הוא לא ספר שנהנים ממנו, אבל חובה לקרוא אותו. הוא ממש מעניין למי שאוהב היסטוריה.

אה, והוא ממש עצוב, אבל ממש. אז אל תקראי אותו בחג.

ואני אישית לא נהניתי ממנו למרות שאני כן אוהבת ספרים הסטוריים. הוא מלא פרטים היסטוריים וזה קצת הפך את חווית הקריאה ללא כייפית ולקצת חופרת.

אבל חברה שלי מאוד נהנתה מהספר אז אני חושבת שזה פשוט תלוי במי שקורא-את אוהבת היסטוריה?

זה ספר המדבר על התקופה שלפני הקמת המדינה,
בה המתיחות בין האצ"ל וההגנה הייתה בשיאה.

ציטוט מהתקציר של הספר:
"למרגלות הר הכרמל התגלתה יום אחד גופה של לוחם האצ"ל ידידה סגל,מי שהיה הילד העיברי הראשון במרומי הכרמל.
באצ"ל האשימו את ההגנה ברציחתו.בתגובה הודתה ההגנה שחטפה את ידידיה,אך הכחישה בתוקף רב כי רצחה אותו.
לא היה חסר הרבה שהפרשה תצית מלחמת דם פנימית בעוד האויב הערבי בשער."

הספר הוא מעין תחקיר המובא בצורת סיפור על פרשת החטיפה של ידידיה.

אלטלנה, סזון , קסטנר, וכו' תמיד לכל צד היה הרבה מה לומר, צריך לשמוע היטב את שני הצדדדדדדים.

חוץ מזה שהוא חתיכת היסטוריה לא ידועה כ"כ, הוא:

א. לא מתימר בכלל להיות אובייקטיבי.

ב. חלקים נרחבים ממנו עוסקים במש' סגל ולא בענייני ימין/ שמאל - אצ"ל/הגנה.

לתשומת לבך...

הוא סיפור חייה של משפחת סגל בשילוב אי אילו פרטים שקשורים למותו של ידידיה.

ואני אישית ממש לא חושבת שזה ספר שכתוב טוב (וגם התמונה של הגופה שלו זה די מגעיל)ואני די אוהבת ספרים שעוסקים בהיסטוריהבתנאי שהם כתובים כראוי,והוא לא.

הוא סיפור חייה של משפחת סגל בשילוב פרטים שמבהירים את דעותיו של כותב הספר ומשפחתו.הספר לא כתוב טוב בכלל (וגם הכנסת התמונה של הגופה של ידידיה לא היתה מעשה חכם).ואני מבינה בספרים (עד כמה שאפשר,קראתי כל כך הרבה ספרים עד שכבר למדתי לזהות איזה ספר נכתב כראוי ואיזה זקוק לשיפור)

ביוגרפיה מצויינת.

והגופה- זה גם כן היה במקום.

היא כבר קראה כל כך הרבה ספרים שכבר יש לה את הכישרון לזהות איזה ספר עשוי בקפידא, מוגש בנייר צלופן, מושך ומעניין, ומצד שני איזה ספר מקומו במיגרסת הדפים הארצית לעששיית קרשים למדפדף.

היא כבר בת מאה.

הספר הזה מרוח בהחלט.

היה אפשר לקצר אותו בחצי, אבל אז לא היה ספר...

יש מה לשפר, אפילו חגי סגל יכול לכתוב לפעמים רב מרח!!

זה ספר היסטורי! אפילו קצת ביוגרפי.

סליחה, וזה לא נובע מזילזול- אבל זה גם תלוי מאוד בגיל שבו קוראים את הספר, בגישה שבה באים אליו, ובכלל, בהתעניינות בהסטוריה וכו'

ואני כבר לא בן 16, וכמות החזרות על דברים בספר הזה היא חריגה.

שלא להבין אותי לא נכון, זה ספר יפה וחשוב וקראתי אותו עד הסוף (כמעט),

אבל רואים די בברור שקצת ניפחו אותו.

פשוט היה לי הרגשה שנוגה ארבע עשרה היא איזה מורה לספרות שפוסלת בלי הינד עפעף.

והעם עם נוגה ארבע עשרה ללא ספק!

ספר שממש חשוב לקרוא אותו!! אני חושבת שכל מי שקורא לעצמו דתי לאומי חייב [ממש חייב] לקרוא את הספר הזה...

זה ספר מזעזע, אני מודה, הוא קשה לקריאה. רואים כמעט אחד לאחד איך מה שהיה פעם בין הימנים לשמאלנים נשאר גם לימנו. איך השמאלנים עושים מה בראש שלהם והימנים נדפקים שוב ושוב

הספר כתוב בצורה מענינת מאד, וכתובים שם דברים שכוווולם חייבים לדעת... [הייתי אומרת שזה אפילו מצווה לקרוא את הספר הזה ולהפיצו...]

למי שטוען בקשר לגופה - זה נכון, זה תמונה מזעזעת. ושמו שם אותה בכוונה - כדי לזעזע! רק תבינו איך השמאלנים יכולים להתנהג! ותחשבו שזו לו כל הגופה.. אני לא רוצה לתאר לעצמי איך שאר הגוף שלו נראה אחרי שעבר את "טיפולם המסור" של המפא"יניקים!  השמאלנים כל הזמן מנפנפים לנו שאנחנו גורמים למלחמת אחים והם לא מבינים שזה כ"כ אירוני הדיבור הזה שלהם...

בקיצור - יותר משווה קריאה.

הייתי ממליצה לאנשים לקרוא את הספר ממקום של יישוב דעת ובגרות [אולי אפילו לגילאי 20 ומעלה] אבל כל אחד מהמקום שלו....

ודרך אגב יש לי ספר מדהים על בן גוריון.

קוראים לספר "בן גוריון" הסופר "מיכאל בר זוהר"

שלש כרכים.

ספר אמיתי לחלוטיןן

אפשר לחלוק על הפרשנויות.

חובה על כל דתי לאומי לקרוא

כי זה פשוט ספר מאזן

ספר מאוזן

שאתה מרגיש שגם לצד השני במקרה דנן השמאל

יש לו מה הרבה מה להגיד

וגם שם היו אנשים דגולים.

ובן גוריון היה אישיות די דגולה.

וכו'.

מה את חושבת שחגי סגל כותב ספרי פנטזיה???

כל העובדות שם אמיתיות אחת לאחת...

קרעת אותי.

למרות שחשבתי שתשתמשי בזאת הפעורה שלך

בטעות חשבתי שהיחיד שרצח פה ראש ממשלה אי פעם הוא ימני.

בטעות חשבתי שהפוגרומים של תג מחיר נעשים ע"י ימנים.

בטעות חשבתי שאלה שמצפצפים על החוק במאחזים ומשכים את המדינה באף זה ימנים.

---

אז די לדבר שטויות... בשני הצדדים היו ויש דברים רעים.

(וע היום אין כוחה עד כמה שידוע לי שלא ערבים הרגו אותו).

א. עד היום אין הוכחה שלא השב"כ רצח את רבין.

ב. מה הקשר תג מחיר? אין אצלך הבדל בין יהודים לערבים?

ג. כל הכבוד על ההשוואה... לצפצף על החוק בענינים מנהליים (בניה, חסימת כבישים וכו')

   ומנגד - לתפוס יהודי ולענות אותו עד שתצא נשמתו.

   בדיוק אותו דבר....

כנראה לא קראת את הספר.

בעזהי"ת

גם אם פרשיית ידידיה סגל לא הייתה מעולם, גם אם ערבים רצחו אותו.

מה עם כל הסזון?

אתה מכחיש שהיה את הש"י, ושתפקידו- בין השאר- כלל גם ריגול אחרי יהודים, והסגרתם לבריטים?

ואלטלנה, לא היה שם רצח? לא היה שם בלאגנים בין עמ"י לעצמו?

אז נכון, שתי הצדדים לא נקיים לחלוטין, הכל נכון.

אבל כן אפשר לומר שהספר הוא ספר חשוב מאוד, שנעשתה בו עבודה מחקרית ארוכה, ושהמחבר ניתח את המסקנות כמו שצריך.

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

וואו, למה? זה אחד הספרים הכי הכי הכי טובים שקראתי!!!

למה לא אהבת?

בדיבורים וכו', לא הרגשתי עומק בספר; הפסקתי די מהתחלה.

אותו ספר,  אפשר לכתוב אחרת. 

עומק😅

לדעתי זה אחד הספרים הכי יפים, מרגשים ומלמדים שיש, בלי קשר לצורת הכתיבה המיוחדת...

ממליצה גם לך לנסות שוב לקרוא אותו אבל כמובן שזו בחירה שלך ואם לא מתאים לך-ברור שלא אכריח🤷😅

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.