1.  כן שעברתי בצפר

2. אמא,ואת חח

3. ממ ואני שמחה ערך.. לא יותר מידי.. (ואת מבינה למה..)

1- כן, די מאוד
2- משהו
3- אני עוד לא סגורה על זה, דברו איתי אחרי שאני אמות וכאלה

1.כן

2.אני

3.כן

כן .שינוי אדיר !

הסביבה , החברות.

בטח שמחה .

1.עברתם שינוי משמעותי בחיים? כאילו משו רציני ממש..?!

 אני באמצע תהליך.....בא נגיד 

2.מי גרם לכם לעשות ת'שינוי?

בהתחלה חברה שהיא היתה הראשונה שדחפה אותי....אח"כ גורם כלשהו לא משנה.....אח"כ חברה אחרת....(שתיכם אוהבתותכם מלא!! אבל אל תזדהו פליזז!!!)

אבל בעיקר אני כאילו אם אני לא יעשה כלום ולא אשתדל אז כלום לא יקרה לא משנה מה X תעשה ומה Y !!

3.אתם שמחים שעשיתם אותו?!

אני עוד באמצע תהליך בינתיים זה תלוי ממה כי בסופו של דבר יש ירידות ויש עליות כמו בכל דבר...

ובסה"כ בתכל'ס (X מקווה שתקראי את זה) אני כן מרוצה מזה שאני עושה תתהליך הזה בסופו של דבר ובע"ה יהיה טווב!! תמיד תמיד תזכרי שה' איתך!!

בהצלחה חמודה!!

מקווה שעזרתי....

בס"ד

1.עברתם שינוי משמעותי בחיים? כאילו משו רציני ממש..?!

 כן, ת'אמת שיותר מאחד=]=]

2.מי גרם לכם לעשות ת'שינוי?

 בעיקר הסביבה, אבל אני בחרתי, או שלא בחרתי לעשות, הסביבה רק גרמה לעשות ת'שינוי.

3.אתם שמחים שעשיתם אותו?!

תלוי איזה, התהליך עצמו לא שמחתי במיוחד, די סבלתי, אבל אחרי...די שמחים=]=]

1.עברתם שינוי משמעותי בחיים? כאילו משו רציני ממש..?!

כעע... אפשר להגיד שאני דיי באמצע, כאילו נתקעתי איפשהו.... ואני ממש שואפת להמשיך

2.מי גרם לכם לעשות ת'שינוי?

החלטה עצמית בעקבות חברה...

3.אתם שמחים שעשיתם אותו?!

כן.  אבל הבעיה שלא הגעתי למה שרציתי להגיע, אבל עדיף לאן שהגעתי מאשר איפה שהייתי לפני השינוי...

וכמו שכתבו לפני: גם אצלי יש עליות וירידות, וסובלים מהערות של הסביבה.... מלעשות...

כן

אני

גרם להמון המון שמחה! אבל גם להמון עצב ליד.

1.  כןןןן, עברתי משו משמעותי בחייםםםםם!! ורציניייייי!!!

2. ומי שגרם לי זה החברותתתתתתתתת......

3. כןןן ולאאא, משו מפחיד.....

מי גרם זה מסובך.. אני, מדריכה בנוער שוליים, צרות משפחתיות ועוד\\

ברור.. מי יודע איפה הייתי היום בלעדיו..

בס"ד

ניקח את האחרון.

2. זו שיצאתי אתה. כשמגלים שהאדם שאותו הכי מעריכים משקר במשך כמה זמן, זה לא נורא נחמד. תודה להרועה ולעוד כמה אנשים שלא קשורים לכאן שלא הניחו לי להתאבד. ותודה לישיבה שלי שבזמן שאני נמצא בה אני לא שומע קולות. ותודה לזיכרון שלי שהצליח להדחיק חלק מהפרטים כל כך טוב שעד שראיתי אותה בשבת לא זכרתי איך הנבלה (לא תאריך ימים כצל) נראית.

3. תלוי מה האלטרנטיבה: אם זה להימנע מהשקר, אז זה טוב. אם זה להמשיך לחיות תמיד בשקר - אני כבר מעדיף שיושיבו אותי במשך חיים שלמים מול תמונה שלי בתקופה ההיא, שאני אראה את כל הרֹגַע השקרי שֶׁקָּרַן לי מהפנים ואצטרך להתמודד עם העובדה שלמרות שאני מקדיש כבר שנים למציאת האמת, ולמרות שפעם הייתי מסוגל לזהות לפי כמה תנועות מה עובר למישהו בראש, אני לא באמת יכול לדעת אם אנשים כנים. לזכור תמיד שאין כמעט אף אחד שאפשר לסמוך עליו.

זה קצת מזכיר סכיזופרניה. הצרה מעבר לזה היא שאפילו אם אני יודע בוודאות שהאדם באמת קיים, שום דבר לא יכול להוכיח את הכנות שלו..

1.עברתם שינוי משמעותי בחיים? כאילו משו רציני ממש..?!

כן...כל החיים עוברים שינויים..

ועכשיו אני באמצע עוד אחד..ממש קשה!!שגם אותו נעבוור..

2.מי גרם לכם לעשות ת'שינוי?

ח'ברה..אבל עד שאני לא החלטתי כלום לא היה יכול לזוז לכיוון החיובי..

3.אתם שמחים שעשיתם אותו?!

יותר משמחה!!הדרך קשה כ"כ אבל המטרה שווה יותר!!=]

עברתם שינוי משמעותי בחיים? כאילו משו רציני ממש..?!
כן. אני כאילו באמצע. זה משו ממש קשה, שלוקע הרבה זמן. ואני מקווה שאני בסוף יצליח...

מי גרם לכם לעשות ת'שינוי?
המדריכה שלי משנה שעברה...כפרה עליה!!

אתם שמחים שעשיתם אותו?
ברור!! זה שיא הטוב לי!! וגם לסביבה... אני כל החיים רק מודה ויודה למדריכה שלי שגרמה לי לעשות ת'שינוי!!!!

מי שרוצה הסברים, אפשר באישי...כאילו לא הכל, אבל חלק. ואני מדברת רק עם בנות.

המון שינויים, היו כמה ממש גדולים ומשמעותיים, וכמה קטנים.

כלמיני מישהואים

לוידעת. אני צריכה לחשוב על זה. אבל לא נראה שאני אהיה סגורה על זה אי-פעם.

לפני זה כל הזמן הייתי עצבנית כזאת והייתי עצובה כזאתי...

אבל אחרי שבת אולפנא ממש תותחית שהיו לנו מדריכים פשוט נשמות החלטתי שאני פשוט מתחילה לחייך כל הזמן, גם אם אין לי מצברוח-רק לחייך!

וזה באמת עוזר, אני מחייכת בכאילו והחיוך הופך להיות ממש אמיתי, אני כל הזמן מאושרת!!!!

ואני גם מרגישה שזה ממש השפיעה על הסביבה....

קיצור- השינוי הזה ממש מומלץ, הוא פותר הרבה בעיות שבא לך לבכות בגללן, וזה לא שאתה שומר בבטן, באמת אין לך מה לשמור!!!!

(שימו לב לדרגות השמחה של הסמיילים...=)

אנשים אתם מסקרנים תפרטו קצת יותר חחחח....סתאאאם....

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...