השיחה שלנו?חחחח

אני יענה עוד מעט...זה מסובךך!

אני מדברת איתם על הכל.. מה כבר יש לי להסתיר מהם..? גם ככה הם יגלו הכל

קשה להסתיר מההורים דברים..

אם אמא שלי פעם הייתי ממש פתוחה...היום כבר כמעט ולא.

אם אבא שלי בכלל לא (קשה להגיד- אבל אפילו זרה)

אבל אני לא מספרת הכל הכל סתם כי אני לא אחת כזאת...

אני עם אבא שלי כמעט הכל.. הוא חצי חבר כזה..!!

ועם אמא שלי לא ממש.. רק בשעות רצון שפתאום אנחנו לא כ"כ כועסות כחת על השניה ויש לה זמן...

אבל שניהם פתוחים!!!

בחיים אבל בחיים אני לא אדבר איתם על למה אני בדיכי וכאלה

אבל נגיד על למה נעלבתי מחברה או דברים שעשו לי בבית ספר אז כן..

קיצר, תלוי

אבל אנחנו לא רבים יתר מדי.. כך שהמצב בסדר..

עם אמא- היא ממש צעירה אז אנחנו עושות צוחקים וזה...(נכון הזוי?)אבל יש גבול של פתיחות..כאילו אני מספרת לה מה הולך בבי"ס..ואם יש לי איזה בעיה אני באה אליה אבל אני מסתירה ממנה מלא דברים!! ושתינו יודעות את זה לכן היא מנסה לגרום שזה לא יהיה ככה והיא לוקחת אותי איתה לקניות,לקניון...סתם שנדבר..וזה לא שאני נגד זה..פשוט אינלי כ"כ רצון לספר הכל!!! וחוץ מזה שיש לי "בעיה"-כמו שהיא קוראת לזה...שאני לא שמה לב לבלאגן..כאילו גם אם כל הבית הפוך אני לא ישים לב..והיא מצפה ממני שאני אתחיל לסדר ת'בית אם אני בחופש ואם לא אז היא מתעצבנת עלי..אוףףף=/

עם אבא- הוא יורד עלי תמיד בצחוקים וזה אבל אני לא מספרת לו כמעט כלום! אבל אנחנו לא רבים כמעט ולא בכאסח אף פעם..! חוץ ממתי שכן..XDD

וואי אני ממש מצטערת שחפרתי..=/ זה היה פריקה..!!

בעיקר עם אמא שלי. אבא שלי לא כ"כ נמצא אז לא כ"כ מדברים.

אבל הקשר שלי עם אמא שלי קצת נחלש בזמן האחרון בגלל כל מיני סיבות

ואוו..איזה פתיחות עם ההורים!

גם אני ממש פתוחה עם אמא שלי ואני מספרת לה את הרוב...אבל יש דברים שאני יודעת שהיא לא תבין ואם היא תדע יהיו חיכוכים....אז אני לא אומרת

ועם אבא - חלק מהדברים שלא מספרים לאמא מספרים לאבא...=]

(אבל רק חלק, חלק נשאר איתי עד הקבר)

בס"ד

אם אמא- יחסית כן.

אבל אני לא מספרת על דברים שעוברים עליי בכללי.. ועם אבאמא אני לא מדברת כ"כ על מחשבות שלי..

לונורא.. נתבגר מתישהו..

ברוב הנושאים אני מעדיפה לא לשתף אותם, וגם אם לא אכפת לי, אז סתם כי יש אווירה  לא נעימה  כזאת של שיתוף,  אז אני לא ממש..

רוב הדיבורים רק על בצפר,סידור הבית,אולי קצת חברות.

אצלינו עושים ורק אח"כ מספרים ואז פשוט ההורים משלימים עם זה כמו:פייסבוק.(אמא שלי ראתה במייל ולא אמרה לי על זה מילה אז סבבה....... רק שעכשיו על כל דבר היא אומרת לי: "אה,ראית את זה בפייסבוק?חחח)

אני יותר מדברת עם אחותי הגדולה אבל גם איתה לא על הכל.

מה שלא יודעים-בודקים באינטרנט.

לפעמים אני מקנאת בכל מי שיש לה אחות גדולה..

אני הבכורה..

הלוואי עלייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כמה שהן מעצבנות- יש בד"כ מי שיעזור ושייתמוך...

אבל לא מספרת להם הכל... (וגם אמא שלי לפעמים מספרת לי דברים...)

ואנחנו תמיד צוחקים על זה במשפחה שהתפקידים התחלפו....

אבל גם לאבא שלי אני לא מספרת הרבה דברים, הוא מנסה הרבה יותר...

בנות [ועוד בכורות..] תמיד כזה קשורות ממש לאמא, פתוחות איתה, מדברותא יתה על הכל...

אבל אמא שלי מורה שלכ יתה א', ואבא שלי רב באולפנא, אז הוא, מה לעשות, הרבה יותר מבין בבנות מתבגרות.. קיצר-- אני ממש חברה של אבא שלי, פתוחהאיתו רצח, מדברת איתו על כל הבנים שאני מתאהבת בהם וכל השטויות האלה.. עם אמא שלי אני בקושי מדברת על בגדים..

אני בנאדם ממש פתוח וזורם אז אני מספרת וגם הם ב"ה מבינים אבל יש דברים שפשוט סתם חבל לספר.....

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....