בכל מקרה- חיבוק ענק נשמתי!!!

אבל קבלי חיבוק!!!!!

ואני תמיד כאן...

אבל תודה !!!

ובנות שאני מכירה זה לא אישי ץ....

וואי די אמאלה אני בשוק...בואי לאישי עכשיו! לא כפת לי עכשיו את באישי אצלי!

אם אני מבינה נכון, את אומרת שקשה לך לדבר עם אנשים שעוזרים לך, כי הם בסה"כ מבולבלים מאוד בעצמם...

אבל אם לא תדברי, תחנקי את עצמך.

אני צודקת?

אני חייבת להבין אותך קצת יותר כדי לענות לך, ולא סתם לזרוק תשובה לא קשורה באוויר...

אם תוכלו לענות גם נמי שלא ענה אני ישמח ...

אני מפחדת לבקש עזרה מאנשים כי יש מצב שהםם לא יעמדו בזה ואז זה יפיל אותם ואותי .....

ואז אני לא מבקשת ואני מרגישה חנוקה ....אני יודעת שזה לא נכון לחנוק את עצמי אבל אני מפחדת....

ואם זה יפיל אותנו... נקום ביחד...

אין לי פתרון קסם.

את עצמך יודעת מה את צריכה לעשות - למצוא אנשים שבאמת יוכלו לעזור לך, ולא אנשים שהם ברמה ובמצב שלך - שביחד רק תתבחבשו ולא תצאו מזה.

מחנכת? מדריכה? חברה בוגרת? "חברים מקשיבים"?

אם תדברי עם אדם רציני, והוא לא יוכל לעמוד במה שתאמרי לו - הוא יהיה מספיק חכם להפנות אותך לאדם אחר.

לילה טוב!

בהצלחה ע-נ-ק-י-ת!!!

אוהבתותך!!

אל תשכחי אני כאן.... ואם את חושבת שאני לא יכולה לעזור אז לא נורא... אני יכולה גם לעזור בתמיכה נפשית...

ניפגש מחר...

אוהבתותך.. ומיתגעגעת..

אבל זה לא עוזר. זה שם!! וזה מפריע.. זה חונק. הגיוני...

את אומרת שאת מרגישה חנוקה. עמוסה. יש לך את הבעיות. הרגשות. הדברים שאת רוצה להוציא. ובנוסף יש לך את החשש הזה להוציא כי את לא רוצה "לסכן" מישהו אחר בנפילה.

דבר ראשון. ממש כל הכבוד לך. באמת. שבמצב כזה את לא מופנמת ומחפשת שכולם יבואו אלייך עם כל הצומי שבעולם. עדיין אכפת לך מהאנשים שמסביבך.

ובאמת, לפעמים זה לא מתאים לפרוק לבנאדם המסויים הזה, כי באמת. אולי הוא לא ממש יוכל לעזור, אבל זה יכול לפגוע בו.

אבל, את באה למישו' שאת מכירה טוב. או לחילופין למישו' שאת בכלל לא מכירה (מישו' כאן או משו' כזה...) ומדברת. דברי עם בנאדם, "תכיני" אותו לזה. תבררי אם מתאים לו. אם הוא יכול. ואם מתאים לו, תספרי. קחי בחשבון שאת רואה את הכל מבסביבך מנקודת מבט קצת סגורה. מ"בתוך" הבעיות... בנאדם מבחוץ, רואה את התמונה מלמעלה. וככה הוא יכול לעזור לך. אם את מדברת עם מישו' והוא מכניס את עצמו למצב שלך, הוא לא יכול לעזור. כי אתם באותו מקום בדיוק. החוכמה היא להבין אותך ולעזור מנקודה מבט של צופה מהצד.

אז אם המצב הוא שאת תפילי ת'בנאדם, הגיוני שגם ככה הבנאדם לא היה יכול לעזור לך...

פשוט צריך להיכנס לזה לאט לאט.

אם את רוצה, אני פה. אני אשתדל לעזור...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...