להתנדב.

לעשות דברים שאתה אוהב.

לשמוע חסידי מקפיץ ושמח.

אני כותבת לך בלב כואב, בלב רוטט..

יאושששש~! זו מילה שכוללת את כל לשונות הדיכאון.

דיכוי לדכא מדוכא נדכא וכ'

וכל פעם שתתחזקי בזה זה הרצון של היאוש יתחזק איתך.. כדי שאת תתעלי עליו שוב.

אבל כאן זה לא אמור לייאש אותך.

כמה קישורים שיתנו לנו טעם לחיות!

קודם כל--->http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t328149#4072591

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t311291#3893644

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t312179#3901776

עלי והצליחי באהבה..!

טוב, קודם כל צריך לנסות להבין מאיפה זה נובע,
לדעת מה המקור לזה.
אחרי שיודעים, הרבה יותר קל להתמודד עם זה.

נגיד הוא נובע מאכזבה כלשהי,
אז תרשה לעצמך להתאכזב, ככה עד הסוף.
להבין שבאמת מותר לך.
אחרי שמיצית את האכזבה או כל תחושה אחרת...
אתה צריך להחליט שזהו, מיצית את זה מספיק
אתה לא רוצה את זה עוד.
אתה גומר עם זה.
ואז אתה מנסה לאט לאט לגרש את התחושה הזאת,
להעביר אותה.
'זהו, התאכזבתי מספיק, עכשיו אני יכול כבר לקום ולהמשיך הלאה'

חוץ מזה תתעודד, תקום, תפעל.
תתנדב, תנסה לשמח את עצמך...
ותזכור שהכל תלוי בך!
אם רק תרצה, תמיד אפשר לקום.
 

בהצלחה ממש!

[נכתב בלשון זכר, כי אני לא יודעת אם זה בן או בת, אבל מכוון גם לנקבה ]
 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....