ט"ו תשרי תשס"ח
מאת הרב אבינועם זומר- ר"מ בישיבת 'מרכז הרב'.

‎‎‎‎אתרוג זה אברהם
לפני שלש שנים ביום ראשון של חג סוכות, באושפיזא דאברהם לקח הקב"ה 'פרי עץ הדר', וכמו שאומר הזוהר הקדוש ש'פרי עץ הדר' – זה צדיק.
לקח אליו את מו"ר הגאון זצ"ל לאחר שיבה טובה, שרק בחודש אחרון לחייו התבטא שמרגיש שהזדקן, ונהייתה שמחה לפני ה',שהקב"ה שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק (מו"ק כה).

תמונתו המפורסמת היא התמונה בה נוטל ד' מינים ובהם אתרוג ענק. האתרוג מסמל לי את דמותו של ר' אברום זצ"ל. מחד, אנו תלמידי הישיבה הרגשנו לעומתו שאין בנו שלימות של טעם וריח, ראינו בו מהי גדלות של תורה בהיקף הידיעות בעמקות בעמל התורה ובחדשנות הבלתי פוסקת, אין עניין לשאול אותו על מה שאמר אתמול בשיעור כי היום הוא כבר מתבונן אחרת בסוגיה, בחינת פרי עץ הדר – הדר באילנו משנה לשנה, שאין זמן בלא פירות על העץ, בלא חידושים הנובעים מעץ חיים.


אולם מאידך כבר דרשו אתרג ר"ת 'אל תבואני רגל גאוה' (תהל' לו). כל מי שנפגש עם רבינו זצ"ל לא התרשם רק מחכמתו אלא גם מענוותנותו. איך גאון עולם יושב עם תלמיד צעיר או עם סתם עמך שבאו ליטול ממנו עצה והיה מדבר עמם שיחה עממית קולחת כאחד העם בפשטות וחביבות המתובלת בסיפורים על גדולי ישראל. דבר זה גרם שאנשים או תלמידים שנכנסו אליו עם משברים או קשיים תמיד היו יוצאים עם חיוך (--תוספת שלי-א.י.) מאושר על פניהם. בחינת ושמחתם לפני ה'.

רבינו זצ"ל לא רצה להיות רב ראשי וניסה לשכנע שכהונת הרב גורן תימשך, וכשלבסוף נבחר ר' אברום זצ"ל, שמעו מקורביו שהוא לוחש לעצמו: 'להישאר עניו להישאר עניו'. ולכן אמר שהוא סובל מכל הכבוד שעושים וקמים ורוקדים לכבודו, ולא היה לו נוח שתלמידים היו מלווים אותו לביתו מהישיבה, ובכל זאת נתן לדבר זה להימשך, רק כדי שאחרים יראו מה זה כבוד תורה. הענווה הייתה אצלו דבר עצמי וטבעי, עד שכאשר אנשים היו מניחים בסידור שלו פתקים עם שמות להתפלל על חולים לא העלה על דעתו שרוצים דווקא את תפילתו ואמר שכנראה בטעות התבלבלו ושמו בסידור שלו ולא בסידור של הש"ץ [שמנהג הישיבה שלאחר כל תפילה אומרים תהלים לחולים והש"ץ קורא] את רשימת החולים.


ר' אברום זצ"ל אמר, שהסגולה לאריכות ימים בלא להרגיש זקנה היא להיטיב לאחרים, הקב"ה בחר באתרוג כסמל לפרי הדר כיון, שהוא מסוגל להתחבר גם לערבה, וזה רק מכח 'אל תבואני רגל גאוה', כי רק אז יכולים הקטנים באמת לספוג מהגדולים כאשר מרגישים שהוא מדבר כמותם.
אתרוג אומר הרמב"ן מלשון חמדה כמו שמתרגם אונקלוס 'לא תחמד' – לא תירוג, אולם גם עה"פ "כאיל תערוג... כן נפשי תערוג אליך אלקים" מתרגם התרגום 'איך איילא מרגג וכו'' . אם כל הגדלות והעמל בתורה נובעת מערגת הנפש אל ה', מרצון להיות לפני ה', ממילא מתעצמת גם בנית מדת הענווה (ולא להיפך שהגדלות בתורה תגרום גאוה לאדם).


מו"ר זצ"ל היה לבוש בעוז (זו תורה) ובהדר וממילא "ותשחק ליום אחרון" יום מותו חל בשחוק בזמן שמחתנו בשובע שמחות.
ננסה אנחנו - הלולבים ההדסים והערבות – להיזכר,להתחבר עם אותו אתרוג שהיה בקרבנו, ומתוך כך גם בנו תתרקם המציאות של ושמחתם לפני ה'.

אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????

למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????

באיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"

למה כ"כ משעמם פה?????

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

אשמח לתגובות....