אזור: חולון (גבול ת"א יפו..)

חוויות: שימחנו ילדים גרמנו לאנשים להתרגש.. להאמין ולקוות לטוב ובע"ה יהיה טוב.

כן הועלנו לעמ"י ב"ה.!

ב"הצלחה לכולם! הלוואי וניזכה לעוד מצוות ומעשים טובים תמיד@!

התנדבתי ב"טל חיים",פ"ת...הכנו שיפודי חמצוצים..ואז מכרנו והיה תותחיייי!!!

אחרי זה הרגשתי ממש טוב עם עצמי,גם כי עשיתי את זה די בעיקר אמא שלי שרצתה שאני אתנדב טיפה בחופש-אז שימחתי אותה...וגם כי זה הרגשה טובה לעזור לאנשים!!

בס"ד

אני מדריכה בבני עקיבא ביישוב שלי, חוויות- הכל!! אין כמו החניכות המדהימות שלי!! ואני באמת מרגישה שאני מועילה לעמ"י ומגדלת את הנוער הבא.

ואוי זה נשמע נורא, אבל אני באמת מאמינה בזה!

מד"א-חבייה חבל על הזמן פעם ראשונה להרוג משהו!

הופעות-השיתי לנכים הופעה בחינם איזה נחמד אני

בני עקיבא-ברור לכולם....

ו...-טוב בקיצור סבתא שלי הקימה את הארגון לאנשים אם צרכים מיוחדים אז פה ושם עוזרים והכל...

במסגרת פרויקט דרור התנדבנו עם בנות מהאולפנה אצלינו בישוב.

זה היה קה ומאוד מחייב (כל שבוע) ורוב הבנות לא התמידו והיתה הרגשת יאוש כלשהי אבל השנה-בנות באו אליי וראו שהן ממש שמחות לראות אותי אז זה נתן מלא סיפוק והיה פשוט כיף לראות שכל ההשקעה שלנו עשתה משו!

זה נשמע שהתנדבתי מלא אבל זה לא כ"כ ככה..

האולפנה שלנו מוציאה את החמשושיות (לפחות ככה זה היה אצלי...) להתנדבות בישוב סמוך-חונכויות. ומכל מיני סיבות לא "נשאר" לי ילד בישוב ההוא והתנדבתי ליד האולפנה שלי.

אז מה עשיתי?

פעם בשבוע הלכתי (כן,עם הרגליים..) למשפחה שיש להם ילדה חולה ושחקתי והוצאתי את 2 הילדות הגדולות (א' וטרום חובה) לגינה ולמשחקיה. לקראת סוף שנה האמא שלהם ילדה ולכן זה ממש עזר לה.

אני לא אגיד שממש מתתי על ההתנדבות הזאת כי היו גם קשים אבל ב"ה רוב הזמן היה טוב!

הרגשתי סיפוק ובאמת שעזרתי למישו ושהן באמת אוהבות אותי (ככה לפחות האמא סיפרה לי..)

כל פעם האמא הודתה לי ואמרה לי כמה שאני מצילה אותה,ועוזרת ואיך שכל הכבוד לי וכו'... וזה פשוט היה כיף,בנוסף זה דבר שלא היה לשאר הבנות שהתנדבו .

התנדבתי ב- בית ספר לילדים עם פיגור

איזור-ראש העין

חוויות- היה ממש מצחיק ושיא המספק.. וכל המורות שם ממש ממש שמחו שהגענו..

לא הרגשתי שהועלתי לעמ"י אבל הרגשתי שהועלתי לעצמי בעיקר..=] כי אני ממש אוהבת להתנדב ולעזור לאנשים..

אמן גם אתה=]

כשעשו את אוהל המחאה למען פולארד במיטרים, אני וחבר הלכנו חילקנו סטיקרים,עמדנו עם שלטים עם עוד מלא יהודים צדיקים שמוכנים להשקיע זמן שלהם למען אדם שבחיים הם לא פגשו! אותי זה ריגש

הדרכתי שנתיים בבני עקיבא סניף פיתוח =) סתם.. לא.. אבל סניף נחושה.. זה גם מסובך =)

אני מתנדבת עם ילדה עם מוגבלויות באופן שבועי

רק אני לא התנדבתי בכלום? |חוכך בדעתו| |מבוייש|

ילדים עם פיגור, של ארגון "עלה"...

התנדבות ב:לבקר קשישה פעם בשבוע(אמורה פעם בשבוע.....)

אזור: ירושלים.

חוויות: אין ממש. היא אמרה לי שעה מתכון של איך היא הייתה מכינה אורז ברוטב עגבניות ובשר-חוויה?!

השירה שלי מתפתחת עם הזמן-אין לי כ"כ מה לעשות איתה כי היא בקושי מדברת וגם כשהיא מדברת אני לא מבינה אז אני פשוט יושבת ושרה לה..........

וזהו. אבל יש לי מלא חבירות שמתנדבות פעם בשבוע במשפחות שצריכות עזרה וכאלה.

אין על עמ"י!!!!!

בחופש הדרכתי שבועיים בקייטנה לאתיופים.. כמה פעמים התנדבויות בבתי חולים עם הסניף ועוד כמה פעמים הזדמן לי עזר מציון וטל חיים  

יש ביישוב קייטנת איל"ן.. אז השנה זאת שנה שניה שלי..

חוויות- היה כיף, קשה וסוחט.. אבל היה טוב!

הרגשתי שעזרתי לעמ"י- אממ... החניכה שלי הייתה ערבייה, אז אני לא יודעת... אבל זה ממש נותן סיפוק!!

בס"ד

הייתי ביום עוגות כזה.. קיצר,  מכרתי עוגות העברתי ת'כסף לאנשים נזקקים וזה...

זה היה ממש כיף... לתרום!

רציתי להתנדב במעייני הישועה, כנראה שזה רק מגיל 20 או משהו כזה, לקחתי החלטה, אני מפיץ לא משנה מה!

מצאתי מלא!!!(500 בערך) ספרונים מדברי הרב קוק ואני מחלק בהזדמנויות...

התנדבנו מהסניף בבית אבות ושימחנו אותם..

חוויה- היה ממש כיף! איך שהם זרמו איתנו וזה.. והם היו ממש חמוודים!

ולא ממש התנדבתי.. אבל הייתי באוהל הזה שהיה בגשר המייטרים על יונתן פולארד ושלחתי לו אפילו מכתב..

היה ממש יפה לראות שם ת'חברה על השלטים והכל איך שהם השקיעו מזמנם...=]

1. התנדבתי במשך שנתיים בבית אבות עם חברה, היה ממש כיף! - עשינו שיהיה כייף.. (היינו שם בערך כל שבוע-שבועים..לשעה וחצי בערך..)

2.הנדבתי במשך שנה אצל ילדה עם בעיות לשעתיים כל שבוע.. (להוציא אותה מהבית וכו'..)

3.כל חופש כבר 3 שנים (ואוו.. הזמן טס!) במשך השבועיים שיש לילדים המיוחדים חופש מהמסגרות הפורמליות אני מתנדבת בקיטנה מדהימה!

שזה פשוט כייף וחוויתי ! (ראשון-חמישי במשך שבועיים 7-1.. )

4.ועכשיו אני מדריכה - זה גם התנדבות אחרי הכל לא?!

ויש עוד את כל הדברים שזה יום אחד עם הסניף/חברות/משפחה וכאלה..

זה דברים קבועים..

למדריכים שביננו כל הכבוד!!!!!!!

  שפיציים

טוב אז מתחילת שנה שעברה אני וחברה שלי הולכות למשפחה, פעם בשבוע, למשו כמו שלוש ארבע שעות. זאת ילדה שיש לה בעיה בשתי הרגלים (עכשיו היא עוברת טיפולים) וחוץ ממנה יש עוד 3 בנות בבית. (הקטנה בת 8 חודשים.)

אזור- אממ...אפשר לצנזר?

חוויות: אוי, יש כ''כ הרבה.. ת'אמת שאני הכי מחוברת לזאתי שעוברת את הטיפולים, אנחנו משחנ''שות המון למרות שהיא רק בת חמש..חח..

טוב אז אמ.. פעם הלכנו לגינה עם כל הילדודס, החברה לקחה את התינוקת הביתה, ואני נישארתי עם הגדולות.

פיתאום אחת התחילה לבכות שכואב לה הרגל, והיא לא יכולה ללכת. היא ביקשה ממני להרים אותה, אז לקחתי אותה על הגב. ואז קראתי לילדה הגדולה. ואז היא אמרה לי שהיא גם רוצה שאני ארים אותה. קיצר הסברתי לה למה אני מרימה את אחותה וכ''ו. ופיתאום מה היא עושה לי? : "אבל גם לי כואב, לי כואב בלב. ולמישהו זה אכפת??"

אלוקים! ילדה בת חמש!! וכמובן שלקחתי את כולם לשיחה שלקחה חצי שעה, (ממ.. סוג של שיחת עידוד כזאת.. רק שמיועדת לילדים קטנים ).

ורק אחרי שהם הישתכנעו בזה שהכול לטובה. ושצריך להודות וכ''ו הם הסכימו לזוז.

~~ סוף פריקה~~ וואלה הייתי צריכה את זה..

ות'אמת, הכי כיף לראות היתקדמות, שאם קודם היא הייתה בגבס, אז עכשיו היא יכולה ללכת לכיוני.

לראות אותה מיתקדמת, זה הכי טוב על הלב.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...