -

1.  בן זוג זה המשפחה שכן בוחרים - שייכות אמיתית ושורשית.

2. ההצלחה של הזוגיות לא קשורה בהכרח רק לנתוני הפתיחה/האדם, אלא להחלטה - אני שלו והוא שלי, אני אוהבת אותו, אנחנו ביחד.

ומי שיקבע אם נצליח או לא - זה רק או בעיקר אני והוא,

ההחלטה שלנו לאהוב, כל יום מחדש, גם אחרי 20 ו50 שנות נישואין,

הבחירה שלנו אחד בשנייה, כל יום מחדש, גם אחרי 20 ו50 שנות נישואין

המודעות שלנו לכך

וההשקעה שלנו בפועל לכך.

- וכמובן כמובן *ללמוד* על הנישואין

מהי המהות של הנישואין,

תמיד להיות במודעות, למידה, הקשבה, נתינה והשקעה.

ועוד דבר חשוב על אהבה בכללותה ובמהותה:

אהבה -

היא התחייבות ללא תנאים כלפי אדם לא מושלם

לאהוב זו לא רק הרגשה חזקה,

זו החלטה.

זו בחירה.

והבטחה.

מי שאיתי – בעלי/אשתי הוא/היא הכי מושלם *לי*.

וואו יצא ממש ארוך,

המון המון ברכה והצלחה יקרה

ב"ה שתראי בחוש ובמתיקות בשלווה ובבהירות את כל הטוב שיש

מאמנת טובה תעזור לך לארגן את הראש.