בשביל זה טוב אם יש ישיבה ליד הבית...

בו שירים מרוקאים...=(

ממש התבאסתי!!!

והוא ממשיך(הקפותת=])

בס"ד

בתהחשב בחור שאני נמצאת בו

בכל היישוב שמעו את השירים!!

שיש לי שתי ישיבות ליד הבית- אחת גבוהה ואחת קטנה-תיכונית.. אנערף איך הם מגדירים ת'צמםם..

עכשיו בגבוהה- אינלי כוח לשם. יפה והכל- אבל: א. אין מקום לשבת בנעל. הכלהכלהכל שמור לאברכיות.        ב. הם עושים הכל יותר מידי ארוך. הם מורחים בטירוףףף!! אתמול בלילה- כשאנחנו גמרנו הכל- הם עשו הפסקה אחרי הקפה שלישית נראלי- הלכו לאכול- וחזרו לישיבה עד 12 בערך.

התיכונית- נסעו להם.. סתם, הם תמיד נוסעים... אבל זה מבאס כי אז משעמם לי כל החג...

זה ממש עצוב שכל הנוער בנים נוסע..הם משאירים את כל הזקנים שמנסים לסיים את ההקפות כמה שיותר מהר....,

נראלי ששנה הבאה אנחנו ניהיה הנזקקים ויצטרכו לשלוח אלינו כמה חבר'ה לשמח... 

אבל בכללי היה בכל זאת ממש נחמד!

שבוע טוב לכווווולם!

אחלה קהילה!!!

אין על הקהילה שלנו.

מחר שבת!!

אני מרגישה כאילו מוצ"ש...

בס"ד

גם לי לא היה הכי כייף, היה די מבאס...

היו לי כמה רגעים של כיף כשכן היה קצת שמח בבית כנסת

( יש כמה שמנסים תמיד להחיות את הריקודים )

בס"ד

זה די מבאס שצריך לרקוד מאה שעות בלי הפסקה, ואם אני מעיז פני ונח שניה הר"מ שלי מגיע ומרביץ לי.

רק שתדע שזה מייבש ת'צורה.

תמיד בישיבות כזה צועקים נגיד בקדושה אז כל האולם רועד מהצעקות של "קדוש" ובעיקר "שמע ישראל".. אצלנו זה כזה מייבש.. זה נשמע תפילת יחיד כזה- שכולם ממלמלים לתוך היד על העיניים..

אחים- גם אם אתם זקנים ובני 50+ זה לא אומר ששמע ישראל זה פסוק שצריך להתבייש בו>>

אהבתי ת'חתימה שלך D:

בעיקרון אנחנו בית כנסת של זקנים.!! ממש אנחנו השכונה הכי זקנה ביישוב שלי כולם בני 40++

אח שלי החליט להישאר לשמח כאן  בגלל המצב..ולא לסוע למקום אחר.

היו עוד כמה חברה כמוהו. וגם היו כמה מבוגרים שהחליטו לקחת את העניין לידיים.

והיה פשוט שמחחח ומדהים

ב"ה. פשוט נהנתי מכל רגע.

נהניתי בטירוף=) אצלנו רוקדים גם בעזרת נשים... רקדתי כמעט בלי הפסקה, חזרתי הביתה מחורפנת, מזיעה, עם רגליים כואבות אבל הייתי מאושרת!!! היה כזה כיף! רק חבל שעוד יומיים וחצי חוזרים שוב ללימודים... היה כיף בחופש הזה... אוףףףף ויש עכשיו חודש ריק ומייבש!  אבל לא נורא, שיהיה הכל ב=) 

דודים שלי באו אלינו ויש להם ילדים  אוי איזה ילדים {מתוקיים}

יאוו איזה גבר אח שלך שהוא נשאר בחג בבית!

אצלינו כ-ל הנוער בנים נוסע ומשאירים ת'זקנים לבד.....נראלי שנה הבאה אני מביאה תיגבורת..חחחח...

חד והשאירו אותנו לבד...

וגם לא היה לי כח לרקוד אז בכלל....|:

אבל היה כייף לישון!

איזה חג היה! בעיקרון בישיבה שלנו יש פוווווול בחורים.. (למה שאנחנו רגילים..) אבל בגלל שכולם צדיקים- הם הלכו לשמח.. אבל בכל זאת היה מדהים כי האנשים פשוט מדהימים בצורה לא רגילה!!! שה' יברך אותם!!

הלכנו בת"א והסתוססנו בין בתי כנסת וברחובות.. היה ממש טוב ב"ה!!

ואח"כ התפללנו בסניף והיה מעולה...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...