לקראת חג הסוכות הופיע העיתון החרדי 'בקהילה', במהדורה משודרגת ומורחבת. בין עמודי הכרומו המרהיבים של העיתון והמוספים המרתקים לחג, מתפרסם המוסף "אורח לרגע" המפגיש אישים שונים עם מקומות מנוגדים אליהם, כאלו שמעולם לא תיארו ודמיינו להיות בהם.
בין היתר, מתפרסמת כתבה במסגרתה עולה חבר הכנסת לשעבר אליעזר מזרחי, אל בית נשיא המדינה שמעון פרס בירושלים, בתיווכו של הרב יצחק דוד גרוסמן, להביע בפניו התנצלות, ברמה האישית, על הפגיעה שפגע בו ב"תרגיל המסריח" כאשר בחר להצביע נגד הקמת ממשלה בראשות פרס.
אליעזר מזרחי אומר הבוקר בראיון שהעניק לאתר החב"די שטורעם, כי הוא שלם ושמח עם הצעד שעשה ולא מתחרט עליו לרגע.
• האם התייעצת לפני כן עם רב?
מזרחי: "למה בדיוק אני צריך לשאול משפיע או רב על כך?".
• כחב"דניק לא הרגשת מוזר לבקש סליחה על דבר שקיבלת הוראה מפורשת מהרבי?
"מעולם לא קיבלתי הוראה מהרבי להפיל את פרס. זה אמנם היה ברור לי מלכתחילה שזו דעתו של הרבי, אבל הרבי עצמו מעולם לא הורה לי כך".
• אתה שלם עם מה שעשית?
"אני מדגיש כי אין מדובר בעניין של חרטה או שינוי דעה על מה שעשיתי, אלא בקשת סליחה על הפגישה ברובד האישי בלבד. להיכן שאני הולך כל הזמן, מטיחים בפני שפגעתי בו וברעייתו. אני לא חזרתי בי מההצבעה, אבל מותר לבקש סליחה בפרט כעת שאין לזה שום השפעה על שום דבר".
• אתה מקבל תגובות על הפגישה הזו?
"אני מקבל הרבה מאד תגובות על העניין. אני שלם ושמח על מה שעשיתי", מסכם מזרחי.
* * *
הנה קטעים מהכתבה שפורסמה בבקהילה:
השעה 06:20. הרחובות הירושלמים שוממים מאדם, הצינה מקפיאה את העצמות ומלבד אנשים בודדים עטויי טליתות, המתהלכים בגבורה ברחובות הבירה, נראה כי איש טרם הוציא את חוטמו מתחת לשמיכת הפוך החמה.
הערפילים שהתמקמו במעלות הבתים, לא הראו סימנים כי הם מודעים לכך שהבוקר הזה, יהפוך ברבות הימים לאחד הימים ההיסטוריים בציבוריות הישראלית.
הבוקר של 'התרגיל המסריח'.
בהמשך, עוד נחזור לשעת הבוקר המוקדמת, ולטלפון שהדהד באחד הבתים בשכונת גאולה, ובישר על בוא התרגיל שיסעיר את המדינה, אך קודם לכן, סקירה היסטורית קצרה, לטובת הקוראים שאינם מונחים בפרטי הפרשייה הדרמטית.
היו אלו ימי התום של סוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. היו שחלמו על שלום עם שכנינו הפלסטינים. חלומות שנותרו עד היום בליבות כמה אנשים. החלומות אולי נשארו, אבל האנשים רובם ככולם התחלפו.
כמה חודשים לאחר פרוץ האינתיפדה הראשונה, הציע מזכיר המדינה האמריקני, ג'יימס בייקר, כי ישראל תישא ותיתן עם משלחת פלסטינית המורכבת בעיקר מתושבי יהודה ושומרון ורצועת עזה, כולל פלסטינים ממזרח ירושלים. שמעון פרס, מנהיג מפלגת העבודה דאז, ושותפו של ראש הממשלה יצחק שמיר לממשלת האחדות, דרש שהממשלה תקבל את ההצעה, אולם שמיר סירב.
פרס, בעזרת חיים רמון ויוסי ביילין, רקח הסכם סודי עם אריה דרעי וסיעת ש"ס להפלת הממשלה. החבורה הצעירה והתוססת, התכנסה פעמים רבות, ולאחר אין ספור לילות לבנים אפופי עשן מקטרות, יינות טובים ונוסחאות מפותלות הושג ההסכם. ש"ס החליטה לתת את ידה למהלך ההיסטורי, כמוהו טרם נעשה מעולם ואשר בסופו של יום אמור היה להכתיר את שמעון פרס לראשות הממשלה.
סיעת העבודה (אז המערך), הגישה הצעת אי אמון בממשלה ובעקבותיו פיטר שמיר את פרס מהממשלה. אחריו התפטרו שאר שרי המערך, וב-15 במרץ נפלה ממשלת שמיר בהצעת אי אמון בכנסת, שעברה ברוב של 60 מול 55 ח"כים.
סיעת אגודת ישראל תמכה גם היא בהפלת הממשלה, וחברי הכנסת של ש"ס נעדרו בעת ההצבעה. הייתה זו הפעם היחידה בתולדות ישראל בה נפלה ממשלה בשל הצבעת אי אמון.
לאחר נפילת הממשלה הטיל הנשיא חיים הרצוג על שמעון פרס את מלאכת הרכבת הממשלה. אך המשא ומתן הקואליציוני, שהחל בקול רעש גדול, המשיך בקול ענות חלושה, עד שגווע לחלוטין.
המפלגה החרדית היחידה שכן הצטרפה למהלך, הייתה אגודת ישראל, יחד עימה היו לפרס שישים ואחת חברי כנסת.
בליל 11 באפריל הציג שמעון פרס את ממשלתו החדשה. צעירי העבודה עלצו. במטות נפתחו שמפניות. כולם היללו את הצעירים שהצליחו במו ידיהם להחליף את השלטון במדינה, משימה שנראתה כבלתי אפשרית. למחרת הייתה הכנסת אמורה לאשר את הרכב הממשלה אותה הציג שמעון פרס.
בשעות הלילה המאוחרות, או שמא שעות הבוקר המוקדמות, ארע המהפך.
התרגיל המסריח יצא לדרך.
שניים מחברי הכנסת של אגודת ישראל – אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי, החליטו ברגע שאחרי האחרון, לא לתמוך בממשלה החדשה.
למעשה התברר כי מזרחי כלל לא נכח במהלך טקס חתימת ההסכם הקואליציוני בין המערך לאגודת ישראל, ואילו ורדיגר אומנם השתתף בטקס, אך במקום לחתום על ההסכם רק עבר עם העט מעל הנייר.
את הביזיונות שהיו מנת חלקו של שמעון פרס באותו יום, קשה לתאר במילים. כשהוא חנוט בחליפה יוקרתית, התרוצץ במסדרונות הכנסת, כדי להבין איך חמק לו התפקיד היוקרתי מבין הידיים. גם אחרי כמה ימי ארכה נאלץ פרס להודיע לנשיא כי נכשל במאמציו, ומלאכת הרכבת הממשלה, עברה שנית לידיו של יצחק שמיר, שהצליח להרכיב את הממשלה.
את ההחלטה על הצבעה נגד הממשלה, מנכס הרב מזרחי לעצמו. "לא התייעצתי עם איש", הוא אומר, אך באותו ערב, שידרה התקשורת הישראלית קטע וידאו דרמטי, שללא ספק, הכריע את גורלו של פרס, והפך אותו ללוזר נצחי.
היה זה כתב רשות השידור בארצות הברית, עודד בן עמי, שזימן את עצמו בבוקרו של יום ראשון לחדרו של הרבי. הוא המתין בתור כמו כולם, ויחד עם אביו עבר לפני האדמו"ר. כשהגיע תורם של השניים, ניצל בן עמי, איש תקשורת ממולח, את ההזדמנות וביקש את התייחסותו של הרבי לאירועים שהסעירו את ישראל. האדמו"ר סירב להגיב: "אני לא גר בארץ ואני לא חושב שאני יכול להתערב במה שקורה שם", אמר לעיתונאי הצעיר.
בן עמי לא ויתר. אם היו שואלים את הרבי מה לעשות, מה היית אומר לנציגים?, שאל. הרבי דיבר אודות חשיבות השמירה על ארץ ישראל וסיים: "אם היו שואלים אותי, אני חושב ששמיר צריך להרכיב את הממשלה. יש להקים ממשלת ימין צרה".
ברגע בו שודרו הדברים בארץ, הפסיד שמעון פרס שני קולות קריטיים. שני חברי הכנסת של אגודת ישראל, נענו לקריאת כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל, והחליטו להתנגד להקמת הממשלה וכך, מחדרו שבברוקלין, סיכל האדמו"ר את הקמת הממשלה.
עוד זוכר כל פרט
עשרים שנה אחרי אותו יום דרמטי, אולי הדרמטי ביותר בתולדות הכנסת, הפגיש עיתון 'בקהילה' את שני הניצים: מצד אחד של השולחן הנשיאותי עמד שמעון פרס, שהצלקות מאותו יום טרם הגלידו, ומהצד השני עמדו חבר הכנסת לשעבר אליעזר מזרחי והגרי"ד גרוסמן. לא קלה הייתה הפגישה הזו בעיניו של פרס. הפניות הרשמיות, בכל הצינורות ובאמצעות שורה של שתדלנים, נתקלו במבוי סתום. היה זה למעלה מיכולתו להסכים לפגוש באיש שברגע האחרון שמט ממנו את כס ראש הממשלה.
הייתה זו סגולת אישיותו הנודעת של הגרי"ד גרוסמן לפלס נתיבות ולגשר בין פערים ששולבה בעיתוי המיוחד – ערב יום הכיפורים. רק תודות לשילוב זה הצליח 'בקהילה' להביא את המפגש המיוחל לידי מעשה, אחרי חודשים של מגעים מייגעים. בימים שבין כסה לעשור, ישבו שני היריבים, וסגרו מעגל.
התרגיל המסריח, הומתק.
עוד לפני שפסענו יחד עם הרב אליעזר מזרחי והגרי"ד גרוסמן, על הדשא המוריק של גינת בית הנשיא, ישבנו עם הרב אליעזר מזרחי, לשיחה היסטורית על הימים ההם.
נראה שהוא חי ונושם את הנושא עד היום. את הפרטים, גם אלו הקטנים ביותר, הוא זוכר במדויק.
בלשונו הציורית, הוא מתאר גם את האדים שעלו מכוס התה של כ"ק האדמו"ר מגור זצוק"ל, שעה שהודיע לו כי לא יפעל על פי הוראת מועצת גדולי התורה.
כיום עומד הרב אליעזר מזרחי בראש כולל גדול ברחובות. "היום חילקתי משכורות לאברכים ב'כולל' ואני מותש לחלוטין. העבודה לא קלה, אך היא מלאת סיפוק. יש לנו כולל שהפך לדוגמה למקומות רבים ברחבי הארץ, ואני מודה לקב"ה שזכיתי לעמוד בראשותו", הוא אומר מיד כשאנחנו נפגשים.
כחבר כנסת חרדי, המחויב להחלטות מועצת גדולי התורה, אני בטוח שהתייעצת עם רבך לפני קבלת ההחלטה. מי נתן לך את ההוראה?
"אני בעצמי קיבלתי את ההחלטה. לאחר תקופה, שאל אותי ראש הממשלה, יצחק שמיר, איך הלכתי נגד כולם. הראיתי לו הפסוקים בפרשת חוקת, מהם שאבתי את הכוח לנהוג כפי שנהגתי.
"הפרשה מספרת על מסעות בני ישראל במדבר. משה רבנו רצה לקצר את הדרך דרך הארצות השכנות ושלח משלחות שלום בכדי לבקש מהם אישור. התשובה אותה הוא קיבל, דומה להפליא למה שקורה היום: לא תעבור בגבולי. הגויים איימו כי יקדמו את בני ישראל בחרב, באם יעיזו להציג את כף רגלם על אדמתם.
"כל ניסיונותיו של משה רבנו להבטיח את שלום התושבים, לא הועילו. הגויים התנגדו. זה מה שקורה גם היום.
"הוספתי לשמיר את הפסוקים מפרשת וישלח המדברים על המפגש המרגש בין יעקב לעשיו, לאחר שנים של יריבות תהומית. דווקא רש"י שהוא פרשן המקרא, מביא בפעם היחידה בתורה, הלכה. על הפסוק שעשיו נשק ליעקב כותב רש"י: 'הלכה היא בידוע שעשיו שונא ליעקב'. הלכה זו לא פרשנות. הלכה אי אפשר לפרש בשתי צורות. זוהי הלכה חד משמעית. עשיו שונא ליעקב. אין לנו עם מי לעשות שלום.
"עם מי התייעצתי? עם התורה. היא הדריכה אותי כיצד לנהוג במקרים האלו. שום דבר לא השתנה מלפני אלפי שנים. רק הפרצופים שונים".
בכל אופן, כחסיד חב"ד, לא היה זה ראוי שתשאל את האדמו"ר כיצד לנהוג? הרי נהגת כנגד החלטת מועצת גדולי התורה.
"אנחנו הבטחנו לבוחר שנלך עם שלטון הימין. דעתי הייתה שחייבים לעמוד בהבטחות. במבט היסטורי אני חושב שצדקתי. שעשיתי צעד נכון. אמנם, לא התייעצתי עם האדמו"ר אך לאחר שנים קיבלתי ממנו ברכות על הצורה בה נהגתי".
לא פחדת לקבל כזו החלטה לבד?
"לפעמים יש דברים שאין צורך לשאול. האם מותר לאכול חזיר, צריך ללכת לשאול את הרב? אצל כ"ק האדמו"ר זצוק"ל נושא ארץ ישראל, היה מקודש ביותר. היה לי ברור שזו דעתו. לאורך השנים הוא דיבר כל הזמן על החשיבות שיש בשמירת גבולותיה של המדינה, ואף פעל לא מעט לשם כך. אז אני צריך לשאול? זה ברור מאליו".
מתח בן עשרים שנה
השיחה המרתקת, נגדעת באיבה. עברנו את הבדיקות הביטחוניות הקפדניות בפתח בית הנשיא, והנה אנחנו עומדים זה לצד זה: הגרי"ד גרוסמן הרב אליעזר מזרחי ואנוכי הקטן, בפתח חדרו של נשיא המדינה.
נשיא המדינה קם מכסאו, ומברך אותנו. ראשית הוא מברך את הגרי"ד גרוסמן, והשניים מתחבקים ומברכים זה את זה בברכות שנה טובה. לאחר מכן, פונה הנשיא למזרחי, לוחץ את ידו, ומבקש ממנו לשבת.
מזרחי מתיישב. שקט משתרר בחדר. קשה לפוגג את המתח. מתח בן עשרים שנה.
הרב מזרחי פותח: "רבי עקיבא אומר כל ימיי שהייתי אומר קריאת שמע, כיוונתי באחד, מתי תבוא לידי ואקיימנה. גם אני מחכה הרבה זמן למפגש הזה. אני שמח שיש לי הזדמנות לסגור מעגל. שמעתי במהלך השנים, שהצטייר מצב כאילו אני פגעתי בך. היום אנחנו נמצאים בערב יום כיפור, ואני רוצה לבקש ממך מחילה. אני לא חושב, אדוני הנשיא, שאני פגעתי בכבודו. פעלתי למען עם ישראל וארץ ישראל. אבל אם נפגעת, אני מבקש סליחה".
פרס הרהר. נראה היה על פניו שהזיכרונות מאותו יום שהפך לפארסה עולים בזכרונו. ממקום מושבו הנשיאותי, הכול נראה ורוד יותר, אבל אפילו הוא שהצליח לעת זקנה, להפוך לקונצנזוס, מתקשה לשכוח את מאורעות הימים ההם.
"אני לא אשקר. נפגעתי מאד מההתנהגות שלך", אומר הנשיא, "אבל אנו נמצאים היום בערב יום כיפור, ואני מוחל לך בלב שלם. הסיפור כולו מאחורינו".
מאוחר יותר יאמר לנו הרב מזרחי, כי אין לו שום חרטה על התנהגותו אז. "אני לא מתחרט. אבל אם פרס נפגע, צריך לבקש סליחה. אם הייתי באותה סיטואציה היום, הייתי נוהג אותו דבר. זה מה שקיבלתי בבית. ציות מוחלט לרבי".
נוסטלגויות....מושיקו
ספרים לישיבה חסידיתישיבת שפע
שלום וברכה,
מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.
מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.
ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il
תזכו למצוות

חבדניקים מתגייסים לצבא כמו דתיים לאומייםתמימלה..?
לא זה ולא זהתות"ח!
הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.
אממתמימלה..?
אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...
אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?
נכון, את צודקתתות"ח!
חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.
נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.
תודהתמימלה..?
בשמחהתות"ח!
אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)
איפשהו באמצעפונקציה
יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)
שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.
אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.
באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.
רעיונית זו מה שהבחור רוצהפונקציה
לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.
אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.
התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.
לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).
ממ מענייןתמימלה..?אחרונה
תודה
מחפש ספרים חב"דים על תפילהred panda
היי,
במסגרת מאמר שאני עושה על תפילה וכוונותיה , מחפש שמות של ספרים חב"דיים על עניין התפילה וכוונותיה (מה לכוון וכו'). ברמת הידע שלי, למדתי בעיקר את ספר התניא ועוד מספר קונטרסים קטנים.
תודה!
ספרים לישיבה חסידיתישיבת שפע
שלום וברכה,
מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.
מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.
ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il
תזכו למצוות

דיוק כל אות במילים "כי ה' לצד הזה", כמו "לך לשלום"hamedinai
תקציר:
האדמו"ר מלובביץ׳ (חב"ד) לנתניהו -
"תצטרך להיאבק עם 119 אנשים, בוודאי לא תתרשם מזה כיוון שהקדוש ברוך הוא לצד הזה״.
דיוק המילים "לצד הזה" ולא "בצד הזה", דומה מאוד למה שבתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".
הסבר בדרך אפשר ב2 אופנים 👇
לדייק בכל אות. צוטט בשם הרבי "כיוון שהקב"ה בצד הזה". משמיעת הקלטת שומעים ברור שהרבי אמר "כיוון שהקב"ה לצד הזה", עם אות למ"ד, לא אות בי"ת.
https://x.com/OrwellTruth1984/status/1759284144620667267
מה זה משנה? בתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".
הסבר #1: אולי כי למ"ד זה לשון לימוד, צריך ללמוד ולהתקדם.
נכון בהקשר לשלום, למרות שבהשקפה הראשונה נראה כאילו אם עושים פשרה משיגים שלום, הנה כאשר לומדים את הנושא לעומק, מגלים שזה נכון רק בהקשר לאויב ידידותי ומתחשב, המריבות שבתוכנו. כאשר מדובר בהקשר לאויב האכזרי החיצוני זה הפוך: כל כניעה אליו רק מרחיקה את השלום.
נכון גם בהקשר ל"צד הזה". צריך ללמוד את הצד, האם הוא באמת הצד שאפשר להגיד עליו "הקדוש ברוך לצד הזה". יש "ידידים" במרכאות שטוענים שהם בצד הזה, אבל הנכון הוא שהם באמצע. כמה באמצע? תלוי מה עמדתנו, כי אם אנחנו נסכים לעמוד עם רגל אחת ביבשה ורגל אחת בים, טענת שונאי ציון ועוכרי ישראל תהיה שזה לא מספיק, ועמדת ה"ידידים" האלו תהיה שצריך להתפשר. זה למה עמדת ישראל צריכה להיות מה שיותר ימינה, שאז גם אם תהיה פשרה, היא תהיה יותר רחוקה מהים.
הסבר #2: ההבדל בין "לך בשלום" ו"לך לשלום", זה שהאות למד הקדמית משמעותה להתקדם לכוון, לא לעמוד במקום אחד. "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ביחד עם זה נאמר עליהם "ילכו מחיל ⁵אל חיל". לא להסתפק עם "שלום" שלא עושים לנו שואה רחמנא ליצלן ולהגיד שאם אפשר לחגוג יום עצמאות, זו כבר "ראשית צמיחת גאולתנו", כי בהשוואה למה שהיה בימי הביניים זה מצב מזהיר. גם אם המצב מזהיר, צריך להתקדם שיהיה עוד יותר "מחיל אך חיל", אחרת זה לא שלום.
אותו דבר גם עם "לצד הזה". גם אם זה כבר הצד הנכון, ובלשון התלמוד הובא בספר תניא קדישא בתחילתו
"ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה..", צריך להתקדם עוד ועוד "לצד הזה", כי צדיק זה מלשון "צד", להתקדם עוד ועוד בכוון להיות צדיק, "ילכו מחיל אל חיל".
מבקשת עזרה במזוןiskabelka1
שלום ,. אני אם יחידנית - רווקה , מגדלת ילד בן 7 לבדי . אחרי שאימא נפטרה מסרטן אני נשארתי לבדי בעולם הזה . אין לי משפחה ואין לי קרובים .
עשיתי ילד בטיפולי פוריות , , כדי שיהיה לי בשביל מי לחיות .
כיום הוא לומד בכיתה ב' בבית ספר דתי ,ירא שמיים ! צדיק אמיתי !
לילד אין אבא - לכן אין מזונות . נתקלתי בקשיים מאוד גדולים ת בגלל חובות ., גרה ברמלה . מבקשת עזרה במזון , מצרכים בסיסים כמו קונפלקס , ממרח שוקולד, ביצים , חמאה, שמן ,פסטה חלב,,ירקות . לא נעים בכלל לבקש עזרה, אבל בלי שאלות ,רק מהנתינה מהלב ..... בבקשה אשמח אם תושיטו יד של עזרה .🙏
תפני לבית חב"ד ברמלהבת.
אני פניתי אליהם ברמלה - לא קיבלתי מהם שום מענהiskabelka1
נסי לפנות לארגון כולל חבדפונקציה
איך השיחה של הרבי על צמאה לך נפשי עזרה לי להבין...hamedinai
המכשול הכי מרכזי להגיע לשלום - מחנות הפליטים.
75 שנה שהם "פליטים" , דבר שאין לו אח וריע בהיסטוריה.
כל קיומו של עם ישראל הוא פלא ונס על-טבעי, ובאותה מידה גם שנאת ישראל אין לה הסבר הגיוני.
מחנות הפליטים מתוחזקות במיוחד בכדי לשמר את ההתנגדות לקיומה של המדינה היהודית בארץ ישראל.
ביחד עם זה, מחנות פליטים אלו גורמים לנו להיזכר שאנחנו יהודים עם היסטוריה של אלפי שנים שחזרנו לארצנו.
אחרת נשאלת השאלה: באיזו זכות מגיע יליד רוסיה שיש לה ארץ הכי גדולה בעולם, מעולם לא דיבר עברית, כותב משמאל לימין, בא עם נשק בידיים מול הטוענים שהם צאצאים של פליטי 48.
אולי יש פה מסר מן השמים:
וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת.. חַי אָנִי נְאֻם אֲ-דֹנָי ה' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה... אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם (יחזקאל כ לב).
לכן אם נחזור בתשובה ייבטל הצורך של מחנות פליטים אלו, כי כבר גמרו והשלימו את תפקידם וייעודם.
כי כל הסיבה לקיומם הלא-טבעי היה בכדי לעורר אותנו שלא נתחמק מהשאלה #באיזו_זכות ולמה הארץ שייכת לנו.
סימוכין:
הביאור הידוע על הניגון "צמאה לך נפשי.. אך טי דורין.."
האזינו: כשהרבי שר והסביר את הניגון `צמאה לך נפשי` ● מיוחד
שכל תפקידו של היצר הרע רק להעלות את האדם למדרגה יותר נעלית, ואם כן כאשר האדם השלים את המשימה, מתבטל הצורך של היצר הרע.
זה היה משיחת פורים ה'תשח"י (1958).
והפלא ופלא, בתלמוד (סוכה נב ב) מובא קשר בין היצר הרע לישמעאלים:
"ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם, ואלו הן: גלות, כשדים, וישמעאלים, ויצר הרע".
זה באמת הזוי ברמה ששומעים רק משרופים.מי האיש? הח"ח!אחרונה
ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.
אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.
מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.
מחפש ספר בנרותיונה ב
אני מחפש את הספר "שערי לימוד החסידות" של הרב מיכאל חנוך גולומב
גם יד שניה
מישהו יודע היכן ניתן להשיג?