היי!!אביב

טוב, כרגיל אני רוצה לשתף אתכם במשהו שכתבתי.. 

ולא, זה לא קשור למה שעובר עלי, הכל בסדר אצלי בית..

 

תשפטו:

 

 

אני בכלל לא תכננתי שזה יקרה. איך יכולתי??

כשקמתי בבוקר באותו יום לא שיערתי כמה שהכל הולך להשתנות.

לכן, כנראה, רבתי איתה. מריבה כ"כ טיפשית.

וככה נפרדתי ממנה באותו בוקר, בטריקת דלת, והיא צעקה לי, "נועה!" ואני לא הסתובבתי אליה והמשכתי והלכתי לאולפנא בלי לומר שלום,

ואחרי זה צעקתי שלום אחרי מיטה מתגלגלת שבה שכבה דמות מסויימת שכבר לא הייתה אמא שלי, היא הייתה סתם גוף שלא יכול להבין ולסלוח,

וגם לא מסוגל לשוב וללטף את לחיי בהבנה ולמחות  דמעה מוזרה ולומר שלא נורא, היה ועבר,

והגוף הזה היה חסר משמעות בלי אמא שלי, שפשוט עזבה אותו כי הוא בגד בה, ולא הצליח להחזיק אותה בתוכו, אולי כי הוא היה עסוק מידי בלנסות לשקם את עצמו, למרות שממילא לא היה לו סיכוי.

אחרי שצעקתי שלום ישבנו שבעה, והדבר הזה, ממושג רחוק של ספרים שקשור בהורים זקנים שנעלמו פתאום, הפך למציאות שחורה סמיכה.

והבית פתאום התמלא בהמון אנשים שקטים מידי וחשבתי שאם אמא הייתה פה היא הייתה צוחקת מהשקט ואחר כך מרצינה ואומרת שזה לא טבעי, ואסור שיהיה כזה רעש קטן מכ"כ הרבה אנשים גדולים, וישר ניגשה להעיר את הרעש כי היא רצתה שהכל מסביבה יהיה טבעי לגמרי, ככה היא אמרה וככה היא שידרה, וכשכל האנשים דיברו על אמא ואמרו "כמה שהיא הייתה מיוחדת" וסיפרו כל מיני דברים אף אחד מהם לא הזכיר את זה וזה גרם לי לתהות כמה ממנה הם הכירו, וזה אחד הדברים הבודדים שאני זוכרת שחשבתי עליו כי רוב הזמן המחשבות עברו מאוד מאוד מהר או מאוד מאוד לאט, לפעמים יותר מידי מהר ולפעמים יותר מידי לאט, אבל זה לא באמת היה משנה כי כך או כך הן הצטרפו לגוש שהיה כמעט לבן מרוב צבעים.

אני זוכרת שבמשך השבעה ראיתי המון דברים בצורה ברורה, כאילו שהעין שלי היא עינית של מצלמה שמסוגלת להתמקד ולהתמקד עד לפרטים הקטנים מאוד, אבל כשהיא מתמקדת במשהו כל מה שמסביבו נהיה מטושטש, ולא הצלחתי לשלוט על העין, היא התמקדה במה שהיא רצתה ולא הצלחתי להסתכל על הדברים הנכונים. וערב אחד ראיתי את אמא בזמן שהיא ניקתה את המדפים מהאבק שהצטבר עליהם, ותמיד רגע אחרי שהסמרטוט עבר על המדף המדף התמלא שוב בגרגרים קטנים קטנים של אבק שגם אותם ראיתי מאוד ברור ואחרי זה ראיתי את התקרה של החדר שלי ואת הכוכבים הזוהרים בחושך שאמא הדביקה עליה פעם והם לא זהרו כי היה אור, ולא ראיתי אותם כל כך ברור, והראייה שלי הייתה מטושטשת והבנתי שחלמתי וגם שיש לי דמעות בעיניים ולמרות שזה נראה לי טיפשי אני הפכתי מדומעת לבוכה, ואבא הופיע וחיבק אותי ונוכחותו, משום מה, העיקה.

ה"שבעה" היה קצת ארוך, וגם קצת קצר, אני לא בטוחה, ובאחד הערבים אחותי אורה לחשה לי בסוד שהחיוך של דודה חנה הוא בכלל לא אמיתי, שהיא בכלל עצובה וכולם רואים את זה, אז למה היא מחייכת אלינו כל הזמן? וגם יש לה המון דמעות בעיניים. ואחותי הקטנה הוסיפה ללחוש באוזני ואמרה לי שהיא לא מבינה את זה, ושאמא אף פעם לא עשתה "כאילו", היא בכתה אם היא רצתה ובכלל היא לא רצתה לבכות כמעט אף פעם, אבל דודה חנה כל הזמן כן. ולא רק דודה חנה, כולם מדברים הרבה ואחרי זה גם הם מחייכים קצת ויש להם דמעות, ולפעמים הם לא מחייכים ורק יושבים עם דמעות וזה מוזר, ואיך זה שכולם בוכים כל הזמן, ואפילו את, נועה, בכית. ואחותי אורה הוסיפה ושאלה בלחישה, למה אנשים בוכים? אני בוכה כשאני עצובה, למה כולם עצובים? ואף פעם לא ראיתי הרבה כל כך אנשים עצובים. והיא שתקה קצת ופתאום אמרה: אבל אני בכלל רק רוצה שאמא תחזור כבר ותגיד לכולם לא להיות עצובים כמו שהיא אמרה לי לא להיות עצובה כשנפלה לי הסוכרייה מהגן והיא גם קנתה לי חדשה, ולמה היא לא באה כבר?? ולא ידעתי מה לענות לה אז פשוט חיבקתי אותה ואמרתי לה, אמא לא יכולה לבוא ולומר להם את זה, אמא יותר לא תבוא, ואחותי כעסה ואמרה לי שגם כשאמא נסעה בגלל העבודה שלה להמון זמן היא חזרה בסוף וגם הביאה מתנות לכולנו, ואחותי הלכה ממני פתאום וקפצה אגרופים ואני ישבתי וחשבתי על זה שאמא "נפלה" גם היא אבל אותה אי אפשר לקנות מחדש, או סתם לקנות משהו במקומה.

אוףניגונים

את יודעת, רוב השירים לא מצליחים לגעת בי. כי יש בהם משו צבועכל השפה המתיפיפת שלהם.

 

אבל הקטע הזה, את יודעות, הוא הצליח להכניס אותי להלם.

 

 

תמשיכי לכתוב.

וואי.. ממש יפה..רחליOס

זה אמיתי?

תודה...אביב

לא, זה לא אמיתי למזלי..

תודה על המחמאות, זה כיף.

ניגונים, אני שמחה כי אני רוצה שזה יביא לאנשים שקוראים את זה איזשהוא הלם.

 

תודה. 

אגב, אני מקווה להמשיך ולפתח את זה, אני לא רוצה שזה יישאר סתם עוד קטע. או שכן?? לוידעת, מה אתם אומרים?

זה יפה...חיוכים

ועצוב לי.
יותר מידי.

זה עצוב מדי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!סולי הגינגי"

זה יפה  אבל עצוב חשבתי שזה כבר אמיתי

וואאוו מדהים! מעלה דמעות בעיניים...:'((=אני=)

 

נממ..מצטערת.שיראל.

אני לא מסוגלת לקרוא..

 

תביני לבד למה אם תראי את המשפט ששמעתי מצדיקה אחותך: "תתפנקי קצת על מקש האנטר.."..

יאוו שיראל,גמני לא יכולה לקרוא את זה! זה מדי צפוףאיל!לי

ולכן זה עושה לי כאבי ראש אחרי זה....סוריי..

יואו שיואו וואו וכו' וכו'ראש יהודי
תודה..אביב

שיראל ואיילה, צודקות, הנה:

 

 

 

אני בכלל לא דמיינתי שזה יקרה. איך יכולתי??

 

כשקמתי בבוקר באותו יום לא שיערתי כמה שהכל הולך להשתנות.

 

לכן, כנראה, רבתי איתה. מריבה כ"כ טיפשית.

 

וככה נפרדתי ממנה באותו בוקר, בטריקת דלת, והיא צעקה לי, "נועה!" ואני לא הסתובבתי אליה והמשכתי והלכתי לאולפנא בלי לומר שלום,

 

ואחרי זה צעקתי שלום אחרי מיטה מתגלגלת שבה שכבה דמות מסויימת שכבר לא הייתה אמא שלי, היא הייתה סתם גוף שלא יכול להבין ולסלוח,

 

וגם לא מסוגל לשוב וללטף את לחיי בהבנה ולמחות  דמעה מוזרה ולומר שלא נורא, היה ועבר,

 

והגוף הזה היה חסר משמעות בלי אמא שלי, שפשוט עזבה אותו כי הוא בגד בה, ולא הצליח להחזיק אותה בתוכו, אולי כי הוא היה עסוק מידי בלנסות לשקם את עצמו, למרות שממילא לא היה לו סיכוי.

 

אחרי שצעקתי שלום ישבנו שבעה, והדבר הזה, ממושג רחוק של ספרים שקשור בהורים זקנים שנעלמו פתאום, הפך למציאות שחורה סמיכה.

 

והבית פתאום התמלא בהמון אנשים שקטים מידי וחשבתי שאם אמא הייתה פה היא הייתה צוחקת מהשקט ואחר כך מרצינה ואומרת שזה לא טבעי, ואסור שיהיה כזה רעש קטן מכ"כ הרבה אנשים גדולים, וישר ניגשה להעיר את הרעש כי היא רצתה שהכל מסביבה יהיה טבעי לגמרי, ככה היא אמרה וככה היא שידרה, וכשכל האנשים דיברו על אמא ואמרו "כמה שהיא הייתה מיוחדת" וסיפרו כל מיני דברים אף אחד מהם לא הזכיר את זה וזה גרם לי לתהות כמה ממנה הם הכירו, וזה אחד הדברים הבודדים שאני זוכרת שחשבתי עליו כי רוב הזמן המחשבות עברו מאוד מאוד מהר או מאוד מאוד לאט, לפעמים יותר מידי מהר ולפעמים יותר מידי לאט, אבל זה לא באמת היה משנה כי כך או כך הן הצטרפו לגוש שהיה כמעט לבן מרוב צבעים.

 

אני זוכרת שבמשך השבעה ראיתי המון דברים בצורה ברורה, כאילו שהעין שלי היא עינית של מצלמה שמסוגלת להתמקד ולהתמקד עד לפרטים הקטנים מאוד, אבל כשהיא מתמקדת במשהו כל מה שמסביבו נהיה מטושטש, ולא הצלחתי לשלוט על העין, היא התמקדה במה שהיא רצתה ולא הצלחתי להסתכל על הדברים הנכונים. וערב אחד ראיתי את אמא בזמן שהיא ניקתה את המדפים מהאבק שהצטבר עליהם, ותמיד רגע אחרי שהסמרטוט עבר על המדף המדף התמלא שוב בגרגרים קטנים קטנים של אבק שגם אותם ראיתי מאוד ברור ואחרי זה ראיתי את התקרה של החדר שלי ואת הכוכבים הזוהרים בחושך שאמא הדביקה עליה פעם והם לא זהרו כי היה אור, ולא ראיתי אותם כל כך ברור, והראייה שלי הייתה מטושטשת והבנתי שחלמתי וגם שיש לי דמעות בעיניים ולמרות שזה נראה לי טיפשי אני הפכתי מדומעת לבוכה, ואבא הופיע וחיבק אותי ונוכחותו, משום מה, העיקה.

 

 

ה"שבעה" היה קצת ארוך, וגם קצת קצר, אני לא בטוחה, ובאחד הערבים אחותי אורה לחשה לי בסוד שהחיוך של דודה חנה הוא בכלל לא אמיתי, שהיא בכלל עצובה וכולם רואים את זה, אז למה היא מחייכת אלינו כל הזמן? וגם יש לה המון דמעות בעיניים. ואחותי הקטנה הוסיפה ללחוש באוזני ואמרה לי שהיא לא מבינה את זה, ושאמא אף פעם לא עשתה "כאילו", היא בכתה אם היא רצתה ובכלל היא לא רצתה לבכות כמעט אף פעם, אבל דודה חנה כל הזמן כן. ולא רק דודה חנה, כולם מדברים הרבה ואחרי זה גם הם מחייכים קצת ויש להם דמעות, ולפעמים הם לא מחייכים ורק יושבים עם דמעות וזה מוזר, ואיך זה שכולם בוכים כל הזמן, ואפילו את, נועה, בכית. ואחותי אורה הוסיפה ושאלה בלחישה, למה אנשים בוכים? אני בוכה כשאני עצובה, למה כולם עצובים? ואף פעם לא ראיתי הרבה כל כך אנשים עצובים. והיא שתקה קצת ופתאום אמרה: אבל אני בכלל רק רוצה שאמא תחזור כבר ותגיד לכולם לא להיות עצובים כמו שהיא אמרה לי לא להיות עצובה כשנפלה לי הסוכרייה מהגן והיא גם קנתה לי חדשה, ולמה היא לא באה כבר?? ולא ידעתי מה לענות לה אז פשוט חיבקתי אותה ואמרתי לה, אמא לא יכולה לבוא ולומר להם את זה, אמא יותר לא תבוא, ואחותי כעסה ואמרה לי שגם כשאמא נסעה בגלל העבודה שלה להמון זמן היא חזרה בסוף וגם הביאה מתנות לכולנו, ואחותי הלכה ממני פתאום וקפצה אגרופים ואני ישבתי וחשבתי על זה שאמא "נפלה" גם היא אבל אותה אי אפשר לקנות מחדש, או סתם לקנות משהו במקומה.

 
 
בסדר??
עצוב שיראל.

ותמים.

יפה... ואני ממש מזדהה... נורא לריב עם ההורים...*#&למה?!*#&

כי מי יודע....

אני ממש מזדהה...לא אישית בלע"ה, אבל ברעיון.

מהמם!!!אנונימי (פותח)

וכל מילה מיותרת.

וואי מדהיםםם!!! פשוט מרגשש...!איל!לי
שמחה שריגשתי!!אביב

באמת!!

וממש תודה על הפרגון!..

ואי.. זה עצוב..נדנדה כתומה.

מאד!!

 

ומרגש..

עושה מין אווצ' כזה בלב..

התחלתי לקרוא והפסקתי כי-לולי פופ

אני זאתי שיודעת מה זה לאבד אמא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

ואני יודעת איך זה מרגיש!!!!!!!!

 

ובהלוויה של אמא שלך אתה לא מרגיש שהגןף הזה הוא סתם גות ולא אמא שלך!!!!!!

ויש לי עוד הרבה מה לומר אבל כבר התיצבנתי מספיק ולא באלי עוד.

אין מה להתעצבן, נשמה..אביה =)

מה יש לך להתעצבן? מזה שהיא תמימה ולא יודעת מה זה לאבד אמא? או מזה שאת כבר לא כ"כ תמימה ויודעת מה זה לאבד אמא?

מצער כזה...אנונימי (פותח)
מצער כזה...אנונימי (פותח)
הממ..אביה =)

יפה.. עצוב כזה..

עצוב עצוב עצוב, באמת אחד הדברים הכואבים שיש בחיים.חסיד ה'
לולי -אביבאחרונה

אפשר לומר לך משהו??

קודם כל, תנחומי, אני מעריצה אותך שאת מתמודדת עם דבר כ"כ קשה..

מה שאני רוצה לומר, זה שאני מספרת פה על אובדן, וכל אדם חווה את האובדן אחרת מהאנשים שסביבו, נכון?? כמו שיש לנו דעות שונות, גם הדברים שקורים לנו משפיעים עלינו בצורה שונה...

מבינה??

וחוץ מזה, אם יורשה לי, אני לא באתי לספר כאן את סיפורם של היתומים!! יש כאן סיפור של מישהי (לא אמיתית אמנם..) שהיא, מובן, שונה ממך. וחוץ מזה, אני חושבת שזה היופי בספרות, שאני יכולה לכתוב דבר שייראה מופרך לאחד אבל אחר יזדהה איתו.. או שאף אחד לא יזדהה, וגם זה בסדר!!

זה כמו שמישהו יספר, למשל, על התפילה שלו ביו"כ, ואיך הוא הרגיש מרומם כשראה את כל האנשים וחשב על המשמעות של היום הזה וכו'..

זה ייראה לך הגיוני אם מישהו יקפוץ ויגיד, סליחה, הייתי איתך באותו בי"כ, ראיתי את אותם המראות, הייתי באותם השיעורים שבהם היית, איך אתה מעז לכתוב ככה על התפילה?? תסלח לי, אבל אני לא הרגשתי ככה.

הופה, זה נראה לך הגיוני??

לא, זה לא הגיוני. ואולי הייתי צריכה להבהיר מראש שאני לא באה להכליל כאן או משהו, למרות שזה נראה לי מובן מאליו..

 

מקווה שהבהרתי את עצמי, ואם למישהו יש שאלות, הארות או הארות, בכיף..

פרסומות לא צנועות באתרורדינון

כל האתר בצד פרסומות לא צנועות.. שאני שם תוסף חסימה האתר לא נותן לגלוש.. שלחתי להנהלת האתר אבל אין תשובה.

מה אפשר לעשות????

אצלי אין - כנראה פרסומות בהתאמה אישית לדפדן שלךGini

זה מה שאני מקבל בכניסה במחשב לאתר ערוץ 7

הפרסומות הם של עלי אקספרס, לפעמים פשוט של בגדי יםורדינון

של נשים..

כי ככה עובדות הפרסומות בדפדפן - מותאמות להיסטורייתGini

גלישה באתרים אחרים באותו דפדפן כרום במחשב הזה.

אם זה לא אתה שחיפשת דברים באתר של אלי אקספרס, אז מישהו אחר ישב במחשב הזה. וגלש דרך הדפדפן עם שם המשתמש שלך.

מציע לך לפתוח שם משתמש חדש ב google, ולהכנס ולצאת מהדפדפן עם המשתמש שלך רק כאשר אתה במחשב. כדי שלא תקבל פרסומות מותאמות למשתמשים אחרים במחשב.

אני מחפש דברים בעליאקספרסורדינון

אבל לא בגדי ים.. וגם הפרסומות לא חוזרות על דברים שחיפשתי בעליאקספרס.

אז תנסה את ההמלצה לחוסם פרסומות שהוצע כאןGini

והוא עובד באופן מלא על Firefox, יותר טוב מאשר על chrome

אד בלוק אוריג'ןחושבת בקופסא

חוסם פרסומות מעולה בדפדפן.

חוסם לחלוטין את הפרסומות באתר.

יש לי גם אדבלוק פלוס, בלי אף פרסומתלא המשוגע היחידיאחרונה

למעט התמונות באתר עצמו שלצערי לפעמים חורגות

*מצב התוכן בעלוני השבת הדרדר בצורה קרסטופלית**אנונימי*

לצערי המצב ידוע שהעלונים במגזר הדתי לאומי לא משהו, הצניעות גרועה זה משהו שאין חולק עליו.

אז כתבתי לפני 3 חודשים בשיתוף כמה חברים מהישיבה שלי מכתב לעורכי העלונים במגזר עם בקשה בעניין הפרסומים השונים שמפרסים בעלונים, בעיתונים מצב הרוח ושבתון כתבו לי תגובה, ובכל השאר בחרו להתעלם (מצורף למטה המכתב והתגובות.)

הבעיה שזה הציף אותי מחדש וגרם לי להתעורר על הנושא שוב, זה בגלל שהתברר לי שבעלון האחרון של שביעי שהופיע בשבת האחרונה, לא רק שהופיע תמונות של נשים ללא שרוול (שזה מאוד בעייתי כמובן), אלא גם נשים עם חולצות בטן... תרבות חילונית מוצהרת... ואין פוצה פיו ומצפצף במגזר...

לפני 3 חודשים אני החלטתי לפנות להנהלת רבני הארץ הטובה כדי לבקש מהם שיצאו בקריאה נגד העניין הנ"ל, הבעיה שהם לא רוצים לצאת בכזו קריאה ובצדק - ביודעים שהציבור לא יראה זאת בעין יפה כזאת קריאה, וכך יפגע במוניטין של הארגון...

כעת אני מנסה לחשוב, ואשמח שתייעצו לי דרך שבה נפתור את הנקודה הכואבת הזו במגזר, ונוסיף קצת זכות על המגזר כשלצערי הדתל"שים שבו מנסים לגרור אותו מטה רוחנית...

בתודה מראש!

דביר

נ"ב:

אם משהו ירצה לכתוב לי במייל דברים שלא בפורום שכזה, יפנה בכתובת המייל: dvir.a99701@gmail,com

מצורף מכתב שכתבתי לערוכי העלונים בחודש אב האחרון, עם התגובות שקיבלתי עליהם👇:

  • הידוק הסינון הפרסומי בעלוני השבת – מכתב פתוח לעורכים שלום רב לעורכי העלונים, קודם כול, ברצוננו להביע תודה עמוקה על ההשקעה העצומה שאתם משקיעים מדי שבוע. אין ספק שהעלונים שלכם מביאים המון תוכן, עניין ודברי תורה לבתי הכנסת. הראיונות המרתקים והכתבות המרשימות הם פרי עבודה מאומצת ולא פשוטה כלל - ועל כך מגיעה לכם תודה רבה! אנו פונים אליכם ישר מהלב, כבחורי ישיבות וכמתפללים מן השורה, שומרי תורה ומצוות. השנים שלנו בישיבה הן שנים של בנייה רוחנית ועבודה יומיומית של שמירת העיניים, זיכוך המחשבה והתנתקות מהשאון שבחוץ. כשאנו חוזרים הביתה לשבת ונכנסים לבית הכנסת, אנו מצפים למצוא את המקום הכי בטוח, שמור ונקי - מרחב טהור שבו אפשר להתפלל, ללמוד ולהתעלות בנחת ובקדושה. לצערנו, דווקא בתוך בית הכנסת, כשאנו פותחים את עלוני השבת, אנו נתקלים לא פעם במודעות פרסום ותמונות שאינן מתאימות למרחב הזה... עבורנו, לראות תמונה לא צנועה בעלון שנמצא על הספסל בבית הכנסת זה כמו "גול עצמי" במאמץ שאנחנו משקיעים כל השבוע. זה מתסכל ומקשה עלינו מאוד. פנייתנו אינה מגיעה ממקום של התנשאות או הטפת מוסר. אנו בני הציונות הדתית, חלק בלתי נפרד מהציבור, ואנו אוהבים ומעריכים מאוד את העלונים שלכם. אנו רק מבקשים, בגובה העיניים ומתוך מקום של ערבות הדדית: אנא עזרו לנו. הקפדה יתרה וסינון קפדני יותר של התמונות והתוכן הפרסומי יאפשרו לנו ולעוד רבים מהמתפללים - ליהנות מהעשייה המבורכת שלכם בלב שלם ומתוך שמירה על אווירת הקדושה של בית הכנסת. נשמח מאוד לשמוע את תגובתכם. בהערכה רבה, בחורי הישיבות ואנשים מן המניין

-----------------------------------

מעיתון מצב הרוח נמסר בתגובה:

אני מסכים לחלוטין עם עצם המחשבה שמאחורי הדברים - עיתון שמחולק בבתי הכנסת ראוי לו לשמור ולהקפיד על תרי"ג מצוות ובהן גם שמירת העיניים וצניעות הלבוש, ואני חושב שאנו מקפידים על כך.מכיוון שאני לא יודע אם פנית אלינו בעקבות מודעה ספציפית או שהפניה ממוענת לכלל עורכי העלונים והעיתונים - אשמח אם תסב את תשומת ליבי למקרה (אם היה) שנפלנו בו, על מנת שלא יישנה.

מעיתון שבתון נמסר בתגובה:

שלום רב. תודה לפנייתכם. 

בעלון 'שבתון' אנו משתדלים מאוד ולא אחת מוותרים על הכנסת מודעה, חרף אובדן הכנסה של אלפי שקלים. לדוגמא, השבוע סרבנו לקבל מודעה שהביאה צילומים מאתר מםלגת הציונות הדתית בהם צילןמים מינאטורים של חזירים. סברנו שזה לא מתאים לבית כנסת. יכול לראות את המודעה במקור ראשון.

בנוסף, לא אחת אנו מחזירים מודעה למפרסם בדרישה ש"יוסיף בד" ללבוש המצולמת.

אכן, לעתים מאוד רחוקות יש נפילות.

ובהערת אגב. אינני תלמיד ישיבה, אבל אני כל חיי לא פותח עלון כלשהו )כולל שבתון שבעריכתי( בתוך בית הכנסת בזמן התפילה.

מכבד את פנייתכם המכובדת ואקח לתשומת ליבי

שבת שלום

מוטי, עורך שבתון

ההבדל הואקעלעברימבאר

שגם הכוזרי מצטט מפי הפילוסוף דברי כפירה. אך לא מכיל תמונות לא צנועות

רציתי להתנצל בפני הדמות שאני צריך להתנצל בפניהאברהם יאיר שטרן

הייתי עייף, ואמרתי דברים שבזמן שהמוח שלי תקין לא הייתי אומר. עשיתי טעות ונתתי לצד הלא נכון שלי לשלוט עלי, סליחה!

👏👏Giniאחרונה

דחוף עונה 5 פאודה בדרייב!אחלה גברר

דחוףףף!!! לולב גזול כדי לקיים בו מוות נטילת לולב..[מעין חתום]אחרונה

אווווווווף עם המתמטיקה הזאתניגון🌿

מי המציא אותה?!?!?

וואיייי כל כךךךךךתמימלה..?

מבינה אותך ממששששש

מצד שני תקשיבי, זה סיוט אבל בסוף, לא תאמיני(אני עדיין לא מאמינה😅) זה נגמררררר ואנחנו יוצאים לחיים טובים ולשלום🥳🥳🥳

לדעתי, מניסיון אישי, תתפללי, תשתמשי בגימיני למה שאת יכולה, אל תתפדחי אם את בוכה מתסכול, לי זה קרה המוןןן... אל תטעי לחשוב שזה אומר משהו על רמת המשכל שלך כי זה שטויות שאף אחד נורמלי לא משתמש בהן, ותנסי להתנחם בזה שבסוף זה באמת ייגמר וכבר לא תצטרכי לדעת לגזור אינטגרלים או משו כזה😅

בהצלחהההה

יאווו תודה נשמה שאת❤️ניגון🌿

מעודדת אותיי

הלוואי בעה זה יעבווור בטוח

אם אני סיימתי את זה תהיי בטוחה שזה ייגמר😜תמימלה..?

אל תדאגי, באמת, תעשי מה שאת יכולה, אל תעמיסי על עצמך מידי, ותתפללי על זה🙏

בהצלחהההה🥰🥰🥰

תודה רבה❤️ניגון🌿

בעה יעשה מועד חורף

וזה כבר ממש עוד מעט ואז זה יהיה מאחוריי(:

מה שכיף שהשנה מסיימים את כל המקצועות😋

היוונים וההודים והמוסלמים …. 🔢Gini

ואני מאוד אוהב את התחום 🧮

ואו כיף שאוהב את התחום!ניגון🌿

מאוד עוזר השנה🙃🙃

המתמטיקה היא הביטוי בנוסחאות של הטבע סביבנוGini

זה יותר פיזיקה, לא?ניגון🌿

פיסיקה היא מערכת החוקים של הטבע - מתמטיקה היאGini

השפה והכלים לבטא את חוקי הפיזיקה

(אינטגרל מסויים, לדוגמא, נותן את חישוב השטח שהפונקציה מבטאת…)

הבנתי(:ניגון🌿

אז אתה במגמת פיזיקה?

ואוו!! בהצלחהניגון🌿

זה נשמע מגמה קשה

אבל אם אתה אוהב- נדיר!

תודה 🙏 בהצלחה לכולנו, כל אחד ואחת בתחומיםGini

שאוהבים ומוצאים בהם עניין והרחבת אופקים וידע

אמןן 🙏🙏ניגון🌿

הערביםזיויק

מה הערבים?ניגון🌿

יאללה אני בעד שמתמטיקה רק להם

אה הבנתי 🙈

כן ברור שהם המציאו מי היה יכול להמציא דבר ככ מעצבן?... חח

השאלה היותר חשובה ומעניינת- מיהם אלו שקבעו אתGini

תוכניות הלימודים לבגרות במדינת ישראל, והכלילו בחומר הלימוד במתמטיקה נושאים ותחומים שאינם רלוונטיים למרבית התלמידים?

מלבד מי שימשיכו בעתיד ללמוד ולהתמחות במקצועות מדעיים המצריכים תשתית מתמטית רחבה - מדוע ללמוד מתמטיקה מעבר לבסיס הנדרש לידע כללי?

כי בגיל 17 עוד לא החלטת שאת רוצה ללמוד מקצוע מדעיקפיץ

ולהחליט את זה בגיל 22, ואז להתחיל השלמת בגרויות, יהיה מבאס נורא (כן. אין לדבר סוף, כולל ים ביקורת על מה שכן ולא נכנס לחומר)

על עובד לב-ארי שמעת?נקדימון

המורה של המדינה ביוטיוב. תחפשי.

כה הוא מטורףניגון🌿

בדיוק צחקנו שצריך לשלוח לו זר פרחים כי כולנו נעבור תבגרות בזכותו

אבל התכוונתי שעצם המטמתיקה זה סיוט... ללמוד אותה אבל זה יעבור(:

לא המציאו זה התפתח עם השנים...conet

לידע כללי אני מלמד מתמטיקה בשיעורים פרטיים

אפשר בזום למי שרוצה

אפשר גם בקבוצות קטנות

נכון - ועדיין אפשר לייחס נושאים מרכזיים לאנשיםGiniאחרונה

שהביאו לפיתוחים בולטים באבני הדרך של התפתחות המתמטיקה.

המצאת האפס ושיטת הספירה העשרונית והגדרת האפס לא רק כהיעדר כמות, אלא כגודל מתמטי עצמאי שניתן לחשב איתו, מיוחסת למתמטיקאים הודים, ובראשם בראהמגופטה (Brahmagupta) במאה 7 לספירה, שהגדיר את כללי החשבון עם האפס. המערכת הופצה לעולם המערבי בהמשך דרך העולם המוסלמי.

יסודות האלגברה מיוחסות למוחמד אבן מוסא אל-ח'וואריזמי (מאה 9 לספירה), שעל שמו נקרא המושג "אלגוריתם", ושם ספרו ("אל-ג'בר") נתן לאלגברה את שמה.

נכתב בטעות פעמיים סליחהצוציקון

לצעירה המדהימה מהאוטובוס - אהבת חייצוציקון

לך, הבחורה עם הגשר בקו *** מ-*** לירושלים (פרטים בפרטי) שנסעה היום עם עוד שתי חברות לראות סרט בסינמה סיטי (כנראה 'בחורים טובים') וכל הדרך אמרה מילות שירותים בצחוק אדיר:

"פיפי וקקי של החיים!!"

יסקקוש!! (כינוי לחברה בשם יסכה

יסקקי!!

טוסיק!!!

בעליונים ובתחתונים!!

פלוץ וקקי

וכו' וכו'

מת עלייך ומת להתחתן איתך י'מלכת על חלל!!!!!!!!!!

🍑😝🤣🤎💩🧡

פליז תכתבי לי בפרטי ונדבר!!!!

מה אתם מאחלים לעצמכם לשנה החדשה?ניגון🌿

אני חייב להגיב, רק כי נקרע לי הלב שאין אף תגובה...אברהם יאיר שטרן

שהיא תהיה שנה חדשהאורי ציון

לא לפחד מלנסותלא המשוגע היחידי

וואו, תכל'ס שניה, שאני ארצה... כל השאר ככלום לעומתאברהם יאיר שטרןאחרונה

שאני ארצה את הנכון...