אבל יש דבר כזה שבנים לא נוהגים לעשות את זה ברבים..

לילה טוב לכל עמ"י.!

וזה אפילו חמוד =)

פגשתי כמה בנים כלאו, וזה ממש ריגש אותי.. תכלס, הם גם בני אדם אז למה לא?

אז מה אם הם בנים??

אגבב, שמתם לב שרק בנות הגיבו פה..?

א' מותר לבנים ואפי' לפעמים נצרך, הקטע זה שבנים יותר נוטים להפנים רגשות ולהבליג על דברים
בשונה בד"כ מבנות שמחצינות הרבה יותר את הרגש ויותר רגישות (ואל תפתחו עכשיו שרשור שלם ב- "לא אני לא רגישה" וכו'..)
ב' תלוי על מה אתה מדבר כי יש הרבה דברים שבאמת נראים לבנים כמו שטויות או שהם יודעים יותר טוב להסתדר עם זה ולכן הם לא מגיבים כמו שציינת.. (דיי דומה לתשובה הקודמת)

לך בכיף 10 בנים לפחות שמתרגשים,בוכים,פורקים וכ'ו.... זה לא שרק לבנות יש רגשות!!

אוקיי.. אז ממש הזכרתם לי קטע שקראנו בשיעור לשון על זה.... מי שיש לו כח מוזמן להמשיך לקרוא (אני משועממת ברמות.. אז זאתי התוצאה)

תהיה "גבר"

"אימא אמרה לדני", פותח שירה של מרים ילן-שטקליס הזכור מילדותכם, "ילדי הוא גיבור ונבון, ילדי לא יבכה אף פעם כמו פתי קטון". אף-על-פי שבסופו של דבר "זולגות הדמעות מעצמן", המסר ברור. בנים צריכים להיות גיבורים, נוסף על כך, הבכי הוא מחוץ לתחום. על המסר הזה גדלים בנים גם היום. הם נדרשים להיות קשוחים, "להחזיר" למי שמרביץ להם, כלומר הם לא אמורים להביע רגשות, מי שלא עומד בקריטריונים זוכה לסטיגמה של "חנון" או "נקבה".

בקורס חדש בשם "הבניית הגבריות בקרב בנים", שמתקיים ב"מכללת סמינר הקיבוצים", לומדים סטודנטים להוראה כיצד להתמודד עם הבעיה, כדי לשנות, אולי, בעתיד את פני החברה.

דני, גיבור שירה של מרים ילן-שטקליס, זה שאיננו בוכה אף פעם, גדל והפך למאצ'ו הישראלי המצוי, אבל בשנים האחרונות הוא מתחיל לאבד מכוחו, רבים מחבריו מתחילים להבין שאפשר להישאר גבר גם כשאתה מתחבר לרגשות, מביע חולשה או פחד ומגלה התחשבות בזולת, וגם כשאתה שותף מלא בעבודות הבית והטיפול בילדים. לא ברור אם הגברים הגיעו למסקנות האלה העצמם, או שהמהפכה הפמיניסטית העמידה אותם בפני עובדה. כך או כך, ברור לחלוטין שניתן לדבר היום על גבר חדש ומשופר.

מתוך: עדי כץ, "תהיה גבר אבל חדש", מתוך מעריב nrg, 03.07.2003

טוב אתם לא רוצים שאני ימשיך להעתיק לכם את כל העבודה על זה בהבנה, לשון, אוצר- מילים הבעה בכתב, והבנה בעל-פה.... פשוט היה לי משעמם ברמות מטורפות אז החלטתי להעתיק את המאמר    מקווה שנהניתם! (מעריכה את מי שהגיע עד לפה! -למרות שאני קראתי אותו איזה 10 פעמים לפחות...)

בס"ד

אף אחד!!!

לדעתי, גם לבנים מותר לפרוק ולבכות

פשוט בד"כ זה יותר אופייני לבנות.

פשוט אנשים חושבים שגברים צריכים להיות אבן ולשמור את כל הרגשות שלהם בפנים.

זה טוב לפרוק!!

זה כמו שכשהיינו קטנים ילדים שבכו היו "בכיינים"-זה נכון? לא בטוח,זה פשוט משו שהכנסנו לעצמינו למוח.

גבר גם אם ידפוק ת'ראש חזק באיזה שפיץ לא יבכה לעולם......

בס"ד

סתם...בהחלט דבר דבילי, למרות שצריך להיות איזון בעולם=]=]

מה רע בלבכות?!!?!?

החברה...

ומי שלא שם על החברה יכול להתפרק איך הוא רוצה!!!

(אני אישית לא רוצה בעל ששולט ברגשות שלו כדי לא לצאת דפוק בעיני החברה..)

אתה מקבל מכה אסור לך לבכות?

תראה גם אני לא בוכה כשאני מקבלת מכה

אבל עם מאוד כואב לך,למה שלא תבכה?

אתם יודעים מה, אני רוצה להראות לכם שיר שמדבר בדיוק על זה:

להבדיל.. "פן תשמחנה בנות פלישתים-פן תעלוזנה בנות הערלים"...

כי לבנים יש אגו כל כך מנופח[לא אישי באמת.. לא מכירה אותכם] אז לא בכבוד שלהם להיות "נקבות" ולבכות..

שאו בתוצאות!!

וזה ממש עצוב- זה כ"כ לא אמור להיות ככה!

יש גם תסיטואציה שאתה לבד וקשה לך עם עצמך, ובכי זה דבר שמשחרר, ואתה לא מול אויב! אתה מול עצמך!
יש ת'אלה שהבכי רק מכניס אותם עוד יותר לדיכאון, ואז באמת כדאי להתגבר עליו, אבל אם לא, מה הבעיה לבכות לכרית או בשירותים כשאף אחד לא רואה? (אלא אם כן לא מציק לך שמישהו יראה)

יש לכם רגשות- למה לכלוא אותם?!?!?

אז בסדר, לא לבכות מכל שטות, ולא לקפוץ משמחה כל פעם שמקבלים סוכריה- לקחת בפורפורציה, אבל לא להיתפס לקיצוניות מוגזמת של הפנמת רגשות.. זה לא בריא.

זה אופי....

יש איזשהוא גיל שמי-בן אתה ניהיה גבר (בלי פוזה באמת)

ואתה כבר לא צריך וגם לא רוצה או רואה צורך לבכות כי קיבלת מכה.....

ואם אתה בוכה משטויות זה-מה לעשות-תינוקי.....

אם אתה רוצה אז ישך חברים או מדריך וכו' איתם תפרוק את מה שבא לך ותבכה עד מחר.....(בלי זילזול)

בקיצר שפוך תלב אבל לא לפני כולם!

יש הבדל בין פריקה לבכייה...

תחשבו לבד מה ההבדל

בעידן הישן- (כמה ישן, זה כבר תלוי) כל גבר שבכה נתפס כרכרוכי:

"בכי?! זה לנשים, גברים אמתיים לא בוכים" "רגשנות?- זה לנשים..." וכו'..

למה? האבא- הגבר, תמיד היה המנהיג במשפחה, ההוא שדואג לפרנסה, מחנך ביראת פחד.

בתדמית שלו אין פחד, אין בכלל רגשות, בכי והתפרקות תהרוס הכל. מי שבוכה, בכלל נתפס כמסכן וחלש- כאחד שראוי לרחמים. בעולם הגברי המלא אגו, משחקי כבוד ומעמד, להיות ראוי לרחמים לא היה תואר. 

האם  העולם הישן ההוא השתנה או לא?...תלוי. שאלה טובה.  

אם תראו את הרמטכ"ל- גבי אשכנזי, למשל, בוכה, באמצע מלחמה - בגלל שאשתו התגרשה ממנו. לא תחשבו שהבנאדם רכרוכי?..

אלא, שאז הם ייראו רכרוכיים ונשיים [אינלי מושג למה. אני פשוט חולה על בנים שמעיזים לבכות!!], והם רוצים להיות גברים.

אלה שהם ככה-- [לא בוכים וכו'..] פשוט מטומטמי, וסליחה אם פגעתי פה במישו..

בנים הם לא רכרוכים אם הם בוכים בגלל דבריים שצריך לבכות עליהם!!!

וזה כזה סטיגהמה...כי בנים הם המין החזק(שטיות בלחץ=]) וכו....זה פשוט סטיגכמה!@

למה כל נושא צריך לפרט את דרכי החישבה של 'המין השני' אני פשוט לא מבין, אין מספיק נושאים אחרים?!

יש בזה גם קלות דעת!דיונים כמו בנים צריכים לבכות?איך בנות  צנועות יפות...איזה דורדורנט עדיף....

לא על כל דבר צריך לדון, מחר חילוני יכנס לפה יסתכל על מה מדברים - וישאל שאלה שלא תבינו מאיפה זה בא, דברים שרק אחרי החתונה מדברים..(וגם אתם לא רוצים 'שבטעות' יכנסו לפה ילדודס...)

למה להוריד את הרמה של הפורום?

אגב ההודעה לאו דווקא על הנושא של בנים בוכים לא, זה על כל התקופה האחרונה מה שמסתובב פה.

ואל תבינו לא נכון, אני לא נגד דיונים על מה עדיף מעורב מופרד, מה הנזקים, מה ההתלבטויות - חב ר לא חבר..

אבל תחיל'ק יש נושאים שלא צריך לדון עליהם, ובמיוחד בפורום פתוח שיש בו את 'שני המינים'... אנשים תחשבו קצת!

באמת מעניין אתכם ? - פורום לבנות בלבד , פורום לבנים בלבד - שצריך לפתוח ...

ממש לא הבנתי מה כ"כ נורא בשרשור שהוא שאל למה יש את הסטיגמה הזאת שלבנים אסור לפרוק רגשות

ומה הבעיה באיזה דורדורנט עדיף!?!?!? והשרשור על איך בנות צנועות יפות זה בכלל לא היה ככה- הוא בס"הכ אמר שהוא ממש העריך את האחת שבאה צנוע בלי שום לחץ חברתי!!!

אבל מה? הדבר שבאמת מוריד את הרמה של הפורום זה שכל שניה כותבים הודעה/פותחים שרשורים על זה שכולם מורידים את הרמה של הפורום..

להרוס שרשור טוב עם דיונים חשובים ב"אתם מורידים את הרמה של הפורום!!" זה נקרא להוריד את הרמה של הפורום. רק זה. ולא שום דבר אחר.

פשוט הוצאת לי ת'מילים מהפה!

ונראה לי שלא ממש הובן נכון מזה "זה מוריד את הרמה של הפורום", אאל"ט התכוונת מבחינת צניעות(וגם אם לא לזה התכוונת, אז אני מוסיפה את דעתי לעניין...), וזה כ"כ נכון!

יש דברים שלא שייך שידברו עליהם כל הזמן בפורום מעורב, והם נפתחו פה הרבה בזמן האחרון...

הרמה של הפורום הזה גם ככה ברצפה >>

אני חושבת שכשבנים בוכים זה מוזר כי זה כאילו שאבא שלך יבכה או משהו.. אבל אני אוהבת בנים שבוכים..=]

אני בן שבוכה מתפרק , הכללללל

ואני לא מתבייש בכלל, זה אנושי , לא?

וגברים בסופו של דבר אמורים להיות גברים

ואמורים גם לא לחיות באשליות ופוזות.

-אני לא גבר שבוכה בלילה....
סתם אבל אין בעיה שבנים יפרקו...

ת'כלס גמני פורק לפעמים אם זה ביום אם זה בלילה....

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...