חשבתם פעם על הסרט מלך האריות?

בוודאי חשבת לעצמיכם נו טוב עוד סתם סרט חופר ומדומיין...

מי שחשב ככה טועה.

ואני אסביר: בסרט יש שיר השיר נקרא "אקונה מטטה" אולי לא שם נורמאלי אבל

הכוונה שלי זה להסביר את המסר!

השיר הולך ככה:

"אקונה מטטה... זה משפט כה מדהים,

אקונה מטטה לא טירוף חושים....

שלא תדאג עוד עד לסוף הימים!

תסגל לך תורת חיים אקונה מטטה...."

בטח אף אחד לא חשב לעצמו מה המשתמעות של השיר הזה...

אז אני אסביר...

לחיות בלי דאגות זה לא טירוף

כלאמר זה אפשרי -תתפלאו לדעת-

לא לדאוג עוד עד לסוף הימים

לא מבחינה של אדישות מוחלטת!....

אלא מבחינה של התנהגות קביעת סדרים וזמנים ככה שלא תדאג

כי כשמסגלים תורת חיים יש אקונה מטטה[חיים בלי דאגות]

ודאי אתם שואלים את עצמיכם מה זה תורת חיים?

מה הוא מבלבל בשכל?

אז אני אסביר תורת חיים זה ללמוד מטעיות

לקבוע סדר, זמנים, לעשות מה שאומרים לנו

ולהבין שכול עוד אנו חיים מתוך תורת חיים אנו לא נצטרך

לדאוג יותר!

אשריכם ישראל מחכים למשיח שיבוא במהירה בימינו אמן!!!

...(רק 1)

והנה השיר....=]

ואני תודה על השיר...

לא לילדים קטנים!!!..

אם אפשר-

הסרט בהחלט עמוק. אבל טימון ופומבה לא מייצגים את האדם שלא דואג מתוך בטחון או קביעת סדרים.  טימון ופומבה בעצם מייצגים זוג סטלנים, שבורחים מהעבר שלהם, בורחים מההתמודדויות שלהם. הם זורמים על מי מנוחות. הם חיים להם ביחד, ואחר כך עם סימבה- ובעצם אין שום דבר משמעותי בחיים שלהם, הם סובבים סביב ההנאות הקטנות והסטלניות. כשמגיעה נלה ומעירה כל מיני שדים ישנים, כשהם צריכים להתמודד פתאום עם משהו, טימון ופומבה לא עומדים בזה בהתחלה, הם נסוגים, זה מלחיץ אותם.
בכל סרט יש תהליך התבגרות של הגיבור- ההתבגרות של סיבמה פה היא בדיוק היציאה מחיי הסטלנות והזרימה, והכניסה לחיים בוגרים של לקיחת אחריות ושל פעולה.

ממנו לחזור ביתשבה ח :] אין אל קובו !! (האבירו לנו הרצאה אל מלך האריות 1 )

אח שלי סיפר לי קצת..אבל אני לא זוכרת=] אם יהיה לי כח אולי אני יבקש...

וה בהחלט מגניב איך שהופכים סרט לילדים קטנים[ומשעמם] למסר חינוכי..

אנשים עושים על הסרטים של דיסני עבודות סמנריוניות..

על שירי ילדים והם בכל זאת ימשיכו להיות שירי ילדים (אני למשל הייתי צריכה לעשות אחת כזאת.אגב,לא עשיתי בסוף)

יוווווווווווווווווווו

אחלה בן אדם.!

אחד ה-אנשים.

ובאמת שהוא מוציא מהסרט הזה מסרים חבל"ז.

הוא פשוט מדהים.!

גר ביישוב שלי ואיזה כיחף לי אחרי מיום חמישי הקרוב הוא ילמד אותנו כל יום חמישי

חח, הוא לימד אותי השנה

הוא אחד ה-תותחים!!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...