אבל אף פעם זה לא היה בשביל לברוח ממש..

אולי היה לי פעם שיצאתי להליכה כשהייתי שיא המעוצבנת.. זה נקרא?

פיזית זה לא היה מהבית, והכל, אבל הכוונה היתה.

היינו בירושלים בשבת, והלכנו לביכנ"ס הגדול. אייתי אז בכיתה א', או ב'?

בכ"ז, זו היתה תקופה כזו של מרד.. (עד כמה שאפשרי מילדה בת 8..) שלא אהבתי ת'בית והכל,

קיצר, הם הרגיזו אותי,

ואז פשוט יצאתי לי לרחוב ועמדתי במקום כזה שהם לא יכלו לראות אותי.

כולם יצאו, קלטו שאני לא שם, כל האנשים שם התחילו לחפש אותי, אמא שלי התחילה לבכות, ואני רואה את זה ולא באה.

מתישהו כבר היו צריכים לסגור ת'בית כנסת, ואז ממש כולם היו בפאניקה,

ואז חזרתי, אמרתי בתמימות - "נו, למה אתם לא באים"?

..

קיצר.

לא זוכרת איזה גיל לקחתי כמה דברים שלי וברחתי עד...

הרחוב

וקרה לי כמה פעמים כשהייתי צעירה יותר שלקחתי מזוודה הריקה/המלאה בכריות... ואיימתי לברוח .

יצאתי עשיתי סיבוב ברחוב, נרגעתי וחזרתי... אבל בפעם הבאה אני יילך להורים של גיסתי... הם גרים ברחוב מעלינו ואני מתה עליהם!

לצאת מהבית לא משנה מה הסיבה זה סוג של בריחה ממציאות קודרת (אני נשמע כמו בן מוכה...)

בריחה ממש לא זוכר שעשיתי כי ידעתי שזה ענין של זמן עד שאני יחזור...

וההורים שלי בכלל מוסלמים קתולים Oם

אני בורחת מלא מהבית.. אבל תמיד ליום-יומייםם.. לא יותר מידי..

פעם אחרונה שברחתי היה לא-זוכרת-מתי.. קצת אחרי שהרסו ת'מבנה נוער שבנו אצלנו בישוב.. הרסו אותו יום אחרי שהרב מרדכי אליהו זצ"ל נפטר- באותו ערב בנו אותו מחדש- ובשישי באותו שבוע ברחתי מהבית.. הלכתי לשבת במבנה ופשוט בכיתי ובכיתי ובכיתי.. יש שם על הקיר איפה שישבתי חריטות שלי שכתוב "מרב הייתה פה" ו"נמאס. נמא. נמאס." וכל מיני חארטות כאלה..

הכי הרבה זמן שברחתי- שנה שעברה, בשישית. בשלישי בעיקרון אנחנו חוזרות הביתה עד רביעי בתשע בבוקר. חזרתי הביתה אחרי הלימודים, אמא שלי עצבנה אותי אז יצאתי מהבית, שוטטתי לי ברחבי הישוב, בערב פשוט הלכתי לאולפנא, ישנתי שם.. משלישי עד חמישי לא חזרתיהביתה, ניתקתי ת'פלאפון, לא החלפתי בגדים.. פיו.. זה היה דוחהה.. אבל מה לא עושים כדי לא לראות את אמא?!

לא חיפשו אותך? משו?

אל תזלזלי את לא הי! את לא יכולה לשפוט אותה ולהגיד עליה שהיא חסרת חיים! חד וחלק....

שימי ♥ לזה..

באמת שאני מצטערת. זה לא היה אמור לצאת ככה.

אני לא חסרת חיים.. היה להם אכפת.. כשהייתי באולפנא שלישי-חמישי הם התקשרו לחברות שלי, וחברות שלי אמרו להם שאני שם.. גם אבא שלי מלמד באולפנא שלי ברביעי, ככה שהוא ראהאותי (וניסה לדבר.. לא התייחסתי..) והוא דיבר עם המורה שלי..

אבל כשהגעתי הביתה הם דפקו לי עונש.. לא יכולתי לגעת בגיטרה (שזה הדבר היחיד כשאני עושה כשאני בדיכאון..), לא לגעת במחשב- בשביל כלום (!!!). הייתה לי עבודה להגיש ואני שונאת להגיש עבודות בכתב, ופשוט לא יכולתי להקליד אותה..

קיצור- אכפת להם ממני ממש. זה פשוט אני שלא אכפת לי מהם.

מצאת מתי לשאול ת'שאלה הזאת???

אמממ תאמת אני ברחתי פעם... ואז התחיל להחשיך אז חזרתי....

אל תברחי נשמה מהבית חבל עלייך. אבל אם כן אז רק לכנרת ורק עם אנשים טובים. תזהרי. את יכולה לברוח עם ידיד אבל לא לבד.... זה מפחיד ומסוכן. פעם ברחתי לכנרת לדוגית ועד היום אני פצועה מזה.....  בבקשה לא רחוק רק לחברה בשביל הפוזה.... לאיזה מעיין אבל לא לבד... אבל בסוף מילא תחזרי עם זנב בין הרגליים אז למה לברוח?

הייתי שם אם חברים

האמת היא שפוול פעמים פשוט יצאתי מהבית בזעם ורציתי פשוט לברוח לאן שהוא.. אבל לא היה לאן... היה פעם אחת שפשוט יצאתי מהבית הלכתי לאיזה דשא אחד ופשוט ישבתי שם איזה שעה עד שנמאס לי לשבת אז חזרתי..

אבל עכשיו ב"ה אני בפנימיה מלאה ואני פשוט מאושרת!! מלא אנשים שואלים אותי איך אני יכולה להיות שבועיים מחוץ לבית, ואני שואלת איך אפשר להיות שבועיים בתוך הבית?

יו.. זה נשמע כאילו אני בבית קשה.. ב"ה הכל בסדר אצלי, אבל לרוב אני עצבנית על כולם.... 

בס"ד

שהייתי יותר קטנה...אבל בפועל, אפילו לא עשיתי צעד קטן מחוץ לדלת של הבית, פשוט טרקתי ת'דלת של חדר שלי ולא יצאתי ממנו עד שנרגעתי...בשביל זה יש חדר לבד

היו גם פעמים שחשבתי להעניש את עצמי, אבל ויתרתי כי אני סתם יכיאב לעצמי וזה לא יועיל לאף אחד...

ברחתי לאיזה חצי יום ומצאתי לי בשכונה פינה שקטה.

ההורים שלי מזה נלחצו..

אבל הם למדו לקח

הייתי מוכן להיות שבוע מחוץ לבית והעיקר שההורים שלי ילמדו לקח.

נראה לי שעד שאני לא יהיה איזה חולה/פצוע אנוש שום דבר לא יזיז להורים שלי...(תאמינו לי מה כבר לא ניסיתי)...

אמא שלי התעצבנה עליי אז התעצבנתי עליה חזרה ויצאתי בעצבים מהבית. הסתובבתי בחוץ וראתי שאין לי ברירה אלא לחזור..

אבל זה היה כשהייתי בת שלוש...

בס"ד

לא זוכרת בכלל מקרה כזה

השיא הכי גדול זה פשוט להסתגר בחדר

אבל לא יודעת לא זוכרת איזה מקרה שהיה לי בלי עין הרע אי פעם שגרם לי להגיע למצב של בריחה

ברחתי שלבוע חבתי את הפלא'... וגם הוצאתי את הבטריה שלא ימצאו אותי..

והתחלתי להיסתובב. בהתחלה הלכתי לצפון.. אחר כך הלכתי למרכז וביום שישי חזרתי הביתה

(זה היה ממוצאי שבת עד יום שישי בצהוריים!!)

בס"ד

ניאלכם?! שאני אסתדר בלי אוכל יותר משעה?! אין סיכוי!

פול פעמים יצאתי בעצבים כי איחרתי לפעולה/שיחה/משו חשוב שהי'ה כי הי'יתי צריכה לעשות עבודות בבית..אבל זה סתם..!!

ופשוט-גם אני ארצה לברוח, אינלי לאן..

אתמול כמעט שוב.....(המבין יבין....)

רציתי

פעם התחבאתי בחדר אחד,

שיש בו כביסה, כיסתי את עצמי בשמיכה ונרדמתי

אמא שלי מזה נלחצה, כמעט הזמינה משטרה,

אבל אז היא רצתה לקחת בגד, אז היא באה לחדר הרימה את הסמיכה וגילתה אותי

ממש ממש התעצבנתי אתמול בצהריים.. ואמרתי לאמא שלי שאני עוזבת.. (התעצבנתי על אח שלי)

ודוגרי תכננתי פשוט להגיע לאנשהו ומקסימום לא יהיה לי איפה להיות בלילה לא אכפת לי.. וגם הפלא' היה מכובה..

יצאתי מהבית, היה לי טרמפ עד העיר הקרובה.. ושם חיכיתי ואמרתי לעצמי "לאן שיש טרמפ אני עולה".. והיה לחדרה...

אז נסעתי לחדרה (שעתיים נסיעה) משם לעפולה, ומשם לחיפה (שם כבר הדלקתי את הפלאפון) ומשם לעכו.. ומזל שיש לי פה חברה.. ואני יהיה פה עד אחרי שמחתורה ..

קיצר, ההורים שלי עצבניים אבל לא נורא.

אבל תמיד חוזריים ("כי אין לנו בית אחר")

נראלי כמה אנשים פה היו שמחים שהייתי בורחת וחוזרת רגועה במקום להוציא את כל עצבי בשיטתיות.. ;)

אח שלי עושה את זה כל פעם..וזה עובד! בהתחלה אמא נלחצה עד שהוא חזר ..והוא היה רציני! לקח כסף ואוכל וכאלה והלך ברגל איזה שכונה שלמה..והוא קטן.. אבל היום היא  שמחה שהוא הולך וחוזר רגוע

אבל לברוח באמת..אין סיכוי בחיים..אני מדי פחדנית ויתפדח ת'חיים לברוח אל מישהו מוכר... 

היה ג'וק בכניסה אז ברחתי החוצה עד שאמא שלי באה והרגה אותו.. באומץ לב.!

איזה נס~~!!

לתת לי רעיונות לאיפה לברוח לחג!!

|מחפש נואשות...|

וההורים התקשרו פעם אחת...

תל אביב זה עיר דפוקה אם את/ה לא בן 18

אם זה עדיין עוזר לך..

לא יכלת להגיד בבוקר??

גם לי היה יותר טוב....

וגם יש מישהי שהתחננה בפני שאני יבוא לאיפה שאת גרה!!! אוףףףףףףף

עכשיו גם במטוס אני לא יגיע! 

חח תודה בכל זאת מתוקה!

די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! את לא מבינה איך שאני מבואסת..

אוף! זה תמיד חייב לקרות.. פשוט חוק מרפי 

באמת אוףףףףףףףףףףףףף

בואו נברח כולנו ביחד! אחרי החג הזה אני לא נשארת פה שבת!!!

חחח אבל עם המשפחה...

לא לא ברחתי תכננתי אבל זה לא יצא לפועל...סתם.....

היו לי כמה לילות (אני זוכרת 4 לילות, אולי היו יותר) שרק הסתובבתי (אני גרה ביישוב) עד בערך 3-4 בלילה בחוץ כדי לעצבן אותם..

ולפני יומיים הלכתי לישון אצל סבתא, אבל הם החזירו אותי יום אח"כ- חוסר אופי משווע שלי=\

אהה, נשרוד..

ברחתי בערב חג..

ובגלל X חזרתי..

היא הכריחה אותי לחזור....

ת'אמת חבל שחזרתי.....

לא היית בבית מיום שני ואני צריכה לחזור מחר.. מה עושים?

בס"ד! הרב כהנא צדק!
צער גידול הורים....... 
איפה?? הרבה מקומות...........
למה?? בשביל שאני יוכל לעשות מה שאני רוצה וחושבת....
המטרה הושגה ב"ה!
 

אנני בורחת בשבתות ומנסה בחגים אני במילא באולפנה אבל כשלא היתי באולפנה אני ניסיתי להגיע לבית חולים לא  פעם אחת אבל לא רציתי שם תהורים שלי ניסיתי לא הצליח עכשיו אני עורזת טיק לאולפנה דוחפת הכל לא הכפט לי מה  העיקר ללכת מיפה! אני לא חוזרת שבת אמא שלי עלתה לי על העצבים יותר מידי

היא בבית חולים עכשיו מיתערבת איתכם שהיא מאושפזת!

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.