הוא לא ספר שנהנים ממנו, אבל חובה לקרוא אותו. הוא ממש מעניין למי שאוהב היסטוריה.

אה, והוא ממש עצוב, אבל ממש. אז אל תקראי אותו בחג.

ואני אישית לא נהניתי ממנו למרות שאני כן אוהבת ספרים הסטוריים. הוא מלא פרטים היסטוריים וזה קצת הפך את חווית הקריאה ללא כייפית ולקצת חופרת.

אבל חברה שלי מאוד נהנתה מהספר אז אני חושבת שזה פשוט תלוי במי שקורא-את אוהבת היסטוריה?

זה ספר המדבר על התקופה שלפני הקמת המדינה,
בה המתיחות בין האצ"ל וההגנה הייתה בשיאה.

ציטוט מהתקציר של הספר:
"למרגלות הר הכרמל התגלתה יום אחד גופה של לוחם האצ"ל ידידה סגל,מי שהיה הילד העיברי הראשון במרומי הכרמל.
באצ"ל האשימו את ההגנה ברציחתו.בתגובה הודתה ההגנה שחטפה את ידידיה,אך הכחישה בתוקף רב כי רצחה אותו.
לא היה חסר הרבה שהפרשה תצית מלחמת דם פנימית בעוד האויב הערבי בשער."

הספר הוא מעין תחקיר המובא בצורת סיפור על פרשת החטיפה של ידידיה.

אלטלנה, סזון , קסטנר, וכו' תמיד לכל צד היה הרבה מה לומר, צריך לשמוע היטב את שני הצדדדדדדים.

חוץ מזה שהוא חתיכת היסטוריה לא ידועה כ"כ, הוא:

א. לא מתימר בכלל להיות אובייקטיבי.

ב. חלקים נרחבים ממנו עוסקים במש' סגל ולא בענייני ימין/ שמאל - אצ"ל/הגנה.

לתשומת לבך...

הוא סיפור חייה של משפחת סגל בשילוב אי אילו פרטים שקשורים למותו של ידידיה.

ואני אישית ממש לא חושבת שזה ספר שכתוב טוב (וגם התמונה של הגופה שלו זה די מגעיל)ואני די אוהבת ספרים שעוסקים בהיסטוריהבתנאי שהם כתובים כראוי,והוא לא.

הוא סיפור חייה של משפחת סגל בשילוב פרטים שמבהירים את דעותיו של כותב הספר ומשפחתו.הספר לא כתוב טוב בכלל (וגם הכנסת התמונה של הגופה של ידידיה לא היתה מעשה חכם).ואני מבינה בספרים (עד כמה שאפשר,קראתי כל כך הרבה ספרים עד שכבר למדתי לזהות איזה ספר נכתב כראוי ואיזה זקוק לשיפור)

ביוגרפיה מצויינת.

והגופה- זה גם כן היה במקום.

היא כבר קראה כל כך הרבה ספרים שכבר יש לה את הכישרון לזהות איזה ספר עשוי בקפידא, מוגש בנייר צלופן, מושך ומעניין, ומצד שני איזה ספר מקומו במיגרסת הדפים הארצית לעששיית קרשים למדפדף.

היא כבר בת מאה.

הספר הזה מרוח בהחלט.

היה אפשר לקצר אותו בחצי, אבל אז לא היה ספר...

יש מה לשפר, אפילו חגי סגל יכול לכתוב לפעמים רב מרח!!

זה ספר היסטורי! אפילו קצת ביוגרפי.

סליחה, וזה לא נובע מזילזול- אבל זה גם תלוי מאוד בגיל שבו קוראים את הספר, בגישה שבה באים אליו, ובכלל, בהתעניינות בהסטוריה וכו'

ואני כבר לא בן 16, וכמות החזרות על דברים בספר הזה היא חריגה.

שלא להבין אותי לא נכון, זה ספר יפה וחשוב וקראתי אותו עד הסוף (כמעט),

אבל רואים די בברור שקצת ניפחו אותו.

פשוט היה לי הרגשה שנוגה ארבע עשרה היא איזה מורה לספרות שפוסלת בלי הינד עפעף.

והעם עם נוגה ארבע עשרה ללא ספק!

ספר שממש חשוב לקרוא אותו!! אני חושבת שכל מי שקורא לעצמו דתי לאומי חייב [ממש חייב] לקרוא את הספר הזה...

זה ספר מזעזע, אני מודה, הוא קשה לקריאה. רואים כמעט אחד לאחד איך מה שהיה פעם בין הימנים לשמאלנים נשאר גם לימנו. איך השמאלנים עושים מה בראש שלהם והימנים נדפקים שוב ושוב

הספר כתוב בצורה מענינת מאד, וכתובים שם דברים שכוווולם חייבים לדעת... [הייתי אומרת שזה אפילו מצווה לקרוא את הספר הזה ולהפיצו...]

למי שטוען בקשר לגופה - זה נכון, זה תמונה מזעזעת. ושמו שם אותה בכוונה - כדי לזעזע! רק תבינו איך השמאלנים יכולים להתנהג! ותחשבו שזו לו כל הגופה.. אני לא רוצה לתאר לעצמי איך שאר הגוף שלו נראה אחרי שעבר את "טיפולם המסור" של המפא"יניקים!  השמאלנים כל הזמן מנפנפים לנו שאנחנו גורמים למלחמת אחים והם לא מבינים שזה כ"כ אירוני הדיבור הזה שלהם...

בקיצור - יותר משווה קריאה.

הייתי ממליצה לאנשים לקרוא את הספר ממקום של יישוב דעת ובגרות [אולי אפילו לגילאי 20 ומעלה] אבל כל אחד מהמקום שלו....

ודרך אגב יש לי ספר מדהים על בן גוריון.

קוראים לספר "בן גוריון" הסופר "מיכאל בר זוהר"

שלש כרכים.

ספר אמיתי לחלוטיןן

אפשר לחלוק על הפרשנויות.

חובה על כל דתי לאומי לקרוא

כי זה פשוט ספר מאזן

ספר מאוזן

שאתה מרגיש שגם לצד השני במקרה דנן השמאל

יש לו מה הרבה מה להגיד

וגם שם היו אנשים דגולים.

ובן גוריון היה אישיות די דגולה.

וכו'.

מה את חושבת שחגי סגל כותב ספרי פנטזיה???

כל העובדות שם אמיתיות אחת לאחת...

קרעת אותי.

למרות שחשבתי שתשתמשי בזאת הפעורה שלך

בטעות חשבתי שהיחיד שרצח פה ראש ממשלה אי פעם הוא ימני.

בטעות חשבתי שהפוגרומים של תג מחיר נעשים ע"י ימנים.

בטעות חשבתי שאלה שמצפצפים על החוק במאחזים ומשכים את המדינה באף זה ימנים.

---

אז די לדבר שטויות... בשני הצדדים היו ויש דברים רעים.

(וע היום אין כוחה עד כמה שידוע לי שלא ערבים הרגו אותו).

א. עד היום אין הוכחה שלא השב"כ רצח את רבין.

ב. מה הקשר תג מחיר? אין אצלך הבדל בין יהודים לערבים?

ג. כל הכבוד על ההשוואה... לצפצף על החוק בענינים מנהליים (בניה, חסימת כבישים וכו')

   ומנגד - לתפוס יהודי ולענות אותו עד שתצא נשמתו.

   בדיוק אותו דבר....

כנראה לא קראת את הספר.

בעזהי"ת

גם אם פרשיית ידידיה סגל לא הייתה מעולם, גם אם ערבים רצחו אותו.

מה עם כל הסזון?

אתה מכחיש שהיה את הש"י, ושתפקידו- בין השאר- כלל גם ריגול אחרי יהודים, והסגרתם לבריטים?

ואלטלנה, לא היה שם רצח? לא היה שם בלאגנים בין עמ"י לעצמו?

אז נכון, שתי הצדדים לא נקיים לחלוטין, הכל נכון.

אבל כן אפשר לומר שהספר הוא ספר חשוב מאוד, שנעשתה בו עבודה מחקרית ארוכה, ושהמחבר ניתח את המסקנות כמו שצריך.

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים

מתוך ההפיכה - פועה שטיינר (הרב מן ההר - בתו, נראה לי). הרובע היהודי לפני ובזמן שנפל לידי הערבים. אמיתי.

קתרין מנספילד, סיפורים. מצויין. בריטית.

למי שאוהב בעלי חיים:

-כל הספרים של ג'יימס הריוט. אמיתי. וטרינר בריטי. מקסים, רגיש ומשעשע.

-ג'ראלד דארל, חברברי הסוונה ; היער השיכור  - מסע צייד בעלי חיים, חלקם נדירים מאוד,לגני חיות בעולם.  רק שני הספרים האלה.

-חיות הבר אשר אהבתי. יפה.

-בית ברנ....(לא זוכרת) - תומאס מאן. גרמני. סופר מצוין.

-מאדאם בובארי - פלובר. צרפתי.

-לטובת הילד - בריטי.

-יד באפילה - אידה נודל. מסורבת עלייה. איזו אישה אמיצה! סיביר.

-יש סדרה של סיפורים של עמים שונים. לא פולקלור. סיפורי סופרים. משהו!

-מחפשים את אמא - קוריאה הדרומית.

-פצוע קל - אמיתי. אבי תמר.  מלחמת ששת הימים, אם איני טועה. ספר טוב.

-הביתה או החזרה הביתה - אמיתי. חייל שנפצע אנושות בראשו. השיקום שלו. מדהים.

-שרופה - אמיתי. בחורה ערביה מהגדה. רק לבעלי עצבים חזקים.

-ליל הבדולח. אמיתי. ההסטוריון היהודי מרטין גילברט.

-כחש. בן הכט. עיתונאי יהודי אמריקאי שסיקר את משפט קסטנר. לענ"ד - ספר חובה.

 - ספרים של הרב חיים סבטו. אהבתי את :תיאום כוונות" - מלחמת יום כיפור.

- אהרן מגד או אפלפלד, מחילה, לא זוכרת. סופר טוב. נוגע בשואה.

-נפשות מתות. גוגול. רוסי. סופר טוב.

-האיש שלא נכנע. אמיתי. ר' ננס. סיביר.  אחרי הספר הזה חשים (אני ), הערצה, השתאות, התפעלות וגם...חולשת דעת. לא יאומן.

-להיות יהודי. על הרב יצחק זילבר זצ"ל. סיביר.     "     "      "     "   "

 -מתנת המספרים - יוקו אוגאווה.  ספר יפני קטן,  יפהפה. יש קשר לאיזו נוסחה מתמטית. לא הבנתי את המתמטיקה, אבל הספר...משהו. היא סופרת מוערכת בכל העולם (AI) . ספרים נוספים באנגלית.

מן הרשימה? בכלל, מעניין אתכם? אם לא, שלחו אותה חזרה!

תודה....

יש המלצה לחנות טובה באזור ירושלים לקנות?

אם זה יד שניה בכלל טוב...

מוצ"ש.  הבאתי חנויות אחדות.

ושכחתי את השם האמיתי.

- המינגווי

-טולסטוי

- תומאס הארדי -יריד ההבלים. בריטי

קראתי את "והיום איננו כלה"

 נראה לי שאקרא את התפסן בשדה השיפון בהמשך

+ לבדו ימות אדם

רק שלא אשכח

אותך. אינדיורניס - ממליצה; כח החיות של האדם. המאבק להישאר בחיים ולשרוד. מאוד מיוחד.

לך לך בני - קראתי כחמש פעמים ומן הסתם אקרא עוד.... זה ספר הרפתקאות אם אפשר לקרוא

לו כך.....מדהים. לא מחנות ריכוז לא מחנות השמדה. סיביר. יש גם תיאור של מלחמה, מיוחד

למחבר. כדאי.

שבת שלום ומבורך לך ולכולם!!!!

כן אכזרי אבל גם מלא חמלה ותקווה נראה לי

מה לגבי הסיפור שאינו נגמר?

עזבי הכל ורוצי ברגע זה לחנות הספרים הקרובה

מומלץ בחום וגם נקי (למיטב זכרוני)

בהחלט עדיפה ספריה.

ציפיתי למשהו שונה. אינני מתחברת לפנטסיות.

מאוד ייתכן שיש שם מסר ותובנות עמוקות אבל

לא היה לי כח וסבלנות להתעמק בהן.

אשמח לשמוע ניתוח של הספר. האם יש

בו באמת מסר עמוק?

דווקא הפתיחה מצאה חן בעיני -

המפגש בין האיש (קוסם? מכשף?

מחבר בין 2 עולמות?);  השאלות

שלו לנער היו טובות. מציאותיות.

הבנתי שהיצורים בארץ פנטסיה

הן מהמיתולוגיה הגרמנית.....

אני אוהבת ספרי פילוסופיה

(למרות שלא קוראת בהם

עכשיו) ויכול להיות שזו

עייפות של גיל - אין לי כוח

להתעמק מה רומז על מה...

לכן אשמח לשמוע ניתוח

על הספר.

דבר נוסף שהפריע לי

(לא קראתי את כל הספר

יותר רפרפתי) הוא האזכורים

הנוצרים (המושיע, הגואל,

הבן של כולם...בטח יש עוד

בהמשך).

 אני יודעת שהיום קוראים

הרבה ספרי פנטסיה. אולי בגלל

שנמאס לצעירים קצת מהעולם

הזה, השחוק, מעצבן, מתוח,

מאיים, מפחיד.....

חשבתי גם על כך שהעולם

הבא נקרא עולם האמת.

ועולמנו זה הוא פנטסיה

למרות שמורגש כל כך אמיתי,

מוצק, ארצי, חומרי....

והרי באמת זה לא כך. זה

רק נתפש אצלנו כך, בחמשת

החושים שבהם צייד אותנו

השם, כי כך רצה. כדי לאפשר

לנו בחירה, כדי להתאים 

לעולם שברא.

הרי השולחן למשל הוא

אוסף אטומים הנעים

במהירות מטורפת.

מעניין שמעולם הפנטסיה

בספר, מביא עמו הילד

אומץ, העזה, רגישות,

אל תוך העולם הממשי....

מחבר בין 2 העולמות

השונים כל כך.

תודה על ההמלצה!

קראתי אותו לראשונה כילד (כיתה ה' נראה לי?) והוא ממש מצא חן בעיניי.

חושבני שהרעיון העיקרי בספר הוא פחות המסרים הפילוסופיים – הגם שיש – אלא העולם המקסים והססגוני. זה יותר כמו להתבונן בציור במוזיאון. וכילד להיחשף לזה, בספר שחציו ירוק וחציו אדום, מתורגם בסגנון קצת מיושן, זה היה ממש נחמד.

למיטב זכרוני זה לא שהיה שם בסוף איזשהו פאנץ', זה יותר כמו אוסף של חוויות שכל אחת מהן היא עניין או מסר קטן.

התפסן בשדה השיפון לקחתי

למרות שאני מעדיף לכתוב תפשן

בוא נראה

נדמה לי שניסיתי, אנסה חנות אחרת. זכי למצוות!

של דני ספרים, מרח' יפו, או גלריה לספרות רח' ש"ץ (מקינג ג'ורג) או סיפור חוזר ברח' שמואל הנגיד, ליד רח' בצלאל

או בבניין כלל - 2 חנויות - אחת קומת קרקע ליד רח' יפו והשניה כשסובבים את הבניין לרח' אגריפס - יש גם אחת

בכל אופן, פעם היתה.

גם ברחבה למעלה מהמשביר לצרכן הישן (היכן שהיה), יש חנות ספרים יד שניה.

ויש שם הכל, לא רק חצי ספר

טוב אז הנה קישורים לחלק מהספרים | ערוץ 7 

אני רוצה את התרגום המקורי של 'גילי בר הלל', זה תרגום איכותי שאפשר לקרוא איתו את הספר.

התרגום שיש שם לספר 7 זה 'תרגום מעריצים', משהו חלטורה כזה.

יעני אחלה ספר (לדעתי)