באמת! (למרות שאני רואה שנרשמת היום, אתה לא נראה חדש כ"כ.. )

אם בא לך לקבל עצות מעשיות לחיים שמעבר לפורום אני אשמח לתת לך =)) באישי

גם לי זה היה פעם.. הלכתי לבד והכרתי אנשים.. זה זורם זה חוק טבע כזה..

מה גם אם אתה כבר בפורום תשאל פה מראש שלך ולך איתם...

אל אל תלך בגלל שאתה לבד.. האדם הוא הכי אמיתי שהוא לבד..

ת'אמת, אני גם מלא פעמים מרגישה ככה, נמאס לי לשבת בבית ולראות את כווולם עושים דברים, מתנדבים, הפגנות, וכאלה....אבל אף פעם לא הבנתי איך הם מגיעים לזה... אף פעם לא שמעתי על הפגנה למשל לפני שהיא הייתה....

ניסיתי גם להיעזר בעצות אבל לא ממש הבנתי אותם....מישו יכול לעזור?

תודה...=]

מניסיון.. תלך תרקוד ותוך כדי תכיר אנשים.. אם תבוא לשם עם שמחה אמיתי אתה תרקוד עם כל אחד שמה כאילו הוא החבר הכי טוב שלך.. וסיפור אישי.. היה שמה אחד שלא כ"כ אהבתי את הדרך שלו והייתי משתדל לשמור ממנו מרחק כל הזמן.. ושהגעתי לשמה פשוט דיברנו וצחקנו כאילו אנחנו חברים מהגן.. השמחה שמה פורצת גבולות גם אם באים לבד.. מקוה שהצלחתי לעזור..

בס"ד

בא לך "להכיר אנשים זורמים וגו..." ומה אתה? "ופשוט אני מרגיש תקוע, מה אני אעשה וגו..." אל תיפגע,כן? (לא זו הכוונה) .אנשים חושבים יותר מידי. 

אתה תלך וכבר תמצא שם את החברה שלך.. גם אני עשיתי ככה..

בטוח היית מוצא חבר (או חברה...)

(כלומד, פעם הבאה..)

זה הכי כיף ללכת לבד למקומות כאלה.

גם אם יש לך בעיה, טענה, סעיף, או הערה, עם\על  מעשה של אחר, זה לא סיבה להקניט (או "להקטין" באנגרמה) אותו. זה לא עושה אותך יותר צודק, זה לא עושה אותך יותר גדול.

אם יש לך בעיה עם ההולכים למפגש פורום, או לפי מה שהבנתי מההתנסחות שלך: למפגש פורום מעורב: 

דבר ראשון כבד את דעתם והחלטתם,ומתוך זה תעשה מה שבא לך.

יש אנשים שונים, יש החלטות ודעות שונות- כבד את זה. 

הביטוי "חסרי-חיים" אפילו לא מעליב. לא התערבתי עד שזה הגיע לפה- לשרשור הזה. לא נראה לי ראוי להשיב לבעיה שיהודי מציג בפניך בהקנטה כלפיו, והקנטה כלפי קבוצה מסוימת.. לא בוגר, לא חברותי בכלל.

לשואל:

רוצהה להכיר חבר'ה איכותיים? תמצא אותם במקומות האיכותיים. למשל: לך להתנדב, ותמצא אנשים שרוציים להתנדב ולתרום, רד אל העם. לגבי הסוגיה אם ללכת לבד או לא, לדעתי זה תלוי בהרבה דברים, אין לי תשובה ברורה.

כתבתי את זה בשרשור הזה כי זה נהיה בדיחה פה בפורום...

אין לי בעיה עם המפגש.. זה סתם בצחוק.. 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...