שמעי שירים שאת אוהבת שעושים לך כיף, ותחשבי על כל הדברים הטובים שישלך....ותראי שבכלל לא שווה להיות בדיכאון...

עם כל הקשיים והמשברים....החיים הם מתנה!

    באמת קשה לצאת מדיכאון ...קל להיכנס קשה לצאת..

    אם את רוצה בואי בשמחה לאישי..

               בהצלחה

בס"ד

הרבה הרבה עשייה, ולהתמקד במעשים טובים.

ולא לשבת עד מאוחר על המחשב, זה מביא מחשבות לא טובות.

אני יודעת שלא שווה להיות בדיכאון...

איך אפשר לעשות טוב שרע לך?

בס"ד

ללכת לסניף, לעזור לאמא, לעשות ש"ב...

זה אפשרי, וכל עוד את תהיי עסוקה עד מעל הראש אז יש פחות סיכויים שתישקעי בעצבות שלך.

לחשוב על דברים שאת כל כך רוצה לעשות ובחיים לא עשית..

זה כיף...

לחשוב על דברים מטורפים או סתם דברים שלא עשית אף פעם,

ואת ממש רוצה לעשות אותם..

ופשוט להעז..

זה יסיט את כל המחשבות הרעים,

או שפשוט תפתחי ספר תהילים ותתחילי לקרוא פירקי תהילים ובסוף תבקשי כל מה שעומד לך על הלב...פשוט תשפחי...

את תמיד מוזמנת לפרטי לפרוק כל מה שעומד על הלב,

דביר =]

אם את נמצאת עם אנשים מסביבך העצבות נדחקת לצד עד לזמן שתהיהי בו לבד..

לכן אל תתני לעצמך להיות לבד.. תארגני מפגש חברות או לכי לאחיות שלך הגדולות או שתהיהי עם אחיך הקטנים לכי לטייל עם ההורים או עם בני דודים או עם השכנה..

תעשי משהו אבל לא לבד..!!!

הבנת?!..

יופי נשמה.. בהצלחה בחיים...!

ותנסי להכניס לראש שגם אם את על סף דיכאון הכל בסדר...!

זה קורה לכולנו... הלואי ונצליח להתחזק בשמחה.

ואל תחשבי על הקלוריות!!!!!!!!

טוב, אני הייתי בדיכאון אני אספר איך נכנסים לזה ותסיקי מסקנות:

א. קודם כל, זה מנוגד לאידיאולוגיה שלי, אבל פשוט אל תחשבי יותר מידי על העולם הזה.. הוא כ"כ חרא שאם מתעמקים בו.. ואוווו.. חבל....

ב. לישון!! זה שיא הקשה, אבל אם נגיד את ישנה בד"כ 6 שעות בלילה, מעכשיו תשתדלי 7. קיצר, שעה אחת יותר ממש שאת רגילה. האידיאל הוא 8 (אני אישית לא לגמרי מצליחה להקפיד עלזה בד"כ... אבל תנסי..!!)

ג. הם ^^^  צודקים. המון פעילות, המון לפעול, ליזום, לחיות... גם את כ"כ לא רוצה... כי לא רוצים בגלל שתכל'ס מרגישים עייפים.... אז להכריח את עצמך לחיות.... נראלי...

זהו...

בהצלחה!!

בואי אלי לאישי, אני ממש ממש אשמח לעזור ולתמוך בך מהניסון שלי....

בס"ד

רוצות לדעת למה הוא 'רע' כ"כ רוצות?????

ביגללכם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!  אז דיי להרוס אותו!! אוקיי??? לפני שהקב"ה מוריד פה מבול!!

בס"ד

איך בדיוק הם הורסות אותו?! כי רע להם לעזאזל??? אין לך מושג על מה את מדברת אז כדאי שתהיי בשקט או שתבררי יפה בלי לפגוע. ( אם כבר-אנשים שמדברים בלי להבין על מה שהם מדברים-זה אחת הסיבות לכך שרע בעולם!) 

בס"ד

בעיקרון עד שאני לא אבין למה את כמעט נכנסת לדיכאון, אני לא אוכל לעזור..

אבל בכל זאת.. 

תחשבי טוב. תיהיה אם ה'. תדברי איתו. הוא אוהב אותך. תתחברי לעצמך. תעשי טוב, ותדברי אם הקב"ה על מה שעשית...

וכמו שאמרו מעליי, אל תיהיה לבד, ותעשי. כל הזמן. 

ו... לי זה עזר.. =] תקראי את הספר "הרבי מקרן הרחוב" זה על הרב קליבך,

וזה נותן המון...  בהצלחה!! ותכנסי לאישי..

זה נכון שהדיכאון מגיע הרבה יותר כשאת לבד. אז תשנסי כמה שפחות להיות הרבה עם עצמך. במיוחד בלילה... לישון בשעות של חושך. כי ביום, גם אם את לבד, בכל זאת יש יותר דברים שקורים מסביבך..

אבל זה זמני. אם תדחוף את זה עוד ועוד זה רק יתפרץ יותר חזק בסוף. את צריכה להיות מודעת לעצמך. לחשוב מה קורה. אפילו הדבר הקטן הזה, שזה לא באמת הוא, אבל הוא זה זה ששבר אותך, הוא כן משו'. לחשוב עליו קצת.

אבל עוד יותר חשוב, וזה בכללי, בכלל להיות מודעת לרגשות שלך, ולא לשמור הכל אצלך. אם תשמרי את הכל, אז דבר אחד קטן יפיל אותך לדיכאון עמוק... אם פגעו בך, תדברי עם מישו'. אם עצבנו אותך, תתעצבני! לא יותר מידי.. אבל תני לזה לצאת.

אפ את מרגישה שאת נכנסת לדיכאון, אז תנסי לצאת מזה, אבל גם כבר תכיני את עצמך להמשך, שלא תגיעי לזה שוב..

[לפני שתתחילו לקרוא-אני לא יודעת אם זה דוקא יתאים למה שהוא כתב,

זה לא מתאים לכולם, זה תלוי ממה העצב נובע.

אבל אני כותבת את זה באופן כללי-שתדעו.הבריחה לפעמים יכולה להרוס.כתבתי את זה כי הציק לי מה שאתם כתבתם.הציק.שתדעו שלחלק זה יכול להרוס

ואני שוב אומרת ומדגישה, שזה ממש תלוי מאיפה נובע העצב.]

לא, לא, לא ולא!

היה לי ממש קשה עם מה שהרבה אמרו פה..

הרבה פעמים הדברים שאמרו פה (להיות עם חברות,לעשות דברים שכיף לך, לשמוע מוסיקה וכו,..)יכולים רק להזיק.. לתווך ארוך יותר.

זה לא התמודדות עם הבעי'ה, זה בריחה.

וזה הורס, פשוט הורס.

מניסיון.

זה יוצר מצב של מעטפת סביבך, עד השעה שמונה אני שמחה ועליזה, ואחרי זה מה?Q

 בוום.

ואף אחד לא יודע על זה.

לאט לאט-זה מתחיל להיות חלק ממך-- לצחוק ולחי'יך גם כשבדוגרי-

זה מה זה לא מתאים לך עכשיו.

זה יכול לגרום למצב של דיכאון עמוק יותר,

כי,מה באמת יצא מזה?!

כל פעם שאת צוחקת, מחי'יכת-את רק מרגישה כזה שהכל חיצוני לך..שזה לא את..

כאילו כלפי חוץ את מראה לכולם שאת צוחקת, ובזמן הזה את מרגישה כ" כ" רע עם עצמך-

כאילו-

מה את עובדת על עצמך עכשיו, למען ה'??

 זה לא כתבתי סתם,

אלא באמת אני, שזה הרס לי יותר לתווך ארוך-הגעתי למצב כזה שגם כשכאילו אני אמורה לצחוק באמת, וזה כבר ממש לא קשור לעצב הזה שנכנסתי אליו... אלא עכשיו, גם כשהכל עבר-

כל פעם שאני כזה מחי'יכת או משהו אני מרגישה לא טוב עם עצמי כזה..כאילו הכל חיצוני, כאילו אני עושה הכל בשביל הסביבה, ולא בשביל עצמי.הפה צוחק,והלב עומד.

כל זה הי'ה מה לא לעשות.

אז מה לעשות?!

עכשיו, כשאדם מגיע לקטע הזה, קודם קודם כל צריך לחשוב ממה זה נובע.מאיזה מקום,ולא רק להדחיק..

לחשוב באמת,למה??למה??

וכמו כל דבר, אחרי שאדם מודע לבעיות שלו, הוא יודע מאיפה בעצם מגיע העצב שלו, הוא יוכל לנסות להקטין את העצב ע"י דברים שקשורים למה שזה נובע ממנו [ולא לעשות משהו חיצוני שלא קשור,אלא לטפל בבעיה לא קשור לעצב].

לא עכשיו נכננסתי לדיכאון ולהתחיל להיות עם חברות ולצחוק ולחי'יך רק כחפי חוץ, אלא להבין את מקור הבעי'ה, למה בעצם הגעת לכזה מצב?!

הרבה פעמים העצב נובע מהרגשה לא טובה עם עצמך..לא משהו סביבתי..

לנסות למנוע לפני הזמן.

לנסות למנוע עכשיו כל רגע שאני פשוט מרגישה רע עם עצמי.

כי פשוט הדחקתי-עשיתי פה את כל מהש כולם עשו- בהי'יתי הרבה יותר עם החברות כדי להדחיק. חי'יכתי ושמחתי כלפי חוץ-ובפנים-נבלתי.

ןעכשיו, במקום שאני יטפל בבעי'ה שבגללה הגעתי על העצב הזה,

אנירק מנסה לצאת מהקטע הזה שהכל חיצוני לי. שכלום לא אני באמת.

וזה ק-ש-ה. קשה מאד מאד מאד לצאת מהמצב הזה, כי זה מכניס אותך לכל תחום בחיים.

ומי שפה מכיר אותי, פחות או יותר,לא נראה לי שהי'ה חושב שזו אני הכותבת..כי כ"כ אני מדחיקה את זה..

שלא חושבים שאני, זו שבד"כ עם חיוך על הפנים...

ונכון לתווך קצר- זה עזר לי-בשניות האלו הי'ה לי יותר טוב לשבת עם החברות שלי, אבל המציאות שכל זה יוצר, פשווט לא טובה.

ושכחתי לכתוב- זה לא שאני אומרת לא לשמוע מוסיקה לצאת עם חברות וזה,אלא לעשות את זה, כן, לעשות את הדברים האלו, אבל לדעת לא להשאר עם זה.

ושוב פעם אני אומרת שזה תלוי ממש ממה נובע העצב, וזה לא קשור לכולם.

שנשמע בשורות טובות..

אני לא רוצה לפגוע...

אני מדברת עם בנות מכאן מהפורום...

וכאילו אני לפעמים (הרבה פעמים) הם אומרות לי תשמעי שירים תרקדי תצחקי צאי לחברות שלך!!

תבינו שזה לא עוזררררררררררררררררררררררררררררררררררר!

שמחה צריכה לבוא מהלב!!

מהאמת שלי! לא מהבדיחה של החברה שלי....

זה משהו אמיתי הרבה יותר עמוק מלצחוק ולגחך..

להיות בדיכאון זה גרוע!!

אבל עם את עכשיו תלכי סתם להשתגע עם חברות אבל בלב בפנים עצוב לך ולא תוציאי את זה זה לא יעזור.....

עם אני יצליח לצאת מהעצבות שלי מהדכדוך אז אני יוכל לשמוח!!!

זאת דעתי בכולופן....

יומטוב לכולם....

שמחה חיצונית לא רק שלא עוזרת אלא יכולה לפגוע-מרוב הדחקה של הקושי הוא מצטבר ובסוף יכול להתפוצץ באופן חמור.

עדיף לטפל בשורש הבעיה לפני שהבעיה נהיית ענקית.

זה כמו עשב שוטה- אם יש צמח פיצקי ורוצים לעקור אותו אין עניין לדחוק את קיימו ובסוף כשהוא תופס חצי גינה להתחיל לטפל בו כי זה כ"כ קשה-יש כ"כ הרבה ממנו.

מנסיון

בס"ד

יכול להיות שקרה לך משהו ולכן את עצובה, ויש דכאון-שזה משהו אחר...לפי ויקי דכאון מתבטא "מצב מתמשך של חוסר אושר, שקיעה לתוך עצבות וייאוש עמוקים, ואובדן עניין והנאה ברוב תחומי החיים עלולה להביא לידי אובדן עניין בחיים ואף אובדנות" 

דכאון הוא בעיה נפשית/גופנית, ולפי מיטב ידיעתי והבנתי-את יכולה להדחיק כמה שאת רוצה אבל בשביל לצאת מיזה צריך עזרה מיקצועית.... (אם בא לך דברי איתי באישי, מוזמנת!)

מזה מהר.!!באמת אבל אל תתעסקי בזה יותר מדי..=]

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.