לא ראה שמחה מימיו........

היה קורעע..כל שניה"את מכירה את***" "כן יאוו איזה חמוד/ה..." חחחחחחחח....

היה ממש טובב...חוץ מזה שלא רקדתי כי אני שונאת לרקוד,אז ישבנו באולם ספורט המוזר שלכן,ודיברנו...

אההה..ד"א הרגשתי ממש תקועה...כאילו אני לא קשורה לשום אולפנה אבל לומשנה,העיקר שפגשתי את החברות מלמרחב..=]

לפנות.. נכון?!

שלי,לשעבר....

אביה..- באיזה שכבה את??

=]=]

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....