אני באה!עדיף חג

אם ממילא אני לא בא.

ממש לא נח למי שלא גר באזור..הפסד שלכם..

בס"ד

אני בעז"ה יגיע!

עדיאל, מה הכוונה חג? אתה מתכוון לחול המועד?!?

אם כן, אז לי עדיף בחול המועד מאשר מוצאי חג ראשון.

אני מאמין שמבחינת נוחות, ליותר חבר'ה יהיה נוח להגיע בחול המועד.

נבחר ברוב קולות

אתה ושתי הבנות שאתה אוהב ?

אולי אקפוץ בלי נדר..

נראה..

זה ממש לא שייך מה שהולך בפורום הזה ובכלל בכל השיחות אישיות והפורומים בערוץ 7!!! שחכנו מה זה שבנות מדברות והולכות ונפגשות עם בנות ובנים עם בנים????העירבוביה הזאת נוראית!! לא ניראה לי שאם הרב מלמד היה יודע מה הולך פה הוא היה מרשה שהמצב הזה יימשך ובוודאי שצריך להיות מישהו שיידע אותו על זה-ערוץ 7 נהפך למקום של "נבל ברשות התורה"!!חייבים לעצור את זה ומייד!!שתבינו עד כמה הנושא של ההפרדה בין בנים לבנות חשוב בתורה-יש רב שאמר שבנות איינן צריכות ללכת לתשליך בראש השנה כדי שלא יווצר מצב של עירבוביה בין הנשים לגברים!!!אסר תשליך ובוודאי שהיה אוסר פגישת היכרות של פורום ועוד שהנפגשים בגילאי חתונה..זוועת עולם!!

מצטערת אם התבטתי בבוטות אבל הרגשתי ש"הגיעו מים עד נפש"..

איפה את רוצה שבנים ובנות יכירו אחד את השני?

רק דרך שידוכים? עובדתית במגזר שלנו זה לא מה שמצליח במיוחד.

יש פה אנשים יראי שמים שמארגנים מפגש בצורה תורנית שמאפשר היכרות ראשונית בין בנים לבנות ובעז"ה עוד יצאו משם גם זוגות.

לא מדובר בשום פנים ואופן על מפגש של שחוק וקלות ראש.

ודבר אחרון - כמו שצדיקה אחותך אומרת - תתפנקי על מקש אנטררררררררר.

לה"ו

אבל העניין של קבוצה מעורבת - מצב שעלול להוביל לקלות ראש וליצנות, בעיות של צניעות וכו'... יש עם זה בעיה ותפסיקו להתכחש!

לא רציתי להעלות את זה בפומבי אבל כיוון שהעניין כבר עלה...

באמת זה נשמע לי לגמרי לא צנוע להסתובב עם הרבה בנות. בעירבוביה. בחיים לא עשיתי את זה, וגם לא נראה לי..

איי, מה אני אגיד לכם, זה נכון, חייבים לשאול רב אם זה מותר.

כי באמת כולנו רוצים כבר למצוא וכו'..

לא המצאת את הגלגל.. כבר שאלנו רב בנושא!

"ובוודאי שהיה אוסר פגישת היכרות של פורום ועוד שהנפגשים בגילאי חתונה" רח"ל, היה לא תהיה !

אני חושב שדייט זה דבר איום ונורא.  געוואלד! איפה הרבנים?  בחור ובחורה ועוד בגיל חתונה?  וצוחקים יחד ומנסים להגיע לאהבה?  אוי ווי!  אם הרבנים היו יודעים הם לא היו מתירים בחיים.

בקיצור,

תמיד צריך להיות בוגרים ולשמור על הגבולות,

ואם אין לך את זה אז אתה יכול ליפול חזק אפילו בדייט הכי מעאפן במאה שערים,

ואם אתה בסדר אז אתה יכול ללכת גם לטיול פו"פ בקדושה ובטהרה.

בפגישה יזומה אתה מגיע במטרה להכיר בחורה.

במפגש של הרבה בנים והרבה בנות- יש יותר מושב ליצים מאשר מטרה טהורה.

בא לא נעבוד על עצמנו..(:

אמנם כנראה לא אגיע למפגש הקרוב, אבל אישית, הייתי במפגש שעבר וגם בקודם ללשעבר ולא היתה בהם אוירה של "מושב לצים" ולא קלות ראש, אז נא לא להוציא סתם לעז. ואם מישהו דווקא כן נתקל באוירה כזאת הוא תמיד יכול לקום וללכת.

שימו לב, כמה שנים הפורום הזה קיים וכמה זוגות יצאו ממנו לעומת הפורום המקביל בכיפה שאסור להזכיר את שמו, שיצאו ממנו בערך 70 זוגות, וזה חבל.

ואילו הפורום הזה...

וחוצמיזה שאני חושבת שהפורום פה קיים הרבה פחות זמן מאשר הפורום בכיפה (?)

(למערכת פה לקח מעל שנתיים לקבל נפח משתמשים מינימלי, ועוד כמה שנים כדי שיצטברו פה מאסה של אנשים בגיל המתאים לנישואין)

זה לא שאלה של דמגוגיה, ושיכנוע.

זאת שאלה של הלכה.

האם רוח ההלכה נוחה מהדבר הזה.

מפגש בין בחור ובחורה גם הוא צריך להיות בצניעות מירבית, וגם לו יש כללים.

אסור להקל ראש, אסור לשאול בשלום אשה, וכמובן שאסור לדבר דברי חיבה.

אבל כשזה הרבה בנות ביחד זה יכול לתת תחושה של בלאגן..

וניסיונות למצוא חן בעיני כולם, ולדבר מילה אחת עם רבקה, ומה נשמע עם שרה, ומה קורה איתך חפציבה.

זה פשוט זועק לשמים! (שזה לא בסדר)

אם באים ומוצאים את זאת שמוצאת חן בעיניך, ומתחילים איתה, בחיים לא עשיתי את זה הצילו..

אז אולי..

וחוץ מזה אסור ללכת אחרי אשה. אז שהבנים יהיו מקדימה ?

ואיך אפשר לפתח שיחה אם הולכים כולם ביחד?

ואם נפרדים אז יש מצב, שנתחיל בקבוצה, ולאט לאט יפרדו מהקבוצה הראשית, ואני אמצא את עצמי עם שתי בנות שאני אצטרך לבחור אחת??..

ואם לא נפרדים, אז בעצם זה אומר שאני הולך להכיר 10 בנות חדשות, בבת אחת?

ואח"כ להחליט?

אני מצטער להיות ראש קשה כאילו, אבל צריך להבהיר מה הולך להיות הסגנון.

ושיהיה רק לפי רוח ההלכה, והטהרה.

וכן היית במפגשים, זה לא גורם למצב להיות יותר הגיוני.

תארת את המפגש בצורה קורעת. אני מאמינה שלא תצטרך להשאר עם שתי בנות ולבחור באחת..

כמו שהסבירו לי עכשיו, במפגש אתה הולך להכיר בנים בעיקר. ואם איזו בת מושכת את תשומת ליבך, אתה יכול אח"כ לברר עליה.

ועדיין זה נשמע לי תמוה.

אגב, אפשר להביא עכו"ם למפגש, ואז תפתר לך בעיית ההליכה אחרי נשים. (;

בקיצור, אני מסכימה איתך מאוד.

ולמי שטעה/ תהה לעצמו- אין באמת פסק הלכה מתיר מהרב מלמד.

אנשים לקחו את התורה ועשו ממנה רק איסורים!

לא דרך חיים! רק אסור ומותר!!

אם אתה אדם שחי תורה- אתה גם תדע להיפגש עם חבורת בנות ולעשות את המפגש תורני, ערכי ולרצונו של ה' יתברך!

ואני מעולם לא הייתי חשודה בליברליות!! אז שלא תהפכו אותי ללייט או לסגנון ישיבת עתניאל!

אני פשוט מאמינה שהתורה אמורה לזרום בעורקינו ולא להתבטא רק במה אסור ומותר!

סגנון המפגש הובהר לחלוטין!

לימוד תורני בקבוצה!

פעילות היכרות - וגם היא כמובן בצורה תורנית!!

ותפילה בכותל!

למישהו זה נשמע כמו בילוי זול?!

שתהיו בריאים!

(ואני חשבתי שא-נ-י פאנאטית בנושאים האלו...פחחחח)

חשוב לזרום, לחיות.. אין ספק שלא באנו לעולם ע"מ לסבול.

אבל כמובן שכדי להנות לכל הנאה יש הגבלה. ולפי מה שהבנתי מדבריו של אוריאל (ואני נוטה להסכים איתו), זה חלק מההגבלה של ההנאה מהתחום שבין אדם לאשתו.

אתה ק-ו-ר-ע!

אז בקשר ללהתחיל איתה..

הגיע הזמן בנים שתעשו את זה לא נעים כ"כ להגיד אבל מה אתם רוצים שתיים רואים אחד תשני נהיה..ואז?מה אתם רוצים שהבת תיגש אליכם? אתם מסתכלים כאילו אתם מעונינים אבל שום מילה לי אישית וגם לעוד נימעס מהללכת למקומות שאולי..יהיה משהו בקיצור חבל ככה כל אחד ממשיך בדרכו..ובסוף צריך להגיע לפורומים כאלה ביאוש בימקום לזרום בטבעי עם מי שיוצא להיפגש ביום יום קצת לקבל אומץ ולהצליח.. שמעתי כבר בנות שאמרו כבר שממזמן אין בשביל מה ללכת לתצפת על ישיבות וכאלה..או אפילו להיות בחברה עם בנים כי בכל מקרה לא יוצא מיזה כלום..

לא כתוב בשו"ע אם מותר לעשות מפגש פורום. 

גם לא כתוב אם מותר לדבר בטלפון שעתיים.

רוח ההלכה אחת היא:

כל מה שנחוץ על מנת להגיע לחתונה (כולל!  שיחה, ראיה, וכו' וכו') מותר כל עוד נזהרים לשמור על קדושה.  ואידך זיל גמור.  לא נראה לי שזה ענין לשאלת רב.  זה תלוי ברמה האישית של החבר'ה.  אם תהיה אווירה לא טובה, כל מי שמוח לו בקדקודו יקום וילך.  

הדברים פשוטים. 

לה"ו

ולא מי בוגר או לא - הבעיה שזוהי קבוצה של בנים ובנות, ביחד, באוירה קלילה, זורמת, פה קריצה, שם דאחקה...

אל תגיד רוח ההלכה - דבר על ההלכה ממש!

"צריך האדם להתרחק מן הנשים מאוד מאוד , אסור... לרמוז בעניו לאישה, ואסור לשחק עימה, להקל ראשו נגדה, או להביט ביופיה, פגע אישה בשוק, אסור להלך אחריה... אין שואלין בשלום אישה כלל... וכו'"

כמובן ש:"אשה שהוא רוצה לשא אותה מותר לו וראוי לו לראותה אם היא לרצונו"  (שולחן ערוך)

הולכות להיות שם הרבה נשים - איך תדע מי הנכונה?

איך לא תלך בדרך לכתל אחרי אחת מהבנות?

איך לא תשחק - אם האווירה אמורה להיות זורמת?

כל מה שנחוץ על מנת להגיע לחתונה? טוב שניה אני קופצת לפאבים החדשים של הדוסים אולי יהיה שם מישהו מתאים...

           !!!Do me a faver

     אתם מרמים את עצמכם בלבד...

    בנות - תשמרו על הצניעות שלכן!!!

הצניעות זה לא רק ללכת עם שרוול שלושת רבעי וחצאית מטאטא - זה הרבה מעבר!

סליחה על החפירה - מרגישה כמו איזו מטיפה ממאה שערים אבל זו האמת ואתם מספיק בוגרים כדי להתמודד איתה!!!

והוא פלאי - מעריכה מאוד את דעותיך , אבל זוהי דוגמא קלאסית ל"חבלי החטאת שנעשו למנהג!" (אורות התשובה, הרב קוק)

סליחה אם פגעתי אבל זו האמת!

    מכירים שמישהו אומר לך "בא נתערב שאתה לא צריך עכשיו לעפעף בעין ימין" ואז מרוב שאתה מתחיל להתבחבש עם עצמך אם זה נכון אתה באמת צריך ודווקא בעין ימין?

    אז בדיוק כך קורה לי עכשיו.  כל עוד ההסתכלות היתה טבעית המפגש נתפס בעיני כדבר יפהפה, חיובי וטהור לגמרי, ורק כשמתחילים להתבחבש עליו ואני מנסה להגן עליו פתאום גם אני מרגיש שזה יכול להיות בעייתי.. 

אבל עדיין אני בטוח לגמרי וחושב שאם מדובר באנשים על רמה אין כאן בעיה כלל ולהיפך.

אני יכול מאד להבין את דברייך.  מה שאת רואה בעיני רוחך כשאת חושבת על מפגש פורום הוא את בני עקיבא שאולי תמיד הזדעזעת מהתערובת ומקלות הראש שם.  אני לא גדלתי בכלל בהווי של תנועות נוער ואולי דווקא לכן אני רואה את הדברים בצורה אחרת, חיובית יותר וללא אסוסיאציות.  

כתבת:  הבעיה שזוהי קבוצה של בנים ובנות, ביחד, באוירה קלילה, זורמת, פה קריצה, שם דאחקה...

כן?  ממש לא כך תיארתי לעצמי את המפגש.  את אותם מילים עצמם אפשר לומר גם על דייט.  ביחד, באוירה קלילה זורמת, פה קריצה, שם דחקה! 

אל תגיד רוח ההלכה - דבר על ההלכה ממש!

"צריך האדם להתרחק מן הנשים מאוד מאוד , אסור... לרמוז בעניו לאישה, ואסור לשחק עימה, להקל ראשו נגדה, או להביט ביופיה, פגע אישה בשוק, אסור להלך אחריה... אין שואלין בשלום אישה כלל... וכו'"

     מדוע למען ה' החלטת שכל זה יעשה במפגש?  נראה לי שהרוב המוחלט לא יבואו למפגש באווירה כזו אלא בצורה בוגרת ואחראית. 

הולכות להיות שם הרבה נשים - איך תדע מי הנכונה?

אוף, מעצבן אותי לנסות להסביר את עצמי אבל זה כל כך פשוט בעיני!  מי אמר שאדע מי הנכונה? ואם קיבלתי שתי הצעות משתי שדכניות ושתיהן הצעות מדהימות?  

    בדרך לחתונה עושים בצורה עדינה קדושה וזהירה הרבה דברים שהם פשוט ל-א מבחינת ההלכה אצל בני נוער רגילים שלא חושבים על חתונה.  כן, מרבים קצת שיחה עם האשה, מנסים להגיע לקשר רגשי, וכו' וכו'.  נסיון להעמיד את חיפוש בן הזוג בקריטריונים של הלכות צניעות לבני נוער מעוות מיסודו  ומרבה רווקים בישראל!

"חבלי החטאת שנעשו למנהג"- מעולם אבל מעולם לא הייתי בחברה מעורבת או במפגש פורום, גדלתי בחברה נפרדת, אבל לא סתם נפרדת- סטרילית.  ואולי דווקא לכן אני מרגיש כ"כ בחריפות את העיוות לנסות להציב כאלו קריטריונים גם "בדרך לנישואין וזוגיות".  כן, שנים שנפגשתי פגישות עיוורות רק בגלל שמישהו חשב שבגלל שהוא לובש מכנסיים והיא חצאית זה יכול להתאים.  כשזה פרץ בי בעצמה רבה פתחתי שרשור "זעקה"  שגררה הזדהות מוחלטת אצל כולם פה!

    אז איך אני אמור להכיר את אשתי?  אם לשפוט לאור נסיון העבר, עלי לפי דברייך לחכות עוד כמה שנים אולי במקרה מבין עשרות הבנות שאיתן אצא תהיה מי שתהיה בינינו אינטראקציה. 

לה"ו

אלא לכך שתקרא את המציאות-ההתר הוא בכך שכבר היו מפגשי פורום! זהו? אז זה הופך את זה לנכון?

בפורומים אחרים התחתנו יותר? נו גם מפאבים של דוסים יצאו הרבה זוגות...

כן בדיוק!!! "חבלי החטאת שנעשו למנהג"!!!

אין בעיה עם דייטים, שתראה מישהי ברחוב ותנסה, תצא עם משהי מהפורום וכו'  הרי תעשה את זה בעדינות וצניעות...אבל בקבוצה?

עזוב לא משנה...

(שרשור שפתחתי בי"ד אלול)

די!!!

אלוהים!!!

למה נגזרה עלינו הצורה האיומה הזו של פגישות בבליינד-דייט???

זה כל כך לא טבעי, כל כך לא נכון, כל כך... אין לי איך לבטא את זה אבל זה כל כך לא!!!

זה כמו... אין לי דימוי טוב אבל הכי קרוב זה להלחין שיר נשמה עם הפונקציה של לחבר מנגינה לצלצול בפלאפון (ותודה למי שיביא דימוי מדויק יותר)

ואני הכי בעד שאם מישהי/מישהו מוצא חן בעיניך אז להתחיל איתו (אוף.. לא אוהב את המילה הזו "להתחיל" אבל זה מה יש) בחן ובצניעות.  אבל בחברה כל כך נפרדת אפילו זה לא קיים!!! 

וזה כל כך מוציא את החשק ואת המיץ לרצות לשמוע הצעות.  אני כבר במקום שחוטף חרדה מכל טלפון ממישהו שאתה יודע שאין לו שום סיבה לצלצל חוץ מלהציע מישהי..

לא רוצה לצלצל "לברר"! איכסס! איזו מילה!!

נמאס מלצלצל את הטלפון הראשון והמפדח הזה!!

רוצה פשוט לאהוב בצורה אמיתית טבעית ופשוטה וזה כל כך לא זה!!!

רוצה להקשיב לגמרי לעצמי אם אני רוצה לאהוב בלי להתחפר בשאלות, בלי "לתת עוד צ'אנס" (תודה דודה/אמא/הרב/שכנה), ובלי כל התסבוכים הדוסים האיומים שלנו!!!

רוצה שהיא תאהב אותי באופן טבעי ולא דרך המערכת האיומה הזו!!! 

יש לי עוד כל כך הרבה בלב, שקשה לבטא במילים..

הי!!!

אנשים!!!

תתעוררו!!!

זה לא נכון!!!

מה עושים??? 

(הייתי חייב לכתוב "אלוקים" בה"א, זה בא מהלב ונראה לי שככה טוב..)

תודה,

פרקתי.

זה אומר שהדרכים האחרות טובות יותר?

לא הלך בדייט עם אחת, אז נפגש עם 20 וככה נאיץ את התהליך?

זה כמו להציע החזרת שטחים כי לא הצלחנו להשיג שלום בשום דרך אחרת

וכמו שאמר פעם איש מאוד לא חכם:

"אבל מה האלטרנטיבה, תגידו מה האלטרנטיבה?"

פשוט מסכימה איתך בכח מילה .

בשביל מה צריך רב. בוא נשאל תוכנת מחשב.

כל הדרכה רוחנית-מעשית  - בשביל זה צריך רב.

ואני אומר - שהכי טוב אם יוכרע הדיון כאן בזה - ישאלו המקורבים את המרא דאתרא (של האתר..) מה הדין. [כמובן כל אחד יכול להתייעץ עם רבו  לגבי החלטתו האישית בסוף]

ולכן גם לא אמרתי את דעתי, אבל אם כבר זה הועלה- אז גם אני חושב שחובה בנושא כל-כך רגיש(!) לפנות ולהתייעצץ עם רב, ולבקש ממנו מכתב אישור.

זה בעיה ענקית לעניות דעתי(שבאמת עניה). קשה לי מאוד לראות דברים כאלו בציבור שלנו.

הבד"ץ של הרבנית רחלקה שליט"א, אשר מסיבות עקרוניות מנועה מלבוא.

ומזמינה את כולכם...

בעזהי"ת.

בעוד אני חוגגת לי במסיבה עקרונית.

הובן?

[אי"ה, דיי לעישון! ]

מדובר ברב יאיר בן מנחם שהוא מרכזניק והוא גם דיין

והאם הוא אמר שגם מבחינת רוח ההלכה זה בסדר והוא בעצמו היה עושה כזה דבר..

בתגובה שרשמתי שעליו בא כל הדיון הזה לא התכוונתי רק על הפגישה הזאת ספציפית...

כל האוירה בפורומים ובשיחות אישיות בערוץ 7 בכללי מזעזע מבחינת צניעות ואי אפשר להתעלם מזה!!

כמה בנות כבר אמרו לי שנפלו/כמעט נפלו וזה מצער אותם מאוד ולא ניראלי שלמצב הזה הדיין הנ"ל

היה נותן אישור..

לעקיבא-אני מקווה שמספיק התפנקתי על ההנטר בשבילך אם זה כזה עקרוני..

בע"ה.

הש"א היא בדיוק כמו גלי הקול, תלוי מי אומר אותם.

גם אני תהיתי איך מישהו יכול לדעת מה יש בש"א של מישהו אחר, ואפילו אם הוא יודע למה שזה ישפיע עליו...

היה נוסח עדות המזרח, והרוח צפונית מערבית עד מתונה....

הם לא חייבים לקבל מהרב דוקא את התשובה שאתה רוצה....

לכל אחד יש רגש ויצר.

לא לחינם אמרו חכמים- שאין בדור מי שיוגע להוכיח או מי שראוי להוכיח!!

תסלחו לי- מי אתם שתפתחו את הפה בהטפות מוסר?!!??!?!!?

זה א.

ב. כן- זה ערקוני להתפנק על מקש אנטר.

אם הדברים שלך לא קריאים- למה אתה מצפה שנקרא?!! שנוציא את העיניים?!

ג. כל הדוסים פה- ב"ה לא המצאתם את הגלגל.

בכל מפגש שיש- יש את החניוק התורן (מחילה) שיקום יצעק-  גוואלד!! שיקוץ!!

ומייד אחרי זה רצים מבוהלים לברר עם הרב ולהתיר ושלום על ישראל..

אז תעשו טובה- לכו לחטט בהיסטוריה של הפורום- ותמצאו את הכל שם כבר...

(ולא- לא תמצאו בחיים פסק כתוב של הרב מלמד שהוא מתיר.. ככה טבעם של פסקי הלכה כתובים.  אבל כן- זה לא מאחורי הגב שלו ההתנהלות הזו...)

ד. כל אלו שנמאס להם מדייטים ומבינים שככה זה ל-א ילך-

מבינים כבר שמפגשים של רווקים ורווקות זה מה שיכול לעבוד.

ה. אנחנו עובדים את השם בכל מקום. המידות שלנו זה אנחנו- בכל מקום וכל מצב.

בחור שצנוע ולא מפלרטט עם בנות כל חיו- גם במפגש יתנהג כמו בן-ישראל...

האווירה שתהיה שם- זה בדיוק מי שאנחנו! ומה שאנחנו יוצרים כקבוצה!

ו. במידה ויש בעות בפורום או בשיחה של דיבור לא ראוי גובל בבעייתיות גדולה-

זה גם בעיה של המתכתבים- קצת יראת שמיים לא תזיק...

וגם- לפעמים יש מה וראוי לערב את המנהל 0אדמין) עמ"נ לטפל בבעיות אמיתיות.

שנזכה להיות פועלים עם א-ל

רק בשביל זה היה שווה לפתוח ת'שרשור הנאלח הזה...

יאללה אתכם כבר

מי שרוצה, שיבוא

ומי שלא, לא

תפסיקו לחטט לאנשים אחרים בחיים..

מה אכפת לכם מהעבירות של מיזרוחניקי הפורום שכל מטרתם היא לאסוף מספרים של בחורות..

מי שבשבילו זה מושב ליצים/ איסור עריות וכו' שילך ל100 שערים ויזרוק אבנים על כצל'ה וכו'...

נשבר כבר מהדוסייייייייייים...

וסליחה על הבוטות...

לה"ן

ויחליט את החלטותיו... ויודיע אם הוא בא או לא.

בסופו של דבר כל אחד פה מתבצר בעמדותיו... קולנו (של המת'נוגדים חחחח) נשמע - ועכשיו אנשים יעשו את חשבון הנפש שלהם...

בעז"ה המפגש יהיה בבית המקדש בשמחת בית השואבה- הבנות בעזרה והבנים במעיין השילוח!!!

בעזהי"ת.

המקום שבו הנשים נמצאות...

אלא הכוונה שזה התחום שעד אליו מותר לנשים להיכנס לבית המקדש...

[כנ"ל עזרת ישראל וכהנים...]

לה"ו

הוצאת עניין מהקשרו כדי להוסיף מעט הומור לעניין... וואוו אתם כבדים במקומות הלא נכונים...

שמחה!!!

אני שיא המיצטערת אם פגעתי..!!..(וכנראה שפגעתי לפי התגובות פה..)..

בסך הכל התכוונתי להבהיר נקודה שישבה לי בלב הרבה זמן וחשבתי שכדאי להעלות אותה מתישהו..

בס"ד

חברה נפרדת לגמרי זה לא תמיד אידאלי.

מה זה לא תמיד? זה לא אידיאלי.

כי מה קורה אח"כ? הבחור מגיע לפרקו, הבחורה מגיעה לפרקה וב"ה- יש הצעות.

ואז הם נפגשים והם פשוט לא יודעים איך לדבר עם המין השני, איך להתייחס...

במקרה הרע- הם מתנהגים לפי השיעורים בחינוך לחיי משפחה שהיו בישיבה / באולפנה,

במקרה הגרוע- הם לא קיבלו שיעורים כאלה...

מה שאני מסה לומר כאן זה שהדרך הישנה והטובה שבה רואים מישו, מבררים ויוצאים היא הדרך האידיאלית.

ואיפה יותר טוב לראות מאשר במפגש פו"פ?

אם הייתי פנויה - יש מצב שאפילו הייתי באה.

בהצלחה לכולם!

ולא בהתלהמות.. העניין בורר עם פוסק גדול והוא לא רק ש"אישר" הוא אמר שזה מבורך.

אם את לא מבינה מה מאחורי הדברים מוטב שתבררי בצורה מכובדת

העזרות בבהמ"ק?!

כי עד כמה שאני הבנתי -זה לא ממש הולך כמו שתיארת...

כלומר-

יש במקדש חלוקה בסיסית- עזרת ישראל עזרת כוהנים  וק"ק

נתחיל מהכי קדוש- ק"ק- לשם רק לאיש אחד מותר להכנס ביום אחד מיוחד עם הכנות מיוחדות יה"ר שנזכה...

עזרת כהנים (כולל אולם, בין האולם למזבח ועוד כמה ששכחתי...) -לשם מותר לכוהנים כשירים לעבודה ולבושי בגדים וטהורים להכנס- עמ"נ לבצע עבודות-מקדש (קטורת, נרות, שחיטת קורבנות מסויימים...)

עזרת ישראל- עד המזבח- פחות או יותר-

כל ישראל  הטהורים יכולים לבוא שם כדי להביא קורבן (ולסמוך ולשחוט... ) לראות את העבודה, או להתפלל

כל ישראל- הכוונה גם לנשים.

אישה שמביאה למקדש קורבן- נכנסת עם הקורבן שלה עד למזבח.  (שנזכה... שנזכה...)

(למיטב זכרוני ישנו שער צדדי לחצר המקדש- "שער הנשים" שבו אפשר להכנס בלי כל ההמון...

חוצמזה יש בחצר המקדש "עזרת נשים" -תקנה גדולה שנועדה לימי שמחת בית השואבה-  שבנו אכסדרה מעל לחצר-

גברים- למטה, נשים- למעלה-  ככה שבריקודים ובשמחה ובבלגאן לא יגיעו לקלות ראש ופריצות.

עד כאן למיטב ידיעתי וזכרוני.

חשוב להבין שהמקדש הוא מקום בו לנשים ולגברים שמ"ישראל" יש חלק פחות-או-יותר שווה בעבודה ובהשתתפות

(ולא הפמיניזם הוא הפועם מגרוני -אלא דרישה לקירבת אלוקים.)

אפשר לעיין גם המאמר של הרב אריאל- במחזור המקדש- שמסביר איפה בדיוק חנה הביאה התפללה -ועל המקום הייחודי הזה.

מה לומדים מזה למפגש פורום?

בכל דרכיך דעהו- והוא- יישר אורחותיך!

כי הקדושה לא הייתה כמו בביהמ"ק הראשון, ששם לא הייתה צריכה להיות בכלל הפרדה.

וכיום, שאפילו אין חצי בימ"ק,כמובן שצריך להתרחק מהנושאים המכשילים האלה כמו מאש!

רק אל תעשו מדבר שהיצר משתלט עליו אידאליזציה.

אפילו אם אתם לא בעניין לצאת מהמפגש עם בן הזוג העתידי!

אולי אתם תהיו הצינור לשידוך אחר של חבריכם / חברותיכם?!?!

אולי אתם תהיו השליחים לגאול אותם מהצער שבו הם נמצאים

להשלים את נשמתם החצויה

ולהקים עוד בית תורני בישראל! יהודי, כשר ושמח לכבוד ה' יתברך!

ואם לא ילך? - הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה!

שנזכה!!

בטח לא אחרי התואר המבחיל שקיבלתי ממישהו10

כמה דברים צרמו לי בשרשור הזה

נתחיל מזה שכתבו על השיחות האישיות, חלק סברו שהם עם רוח הקודש כי איך הם יודעים מה קורה שמה?

זה מיועד לצחקן,לזה שמתחתיו שכתב שיש לו היגיון בריא ולשאר חברלך

בתור אחת שנפגשת כאן יותר עם הבני נוער בשיחות אישיות, יש שמה דברים לא טובים.

לא נכנסתי לשיחה אישית, לא קראתי משהו שלא נתנו לי לקרוא.

מעידה אנוכי על עצמי שעוד שהייתי בשביעית שמינית השיחות עם בחורים כאן זרמו עד השעות הקטנות של הלילה.
בחורים טובים איכותיים, אפילו לפעמים היינו לומדים מסילת ישרים, אבל עיוור מי שיגיד שזה מצוות עשה.

עכשיו אחרי הגיל החכם עשרה, כשאני בשלב יותר מהותי בחיי,

אני רואה שזה קורה אבל לא רק אצל הבני נוער,

יש כאן עירבוביא של נשואים ורווקים, שיחות על ימין ועל שמאל.

הלוואי הייתי יכולה להקליט שיחה של מישהי שזה קרה לה וכמה היא בכתה באותו היום.

אז לבחורה שאמרה שיש דברים נוראים בשיחות אישיות, אין רוח הקודש (ממה שידוע לי..)

יש לה כן לה קצת שכל בריא, צריך קצת לגשש ולראות את החבורת בנים בנות שמתחוללת כאן

הן בילדודס בגיל הבעייתי והן בבוגרים בגיל העוד יותר בעייתי.

ואני לא ארחיב על כך יותר.בל"נד.

בקשר למפגש פורום,

אחד הדברים שאני רואה שבכל נושא שיש בו בעייתיות שואלים רב.

אממה? כל פעם רב אחר. ולפעמים כל פעם אותו אדם שואל רב אחר.

עשה לך רב, זה כן מצוות עשה. ורב ולא מיליון אלף.

ובתור תלמידת הרב שמואל אליהו, אני פעם לפני למעלה משנתיים שאלתי על מפגש שכזה.

אני לא מצטטת כי אני לא זוכרת בדיוק, אבל הוא אמר שזה בסדר וזה מבורך,אפילו כמדומני אמר מצווה!

בצניעות! עם רב שמלווה את האירוע!!

אז בעיקרון זה בסדר מותר, הבעיית רווקות אכן לא קלה.כנראה שמי שפסק חי בתוך הדור בתוך הציבור.

ואולי זה מצב של "עת לעשות לה' הפרו תורתיך" וודאי שהמפגש הוא לא לכתחילה, הוא לא שאיפת גדולי הדור.

אבל במצוקה של היום הוא קיים.

לא הבנתי מדוע הנשואים רושמים ומצרפים את עצמם, אצלהם הבעיית רווקות נפתרה.

וזאת שאלה אם אכן ראוי שחברה נשואים יגיעו. גם על כך מומלץ לשאול רב.

ואולי יגידו שכן כדי שהם יובילו וינחו את המאורע הגדול. (השערה של תשובה של רב, אבל וודאי גם על כך יש צורך בשאלת רב).

ואני עדיין לא הולכת לדברים שכאלה, וכאן נכנס השיקול האישי של כל אדם.

אם אדם מרגיש שנשבר לו מדייטים שהוא חייב דרך אחת שכבר נמאס עליו הלחץ של הדודות

או אם אדם מקבל הצעות טובות ורבות, הוא לא נמאס מדייטים אף נהנה מהם ולומד מהם והלחץ של הדודות מצחיק אותו אז שיחליט שאולי אין מקומו שמה, ואולי הפסק הלכה שהקל הוא לא שייך לו כי הוא לא באותה מצוקה שהתירו דבר שכזה.

בתור אחת ששייכת לחלק שנהנה מדייטים, אני לא אגיע.

והלוואי שיצאו עוד כמה חתונות מהמפגש! בהצלחה!

הוא ענה לך - "מצוה" ושורה אחרי זה הפכת את זה ל-אולטרדיעבד "עת לעשות לה' הפרו תורתך". למה לסלף?

ובקשר לזוגות הנשואים - בשאלה שלך נכונה- ובמקום לשער מה יענה רב- הם יכולים פשוט לעשות את זה.

קיצר מי שיוצא נגד זה שכל פעם שואלים רב אחר וכולי... (ואני מאוד מסכים איתו) לא יכול להיות דווקא זה שמחליט מה הוא רוצה לשמוע מהרב - ומשנה את דבריו. כי זה בעצם אותה גברת בשינוי אדרת.

מדוע אמרתי זאת, וזה באמת עוזר להבין למה לא צריך לשאול רב בשאלת SMS או באינטרנט

אלא ללכת לרב או להתקשר ולהסביר לו ממש את העיניין.

אני באמת חושבת שהמפגשים האלה זה לא מצב לכתחילה,

אבל גם הרווקות והצער שיש ממנה היא לא,

נוצר מצב בדיעבד ולכן צריך למצוא התמודדות בדיעבדית למצב הבדיעבדי.

במצב של הרווקות והקושי שיש היום זה מצווה, כפי שתיאר הרב שמואל.

אבל צריך גם לחשוב מלכתחילה למה זה קורה, איך זה מצווה,

ולכן אמרתי שבגלל שהמצב היום הוא לא שיש 3 רווקים פה ושם

וזה לא שרוב האנשים מתחתנים דרך דייטים, זה ממש לא ככה,

במציאות כזאתי זה מצווה.

אם מלכתחילה הכל היה הולך על מי מנוחות ולא היה כ"כ הרבה צער וקושי

בטוחני שלא היו מתירים מפגשים כאלה.

אבל בגלל שזה צו השעה ממש, זה מצוקה של דור שלם כמעט,

אז יש עיניין לבוא ולהקל במצבים כאלה וזה מה שנאמר "עת לעשות לה' הפרו תורתך".

עשו דייט ליד הבאר לאחר שהוא קיבל את האישור מהבירור המסיבי של אליעזר.

אם דייטים היו קיימים גם בעבר כנראה שזה לא בדיעבד.

הגמרא אומרת שצריך לראות את האשה לפני שמקדשה זה הכל. אם יצחק עשה משהו זה זה.. בטוח הוא לא יצא כמה חודשים

כשתהי מוכנה להתחתן ככה תעדכני...

מה יש לזוג נשוי לחפש במפגש פורום של רווקים?

* אותו דבר שיש להם לחפש בפורום של רווקים.

לתת טון של קצת שכל שפוי וניסיון חיים

לא להיות בלחץ של "מה יחשבו עלי" ולשבור את הקרח ככה.

* בגלל שאני לא חלק מהעיניין- כנ"ל- יש לי מבט מבחוץ יותר

אני יכולה לחשוב לי- מה האופי של אנשים?

מי מתאים למי?

את מי אח"כ להציע בשיחה אישית- למי?

מי  פתאום הבנתי את החיים שלו יותר כי ראיתי אותו- ואז העיצות שלי אליו- יותר מכוונות?

עוד נק'-

בד"כ רווקות מתלוננות שאחרי חתונה של חברה- החברה מתאדה.. כאילו- אם אני רווקה לא נאה לך להיות חברה שלי יותר?!

אז על-משקל זה- מותר לי לומר- אם אני נשואה- לא נאה לך להיות חברה שלי יותר?! (כי מפגש פורום זה גם או בעיקר לפגוש בנות- לא בנים...)

תכלס'-

כל אחד ילך בדרך שלו בחיים וישאל את הרב שלו אם לבוא או לא.

התועלת של הדיון הזה- היתה להבהיר- אין הכוונה בפלירטוט מתוכנן אחד גדול...

אלא- כמו שאנחנו חיים בכל מקום אחר- ככה גם פה- בצניעות, בקדושה, בשמחה- ובמיקוד- מטרה

אחרי שהשירשור הזה יעקוף את 100 תגובות- ננעל אותו- טוב?!

רציתי רק להודות לכל החבר'ה שהעלו פה את הדיון בנושא והיו נגד.  לא חשבתי לפני זה על כל הצדדים שהעליתם.  היה וויכוח אבל וויכוח מועיל!  היה חשוב לדון בכל הנושאים שהעליתם.   תודה!

איך הצלחת לכתוב בתגובה אחת 30 עמדות מנוגדות?

לא הצלחתי להבין איפה את בכלל!

אפשר להגיד כן ולא, אפשר להגיד מלכתחילה לא בדיעבד כן.

אפשר להגיד עד כאן כן מפה ואילך לא.

וזה מה שנאמר.

הנושא של הש"א הוא נוראי.

הנושא של המפגשים הוא בדיעבד במצוקה של הדור מותר.

ופה כל אדם מכניס שיקול אישי אם ההיתר מתאים לו.

באמת לא קשה, פשוט צריך לדעת להכיל מורכבות...

איפה בדיוק כיניתי אותך בתיאור מבחיל ? אשמח למראה מקום !

לא היה ולא נברא.

"עמית טליה היא הדוסית היחידה כאן"

בתור אחת שסולדת מכל מיני כינויים סוגים מפלגים דוסית\חרדל\קטשופ וואטאבר

ציינתי שכינית אותי בתואר מבחיל.

וכן אשמח להתנצלות (לא באמת)

אשרייך צדיקה!

איך תדעו אם אדם באמת מאמין במה שהוא אומר ובטוח שזו האמת?

אלא שאדם המאמין בצדקת דרכו ובטוח שהאמת איתו, לא ינסה לשכנע אותכם שהוא צודק.

מה אכפת לו אם אחרים מסכימים איתו או לא, כל עוד הוא בטוח שזה מה שנכון?!

הוא יכול לדון איתכם, אבל הכל ברוח טובה. וברצון להקשיב.

ונקשר לענייננו: אפשר להרגע, חבר'ה! שתי העמדות פה נכונות. כל עמדה מושכת לצד אחר של ההלכה. והכל טוב ונכון.

קראתי את כל התגובות פה. והן ממש העשירו אותי. אז תודה רבה לכל הכותבים העצבניים ושאינם עצבניים.

לא הכרתי את הגישה המתירה. ולכן הייתי בטוחה שיש בעיה הלכתית במפגש.

עכשיו, אחרי שהסבירו את מטרת המפגש, וראיתי שמדובר באנשים רציניים ולא דווקא כאלו שמחפשים היתר ליצר ולרגש, עכשיו אני יותר רגועה. ב"ה.

ולכן, אולי אגיע. ואם אגיע- אגיע בראש שקט יחסית.

המשך יום טוב! (:

לדעת כל הסוברים שאין המפגש הגון

תדעו שעד עכשיו נשארתי מתון!

איכן תרצו שאפגוש את אשתי?

מתי אתחיל לבנות את ביתי?

אם באינטרנט ארצה לסייר?

תאמרו לי ברח משם מהר!

ואם למישהי בחוץ ארצה לפנות

זהו שיקצ'ה הרי היא מהבנות!!

ואם אין לי דודה שדרכנית,

האם זה אומר שאשאר בודד תמידית?

מה אני יכול לעשות למען עצמי,

חוץ מלהתפלל אל אבי?

תנו לי עצה מה לעשות

מה זה מתי?? איפה?? תודה רבה וחג שמח

ביום א' ב5 וחצי בגן סאקר...להביא 5 שח..מי שבטוח בא להודיע לעדיאל באישי..ומהר...! ואין פה שום הווה מינא....כולם באים

תראי אני מניח לעצמי שכל־אחד נמשך ומתחבר למשהו אחר.

לכן אין טעם להביא מישהי שהיא לא את.

אין טעם לזייף התלהבות אם את לא מתלהבת.

מה בכל זאת מדליק אותי, זה נחמד כשבחורה באה עם חיוך ומביאה הרבה מעצמה, מדברת מספרת אבל האמת גם זה לא חובה. אפשר גם לשתוק קצת בוייב רגוע ונחמד. להיות בתחושה של ביטחון, לא שבאנו להרשים או משהו. כמו חברים שנפגשים לדבר לשחנ"ש ולבלות.

לנתב את הפגישה למקום שטוב לך ונחמד לך נניח הוא בייניש שוקיסט ומזמין אותך לפלאפל סעדון ולא בא לך. תגידי האמת פחות זורם לי אוכל שומני וזה אולי נלך למקום אחר. לא להיגרר למצב שהאווירה נעשית מאולצת או משהו.

מה אוניברסלית גרוע לדעתי (האובייקטיבית): לשחק בטלפון בזמן הפגישה, לא "לנכוח" בפגישה (איך להסביר את זה... כאילו את מנותקת ומשדרת שהדבר שהיית הכי רוצה זה להתחפף... אבל אם זה באמת ככה, אז עדיף כבר לשדר את זה...),

המדינה ברשות גברים והנשים מושלות בגבריהם - שריטות ליליות

1. להשקיע גם בקשר, יכול להיות בהבעת עניין בהודעות בין הפגישות, בהגעה בחלק מהדייטים לאזור שלו, בחלק מהתשלום,  הצעת רעיונות, ויכול להיות באופן אחר.

מקובל שהגבר מגיע בהתחלה אל האישה, אבל כדי שהקשר יעבוד לדעתי, צריך עבודה משותפת, תדאגי שהוא לא ירגיש שרק הוא דוחף בקשר.

2. לא לצפות שהוא יבין רמזים בהתחלה, אם משהו עולה שמפריע לך או את רוצה משהו תשתפי, אתם בונים יחד קשר, הוא עדיין לא מכיר אותך וממילא יהיה לו קשה להבין אותך ברמיזות.

3. דברים שהיית רוצה שהוא ישתף, תשתפי גם.

4. תהיי עצמך, אל תנסי ליצור תדמית שונה ממי שאת.

5. לתת תחושה טובה, חשוב שיהיה כיף.

6. טעויות יהיו לכל אדם מדי פעם, אם זה דברים לא משמעותיים תקבלי את הטעויות בהבנה ורוגע.

בהצלחה רבה

@הפי 

1. להשקיע מאיזה פגישה? על מנת עדיין לשמור על דינמיקה נכונה.

והוא לא מוגזם, ולא תובעני, ולא בשמיים. רק דבר אחד בלבד:

א ד י ב ו ת.

זה כל כך קל וכל כך נשי וכל כך מרים לגבר כשהאישה אדיבה.

אדיבות פירושה: ההפך מסנוביות. כשגבר מרגיש שאישה היא חתולה משועממת שמולה הוא צריך ללהטט בלי לקבל רמז האם היא נהנית או מתעניינת או אותנטית - זו חוויה מסרסת ומתישה שמוציאה את הנשמה.

גם ככה אתן משקיעות שמונה שעות בבחירת שמלה והתאפרות והסתרקות, תקדישו עוד חצי שעה להתכוננות איך לבוא ולהיות נעימה, נוכחת ומביאה את עצמי במפגש.

בחורה סנובית, מאופקת, לא הדדית, לא מרימה, אדישה להתלהבות גברית, מגיבה בסיוג, עונה באיחור להודעות, מבליטה ספקות ולבטים, משתעממת, חותכת מוקדם - כל הדברים האלה הם פשוט מעפנים ומוציאים את המיץ מהחשק לצאת לדייטים, והופך אנשים לשחוקים ומשועממים ומסוייגים...

סיוגים:

*זו החוויה האישית הרעה שלי מבנות משועממות ולא אדיבות שחותכות מוקדם, לא חייבים/חייבות להסכים

**הגיוני שזה משתנה פר מגזר ופר סגנון יציאה לדייטים (חרדי / דת"ל / לייטי)

***להיות אדיבה אין פירושו להיות "מחוייבת" - אפשר להיות אדיבה ועדיין לחתוך אחרי דייט ראשון

****להיות אדיבה אין פירושו להיות "מזוייפת" - לא צריך לצחוק מבדיחה לא מצחיקה ולא צריך לזייף התעניינות בסיפור לא מעניין. אדיבות היא פשוט ההפך מאטימות, היא רפלקטיביות והדדיות והנכחה עצמית.

יילחמו עם דובים

יפתחו שימורים

ויושיטו ידם למדפים הגבוהים

אתה רוצה שאמנה את הדברים שנשים עושות?

נשים מתאפרות

מול הארון שעות מתלבטות

רק דבר אחד אינן מבינות

כך או כך הן מספיק חמודות.

לוקחת כמה דברים לתשומת ליבי..

זה מעניין..אבל זה באמת ככה?

אני מרגישה שבנות יודעות יותר להציף קשיים ופערים ובנים יודעים יותר לטאטא ולהסתכל בעיקר.

לחייך × מיליון.. גברים אוהבים שאישה מתנהגת באצילות חיוך לא להיות מנחוסית/ קרה

הכרת תודה : על הכל .. על הזמן על הידיעה אפילו על המים / מיץ/ התעניינות / חוכמה  ( אבל שזה יהיה אמיתי לא סתם להגיד תודה)

להקשיב לו באמת.. ( לדבר על רצונות שלו / פחות רגשות לא מרגישים בנוח כמונו)

להיות באנרגיה נשית תשאירי לו את הזכרי

גם אם הוא לא מתאים .  תהיי דבש

קארמה is a...

זהו  כל השאר מלמעלה

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.

אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

אם זה חסר טאקט זה שלה אבל כנראה היא רצתה ממש לשתף... 

היא כותבת לכן את זה דווקא בתור בנות שמבינות את הכאב ואת גודל הנס!!

אני בטוחה שהיא מתפללת עליכן!! ואולי היא חושבת שזה שקרה לה כזה נס יכול לעודד אתכן שבקרוב גם לכן זה יקרה!

זה לא טוב המבט הזה ששם במרכז את הכאבים של עצמו, לכולם יש כאבים... אז נשתף רק בדברים עצובים?? 

אומרים שיותר מלהשתתף בצער הזולת קשה להשתתף בשמחתו...  

מובן שיש קושי ומותר קצת להתמסכן אבל זה לא צריך להיות הלך הרוח שלנו אנחנו צריכים לחזק אחד את השני! 

אני לא שופטת אותך באופן אישי בטוחה שהיה כואב לקרוא דבר כזה... אבל זה ציבורי ואני חייבת להביע את התנגדותי כלפי המגמה והאוירה הזאת אצל רווקים... זה משגע אותי😟

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.

גם קראתי פעם שעשיית חסד (התנדבויות וכד') מסייעים לזה. זה הצד השני של חסד = מים. אם אני לא טועה. כדאי ל ברר.

יש ספר שאולי יכול להועיל: על חטא ותשובה - מאיר גרוזמן.

מאמינה שהרב ארז דורון, הרב פנגר ורבנים ברסלבים 

ועוד, מדברים על כך. אתה לא היחיד.

ולבקש על זה מהשם. קודם כל. אלא מה?!

"כל עוד האדם חי, אפשר לתקן!"

הכלב שבך לא שב על קיאו. יש שם חוסר וזו הדרך למלא אותו. במקום מלחמה ריקה כדאי לחפש מה מביא אותך לשם.

מה הצורך שלא מתמלא?

איפה בלו''ז?

לך תעשה ספורט בגינת כושר, לך לעשות יוגה (יתן לך זמן גוף חיובי!). אל תתעסק בכלל בדבר הזה. גם לא כשאתה נחשף אליו. פשוט לעסוק בחיובי.

סליחה על הפלישה כאישה שאנוכי (שמן הסתם לא חוותה את האתגר הזה).

אם לא הייתה הלכה, נניח אם תקח גוי, האם מעשה כזה הופך אותו לאדם רע ומלוכלך? חלילה.

כמובן אנחנו כיהודים יש לנו הלכה ותורה, שאוסרת עלינו. ויש לשמור על המצוות וכו'. אבל אני מרגישה שבמצווה הזו, עושים לה יח"צ של גועל נפש ולכלוך, כשבפועל זה איסור. כמו שאסור להתניע את הרכב ולנסוע לים בשבת.

אסור? כן.

לא מוסרי ומלוכלך? לא. 

אני גם לפעמים מנסה להתבונן בזה כך. אובייקטיבית וגלובלית כל אדם רוחני מרגיש בבירור כמה הנפילה היא שפלה, גסה, מכוערת וחייתית. הרצון להשוות אותה לעבירה סתמית ושגרתית על רצון ה' היא מלאכותית. הכאב והבושה הם אינהרנטיים לנפילה ועצמיים לה, וכל אדם עדין מרגיש את זה.

זה מעשה לא מוסרי נקודה.
 

האדם שעושה אותו כמובן לא רע. זה לא כמו גנב או רוצח. אבל המעשה של צפיה בתכנים ברשת מאוד לא מוסרי ומלוכלך מאוד מוסרית.

הדור שלנו מושפע בטעות מהתרבות.החילונית בה "כל דבר שאני רוצה מותר כל עוד זה לא פוגע באחר" וזה לא נכון גם מוסרית לא רק הלכתית

מדובר בתעשייה נוראית.

אפשר מהדמיון והתחושה. מדברת על פיזית מה קורה.

בעבר אגב, התחתנו בערך כשהגיעו לבגרות מינית. וגם גברים נשאו יותר מאישה אחת אז אפילו נידה פחות השפיעה על הגבר.

המעשה הפיזי, אסור הלכתית כמובן. אבל אני לא רואה בו מלוכלך או לא מוסרי.

אגב, על נשים יש פסיקות שונות החל מאסור לגמרי ועד מותר לגמרי

רק הלכתית.

זה פוגם באהבה המוקדשת רק לאדם אחד.

ופגימה בערך האהבה היא מעשה לא מוסרי.

כשהוא במסגרת נישואין הוא קדוש וטהור כמובן.

כרגע.

האם זה פוגם?

גם האם זה אהבה כשזה עם עצמו? לא חושבת.

וכמובן שאם זה הופך למשהו שמנהל לאדם את החיים, ספק התמכרות, אז גם בעייתי.

אבל באמת לא חושבת שזה לא מוסרי. 

זה גורם לאדם להפנות את כוח האהבה שלו לעצמו במקום לזולת. גם לפני מתן תורה ער ואונן היו רעים בעיני ה'.

לעניין גישה חינוכית זו כבר שאלה אחרת

ממה שאת מניחה שהוא מדמיין, ולכן את חושבת שאין בזה בעיה מוסרית

(עקרונית אני חושב שבכל דמיון בעניינים האלו יש בעיה מוסרית ברמה מסויימת, זה מנעד)

בחידושי הרי"ם "אמר לחתן ביום חפתו כדברים האלה: אויב עס איז איידיל איז נישט דא קיין איידעלערס, און אויב עס איז גראב איז נישט דא קיין גרעבערס".

ובגרמנית מודרנית אם זה באופן אצילי אין אצילי מזה ואם זה באופן גס אין גס מזה.

איסורי עריות לא סתם נקראים תועבה, לא הקפיד על עבודה זרה והקפיד על גילוי עריות", "אלהיהם של אלה שונא זימה" כו'.

הסיבה לזה, למיטב הבנתי, היא ש"במקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע". העולם בנוי מניגודים ובמקום שבו נמצאים העניינים הכי גדולים (אהבה חברוּת הדדיוּת כו') נמצאים גם הניגודים הכי גדולים (תאווה אנוכיות זימה כו').

ההרגשה הפנימית שהעיוות הוא בזוי ומאוס מעיד על אנינות הדעת (במובן החיובי) ואצילות הנפש, זאת דעתי האובייקטיבית.

המחשבה שמעשה כזה מוסרי רק אסור הלכתית, נובעת מהשפעת הדור שלנו מהפוסטמודרניזם החילוני.

גם זימה לגויים נחשבת מעשה רע בתנך.

ואין הבדל בין גבר לאשה פה

אינו דומה x ל־y

יש כאלה שעושים את זה (לא ראיות אסורות) נטו בשביל לפרוק לחץ או להירדם מהר אפילו בלי התאווה שבדבר

ביסודו של דבר האיסור כשלעצמו בעיקר קשור לעניין של טומאה יש פשוט עניין מהתורה לא להיטמא בטומאה הספציפית הזאת כמו שלכהנים אסור להיכנס לבית קברות (וזה די מקביל כי את הכהנים זה מגביל ממחנה שכינה ואילו טומאת קרי מגבילה מכל הר הבית)

הצד המוסרי הוא קשור באופן הדוק אך לא לגמרי חופף

פגם הברית ובאיזה מצבים. ואין כאן המקום להאריך. לכן אמרתי שאני לא מדבר מהבחינה החינוכית פה.

אין קשר לטומאה. הרי טומאה הלכתית נוצרת גם אחרי קשר פיסי בין איש לאשה. ואין איסור להטמא לישראל למת וכדומה.   הצד המוסרי לא קשור כי ער ואונן היו לפני מתן תורה.  הבעיה המוסרית פה היא שאדם מפנה את כוח האהבה וכוחות החיים לעצמו במקום לזולתו, וזה יוצר פגם בנפש (שניתן לתקן כמובן) , כי יצר העיריות עומד בבסיס נפש האדם, לטוב ולמוטב 

יש מגנט שמושך אותך להרגיש אישה. בגלל שאין לך את זה באופן הנורמלי, זה מתבטא בצורה לא טובה. בפרט שהקושי הרגשי של הבדידות מתערבב עם זה.

כמו שצריך לדעת איך לקום, צריך גם לדעת איך ליפול.

כשאתה לא מצליח להתגבר, לפחות תיפול חכם. אל תיפול על מראות ודמיונות של יצר בלי אהבה כי זו נפילה שמעוותת את המוח ואת החשיבה, ויכולה לדרדר אותך למטה.

תיפול לדברים שמדמים את המציאות האמיתית.

אמרו חזל שאין אפוטרופוס לעריות.
 

וזה לא אומר שאתה אדם לא רגיש.

זה יצר חיובי מאוד שפשוט מופנה למקומות טמאים. אבל היצר הזה שלך חיובי מאוד ומעיד על אדם צדיק שרוצה אהבה אמיתית.

קשר כזה בין איש ואשתו נשואים, מאהבה, הוא קדוש וטהור.

פשוט כשהוא מופנה למקומות שהם לא כאלה זה הרס היצר הקדוש הזה ולכן טומאה.

אתה לא צריך להלקות את עצמך. נפילה באינטרנט היא תופעה מאוד נפוצה לצערינו גם אצל דתיים. 

זה סתם פחד לא מוצדק ,שזה יביא אותך למקומות יותר רחוקים מנפילה באינטרנט. באינטרנט היד קלה על המקלדת ומאוד קל להגחע למקומות כאלו ודו התמודדות לא פשוטה.

צריך אינטרנט מסונן וייעוץ אצל איש מקצוע במקרה של התמכרות קשה.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

ויופי יכול להיות סימן לטיפוח גם קומה זקופה סימן לביטחון

גוף מחוטב סימן לאחריות והערכת הגוף שהקב"ה נתן לנו

ולבוש נאה סימן לנימוס ואצילות אם נובע ממקורות טהורים

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

יש למעלה שרשור נעוץ בשם "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו", תפתחי אותי ותלחצי על "רשימת שדכנים מתעדכנת"

קישור לשרשור עליה דיברה הרמוניה:

מדריך עדכני לפורום שלנ"ו - לקראת נישואין וזוגיות

אקרא, תודה !