אתמול עשינו "על האש" עם חברים אצלנו בסוכה.

ולפני כן היינו בעין פארה עם כל העולם ואישתו..אבל מצאנו לנו פינה קטנה ושקטה,היה טוווב.

שלשום עשינו "על האש" עם המשפחה..היה טעים,

והיום נראה לי שלא נעשה את מצוות היום "על האש"

שבוע שלם אצל ההורים עם אחותי יצר שיחות גיבוש ותובנות. שנים לא בילינו כ"כ הרבה זמן ביחד ובכיף.

עוד שבוע בעלי חוזר!!!! הספירה לאחור החלה.

מה עוד?

הילדים גדלים- מרגישים את זה ע"פ מינון ואיכות המריבות...

והשבוע סו"ס הבנתי את ההורים שמקטרים על החופש- לקח לי כמה שנים טובות

ועדיף שאפסיק כאן...

כנראה גם אני זקוקה לפעמים לעידודים.

חיבוק! עכשיו יש רק עוד שישה ימים עד שהבעל חוזר . יהיה בסדר...

קבלי עוד כמה חיבוקים לימים הקרובים, וגם

שיהיה חג שמח!

אין לי מושג איך זה שאף פעם לא עלה בדעתי לפתוח את הלשונית הזו אבל הנה גם זה קורה בחיים וכשמשעמם קצת מתחילים לחקור ולמצוא.

אז בשבילי זו פתיחה ליום טוב.

וחוץ מזה ימי החג המשפחתיים עושים טוב על הלב.

שאלה קטנה

מה טווח הגיליים כאן?

אני מאמינה שמגיל 18-50+

סתם..  לפי מה שאני רואה יש כאן ממש צעירות בנות 18

ויש כאן אמהות ל 7 ילדים מנחשת שהן בנות 35+

אחרי אישפוז של 3 ימים עקב דימומים שב"ה הפסיקו..משחררים אותי לחג שני

העובר כרגע שומע מוצארט באוזניות ורוקד לו בביטני

ה' היה צריך להעיר אותנו והפחיד אותנו כהוגן והכל כדי שנזכור

       "שאין עוד מלבדו"

אז אשא תפילה ממנו שם למעלה שישאיר את תינוקי בביטני עוד 16 שבועות חי וקיים ובריא, ויזכני לגדל בן או בת באהבה לעבודת ה' יתברך

ממני  שכבר הרבה זמן רוצה להיות אמא ...

שיהיה לך בע"ה הריון ארוך, קל, תקין ומשעמם =)

גםזולטובה יקרתינו,בע"ה שהקב"ה ישלח לך כוחות!!!

ושתחזרי לפורום היקר שלנו במהרה..

שיהיה בשורות טובות,ואת מוזמנת לשתף אם יש לך את הכוחות

חושבת עליך כל הזמן,ומתפללת ביחד איתך.

היה לי יום נהדר אתמול עם בעלי. עשינו הרבה דברים כייפים ביחד, שרציתי לעשות כבר הרבה זמן

וחוץ מזה, היה לי (ועוד יש לי, בעצם) מצב רוח ממש טוב. ברוך ה'!

חג שמח-מח

היו לי כאלה בתקופות. השתדלתי לא לקחת קשה ולהפוך את הבית. לתת לילד שהיה צריך ורמוקס מתי שצריך, להעביר מגבון בוקר אחרי ולהחליף לו מגבת ושלום. גם לא הקפדתי על שתי המנות. לא ראיתי שזה משנה כי באמת גם ככה היה מתחיל מחדש. נתתי כשהיה צריך ודי.

רק אומרת- אלה לא ההנחיות הרפואיות.

כל חודשיים על השעון זה הזיה

אבל הילדים שלי כבר גדולים

וכל לילה משהו אחר.

אני מחכה במקום מסוים לדעת שכשמגיע לילה- הוא לילה. ישנים בו.

כל פעם אני דרוכה להפתעה חדשה.

יכול להיות שפשוט נשארות ביצים שבוקעות.

היתה מישהי פה פעם שאמרה שהרופא אמר לה לתת 3 מנות בהפרשים של שבועיים

וגם יש מלא רעיונות לשיטות טבעיות (שלפעמים עובדות ולפעמים לא)

לא לוקח להן לבקוע חודשיים

זו הדבקה חדשה כל פעם

הוא חאנג' הילד .

אמרתי לו היום בכעס שיפסיק ללטף פחים ולאכול מהרצפה

טרפת

אני ממש מבינה אותך.

איחס.

אף אחד לא הכין אותנו באמהות לגועל נפש הזה!

שיהיה בריא כפרה עליו.

שהורמוקס פותר את זה רק נקודתית וזה נמצא אצלם ומתפרץ, אבל זה לא מדע מדוייק, זה סתם מניסיוני (הכואב מאד) עם הנושא....

מעורבב עם משהו. אצלנו גם היה סבבים של פעם בחודשיים ומאז השום כבר איזה חצי שנה לא היה כלום.

נניח עם גבינה בתוך לחם, ולהוסיף זיתים או משהו שיעולים קצת את הטעם

אפשר גם להוסיף פשוט לכל מאכל שאוכלים במשך כמה ימים כמות קטנה שלא תהיה מאוד מורגשת ואז הטעם לא מפריע להם והם עדיין אוכלים... (יכול להיות אבל שזה עובד רק בשום חי ולא מבושל/ מטוגן, אני לא יודעת...)

אקמול למרוח על החניכיים

קוביות קרח בתוך נשכן של פירות (האלה מגומי לא רשת)

והכי עוזר בעייני- שרשרת ענברים

אני עם פצפון בן ארבעה חודשים ושתי שיניים וממש מתלבטת על השרשרת

חשוב לשתות הרבה,

התקשויות שלא עוברות אחרי מנוחה דורשות בדיקה.

זה כן משתפר במנוחה מזגן וזה. אבל לא משהו מספיק עקבי. נגיד שיחקתי באולינג עדין התחיל הפסקתי. אבל יכול גם סתם בלי קשר כזה או עם פעילות שממש לא מאמצת. מצד שני זה לא כואב באמת. פשוט מתקשה לכמה רגעים ועובר. ברור שאם היה כאב משמעותי הייתי נוסעת.

בשלב מוקדם יותר. בכל פעם מחדש זה מלחיץ, אבל בסופו של דבר זה בסדר...

אז גם אני לא רוצה להיות האחראית לזה, אבל כל פניו נשמע לי שזה בסדר...

אין תורים וללכת על זה למיון מרגיש מוגזם.

אבל עם כאבי גב קלים שהגיעו בגלים וזה כן השפיע על אורך צוואר. אז נשמע שפה זה בלי כאב אז אולי שונה ?

פלוס באמת מניסיון העבר גם כאלה שראו אח''כ במוניטור כל עוד לא היה כאב משמעותי לא השפיעו כלום.

עזר לנסות כמה פעמים ביום לשכב ל10 דקות לפחות...

ולשתות המוןןןן

קונג פו פנדה

לא זוכרת אם יש קטעים לצנזור.

הקול בראש

הוא גם סביב חג המולד וה'רעים' הם יהודים...

נשים מצוירות בשרוול קצר - עובר? שירת נשים? סיפור אהבה צדדי?

בכל אופן:

צעצוע של סיפור 1

קונג פו פנדה

קופצים בראש

למעלה (כדאי להריץ שם קטע בהתחלה)

באג לייף

זה הורס את כל הסרט אחר כך.

יש שם פשוט כמה דקות שבהן מראים איך הגיבור מתחתן (נשיקה...) ואת כל החיים שלו עם אשתו (שלבושה לפעמים בגופייה).

זה קטע מקסים! אבל מי שרוצה סרט צנוע עדיף שידלג עליו. (רוב הסרט מתנהל אחרי מותה של אשתו של הגיבור, כשהוא כבר זקן, והגיבור השני הוא ילד, ולכן אין שום בעיה של צניעות)

שזה אנימציה ולא מצולם.

חופשה בחיתולים

פלא

אבא מתארס

שרק

מיניונים

מבאס נורא אבל מכסה שלא סגור טוב גם מסוכן וגם המין לא נשארים חמים כראוי

סורי.....

ובגלל זה הידית נשברה...

אבל לפחות יהיה תיקון

זה אומר שהרבה מיחמים נזרקים עם ידיות שלמות (לפחות אחת 🙂)

השאלה איך להגיע לתפוצה מספיק רחבה שאם במקרה מישהו זורק את שלו תוכלו לאסוף בשביל החלקים.

אולי באמהות לא אוגרות.

עם מדפסת תלת מימדית של פלסטיק, אפשר לבקש ממנו להדפיס חלק דומה של ידית. יש לי חברה שבעלה מדפיס לה כל מיני דברים קטנים כאלה 😂

גם לנו קרה שבר במיחם של שבת - מהתיישנות.

של החברה שבקישור, מחולון.

קניתי מכסה חדש למיחם קיים.

י.ל. שיא בע”מ - גופי חימום, מיחמים

זרקנו מיחם בגלל שהמכסה נהרס (החיבור של העיגול נפתח קצת..) טוב לדעת!

המוצר זול, לא שווה התעסקות...

מלווה גם בקושי שלנו…

לי יש קטנטנה שתלך לראשונה למשפחתון השנה. זה גם קשה מאוד.

רק שאלה - למה הוא יהיה במסגרת עד 16:00? אי אפשר שיחזור לפני? זה יכול להקל גם עליו וגם עלייך את השינוי.

זה לא צהרון או מסגרת בחירה. והמקום והצוות מדהימים, אני יודעת שיהיה לו טוב בעז"ה, הקושי הוא שלי, כמו שכתבת - קושי של מעברים.

בהצלחה גם לך עם הקטנטונת🙏

אצלינו גם מכיתה א גומרים בארבע )תלמוד תורה(

מבדיקב שלי כל הורה שיכול מוציא בכיתה א את הילדים מוקדם יום בשבוע.

זה ככה הרבםצה ס

בגלל ההסעות, והצוות מאד מכיל את האוורור הזה.

למרבית הילדים זה אויר לנשימה לצאת יום אד מוקדם.

אני אבדוק את זה, תודה

ממש נגעת לי בלב, עם הרצון שלך להגיע לכל הילדים, עם הדאגה שלך לו ולעצמך...❤️

אז קודם כול - טוב שאת יודעת לזהות שהוא רגיש. וטוב שאת יודעת לשים לב למעבר החד שהוא הולך לחוות, הן מבחינת שינוי המערכת והן מבחינת השוני בשעות. תמשיכי תשים לב אליו, שהוא מתאקלם טוב, שהוא מסתדר, שטוב לו...

את מכירה את המחנך (מניחה שזה מחנך, לפי השעות שכתבת) שהולך להיות לו? אולי שווה לנהל איתו שיחה קצרה, לומר לו שהילד שלכם רגיש, שקצת ישים לב אליו יותר...

ועוד הצעה: אפשר פעם בכמה זמן להשאיר אותו באופן יזום בבית, לעשות לו יום כיף. אפשר גם עם שאר הילדים. זה יכול לתת להם ולך המון.

(ואני מצדיעה לך שבשבע הם כבר במיטות! לא מובן מאליו בכלל... אבל אולי אפשר, לרגל העלייה שלו לכיתה א', לאחר לו קצת את שעת השינה, לתת לו זמן אישי קצר? כמובן, אם התינוקת מאפשרת או אם יש מישהו שיכול להיות איתה בזמן הזה...)

נתת לי כח, ורעיונות

הקטנים בצהרונים עד 16:00 והגדולים יותר מרכע שיכולים לחזור עצמאית לא נשארים לצהרון ויש יון אחד ב13:00

ולפעמים במערכת יש ימים שאפשר לצאת יותר מוקדם.

ואז אפשר להיות בנחת עם הגיל ביניים הזה של א-ג.

יש לך אפשרות של עבודה מהבית? אצלי זה מתואם עם הימים הקצרים שלהם ואז יושבים לאכול צהריים יחד ויש זמנים שאני יכולה לעשות הפסקה קצת יותר ארוכה,

ולפעמים עצם זה שהם קוראים ספר או מכינים ש"ב לידי זה גם זמן איתם.

מהרגע שהקטנים חוזרים הביתה זה זמן טורבו.

בערב הקטנים והבינוניים ישנים מוקדם ואז הבית שלנו עם המתבגרים.

לפעמים אני משאירה בבית ילדים בימי שישי לסירוגין לפי מה שאני מרגישה שהילדים זקוקים יותר בנחת ונפרד משאר האחים.

העניין הוא שזה זמן לימודים, גם אם קלילים יותר.

אני אנסה לברר אם יש ימים שיותר "קל" להפסיד אותם.

או שאתגבר ואתבגר, ביחד איתו.

ולרוב זה בבוקר

עד 4 זה באמת ממש ארוך לילד קטן

אם יש אפשרות לשחרר מוקדם חלק מהימים זה נשמע לי מעולה

וב"ה היה נהדר כמובן לא אומר על כולם אבל מהחוויה שלי זה היה טוב

מבחינת רגילות לבית ספר זה אולי סוג של הדרגה אחרי הגן

וגם לפעמים אחרי הארוחת צהריים לא ממש לומדים ויש בלגן כי לכולם ארוך ועייפים...

שאומרת שחשוב האיוורור

אני גם יהיה בדילמה הזו

אני גם מרגישה שיהיה קשה לעולה לא שלי האינטנסיבית של ימים ארוכים ולדעתי באמת באסה שמסיימים מאוחר...

מצד שני יודעת שיש משמעות לזמנים של סוף יום שהם יותר קלילים כי חברתית הם מאוד משמעותיים.. ובכלל התחושה שלא מפספסים ונמצאים בחוץ...

מעניין, אצלנו אצל הבנות מסיימים בכיתה א' באחת ורבע... יותר קצר מהגן🤭 (אצל הבנים מסיימים מאוחר יותר, אבל בשלוש, לא בארבע)

יתרונות.. אני מרגישה שאצלנו לא פוגשת מספיק את הילדים.. מסיימים ב3 וקצת עד שמגיעים הביתה וזה כבר 4...

בין בתוך בית ספר ובין מחוצה לה.

אם זה יום ושעה קבועים כבר מתרגלים לזה.

לפחות אצלנו זה ככה. שווה לבדוק.

מבחינה חברתית לדעצי עבור ילדים רגישים להחזיק כ"כ הרבה שעות בחברה זה מעמיס מדי ולא תורם.

כמובן שכל אחת תבחן את הסיטואציה אצלה,

ככה ראיתי אצלנו לפחות.

ועומס על ילד רגיש זה לא בריא.

אני חושבת שזה לא רק אינסטינקט שנובע מאובר גוננות שלך.

אין שום דבר שיותר חשוב מצב נפשי של ילד.

אם זה רק עניין שלך מול עצמך אז הזמן יעשה את שלו.

אבל אם הוא ילד רגיש כניסה למתחם עם ילדים שענקים ממנו לכ"כ הרבה שעות ועם אתגרים כאלה ואחרים- מהניסיון שלי זה באמת מאוד מציף.

בעיקרון חיפשתי טיפול רגשי לילד ואז הבנתי שאת הטיפול הרגשי אני אעשה לו בבית פשוט מזה שאני איתו בנחת בלי קטנים ובלי לחץ.

אף בית ספר לא זורם עם חיסורים והיעדרויות בשישי או בכלל.

אני לא מחפשת שיזרמו איתי,

מה שלטובת הילד שלי לא מחפשת אישורים והסכמות.

כן מחפשת את הדרך לעשות את זה באלגנטיות ובלי להילחם במערכת כדי שלא נפסיד מזה בדרך אחרת. אבל לא בדרך של להתייעץ או לבקש רשות, פשוט לעשות את זה חכם.

ובעקבות זה אני חושבת שאהיה דרוכה יותר לעקוב אחריו ולתת את הדעת על העומס ועל זמנים שאפשר אולי יותר לשחרר.

שה' יברך אותך

אמאלה בכיתי פה מההיסטריה

עוד מישהי?

פורום שאפילו לא נכנסתי אליו

לק"י

אבל אני לא זקוקה להם במועדפים🤦‍♀️

היה גם קורה לי הפוך- שפורומים יוצאים לי לבד מהמועדפים.

אני רוצה לכתוב על זה בפורום משוב.