וחשבתי שרק לי זה קורה...

גם אותי הרקדות מעציבות,אין לי מושג למה ואין לי שום הסבר...

מה שכן,אני מנסה לשמוח ע"י דברים אחרים-אם לא הרקדות עם כולם, אז משו שגורם לך להיות מאושרת(כמובן על גבול הטעם הטוב).

העיקר שיהיה חג שמח =]

אני פשוט לא באה

בכל זאת..

מה שכתבתי שגם לי זה היה ככה פעם..

ואני ממש מבינה אותך!!

אבל ברוך-ה' הצלחתי לעבוד על עצמי ובכללי שיהיה לי יותר בטחון עצמי..

תנסי פעם אחת לבוא להרקדה ופשוט להתחיל להתחרפן!!

אולי תרגישי מפגרתת, אבל למי שסביבך זה לא יראה מוזר.. כי כולם ככה!

בהצלחה

*בעיקרון כתבתי משו יותר ארוך ומפורט.. אבל נמחק=\ בטעות..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....