אני באה!עדיף חג

אם ממילא אני לא בא.

ממש לא נח למי שלא גר באזור..הפסד שלכם..

בס"ד

אני בעז"ה יגיע!

עדיאל, מה הכוונה חג? אתה מתכוון לחול המועד?!?

אם כן, אז לי עדיף בחול המועד מאשר מוצאי חג ראשון.

אני מאמין שמבחינת נוחות, ליותר חבר'ה יהיה נוח להגיע בחול המועד.

נבחר ברוב קולות

אתה ושתי הבנות שאתה אוהב ?

אולי אקפוץ בלי נדר..

נראה..

זה ממש לא שייך מה שהולך בפורום הזה ובכלל בכל השיחות אישיות והפורומים בערוץ 7!!! שחכנו מה זה שבנות מדברות והולכות ונפגשות עם בנות ובנים עם בנים????העירבוביה הזאת נוראית!! לא ניראה לי שאם הרב מלמד היה יודע מה הולך פה הוא היה מרשה שהמצב הזה יימשך ובוודאי שצריך להיות מישהו שיידע אותו על זה-ערוץ 7 נהפך למקום של "נבל ברשות התורה"!!חייבים לעצור את זה ומייד!!שתבינו עד כמה הנושא של ההפרדה בין בנים לבנות חשוב בתורה-יש רב שאמר שבנות איינן צריכות ללכת לתשליך בראש השנה כדי שלא יווצר מצב של עירבוביה בין הנשים לגברים!!!אסר תשליך ובוודאי שהיה אוסר פגישת היכרות של פורום ועוד שהנפגשים בגילאי חתונה..זוועת עולם!!

מצטערת אם התבטתי בבוטות אבל הרגשתי ש"הגיעו מים עד נפש"..

איפה את רוצה שבנים ובנות יכירו אחד את השני?

רק דרך שידוכים? עובדתית במגזר שלנו זה לא מה שמצליח במיוחד.

יש פה אנשים יראי שמים שמארגנים מפגש בצורה תורנית שמאפשר היכרות ראשונית בין בנים לבנות ובעז"ה עוד יצאו משם גם זוגות.

לא מדובר בשום פנים ואופן על מפגש של שחוק וקלות ראש.

ודבר אחרון - כמו שצדיקה אחותך אומרת - תתפנקי על מקש אנטררררררררר.

לה"ו

אבל העניין של קבוצה מעורבת - מצב שעלול להוביל לקלות ראש וליצנות, בעיות של צניעות וכו'... יש עם זה בעיה ותפסיקו להתכחש!

לא רציתי להעלות את זה בפומבי אבל כיוון שהעניין כבר עלה...

באמת זה נשמע לי לגמרי לא צנוע להסתובב עם הרבה בנות. בעירבוביה. בחיים לא עשיתי את זה, וגם לא נראה לי..

איי, מה אני אגיד לכם, זה נכון, חייבים לשאול רב אם זה מותר.

כי באמת כולנו רוצים כבר למצוא וכו'..

לא המצאת את הגלגל.. כבר שאלנו רב בנושא!

"ובוודאי שהיה אוסר פגישת היכרות של פורום ועוד שהנפגשים בגילאי חתונה" רח"ל, היה לא תהיה !

אני חושב שדייט זה דבר איום ונורא.  געוואלד! איפה הרבנים?  בחור ובחורה ועוד בגיל חתונה?  וצוחקים יחד ומנסים להגיע לאהבה?  אוי ווי!  אם הרבנים היו יודעים הם לא היו מתירים בחיים.

בקיצור,

תמיד צריך להיות בוגרים ולשמור על הגבולות,

ואם אין לך את זה אז אתה יכול ליפול חזק אפילו בדייט הכי מעאפן במאה שערים,

ואם אתה בסדר אז אתה יכול ללכת גם לטיול פו"פ בקדושה ובטהרה.

בפגישה יזומה אתה מגיע במטרה להכיר בחורה.

במפגש של הרבה בנים והרבה בנות- יש יותר מושב ליצים מאשר מטרה טהורה.

בא לא נעבוד על עצמנו..(:

אמנם כנראה לא אגיע למפגש הקרוב, אבל אישית, הייתי במפגש שעבר וגם בקודם ללשעבר ולא היתה בהם אוירה של "מושב לצים" ולא קלות ראש, אז נא לא להוציא סתם לעז. ואם מישהו דווקא כן נתקל באוירה כזאת הוא תמיד יכול לקום וללכת.

שימו לב, כמה שנים הפורום הזה קיים וכמה זוגות יצאו ממנו לעומת הפורום המקביל בכיפה שאסור להזכיר את שמו, שיצאו ממנו בערך 70 זוגות, וזה חבל.

ואילו הפורום הזה...

וחוצמיזה שאני חושבת שהפורום פה קיים הרבה פחות זמן מאשר הפורום בכיפה (?)

(למערכת פה לקח מעל שנתיים לקבל נפח משתמשים מינימלי, ועוד כמה שנים כדי שיצטברו פה מאסה של אנשים בגיל המתאים לנישואין)

זה לא שאלה של דמגוגיה, ושיכנוע.

זאת שאלה של הלכה.

האם רוח ההלכה נוחה מהדבר הזה.

מפגש בין בחור ובחורה גם הוא צריך להיות בצניעות מירבית, וגם לו יש כללים.

אסור להקל ראש, אסור לשאול בשלום אשה, וכמובן שאסור לדבר דברי חיבה.

אבל כשזה הרבה בנות ביחד זה יכול לתת תחושה של בלאגן..

וניסיונות למצוא חן בעיני כולם, ולדבר מילה אחת עם רבקה, ומה נשמע עם שרה, ומה קורה איתך חפציבה.

זה פשוט זועק לשמים! (שזה לא בסדר)

אם באים ומוצאים את זאת שמוצאת חן בעיניך, ומתחילים איתה, בחיים לא עשיתי את זה הצילו..

אז אולי..

וחוץ מזה אסור ללכת אחרי אשה. אז שהבנים יהיו מקדימה ?

ואיך אפשר לפתח שיחה אם הולכים כולם ביחד?

ואם נפרדים אז יש מצב, שנתחיל בקבוצה, ולאט לאט יפרדו מהקבוצה הראשית, ואני אמצא את עצמי עם שתי בנות שאני אצטרך לבחור אחת??..

ואם לא נפרדים, אז בעצם זה אומר שאני הולך להכיר 10 בנות חדשות, בבת אחת?

ואח"כ להחליט?

אני מצטער להיות ראש קשה כאילו, אבל צריך להבהיר מה הולך להיות הסגנון.

ושיהיה רק לפי רוח ההלכה, והטהרה.

וכן היית במפגשים, זה לא גורם למצב להיות יותר הגיוני.

תארת את המפגש בצורה קורעת. אני מאמינה שלא תצטרך להשאר עם שתי בנות ולבחור באחת..

כמו שהסבירו לי עכשיו, במפגש אתה הולך להכיר בנים בעיקר. ואם איזו בת מושכת את תשומת ליבך, אתה יכול אח"כ לברר עליה.

ועדיין זה נשמע לי תמוה.

אגב, אפשר להביא עכו"ם למפגש, ואז תפתר לך בעיית ההליכה אחרי נשים. (;

בקיצור, אני מסכימה איתך מאוד.

ולמי שטעה/ תהה לעצמו- אין באמת פסק הלכה מתיר מהרב מלמד.

אנשים לקחו את התורה ועשו ממנה רק איסורים!

לא דרך חיים! רק אסור ומותר!!

אם אתה אדם שחי תורה- אתה גם תדע להיפגש עם חבורת בנות ולעשות את המפגש תורני, ערכי ולרצונו של ה' יתברך!

ואני מעולם לא הייתי חשודה בליברליות!! אז שלא תהפכו אותי ללייט או לסגנון ישיבת עתניאל!

אני פשוט מאמינה שהתורה אמורה לזרום בעורקינו ולא להתבטא רק במה אסור ומותר!

סגנון המפגש הובהר לחלוטין!

לימוד תורני בקבוצה!

פעילות היכרות - וגם היא כמובן בצורה תורנית!!

ותפילה בכותל!

למישהו זה נשמע כמו בילוי זול?!

שתהיו בריאים!

(ואני חשבתי שא-נ-י פאנאטית בנושאים האלו...פחחחח)

חשוב לזרום, לחיות.. אין ספק שלא באנו לעולם ע"מ לסבול.

אבל כמובן שכדי להנות לכל הנאה יש הגבלה. ולפי מה שהבנתי מדבריו של אוריאל (ואני נוטה להסכים איתו), זה חלק מההגבלה של ההנאה מהתחום שבין אדם לאשתו.

אתה ק-ו-ר-ע!

אז בקשר ללהתחיל איתה..

הגיע הזמן בנים שתעשו את זה לא נעים כ"כ להגיד אבל מה אתם רוצים שתיים רואים אחד תשני נהיה..ואז?מה אתם רוצים שהבת תיגש אליכם? אתם מסתכלים כאילו אתם מעונינים אבל שום מילה לי אישית וגם לעוד נימעס מהללכת למקומות שאולי..יהיה משהו בקיצור חבל ככה כל אחד ממשיך בדרכו..ובסוף צריך להגיע לפורומים כאלה ביאוש בימקום לזרום בטבעי עם מי שיוצא להיפגש ביום יום קצת לקבל אומץ ולהצליח.. שמעתי כבר בנות שאמרו כבר שממזמן אין בשביל מה ללכת לתצפת על ישיבות וכאלה..או אפילו להיות בחברה עם בנים כי בכל מקרה לא יוצא מיזה כלום..

לא כתוב בשו"ע אם מותר לעשות מפגש פורום. 

גם לא כתוב אם מותר לדבר בטלפון שעתיים.

רוח ההלכה אחת היא:

כל מה שנחוץ על מנת להגיע לחתונה (כולל!  שיחה, ראיה, וכו' וכו') מותר כל עוד נזהרים לשמור על קדושה.  ואידך זיל גמור.  לא נראה לי שזה ענין לשאלת רב.  זה תלוי ברמה האישית של החבר'ה.  אם תהיה אווירה לא טובה, כל מי שמוח לו בקדקודו יקום וילך.  

הדברים פשוטים. 

לה"ו

ולא מי בוגר או לא - הבעיה שזוהי קבוצה של בנים ובנות, ביחד, באוירה קלילה, זורמת, פה קריצה, שם דאחקה...

אל תגיד רוח ההלכה - דבר על ההלכה ממש!

"צריך האדם להתרחק מן הנשים מאוד מאוד , אסור... לרמוז בעניו לאישה, ואסור לשחק עימה, להקל ראשו נגדה, או להביט ביופיה, פגע אישה בשוק, אסור להלך אחריה... אין שואלין בשלום אישה כלל... וכו'"

כמובן ש:"אשה שהוא רוצה לשא אותה מותר לו וראוי לו לראותה אם היא לרצונו"  (שולחן ערוך)

הולכות להיות שם הרבה נשים - איך תדע מי הנכונה?

איך לא תלך בדרך לכתל אחרי אחת מהבנות?

איך לא תשחק - אם האווירה אמורה להיות זורמת?

כל מה שנחוץ על מנת להגיע לחתונה? טוב שניה אני קופצת לפאבים החדשים של הדוסים אולי יהיה שם מישהו מתאים...

           !!!Do me a faver

     אתם מרמים את עצמכם בלבד...

    בנות - תשמרו על הצניעות שלכן!!!

הצניעות זה לא רק ללכת עם שרוול שלושת רבעי וחצאית מטאטא - זה הרבה מעבר!

סליחה על החפירה - מרגישה כמו איזו מטיפה ממאה שערים אבל זו האמת ואתם מספיק בוגרים כדי להתמודד איתה!!!

והוא פלאי - מעריכה מאוד את דעותיך , אבל זוהי דוגמא קלאסית ל"חבלי החטאת שנעשו למנהג!" (אורות התשובה, הרב קוק)

סליחה אם פגעתי אבל זו האמת!

    מכירים שמישהו אומר לך "בא נתערב שאתה לא צריך עכשיו לעפעף בעין ימין" ואז מרוב שאתה מתחיל להתבחבש עם עצמך אם זה נכון אתה באמת צריך ודווקא בעין ימין?

    אז בדיוק כך קורה לי עכשיו.  כל עוד ההסתכלות היתה טבעית המפגש נתפס בעיני כדבר יפהפה, חיובי וטהור לגמרי, ורק כשמתחילים להתבחבש עליו ואני מנסה להגן עליו פתאום גם אני מרגיש שזה יכול להיות בעייתי.. 

אבל עדיין אני בטוח לגמרי וחושב שאם מדובר באנשים על רמה אין כאן בעיה כלל ולהיפך.

אני יכול מאד להבין את דברייך.  מה שאת רואה בעיני רוחך כשאת חושבת על מפגש פורום הוא את בני עקיבא שאולי תמיד הזדעזעת מהתערובת ומקלות הראש שם.  אני לא גדלתי בכלל בהווי של תנועות נוער ואולי דווקא לכן אני רואה את הדברים בצורה אחרת, חיובית יותר וללא אסוסיאציות.  

כתבת:  הבעיה שזוהי קבוצה של בנים ובנות, ביחד, באוירה קלילה, זורמת, פה קריצה, שם דאחקה...

כן?  ממש לא כך תיארתי לעצמי את המפגש.  את אותם מילים עצמם אפשר לומר גם על דייט.  ביחד, באוירה קלילה זורמת, פה קריצה, שם דחקה! 

אל תגיד רוח ההלכה - דבר על ההלכה ממש!

"צריך האדם להתרחק מן הנשים מאוד מאוד , אסור... לרמוז בעניו לאישה, ואסור לשחק עימה, להקל ראשו נגדה, או להביט ביופיה, פגע אישה בשוק, אסור להלך אחריה... אין שואלין בשלום אישה כלל... וכו'"

     מדוע למען ה' החלטת שכל זה יעשה במפגש?  נראה לי שהרוב המוחלט לא יבואו למפגש באווירה כזו אלא בצורה בוגרת ואחראית. 

הולכות להיות שם הרבה נשים - איך תדע מי הנכונה?

אוף, מעצבן אותי לנסות להסביר את עצמי אבל זה כל כך פשוט בעיני!  מי אמר שאדע מי הנכונה? ואם קיבלתי שתי הצעות משתי שדכניות ושתיהן הצעות מדהימות?  

    בדרך לחתונה עושים בצורה עדינה קדושה וזהירה הרבה דברים שהם פשוט ל-א מבחינת ההלכה אצל בני נוער רגילים שלא חושבים על חתונה.  כן, מרבים קצת שיחה עם האשה, מנסים להגיע לקשר רגשי, וכו' וכו'.  נסיון להעמיד את חיפוש בן הזוג בקריטריונים של הלכות צניעות לבני נוער מעוות מיסודו  ומרבה רווקים בישראל!

"חבלי החטאת שנעשו למנהג"- מעולם אבל מעולם לא הייתי בחברה מעורבת או במפגש פורום, גדלתי בחברה נפרדת, אבל לא סתם נפרדת- סטרילית.  ואולי דווקא לכן אני מרגיש כ"כ בחריפות את העיוות לנסות להציב כאלו קריטריונים גם "בדרך לנישואין וזוגיות".  כן, שנים שנפגשתי פגישות עיוורות רק בגלל שמישהו חשב שבגלל שהוא לובש מכנסיים והיא חצאית זה יכול להתאים.  כשזה פרץ בי בעצמה רבה פתחתי שרשור "זעקה"  שגררה הזדהות מוחלטת אצל כולם פה!

    אז איך אני אמור להכיר את אשתי?  אם לשפוט לאור נסיון העבר, עלי לפי דברייך לחכות עוד כמה שנים אולי במקרה מבין עשרות הבנות שאיתן אצא תהיה מי שתהיה בינינו אינטראקציה. 

לה"ו

אלא לכך שתקרא את המציאות-ההתר הוא בכך שכבר היו מפגשי פורום! זהו? אז זה הופך את זה לנכון?

בפורומים אחרים התחתנו יותר? נו גם מפאבים של דוסים יצאו הרבה זוגות...

כן בדיוק!!! "חבלי החטאת שנעשו למנהג"!!!

אין בעיה עם דייטים, שתראה מישהי ברחוב ותנסה, תצא עם משהי מהפורום וכו'  הרי תעשה את זה בעדינות וצניעות...אבל בקבוצה?

עזוב לא משנה...

(שרשור שפתחתי בי"ד אלול)

די!!!

אלוהים!!!

למה נגזרה עלינו הצורה האיומה הזו של פגישות בבליינד-דייט???

זה כל כך לא טבעי, כל כך לא נכון, כל כך... אין לי איך לבטא את זה אבל זה כל כך לא!!!

זה כמו... אין לי דימוי טוב אבל הכי קרוב זה להלחין שיר נשמה עם הפונקציה של לחבר מנגינה לצלצול בפלאפון (ותודה למי שיביא דימוי מדויק יותר)

ואני הכי בעד שאם מישהי/מישהו מוצא חן בעיניך אז להתחיל איתו (אוף.. לא אוהב את המילה הזו "להתחיל" אבל זה מה יש) בחן ובצניעות.  אבל בחברה כל כך נפרדת אפילו זה לא קיים!!! 

וזה כל כך מוציא את החשק ואת המיץ לרצות לשמוע הצעות.  אני כבר במקום שחוטף חרדה מכל טלפון ממישהו שאתה יודע שאין לו שום סיבה לצלצל חוץ מלהציע מישהי..

לא רוצה לצלצל "לברר"! איכסס! איזו מילה!!

נמאס מלצלצל את הטלפון הראשון והמפדח הזה!!

רוצה פשוט לאהוב בצורה אמיתית טבעית ופשוטה וזה כל כך לא זה!!!

רוצה להקשיב לגמרי לעצמי אם אני רוצה לאהוב בלי להתחפר בשאלות, בלי "לתת עוד צ'אנס" (תודה דודה/אמא/הרב/שכנה), ובלי כל התסבוכים הדוסים האיומים שלנו!!!

רוצה שהיא תאהב אותי באופן טבעי ולא דרך המערכת האיומה הזו!!! 

יש לי עוד כל כך הרבה בלב, שקשה לבטא במילים..

הי!!!

אנשים!!!

תתעוררו!!!

זה לא נכון!!!

מה עושים??? 

(הייתי חייב לכתוב "אלוקים" בה"א, זה בא מהלב ונראה לי שככה טוב..)

תודה,

פרקתי.

זה אומר שהדרכים האחרות טובות יותר?

לא הלך בדייט עם אחת, אז נפגש עם 20 וככה נאיץ את התהליך?

זה כמו להציע החזרת שטחים כי לא הצלחנו להשיג שלום בשום דרך אחרת

וכמו שאמר פעם איש מאוד לא חכם:

"אבל מה האלטרנטיבה, תגידו מה האלטרנטיבה?"

פשוט מסכימה איתך בכח מילה .

בשביל מה צריך רב. בוא נשאל תוכנת מחשב.

כל הדרכה רוחנית-מעשית  - בשביל זה צריך רב.

ואני אומר - שהכי טוב אם יוכרע הדיון כאן בזה - ישאלו המקורבים את המרא דאתרא (של האתר..) מה הדין. [כמובן כל אחד יכול להתייעץ עם רבו  לגבי החלטתו האישית בסוף]

ולכן גם לא אמרתי את דעתי, אבל אם כבר זה הועלה- אז גם אני חושב שחובה בנושא כל-כך רגיש(!) לפנות ולהתייעצץ עם רב, ולבקש ממנו מכתב אישור.

זה בעיה ענקית לעניות דעתי(שבאמת עניה). קשה לי מאוד לראות דברים כאלו בציבור שלנו.

הבד"ץ של הרבנית רחלקה שליט"א, אשר מסיבות עקרוניות מנועה מלבוא.

ומזמינה את כולכם...

בעזהי"ת.

בעוד אני חוגגת לי במסיבה עקרונית.

הובן?

[אי"ה, דיי לעישון! ]

מדובר ברב יאיר בן מנחם שהוא מרכזניק והוא גם דיין

והאם הוא אמר שגם מבחינת רוח ההלכה זה בסדר והוא בעצמו היה עושה כזה דבר..

בתגובה שרשמתי שעליו בא כל הדיון הזה לא התכוונתי רק על הפגישה הזאת ספציפית...

כל האוירה בפורומים ובשיחות אישיות בערוץ 7 בכללי מזעזע מבחינת צניעות ואי אפשר להתעלם מזה!!

כמה בנות כבר אמרו לי שנפלו/כמעט נפלו וזה מצער אותם מאוד ולא ניראלי שלמצב הזה הדיין הנ"ל

היה נותן אישור..

לעקיבא-אני מקווה שמספיק התפנקתי על ההנטר בשבילך אם זה כזה עקרוני..

בע"ה.

הש"א היא בדיוק כמו גלי הקול, תלוי מי אומר אותם.

גם אני תהיתי איך מישהו יכול לדעת מה יש בש"א של מישהו אחר, ואפילו אם הוא יודע למה שזה ישפיע עליו...

היה נוסח עדות המזרח, והרוח צפונית מערבית עד מתונה....

הם לא חייבים לקבל מהרב דוקא את התשובה שאתה רוצה....

לכל אחד יש רגש ויצר.

לא לחינם אמרו חכמים- שאין בדור מי שיוגע להוכיח או מי שראוי להוכיח!!

תסלחו לי- מי אתם שתפתחו את הפה בהטפות מוסר?!!??!?!!?

זה א.

ב. כן- זה ערקוני להתפנק על מקש אנטר.

אם הדברים שלך לא קריאים- למה אתה מצפה שנקרא?!! שנוציא את העיניים?!

ג. כל הדוסים פה- ב"ה לא המצאתם את הגלגל.

בכל מפגש שיש- יש את החניוק התורן (מחילה) שיקום יצעק-  גוואלד!! שיקוץ!!

ומייד אחרי זה רצים מבוהלים לברר עם הרב ולהתיר ושלום על ישראל..

אז תעשו טובה- לכו לחטט בהיסטוריה של הפורום- ותמצאו את הכל שם כבר...

(ולא- לא תמצאו בחיים פסק כתוב של הרב מלמד שהוא מתיר.. ככה טבעם של פסקי הלכה כתובים.  אבל כן- זה לא מאחורי הגב שלו ההתנהלות הזו...)

ד. כל אלו שנמאס להם מדייטים ומבינים שככה זה ל-א ילך-

מבינים כבר שמפגשים של רווקים ורווקות זה מה שיכול לעבוד.

ה. אנחנו עובדים את השם בכל מקום. המידות שלנו זה אנחנו- בכל מקום וכל מצב.

בחור שצנוע ולא מפלרטט עם בנות כל חיו- גם במפגש יתנהג כמו בן-ישראל...

האווירה שתהיה שם- זה בדיוק מי שאנחנו! ומה שאנחנו יוצרים כקבוצה!

ו. במידה ויש בעות בפורום או בשיחה של דיבור לא ראוי גובל בבעייתיות גדולה-

זה גם בעיה של המתכתבים- קצת יראת שמיים לא תזיק...

וגם- לפעמים יש מה וראוי לערב את המנהל 0אדמין) עמ"נ לטפל בבעיות אמיתיות.

שנזכה להיות פועלים עם א-ל

רק בשביל זה היה שווה לפתוח ת'שרשור הנאלח הזה...

יאללה אתכם כבר

מי שרוצה, שיבוא

ומי שלא, לא

תפסיקו לחטט לאנשים אחרים בחיים..

מה אכפת לכם מהעבירות של מיזרוחניקי הפורום שכל מטרתם היא לאסוף מספרים של בחורות..

מי שבשבילו זה מושב ליצים/ איסור עריות וכו' שילך ל100 שערים ויזרוק אבנים על כצל'ה וכו'...

נשבר כבר מהדוסייייייייייים...

וסליחה על הבוטות...

לה"ן

ויחליט את החלטותיו... ויודיע אם הוא בא או לא.

בסופו של דבר כל אחד פה מתבצר בעמדותיו... קולנו (של המת'נוגדים חחחח) נשמע - ועכשיו אנשים יעשו את חשבון הנפש שלהם...

בעז"ה המפגש יהיה בבית המקדש בשמחת בית השואבה- הבנות בעזרה והבנים במעיין השילוח!!!

בעזהי"ת.

המקום שבו הנשים נמצאות...

אלא הכוונה שזה התחום שעד אליו מותר לנשים להיכנס לבית המקדש...

[כנ"ל עזרת ישראל וכהנים...]

לה"ו

הוצאת עניין מהקשרו כדי להוסיף מעט הומור לעניין... וואוו אתם כבדים במקומות הלא נכונים...

שמחה!!!

אני שיא המיצטערת אם פגעתי..!!..(וכנראה שפגעתי לפי התגובות פה..)..

בסך הכל התכוונתי להבהיר נקודה שישבה לי בלב הרבה זמן וחשבתי שכדאי להעלות אותה מתישהו..

בס"ד

חברה נפרדת לגמרי זה לא תמיד אידאלי.

מה זה לא תמיד? זה לא אידיאלי.

כי מה קורה אח"כ? הבחור מגיע לפרקו, הבחורה מגיעה לפרקה וב"ה- יש הצעות.

ואז הם נפגשים והם פשוט לא יודעים איך לדבר עם המין השני, איך להתייחס...

במקרה הרע- הם מתנהגים לפי השיעורים בחינוך לחיי משפחה שהיו בישיבה / באולפנה,

במקרה הגרוע- הם לא קיבלו שיעורים כאלה...

מה שאני מסה לומר כאן זה שהדרך הישנה והטובה שבה רואים מישו, מבררים ויוצאים היא הדרך האידיאלית.

ואיפה יותר טוב לראות מאשר במפגש פו"פ?

אם הייתי פנויה - יש מצב שאפילו הייתי באה.

בהצלחה לכולם!

ולא בהתלהמות.. העניין בורר עם פוסק גדול והוא לא רק ש"אישר" הוא אמר שזה מבורך.

אם את לא מבינה מה מאחורי הדברים מוטב שתבררי בצורה מכובדת

העזרות בבהמ"ק?!

כי עד כמה שאני הבנתי -זה לא ממש הולך כמו שתיארת...

כלומר-

יש במקדש חלוקה בסיסית- עזרת ישראל עזרת כוהנים  וק"ק

נתחיל מהכי קדוש- ק"ק- לשם רק לאיש אחד מותר להכנס ביום אחד מיוחד עם הכנות מיוחדות יה"ר שנזכה...

עזרת כהנים (כולל אולם, בין האולם למזבח ועוד כמה ששכחתי...) -לשם מותר לכוהנים כשירים לעבודה ולבושי בגדים וטהורים להכנס- עמ"נ לבצע עבודות-מקדש (קטורת, נרות, שחיטת קורבנות מסויימים...)

עזרת ישראל- עד המזבח- פחות או יותר-

כל ישראל  הטהורים יכולים לבוא שם כדי להביא קורבן (ולסמוך ולשחוט... ) לראות את העבודה, או להתפלל

כל ישראל- הכוונה גם לנשים.

אישה שמביאה למקדש קורבן- נכנסת עם הקורבן שלה עד למזבח.  (שנזכה... שנזכה...)

(למיטב זכרוני ישנו שער צדדי לחצר המקדש- "שער הנשים" שבו אפשר להכנס בלי כל ההמון...

חוצמזה יש בחצר המקדש "עזרת נשים" -תקנה גדולה שנועדה לימי שמחת בית השואבה-  שבנו אכסדרה מעל לחצר-

גברים- למטה, נשים- למעלה-  ככה שבריקודים ובשמחה ובבלגאן לא יגיעו לקלות ראש ופריצות.

עד כאן למיטב ידיעתי וזכרוני.

חשוב להבין שהמקדש הוא מקום בו לנשים ולגברים שמ"ישראל" יש חלק פחות-או-יותר שווה בעבודה ובהשתתפות

(ולא הפמיניזם הוא הפועם מגרוני -אלא דרישה לקירבת אלוקים.)

אפשר לעיין גם המאמר של הרב אריאל- במחזור המקדש- שמסביר איפה בדיוק חנה הביאה התפללה -ועל המקום הייחודי הזה.

מה לומדים מזה למפגש פורום?

בכל דרכיך דעהו- והוא- יישר אורחותיך!

כי הקדושה לא הייתה כמו בביהמ"ק הראשון, ששם לא הייתה צריכה להיות בכלל הפרדה.

וכיום, שאפילו אין חצי בימ"ק,כמובן שצריך להתרחק מהנושאים המכשילים האלה כמו מאש!

רק אל תעשו מדבר שהיצר משתלט עליו אידאליזציה.

אפילו אם אתם לא בעניין לצאת מהמפגש עם בן הזוג העתידי!

אולי אתם תהיו הצינור לשידוך אחר של חבריכם / חברותיכם?!?!

אולי אתם תהיו השליחים לגאול אותם מהצער שבו הם נמצאים

להשלים את נשמתם החצויה

ולהקים עוד בית תורני בישראל! יהודי, כשר ושמח לכבוד ה' יתברך!

ואם לא ילך? - הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה!

שנזכה!!

בטח לא אחרי התואר המבחיל שקיבלתי ממישהו10

כמה דברים צרמו לי בשרשור הזה

נתחיל מזה שכתבו על השיחות האישיות, חלק סברו שהם עם רוח הקודש כי איך הם יודעים מה קורה שמה?

זה מיועד לצחקן,לזה שמתחתיו שכתב שיש לו היגיון בריא ולשאר חברלך

בתור אחת שנפגשת כאן יותר עם הבני נוער בשיחות אישיות, יש שמה דברים לא טובים.

לא נכנסתי לשיחה אישית, לא קראתי משהו שלא נתנו לי לקרוא.

מעידה אנוכי על עצמי שעוד שהייתי בשביעית שמינית השיחות עם בחורים כאן זרמו עד השעות הקטנות של הלילה.
בחורים טובים איכותיים, אפילו לפעמים היינו לומדים מסילת ישרים, אבל עיוור מי שיגיד שזה מצוות עשה.

עכשיו אחרי הגיל החכם עשרה, כשאני בשלב יותר מהותי בחיי,

אני רואה שזה קורה אבל לא רק אצל הבני נוער,

יש כאן עירבוביא של נשואים ורווקים, שיחות על ימין ועל שמאל.

הלוואי הייתי יכולה להקליט שיחה של מישהי שזה קרה לה וכמה היא בכתה באותו היום.

אז לבחורה שאמרה שיש דברים נוראים בשיחות אישיות, אין רוח הקודש (ממה שידוע לי..)

יש לה כן לה קצת שכל בריא, צריך קצת לגשש ולראות את החבורת בנים בנות שמתחוללת כאן

הן בילדודס בגיל הבעייתי והן בבוגרים בגיל העוד יותר בעייתי.

ואני לא ארחיב על כך יותר.בל"נד.

בקשר למפגש פורום,

אחד הדברים שאני רואה שבכל נושא שיש בו בעייתיות שואלים רב.

אממה? כל פעם רב אחר. ולפעמים כל פעם אותו אדם שואל רב אחר.

עשה לך רב, זה כן מצוות עשה. ורב ולא מיליון אלף.

ובתור תלמידת הרב שמואל אליהו, אני פעם לפני למעלה משנתיים שאלתי על מפגש שכזה.

אני לא מצטטת כי אני לא זוכרת בדיוק, אבל הוא אמר שזה בסדר וזה מבורך,אפילו כמדומני אמר מצווה!

בצניעות! עם רב שמלווה את האירוע!!

אז בעיקרון זה בסדר מותר, הבעיית רווקות אכן לא קלה.כנראה שמי שפסק חי בתוך הדור בתוך הציבור.

ואולי זה מצב של "עת לעשות לה' הפרו תורתיך" וודאי שהמפגש הוא לא לכתחילה, הוא לא שאיפת גדולי הדור.

אבל במצוקה של היום הוא קיים.

לא הבנתי מדוע הנשואים רושמים ומצרפים את עצמם, אצלהם הבעיית רווקות נפתרה.

וזאת שאלה אם אכן ראוי שחברה נשואים יגיעו. גם על כך מומלץ לשאול רב.

ואולי יגידו שכן כדי שהם יובילו וינחו את המאורע הגדול. (השערה של תשובה של רב, אבל וודאי גם על כך יש צורך בשאלת רב).

ואני עדיין לא הולכת לדברים שכאלה, וכאן נכנס השיקול האישי של כל אדם.

אם אדם מרגיש שנשבר לו מדייטים שהוא חייב דרך אחת שכבר נמאס עליו הלחץ של הדודות

או אם אדם מקבל הצעות טובות ורבות, הוא לא נמאס מדייטים אף נהנה מהם ולומד מהם והלחץ של הדודות מצחיק אותו אז שיחליט שאולי אין מקומו שמה, ואולי הפסק הלכה שהקל הוא לא שייך לו כי הוא לא באותה מצוקה שהתירו דבר שכזה.

בתור אחת ששייכת לחלק שנהנה מדייטים, אני לא אגיע.

והלוואי שיצאו עוד כמה חתונות מהמפגש! בהצלחה!

הוא ענה לך - "מצוה" ושורה אחרי זה הפכת את זה ל-אולטרדיעבד "עת לעשות לה' הפרו תורתך". למה לסלף?

ובקשר לזוגות הנשואים - בשאלה שלך נכונה- ובמקום לשער מה יענה רב- הם יכולים פשוט לעשות את זה.

קיצר מי שיוצא נגד זה שכל פעם שואלים רב אחר וכולי... (ואני מאוד מסכים איתו) לא יכול להיות דווקא זה שמחליט מה הוא רוצה לשמוע מהרב - ומשנה את דבריו. כי זה בעצם אותה גברת בשינוי אדרת.

מדוע אמרתי זאת, וזה באמת עוזר להבין למה לא צריך לשאול רב בשאלת SMS או באינטרנט

אלא ללכת לרב או להתקשר ולהסביר לו ממש את העיניין.

אני באמת חושבת שהמפגשים האלה זה לא מצב לכתחילה,

אבל גם הרווקות והצער שיש ממנה היא לא,

נוצר מצב בדיעבד ולכן צריך למצוא התמודדות בדיעבדית למצב הבדיעבדי.

במצב של הרווקות והקושי שיש היום זה מצווה, כפי שתיאר הרב שמואל.

אבל צריך גם לחשוב מלכתחילה למה זה קורה, איך זה מצווה,

ולכן אמרתי שבגלל שהמצב היום הוא לא שיש 3 רווקים פה ושם

וזה לא שרוב האנשים מתחתנים דרך דייטים, זה ממש לא ככה,

במציאות כזאתי זה מצווה.

אם מלכתחילה הכל היה הולך על מי מנוחות ולא היה כ"כ הרבה צער וקושי

בטוחני שלא היו מתירים מפגשים כאלה.

אבל בגלל שזה צו השעה ממש, זה מצוקה של דור שלם כמעט,

אז יש עיניין לבוא ולהקל במצבים כאלה וזה מה שנאמר "עת לעשות לה' הפרו תורתך".

עשו דייט ליד הבאר לאחר שהוא קיבל את האישור מהבירור המסיבי של אליעזר.

אם דייטים היו קיימים גם בעבר כנראה שזה לא בדיעבד.

הגמרא אומרת שצריך לראות את האשה לפני שמקדשה זה הכל. אם יצחק עשה משהו זה זה.. בטוח הוא לא יצא כמה חודשים

כשתהי מוכנה להתחתן ככה תעדכני...

מה יש לזוג נשוי לחפש במפגש פורום של רווקים?

* אותו דבר שיש להם לחפש בפורום של רווקים.

לתת טון של קצת שכל שפוי וניסיון חיים

לא להיות בלחץ של "מה יחשבו עלי" ולשבור את הקרח ככה.

* בגלל שאני לא חלק מהעיניין- כנ"ל- יש לי מבט מבחוץ יותר

אני יכולה לחשוב לי- מה האופי של אנשים?

מי מתאים למי?

את מי אח"כ להציע בשיחה אישית- למי?

מי  פתאום הבנתי את החיים שלו יותר כי ראיתי אותו- ואז העיצות שלי אליו- יותר מכוונות?

עוד נק'-

בד"כ רווקות מתלוננות שאחרי חתונה של חברה- החברה מתאדה.. כאילו- אם אני רווקה לא נאה לך להיות חברה שלי יותר?!

אז על-משקל זה- מותר לי לומר- אם אני נשואה- לא נאה לך להיות חברה שלי יותר?! (כי מפגש פורום זה גם או בעיקר לפגוש בנות- לא בנים...)

תכלס'-

כל אחד ילך בדרך שלו בחיים וישאל את הרב שלו אם לבוא או לא.

התועלת של הדיון הזה- היתה להבהיר- אין הכוונה בפלירטוט מתוכנן אחד גדול...

אלא- כמו שאנחנו חיים בכל מקום אחר- ככה גם פה- בצניעות, בקדושה, בשמחה- ובמיקוד- מטרה

אחרי שהשירשור הזה יעקוף את 100 תגובות- ננעל אותו- טוב?!

רציתי רק להודות לכל החבר'ה שהעלו פה את הדיון בנושא והיו נגד.  לא חשבתי לפני זה על כל הצדדים שהעליתם.  היה וויכוח אבל וויכוח מועיל!  היה חשוב לדון בכל הנושאים שהעליתם.   תודה!

איך הצלחת לכתוב בתגובה אחת 30 עמדות מנוגדות?

לא הצלחתי להבין איפה את בכלל!

אפשר להגיד כן ולא, אפשר להגיד מלכתחילה לא בדיעבד כן.

אפשר להגיד עד כאן כן מפה ואילך לא.

וזה מה שנאמר.

הנושא של הש"א הוא נוראי.

הנושא של המפגשים הוא בדיעבד במצוקה של הדור מותר.

ופה כל אדם מכניס שיקול אישי אם ההיתר מתאים לו.

באמת לא קשה, פשוט צריך לדעת להכיל מורכבות...

איפה בדיוק כיניתי אותך בתיאור מבחיל ? אשמח למראה מקום !

לא היה ולא נברא.

"עמית טליה היא הדוסית היחידה כאן"

בתור אחת שסולדת מכל מיני כינויים סוגים מפלגים דוסית\חרדל\קטשופ וואטאבר

ציינתי שכינית אותי בתואר מבחיל.

וכן אשמח להתנצלות (לא באמת)

אשרייך צדיקה!

איך תדעו אם אדם באמת מאמין במה שהוא אומר ובטוח שזו האמת?

אלא שאדם המאמין בצדקת דרכו ובטוח שהאמת איתו, לא ינסה לשכנע אותכם שהוא צודק.

מה אכפת לו אם אחרים מסכימים איתו או לא, כל עוד הוא בטוח שזה מה שנכון?!

הוא יכול לדון איתכם, אבל הכל ברוח טובה. וברצון להקשיב.

ונקשר לענייננו: אפשר להרגע, חבר'ה! שתי העמדות פה נכונות. כל עמדה מושכת לצד אחר של ההלכה. והכל טוב ונכון.

קראתי את כל התגובות פה. והן ממש העשירו אותי. אז תודה רבה לכל הכותבים העצבניים ושאינם עצבניים.

לא הכרתי את הגישה המתירה. ולכן הייתי בטוחה שיש בעיה הלכתית במפגש.

עכשיו, אחרי שהסבירו את מטרת המפגש, וראיתי שמדובר באנשים רציניים ולא דווקא כאלו שמחפשים היתר ליצר ולרגש, עכשיו אני יותר רגועה. ב"ה.

ולכן, אולי אגיע. ואם אגיע- אגיע בראש שקט יחסית.

המשך יום טוב! (:

לדעת כל הסוברים שאין המפגש הגון

תדעו שעד עכשיו נשארתי מתון!

איכן תרצו שאפגוש את אשתי?

מתי אתחיל לבנות את ביתי?

אם באינטרנט ארצה לסייר?

תאמרו לי ברח משם מהר!

ואם למישהי בחוץ ארצה לפנות

זהו שיקצ'ה הרי היא מהבנות!!

ואם אין לי דודה שדרכנית,

האם זה אומר שאשאר בודד תמידית?

מה אני יכול לעשות למען עצמי,

חוץ מלהתפלל אל אבי?

תנו לי עצה מה לעשות

מה זה מתי?? איפה?? תודה רבה וחג שמח

ביום א' ב5 וחצי בגן סאקר...להביא 5 שח..מי שבטוח בא להודיע לעדיאל באישי..ומהר...! ואין פה שום הווה מינא....כולם באים

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

ההפרש הצטמצם לשנתיים-שלשו בלבד.

המטפחת עוזרת, אבל אני עדיין נראית כמו ילדה מחוצ'קנת לצערי.

גם בעלי שחוגג השבוע 28 נראה בכיף שיעור ג' או פחות. לפחות עם זקן יש גבול כמה נמוך אפשר לרדת עם הערכת הגיל. (כנראה שגם עם מטפחת? למרות שאולי המדובר באיזו כת שמחתנת קטינות, ואז שום דבר לא מחייב...)

אני לא חושבת שזו מחמאה להיות צעיר מידי, ולא מבינה את הרדיפה האינסופית הזו אחרי "אנטי אייג'ינג" וכל זה.

שמעתי שיש כאלו שרוצות להסתובב עם הבת שלהן בת ה15 ושאנשים יחשבו שהן אחיות. לי זה נשמע מפדח ומוזר.

כשאני אהיה בת 30, אין לי שום בעיה להראות בת 30. כנ"ל 40, 50 וכולי. לא מבינה גם את הפאדיחה לספר שאתה בגילאים האלו.

זה נראה כאילו תרבות הפרסומות (/המערב? לא יודעת איך לקרוא לזה) רוצה שכולן יראו כמו תלמידות קולג' בנות 22 שהולכות למסיבות כל היום. בגלל זה יש לחץ על נערות אפילו בגיל 13-14 להיראות סופר מטופחות ומאופרות, ועל מבוגרות בנות 40 לקנות את כל הקרמים והשטויות של הטיפוח המוגזם גם כן.

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.